תיקון כתב תביעה - הוספת רכיב שנים אבודות

החלטה מבוא ותמצית טענות הצדדים 1. ביום 15.3.04 נפל דבר, בית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים החליט לסטות מהלכת גבריאל (ע"א 295/81 עיזבון המנוח שרון גבריאל נ' גבריאל, פ"ד לו(4) 533) וקבע במסגרת ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי (תק-על 20004(1) 2452) כדלקמן "חלפו כעשרים שנים מאז ניתן פסק-הדין בפרשת גבריאל. השינוי החקיקתי המיוחל בושש מלהגיע, אולם שינוי באקלים המשפטי - קיים גם קיים. נראה, כי הגיעה השעה להכיר במשפטנו בראש-הנזק של אבדן יכולת ההשתכרות "בשנים האבודות". 2. ביום 12.3.02 הגישו התובעים תביעה כנגד הנתבעת בטענה כי רשלנותה הביאה למותו של המנוח אברהם רוזנצוויג ז"ל ביום 18.3.95. 3. הדיון בתיק נקבע לישיבת קדם משפט לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, אלא בשל עכוב במועד הגשת תצהירי התובעים שהוגשו רק ביום 15.2.04 טרם נתקיימה ישיבת קדם משפט ענינית. 4. לאור הלכת אטינגר התובעים מבקשים לתקן תביעתם ולהוסיף ראש נזק של אובדן יכולת ההשתכרות גם "בשנים האבודות" (וזאת בנוסף לתיקון גובה השתכרותו של המנוח). 5. הנתבעת מתנגדת לתיקון כתב התביעה בטענה כי הלכת השנים האבודות מהווה שינוי מהותי ועל כן אין להחילה באופן רטרואקטיבי וזאת בהסתמך על פסק דינה של כב' הש' פלפל מבית המשפט המחוזי בתל אביב ת"א 2361/00 חסין ואח' נ' כלל (העתק מפסק הדין צורף לתגובת המשיבה). המשיבה מוסיפה וטוענת כי הענות לבקשת תיקון כתב התביעה יביא לפגיעה בה שכן בדרך זו מוסיפים התובעים עילת תביעה שהתיישנה. 6. המבקשים משום מה בחרו שלא לנצל זכותם לפי התקנות ולא מסרו תגובה להתנגדות הנתבעת למרות שבקשתם המקורית לא כללה טיעונים משפטיים בנושאים שבמחלוקת. בשאלות המשפטיות חובתו של בית המשפט להכריע את הדין בהתאם למצב המשפטי הקיים גם אם מי מהצדדים בוחר להשאר אדיש לטענות המועלות כנגד בקשתו ולכן לא תעמוד אי תגובה זו לחובת המבקשים. דיון והכרעה 7. אין ספק כי הלכת אטינגר מהווה שינוי מהותי בקביעת הזכות לתבוע פיצוי גם בגין "השנים האבודות" ופסק הדין המקיף של בית המשפט העליון מבהיר זאת לכל אורכו. 8. פסק דינה של כב' הש' פלפל בת.א 2361/00 הנ"ל אינו יכול לסייע למשיבה -גם לא כפסק דין מנחה שכן נסיבותיו שונות מהמקרה שבפניי. באותו מקרה נתבקש תיקון התביעה לאחר שהסתיים שלב ההוכחות ולאחר שהוגשו סיכומים על ידי שני הצדדים. כב' הש' פלפל מדגישה בנימוקיה את הבעיתיות בהחלה רטרואקטיבית של הלכה חדשה על תביעות שכבר הסתיימו או הגיעו לשלב הסיכומים, אלא שבתיק שבפניי לא התחיל הדיון כלל ואפילו ישיבת קדם משפט ענינית טרם קוימה. 9. כב' הנשיא ברק בספרו שיקול דעת שיפוטי הלכה למעשה מתייחס בפרק התשיעי "סטיה מתקדים- שינוי עתידי (פרוספקטיבי)?" (עמ' 417-420) ל-5 טכניקות העומדות בפני בית המשפט (העליון במקרה זה) בעת החלטתו על סטיה מתקדים קודם. 10. "האחת, אותה ניתן לכנות "פרוספקטיבית טהורה" על פיה בית המשפט סוטה מהלכתו אך לעתיד. אין הלכתו זו חלה על הצדדים להתדיינות או לשאר בני הציבור או למתדיינים אחרים שענינם תלוי ועומד...