אחריות שילוחית בנזיקין | עו"ד רונן פרידמן

##(1) אחריות שילוחית בנזיקין:## ככלל האחריות בנזיקין מוטלת על המעוול או האחראי לה (סעיף 3 לפקודת הנזיקין), ואין הוא אחראי לעוולות הזולת, למעט בהתקיים חריג כגון אחריות שילוחית בנזיקין של מעביד למעשי עובדו (סעיף 13 לפקודה), כגון חבות שולח למעשיו של שלוח המועסק בעשיית מעשה לטובת השולח (סעיף 14 לפקודה) ובכפוף לתנאים מסויימים, בחבות בעל חוזה למעשי הצד השני לחוזה אשר אמור לעשות למענו מעשה פלוני (סעיף 15 לפקודה). ##(2) אחריות שילוחית - פקודת הנזיקין:## סעיף 14 - חבותו של שולח: לענין פקודה זו, המעסיק שלוח, שאיננו עובדו, בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חב על כל דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם. סעיף 17 - ידיעתו של שלוח או עובד: כל מקום שלפי פקודה זו יש לטעון או להוכיח ידיעה, יראו ידיעתו של שלוח או עובד כידיעתו של שולחו או מעבידו, ובלבד שהידיעה נרכשה על ידי השלוח כשהוא פועל למען שולחו, או על ידי העובד תוך כדי עבודתו לגבי הענין או הדבר שעליהם נדרשת הידיעה. ##(3) אחריות שילוחית בנזיקין - שלוח:## כאשר מדובר בייחוס אחריות לשולח בגין מעשי השלוח חל סעיף 14 לפקודת הנזיקין העוסק באחריות שילוחית (ראו, ע"א 318/82 יעבץ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון, פ"ד לח(4) 85, 92-91 (1984); א' ברק חוק השליחות, כרך א, 89-84 (1996)). יודגש, כי לעניין השאלה מיהו שלוח ומה גדר שליחותו, אין זהות בין שני המצבים. מעשה שנחשב כשליחות לפי חוק השליחות ייחשב כנראה כשליחות גם לפי סעיף 14 לפקודת הנזיקין, אך לאו דווקא להיפך (ע"א 502/78 מדינת ישראל נ' ירוחם, פ"ד לה(4) 748, 756-754 (1981)). כאשר מדובר בפעולה משפטית המכילה הן היבטים אסורים והן היבטים מותרים, יחול על ההיבטים המותרים ההסדר הקבוע בחוק השליחות ואילו על ההיבטים האסורים יחול ההסדר הקבוע בפקודת הנזיקין (עניין יעבץ, עמ' 92-91). ##(4) אחריות שילוחית בנזיקין - תאגיד:## בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ואח', התווה בית המשפט העליון את המסגרת של האחריות בנזיקין של אורגן או נושא משרה בחברה. בפסק דין זה נקבע כי יכולה לקום אחריות בנזיקין לאורגן של החברה, אם הוא ביצע בעצמו את העוולה בכובעו כאורגן של החברה: "ראינו כי חברה עשויה להתחייב בנזיקין מכוח אחריות ישירה או מכוח אחריות שילוחית. האחריות הישירה צומחת כל אימת שאורגן החברה מבצע עוולה בנזיקין. מעשי האורגן מיוחסים לחברה. אם האורגן ביצע עוולה בכושרו כאורגן, משמע: החברה ביצעה עוולה. מעשי העובד אשר אינו אורגן אינם מיוחסים לחברה. עם זאת, אם מתקיימים תנאי סעיף 13 ל פקודת הנזיקין [נוסח חדש], מוטלת אחריות שילוחית על החברה. הוא הדין אם שלוחה של החברה עוול, כקבוע בסעיף 14- שאז אחריותה של החברה היא שילוחית. אחריות אישית הינה תופעה נורמאטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההתאגדות של החברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. ענייננו באחריות אישית בדיני הנזיקין. פירושה בענייננו הוא אפוא הטלת אחריות אישית על אורגן בגין עוולה שאותה הוא ביצע. הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה – התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. למשל, בנסיבות קיצוניות עשוי בית המשפט לקבוע כי נושה של החברה יכול להיפרע במישרין מבעלי מניותיה. ודוק: האחריות האישית מוטלת על אורגן. לעתים אורגן הוא בעל מניות. לעתים אורגן בחברה איננו בעל מניות. התרופה של הרמת המסך מחייבת את בעלי המניות של