פסק דין א. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה מיום 13.11.02, אשר אישרה את החלטת הוועדה מדרג ראשון שקבעה למערער נכות בשיעור 5% בגין הגבלה מזערית בתנועות עמ"ש מותני על פי פרט 37(2)גII. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן: המערער יליד 1959 הגיש ביום 18.6.00, תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים, בגין פגימה בגבו התחתון, והוכר כנכה צה"ל. הוועדה הרפואית מדרג ראשון בדקה את המערער, עיינה בחוות דעת המומחה מטעמו ד"ר אוחנה, לא אישרה את ממצאי חוות דעת המומחה מטעם המערער, וקבעה למערער נכות בשיעור 5%, כאמור. על החלטת הוועדה מדרג ראשון ערער המערער בפני הוועדה הרפואית העליונה. המערער טען בוועדה הרפואית העליונה, כי הן על פי חוות דעתו של ד"ר אוחנה המומחה מטעם המערער והן ד"ר בצלאל פרידמן, המומחה שאליו הופנה עניינו של המערער, לצורך קביעת הקשר הסיבתי, קבעו כי המערער סובל מהגבלה בינונית ולא מזערית. הוועדה הרפואית העליונה, בדקה את המערער ודחתה, כאמור, את ערעורו על קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. על קביעה זו של הוועדה הרפואית העליונה הערעור שבפני. ג. לטענת המערער, שגתה הוועדה הרפואית העליונה בקביעתה. המערער טוען כנגד קביעת הוועדה, לפיה ציינה כי התרשמה שהגבלת התנועה שמדגים המערער היא "בחלקה רצונית". לטענת המערער, קביעה זו מבוססת על התרשמות בלבד, ולא היה בפני הוועדה מסמך רפואי כלשהו אשר היה בו כדי לתמוך במסקנה זו. עוד טוען המערער, כי הוועדה לא ציינה האם ההגבלה הרצונית "היא בתחום שבין ההגבלה הקלה שמשמעותה היא דרגת נכות בשיעור 10% ובין ההגבלה הבינונית שדרגת הנכות בגינה היא 20%" (סעיף 9 לכתב הערעור). עוד טוען המערער כי הרישומים בפרוטוקול אינם משקפים נכונה את תהליך הבדיקה ואת אופיה הכוחני של הבדיקה. כן טוען המערער כי הוועדה התעלמה מממצאי חוות דעתו של ד"ר אוחנה, ולא התייחסה כלל או לא התייחסה כראוי לקביעתו בדבר הפגיעה בעצב הפמורלי משמאל, ממנה סובל המערער. לטענת המשיב, אין לקבל את טענות המערער ואין להתערב בקביעת הוועדה. ד. סבורה אני כי דין הערעור להדחות. יאמר מיד כי אינני יכולה להתייחס לטענות המערער, ככל שעניינן כתיבה לא מדוייקת של הפרוטוקול. טענות אלה אין להעלות בערכאת הערעור, שאין לה כלים לבדוק האומנם לא נוהל הפרוטוקול באופן מדוייק. לגופו של ענין, הוועדה הרפואית העליונה בדקה את המערער בדיקה יסודית, וממצאיה היו כדלהלן: "הוועדה מתייחסת לחוות דעת ד"ר אוחנה 25.12.02 אנו מצאנו ממצאים כמפורט בפרוטוקול. לא נמצאה חולשת שרירים ולא ירידה בכח גס ואין סימני חסר נירולוגי כל שהוא, באשר להגבלת התנועה אנו מתרשמים שחלקה היא רצונית כפי שהתרשם ד"ר פרידמן בחוו"ד, הנבדק בכניסתו לחדר יושב ישיבה פיזיולוגית מתלבש ללא קושי ואין אנו רואים הגבלה משמעותית בעמ"ש המותני..." (חלק שלוש להחלטת הוועדה) התרשמות הוועדה היא, איפוא, כי ההגבלה ממנה סובל המערער היא הגבלה מזערית בלבד, ואינני סבורה כי ניתן להתערב בהחלטה רפואית זו של הוועדה. הוועדה מציינת במפורש, שהתרשמותה היא כי ההגבלה שמדגים המערער היא "בחלקה רצונית". התרשמות זו של הוועדה מבוססת על התנהגות המערער ותנועותיו בעת שבצע פעולות רגילות שלא במהלך הבדיקה "המוגדרת". התבוננות בביצוע תנועות רגילות מהווה כלי רגיל, ואף יעיל, לבדיקת טענות הנבדק ואמיתותן. בענייננו, התרשמה, כאמור, הוועדה כי התנהגות המערער ותנועותיו הספונטניות אינן תואמת את תלונותיו ולכן מסקנתה כי ההגבלה שמדגים המערער היא כאמור, "בחלקה רצונית". אינני מוצאת כל עילה שבדין להתערב במסקנותיה של הוועדה. ה. הערעור נדחה. אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. מותנייםעמוד השדרהנכות