החלטה זוהי בקשה לפסילת חוות הדעת של המומחה הרפואי פרופ' שטיין, ועל מינויו של רופא אחר במקומו. הבקשה הוגשה על ידי המבקשת, היא הנתבעת בת.א. 963/01. לטענת המבקשת דין חוות הדעת להיפסל מספר נימוקים: 1. בגין השבר באולנה ציין המומחה הרפואי בחוות דעתו הראשונית מיום 25.9.02, כי הנכות היא זמנית וקיים סיכוי מצויין לקבל חיבור גרמי של עצם האולנה אם יטופל השבר באופן יעיל באמצעות מערכת אקסוגן. בחוות דעתו מיום 5.1.04 רשם המומחה כי נכותה של התובעת היא צמיתה בגובה 20% כי "התובעת לא קיבלה שום טיפול רפואי... ולכן אין זה מפתיע שהשבר בעצם האולנה השמאלית לא התחבר ובמקום השבר נותר נפרק נד". 2. המומחה מתנהג כרופא מטפל של התובעת. ביום 20.12.03 בנסיבות שאינן ברורות ושהיוו בסיס לבקשת המבקשת בבש"א 877/04, הוציא המומחה מכתב בו נדרש טיפול במכשיר אקסוגן לתובעת. אם עדיין יש סיכוי בשיפור במצב התובעת מה טעם מצא המומחה לקבוע נכות צמיתה ואם לא, מה טעם מצא ליתן לה אישור בדבר המכשיר. 3. בכל הנוגע לנכות בגין הצלקות, המומחה לא נתבקש לחוות דעתו, והבדיקה החוזרת היתה אמורה להתייחס אך ורק לנכות הזמנית בגין הפגיעה באולנה השמאלית. 4. בגין הפגיעה בקרסול קבע המומחה בחוות דעתו הראשונה נכות צמיתה ולכן לא היה מקום לקבוע נכות שונה בחוות דעתו המשלימה מ-5.1.04 ולא נתבקשה לבדיקה חוזרת. לטענת המשיבה/התובעת יש לדחות את הבקשה ולא נפל כל פגם בחוות דעתו המשלימה של פרופ' שטיין. עמדתי כעמדת ב"כ התובעת. על אף שנראה, על פני הדברים, שפרופ' שטיין טעה בהוציאו את המסמך בגין מכשיר האקסוגן ובהתייחסו למצב הקרסול למרות שלא נדרש לכך, נראה שאין חשש לעיוות דין, ואניח כי פעולותיו נעשו בתום לב ומתוך דאגה לתובעת. גם אם מונה כמומחה רפואי, וככזה איננו בשום אופן הרופא המטפל שלה, עדיין מחובתו כרופא להתייחס למצבה הרפואי, אם לדעתו ניתן לעזור לה בנכותה, ובלבד שהדברים יובאו לידיעת בעלי הדין גם אם היה ראוי שיאמר לה לפנות לרופא המטפל. בקשה לפסילת חוות דעת של מומחה, לאחר שכבר ניתנה חוות דעתו, צריכה להיבחן במשנה זהירות, מה גם שהמומחה שדנים בחוות דעתו אינו צד לדיון כזה, ואפשר שההחלטה תפגע בכבודו ובשיקוליו המקצועיים, מבלי שהיתה לו הזדמנות להגיב על כך. בכל מקרה, ההחלטה בדבר נכותה הרפואית של התובעת מסורה לבית המשפט ואין בהחלטתי זו כדי לקבוע עמדתי אם אאמץ את כל קביעותיו של פרופ' שטיין, אם לאו. משזוהי נקודת המוצא, נדמה שהדברים יכולים להיבחן בשאלות הבהרה, או גם בחקירתו הנגדית בבית המשפט על חוות דעתו. ומן הקל אל הכבד: לעניין הצלקות - בהחלטתי מ-8.12.03 נתבקש המומחה להתייחס אל אלו ובכללן הצלקת הנטענת במצח, וכך עשה. אם ממצאיו אינם נראים למבקשת, ובל נשכח שהנושא עלה מטענותיה של המבקשת עצמה, ניתן להסדיר את הנושא במינוי מוסכם של מומחה לכרורגיה פלסטית שיעריך את הנכות, את עלות הטיפול הכרורגי את דרך הטיפול וכיוצא באלו. לכך גם הסכים ב"כ התובעת בתגובתו. באשר לנכות באולנה השמאלית - יש אומנם טעם והגיון בטענת ב"כ המבקשת, שאם מכשיר האקסוגן יכול להועיל להתחברות והתאחות השבר, לא היה מקום לקבוע את נכותה הצמיתה של התובעת. כפי שרשם המומחה בחוו"ד הראשונה קיים סיכוי מצויין לקבל חיבור גרמי של עצם האולנה אם יטופל באמצעות מערכת האקסוגן. משנקבעה נכותה הצמיתה, מדוע הוצא האישור לגבי הטיפול במכשיר? שאלות אלו צריכות להיות מופנות למומחה כשאלות הבהרה,ואינן כשלעצמן טעם לפסילת המומחה. משבאה התובעת לבדיקת המומחה לקביעת נכותה הסופית, והוא בדק אותה פעם נוספת וראה צילומי רנטגן מיום 22.8.03, מאוחרים ממועד בדיקתו הקודמת שלפי פיענוחם הדגימו "הרס מוחלט של עצם הטלוס השמאלית… עם התמוטטות מבנה נסיעת המשקל בקרסול…" מצא לתת לכך ביטוי בנכות צמיתה, למרות שלא נדרש לכך. זהו פגם דיוני ולא פגם מהותי. מאחר ואנו עוסקים בעניין שברפואה, אין יותר חשוב מבירור מכלול מצבה הרפואי האמיתי של התובעת בתחום מומחיותו של פרופ' שטיין שהוא התחום האורתופדי. ונזכיר שהתובעת היא קטינה, ילידת 10.05.86, שנפצעה באופן קשה בתאונת דרכים מיום 10.9.2000 בהיותה כבת 14. בית המשפט ממונה על שלומם של הקטינים, ובסופו של יום אצטרך לקבוע כי הסכומים שיפסקו לה בתביעה הם לטובתה ויש בהם להבטיח כיסוי נזקיה הממשיים. אשר על כן, הבקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה נדחית. ממילא רשאית המבקשת לשלוח למומחה שאלות הבהרה גם בהתייחס למסמך הקשור למכשיר האקסוגן. מומחהרפואהמומחה רפואיחוות דעת