החברה. בעלי המניות, בדרך כלל, אינם אורגנים בחברה. עם זאת, לא פעם האורגן אשר יחוב בחבות אישית נזיקית הוא בעל מניות השליטה בחברה. אילו היה מורם מסך ההתאגדות, הוא אשר היה נושא בעיקר הנטל כלפי הצד השלישי. ##(5) אחריות שילוחית בנזיקין - מעביד:## גם בנסיבות שבהן לא אישר המעביד את המעשה, כקבוע בחלופה הראשונה, שעה שמדובר במעשה שנעשה תוך ביצוע תפקידו של העובד, גם אם נעשה באופן לא נאות, יהיה המעביד חייב באחריות שילוחית (ככל שלא התקיימו הסייגים המנויים בסעיפי משנה (א) ו- (ב)), כפי שנקבע עוד בע"א 338/60 מדינת ישראל נ' מדר, פ"ד ט"ו 1569 ע"י כב' מ"מ הנשיא אגרנט (כתוארו אז). עמד על כך בית המשפט העליון גם בע"א 8199/01 עזבון המנוח עופר מירו ז"ל נ' מירו, פ"ד נד(2) 785 בפסק דינה של כב' השופטת ד' דורנר שלפיו: "על-פי סעיף 13 לפקודת הנזיקין, אחראי מעביד לעוולה שביצע עובדו במהלך עבודתו למען המעביד, לרבות מעשה אסור של העובד אם ניתן לראותו כביצוע בלתי נאות של פעולה שהוסמך לבצעה... ... מהות השירות המשטרתי – שבגדרה שוטר הוא בשירות המשטרה בכל שעות היממה ואף כאשר נמצא הוא בחופשה – מובילה למסקנה כי הנשק המשטרתי שמפקדיו הרשו לו ליטול עמו בחופשתו, נמסר לו לצורכי תפקידו. בהניח השוטר את האקדח הטעון על הספה הוא הפר את הוראות הבטיחות המשטרתיות, ובכך יש לראות, כלשון סעיף 13(ב) לפקודת הנזיקין, ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד, המטיל אחריות על הלה. "אין בכך משום חריגה מוחלטת שיש בה כדי לגרוע מאחריותה השילוחית של המדינה", כדברי השופט טירקל בהתייחסו לנזק שנגרם על-ידי נשק שהחזיק חייל בחופשה (רע"א 1389/98 מזאוי נ' מדינת ישראל, בעמ' 229)." כפי שנפסק באותו פסק דין, בעיקר על יסוד רע"א 1389/98 מזאוי נ' מדינת ישראל, רק בחריגה מוחלטת של העובד מסמכויותיו, תגרע אחריותה השילוחית של המדינה, ולא בכול חריגה מסמכות, והשאלה המתבקשת הינה האם שימוש בלתי סביר בכוח מגיע לכדי חריגה מוחלטת שיש בה כדי לפטור את המדינה מאחריותה השילוחית. עוד ראוי להזכיר שעל פי סעיף 13 לפקודת הנזיקין, יש ותוטל אחריות שילוחית על מעביד גם לתקיפה שביצע עובדו. בעבר לא חלה אחריות מעביד לעוולות עובד הדורשות כוונה כגון תקיפה, שכן סעיף 25 לפקודת הנזיקין שלל אחריות שילוחית של מעביד לעוולת תקיפה, בקובעו "לא יהיה שולח או מעביד אחראי לתקיפה שתקף שלוחו או עובדו, אלא אם במפורש התיר את התקיפה או אישרר אותה". ההיסטוריה החקיקיתית הבאה לידי ביטוי בביטול סעיף 25 האמור, מלמדת על שינוי ועל הרחבת האחריות גם למעשי תקיפה שבוצעו על ידי עובד. ##(6) אחריות שילוחית בנזיקין - המדינה:## המדינה עשויה לחוב באחריות לנזקים שנגרמו לתובע באחריות עקיפה, אחריות שילוחית למעשי עובדיה, ובאחריות ישירה בעוולת הרשלנות. אחריות מעביד למעשי עובדיו מעוגנת בסעיף 13 לפקודת הנזיקין הקובע אחריות שילוחית בזו הלשון: "(א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו - (1) אם הרשה או אישרר את המעשה; (2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו; אולם - (א) מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי שאיננו מעובדיו, אלא אחד מעובדיו העביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת של המעביד; (ב) מי שהיה אנוס על פי דין להשתמש בשירותו של אדם שאין בחירתו מסורה לו, לא יהיה חב על מעשה שעשה האדם תוך כדי עבודתו זו. (ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא-נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד. (ג) לענין סעיף זה, מעשה - לרבות מחדל". אחריות שילוחיתנזיקין