החלטה התביעה בתיק שלפניי, עניינה פיצוי בגין נזקים שנגרמו, לטענת התובע, למחפרון שבבעלותו. התובע טוען כי הנזקים ארעו כתוצאה מהתנגשות רכב בבנין, וכי ההתנגשות הביאה לקריסת המבנה על המחפרון. התובע טוען כי נהג הרכב הפוגע, נושא באחריות מלאה לתאונה. מלכתחילה הוגשה תביעה כנגד נהג הרכב הפוגע, וכנגד חב' הביטוח שביטחה את הרכב. בשלב כלשהו ביקש התובע למחוק את תביעתו כנגד הנהג - ולהותירה כנגד חב' הביטוח לבדה. התובע מתבסס על ס' 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981, שיוצר, לטענתו, עילת תביעה ישירה של צד ג' כנגד חברת הביטוח. חב' הביטוח מבקשת למחוק את התביעה מחמת חוסר יריבות, בהתבססה על ס' 19 לפק' ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970, ומכאן הבקשה שבפניי. יש לציין כי הסוגיה העומדת בפניי, טרם הוכרעה בבית המשפט העליון, והדעות בפסיקת בתי המשפט חלוקות. מחד, הוראת ס' 19 לפקודת הביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), מטילה על הנפגע להשיג פס"ד נגד המבוטח, כתנאי לחיובה של חב' הביטוח כלפיו. הצד השלישי איננו רשאי להגיש תביעתו נגד חב' הביטוח מבלי לתבוע את המבוטח כלל, שכן, כאמור, יש צורך בפס"ד נגד המבוטח כתנאי לחיובה של חב' הביטוח. פרופ' א. ידין בספרו אומר כי: "אין קשר משולש שלם בין שלושת הצדדים, ... היריבות בין הניזוק למבטחת של המזיק עוברת דרך המבוטח". (ראה א. ידין, חוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981, עמ' 163-164). בע"א 489/79 (אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה ויולט צאיג ז"ל, פד"י ל"ה (2) 123), נקבע על סמך הוראת ס' 19 לפקודת הביטוח רכב מנועי כי אין לחייב את המבטח בטרם ניתן פס"ד נגד המבוטח. וכדברי השופט ברק: "גישה זו מבוססת על העיקרון, כי על פי פקודת הביטוח אין המזיק והמבטח חבים "יחד ולחוד" כלפי הניזוק. חובתו של המבטח היא אך לקיים פסק דין, שניתן נגד המבוטח". מאידך, ס' 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 קובע, לטענת התובע, יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח. הנתבעת לעומת זאת, טוענת כי גם לפי ס' 68 יש צורך בפס"ד כנגד המבוטח, מאחר וגם על פיו חייב המבטח לשלם לצד ג' את תגמולי הביטוח שהוא חייב למבוטח - וחובת המבטח למבוטח - תלויה בפס"ד המחיב את המבוטח. אני מעדיפה את טיעוני התובע על טיעוני הנתבעת. סעיף 68 עבר מספר "שינויים" לפני הגיעו לנוסחו הסופי, ומן הראוי לבדוק את השתלשלות ניסוחו של הסעיף, כדי להתחקות אחר פרשנותו הנכונה. בהצעת החוק היה נוסח הסעיף כדלהלן: "68. (א) המבטח רשאי לשלם את תגמולי הביטוח לאדם שלישי לסילוק המגיע לו מן המבוטח. (ב) האדם השלישי רשאי לדרוש מן המבטח המגיע לו מן המבוטח כדי השיפוי שהמבטח חייב למבוטח, ומשדרש כאמור, אין המבטח רשאי עוד לשלם את תגמולי הביטוח למבוטח. (ג) על הוראות סעיף זה אין להתנות." בדברי ההסבר לסעיף נאמר: "האדם השלישי שהמבוטח עשוי להיות חייב לו אינו "מוטב" והוראות החוק הנוגעות למוטב אינן חלות עליו. הסעיף שלפנינו קובע את מעמדו של אותו אדם שלישי, הן במה שנוגע לזכותו של המבטח לשלם לו במישרין והן במה שנוגע לזכותו של הצד השלישי לדרישת תשלום במישרין מן המבטח..." (ראה הצעות חוק 1209, יא' בחשון