הטכניקה השניה היא " פרוספקטיבית-פרוספקטיבית"... הקובעת מועד עתידי לכניסתה של ההלכה החדשה לתוקף.... טכניקה שלישית היא "פרוספקטיבית- רטרואקטיבית". טכניקה זו מחילה את ההלכה החדשה באופן פרוספקטיבי, למעט המתדיינים עצמם אשר לגביהם מוחלת הלכה זו למפרע... טכניקה רביעית שאף היא "פרוספקטיבית- רטרואקטיבית" ואשר התחולה הרטרואקטיבית שבה היא כלפי כל אלה אשר דינם תלוי ועומד בבתי המשפט... ניתן לנקוט בטכינקה חמישית, לפיה ההלכה היא "פרוספקטיבית-פרוספקטיבית" כלומר תכנס לתוקפה בתאריך עתידי- ומשתיכנס לתוקפה תחול למפרע על הכל". לאחר ניתוח הטכינקות השונות מביא כב' הנשיא ברק את השקפתו בעמ' 423 לפיה יש לנסות ולפעול בשיטה הפרוספקטיבית- רטרואקטיבית. 11. עיון בפסק הדין של בית המשפט עליון בענין עזבון המנוח אטינגר ז"ל, מראה כי בית המשפט העליון בחר באפשרות פרוספקטיבית- רטרואקטיבית. אין ספק כי לא נקבע מועד תחולה עתידי בלבד לאותה הלכה ונקבע מפורשות כי ההלכה תחול גם על בעלי הדין באותו תיק, שכן בית המשפט העליון החזיר התיק לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת הפיצוי גם בתקופת "השנים האבודות". אין התייחסות בפסק הדין האם יש לפעול במקרה זה על פי הטכניקה השלישית או הרביעית דהיינו האם ההלכה המהותית תחול גם על כי מי שדינם תלוי ועומד בפני בית המשפט. 12. במאמר מוסגר אוסיף כי לכאורה בישום פסק דינה של כב' הש' פלפל ניתן לבנות טכניקה שבין הרביעית לחמישית, דהיינו שינוי הלכה המוחל רטרואקטיבית על המתדינים עצמם ועל כל מי שדינו תלוי ועומד ובלבד שהדיון בענינו לא הגיע לשלב כה מתקדם כגון לאחר מתן פסק דין או בסמוך לנתינתו. 13. לדעתי יש לפעול במקרה זה על פי הטכניקה הרביעית. משבחר בית המשפט העליון להחיל את ההלכה החדשה על המתדיינים בתיק הספציפי של עזבון המנוח אטינגר, אין להפלות בינם לבין כל מתדיין אחר שתביעתו תלויה ועומדת, עקרון השוויון כעקרון יסוד בשיטת המשפט שלנו מחייב זאת. ייתכן וניתן היה לעשות הבחנה כפי שעשתה כב' הש' פלפל במקרים מיוחדים אך בשל השלב המקדמי בו נמצא בירור התביעה שבפניי- ישיבת קדם משפט ראשונית, יש להעדיף את בירור המחלוקת האמיתית והמלאה שבין הצדדים ולהחיל גם על המתדיינים בתיק זה את הלכת אטניגר. 14. בטרם סיום אוסיף כי עילת התביעה המקורית הינה עילה נזיקית- טענת רשלנות בטיפול במנוח. בתביעה המקורית פורטו בסעיף 14 מרכיבי הנזק הנתבעים ותביעה זו לא התיישנה. עיון בכתב התביעה המתוקן יראה כי התיקון מתבטא בהוספת ראש נזק של "השנים האבודות". אין לראות בכך כטענת הנתבעת עילת תביעה חדשה. אין זה המצב בו הנזק היחידי הינו הפיצוי בגין השנים האבודות והוספתו יוצרת תביעה חדשה. תובע שתובע פיצוי בגין אובדן השתכרות מיום הארוע עד מועד מסוים ולאחר מכן מבקש לתקן התביעה ולהאריך את משך התקופה בו נגרם לכאורה אותו אובדן השתכרות אינו מוסיף עילה. טענת ההתרשלות כלפי הנתבעת הינה אותה טענה, קיום נזקים שונים נטען מלכתחילה ובמועד הגשת כתב התביעה המקורי התגבשה העילה וכל השינוי הינו רק היקף הנזק הנטען, כמוהו ככל תיקון בו מתבקשת הגדלת סכום התביעה. אין לראות בשינוי זה כשינוי הפוגע בנתבעת למעט שאלת הוצאות בגין הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן במידה ויוגש. 15. אשר על כן הנני מתיר תיקון כתב התביעה, כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה ישמש ככתב התביעה בתיק זה. תוך 30 יום תהא רשאית הנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן, תוך 30 יום לאחר מכן יהיו רשאים התובעים להשלים תצהירי העדות הראשית מטעמם. תוך 30 יום לאחר מכן יוגשו תצהרי הנתבעת. כתב תביעהמוות בתאונת דרכיםתאונת דרכיםתיקון כתב תביעהמסמכיםהלכת השנים האבודות (הלכת אטינגר)