התשל"ו, 16.10.75, בעמ' 36-37). בנוסחו הסופי, קובע ס' 68 לחוק הביטוח: "68. בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 יום מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח, תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי". הנה כי כן, המחוקק, במתכוון, חיזק את מעמדו של הצד השלישי, מעבר לאמור בסעיף 19 לפקודת ביטוח רכב מנועי, שמתנה את זכות הניזוק להיפרע מן המבטח במתן פסק נגד המבטח. והשווה: ע"א 915/91 מד"י נ' לוי, פד"י מ"ח (3) 45, 63. בר"ע (י-ם) 3006/97 אלמשרק חב' לביטוח נ' סע-גל בע"מ, תקדין מחוזי 97 (1) 1636. ד"ר ששון בספרו "דיני ביטוח" , מבהיר כי: "סעיף 68 לחוק קובע יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח, כל אימת שהצד השלישי דורש זאת או כל אימת שהמבטח מעדיף לשלם את תגמולי הביטוח ישירות לצד השלישי". את דעתו של ד"ר ששון אימץ כב' השופט אריאל בת.א. (חי') 1254/92 אררט חב' לביטוח נ' קריאף (טרם פורסם) ואף בת.א. (ת"א) 4175/85 חקוק נ' זלאייט והלבנון חברה לביטוח (לא פורסם) התקבלה דיעה דומה. מאחר ולאור הוראת סעיף 71 (א) לחוק הביטוח אין להתנות על הוראת סעיף 68, חוזי ביטוח אחריות לא רק שאינם יכולים למנוע מהצד השלישי את זכות התביעה הישירה נגד המבטח, אלא שהפוליסות נחשבות ככוללות את הזכות הזו גם אם לא קבעו כך במפורש (ראה גם ד"ר עמוס הרמן, "דיני ביטוח" בעמ' 53). לפיכך, על פי סעיף 68 לחוק הביטוח, רשאי צד שלישי שנפגע לתבוע ישירות את מבטחו של המזיק המבוטח. הנפגע אינו חייב לתבוע קודם כל את המזיק והוא יכול לתבוע את מבטחו ישירות לכל אורך החזית. זכות הצד השלישי אינה תלויה עוד בהשגת פס"ד נגד המבוטח על דמי הנזק. עם זאת, סעיף 68 לחוק הביטוח אינו מונע את האפשרות של הצד השלישי לתבוע את המזיק ומבטחו גם יחד. הברירה היא בידי הצד השלישי, רוצה - תובע הוא את המבטח בלבד, רוצה - תובע הוא את המבוטח בלבד ורוצה - תובע הוא את שניהם יחדיו. דרך זו נראית לי הולמת. היא מבטאת את התמורה שמגלם חוק חוזה הביטוח בהתייחס לניזוק. כפי שתואר לעיל - מהשתלשלות ניסוחו של החוק, ומדברי ההסבר להצעת החוק, עולה כי אין ספק שהמחוקק ביקש ליתן בידי הצד השלישי זכות תביעה ישירה, רחבה וגורפת. זאת ועוד, מדברי ההסבר שהבאתי לעיל, ומנוסח הסעיף כפי שנחקק, עולה כי המחוקק העדיף לענין זה את האדם הפרטי, שעמדתו נחותה, על פני חברת הביטוח. הפרשנות שבחרתי לאמץ מתיישבת עם לשון החוק ועם תנאיו, והעובדה שהערכאות השונות חלוקות בדעותיהן לענין זה, מעידה כאלף עדים על כך ששתי הפרשנויות שהוצעו הן סבירות ועולות בקנה אחד עם לשון החוק. לבסוף, אציין כי סעיף 68 כולל בתוכו איזון בין המבטח לבין הצד השלישי. הסעיף קובע יריבות ישירה בין המבטח והצד השלישי, אולם במקביל הוא מוסיף: "טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו כלפי הצד השלישי". לשון אחרת: המבטח אינו נותר חסר אונים אל מול הצד השלישי והוא יכול, במהלך המשפט, לנהל דיון לגוף הענין ואולי אף להשתחרר לחלוטין מחובתו. התוצאה היא שאין מקום לדחות את התביעה על הסף, אך ורק מהטעם שהנהג המבוטח אינו נתבע גם הוא. הנתבעת תשא בהוצאות התובע בסך של 1,000 ₪ ומע"מ. מחפרון (שופל)ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)מבנה