החלטה עניינה של ההחלטה בתובענה זו, שהינה אחת מבין 107 תביעות, אשר הוגשו ע"י אסירים בטחוניים בכלא נפחא, הינה בשאלת אחריות הנתבעת לאובדן וגרימת נזק לכאורה לציוד התובעים שארע במהלך ואחרי החיפוש בכלא נפחא כטענת התובעים. הנתבעת מצדה הגישה הודעת צד שלישי כנגד תאופיק אבו-נעים - דובר האסירים (להלן: "הדובר"), אשר לטענת הנתבעת הוסמך מטעם האסירים - התובעים לייצגם אל מול הנתבעת לצורך החזרת הציוד שנלקח מתאי האסירים לבדיקה במסגרת החיפוש, שנערך בין המועדים 05/06/02-06/06/02 בכלא נפחא. במסגרת החלטת ביניים, שניתנה על ידי ביום 01/05/03, לבקשת הנתבעת הוריתי על איחוד הדיון בכל התובענות בשאלת האחריות והן בשאלת זכותה של הנתבעת לשיפוי מאת הצד השלישי. על פי אותה החלטה ביקשתי התייחסות כלל התובעים (107 במספר) לאפשרות כי בית-המשפט ידון בתביעה של אחד האסירים והממצאים יחולו ויחייבו גם בתביעותיהם. 19 מבין כלל התובעים, נתנו הסכמתם בכתב כי קביעותיו העקרוניות של בית המשפט בתיק זה לעניין שאלת אחריותה של המדינה וזכותה של הנתבעת לשיפוי מאת הצד השלישי, יחולו אף על תביעותיהם ויחייבו אותם. אין מחלוקת בין הצדדים כי בתאריך 5.6.02 תקף אסיר בטחוני באמצעות שני דוקרנים מאולתרים שהיו ברשותו, את מנהל בית הסוהר, קצין המשק, ועוזר מפקד משמרת בבית הסוהר. אין מחלוקת כי כתוצאה מהתקיפה ומתוך חשש להמצאות כלי נשק מאולתרים נוספים בידי האסירים הבטחוניים , היה צורך בביצוע חיפושים מדוקדקים בכל אגפי הכליאה בכלא נפחא. אין מחלוקת שהחיפוש החל ביוןם 5.6.02 בשעות הערב, לאחר הגעתם של כוחות הסיוע לבית הסוהר, תחילה בגוש האגפים החדש ונמשך למחרת ביום ב- 6.6.02 בגוש האגפים הישן. מוסכם על הצדדים שהציוד שהוחזר בפועל לאחר החיפוש ושאינו שנוי במחלוקת נמסר באופן מרוכז לדובר האסירים, תאופיק אבו נעים, הצד השלישי אשר נבחר ע"י האסירים לשמש כדובר שלהם (להלן: "הדובר"). בהתאם לנספחים שהוגשו בהסכמת התובעים והמסומנים א/1 ו- א/9 אישורי קבלת ציוד חתומים ע"י דובר האסירים , וב- ב/1 וב/3 רשימת הציוד החשמלי התקין שהוחזר. כמו כן , נספח ג' - רשימת הציוד הפגום המוחזק באפסנאות ולא הוחזר ע"י שב"ס. התובעים טוענים כי ציוד רב נוסף, שהיה בבעלותם/החזקתם (מוצרי חשמל, טלוויזיות , ווקמנים, אוזניות לווקמן, פלטות חשמל, טרנזיסטורים, שנאים, מטענים, מנורות לילה, מחשבונים, סוללות, מכונות גילוח, קלטות לטיפ ריקורד, מפזרי חום, מאווררים, קומקומים חשמליים, מזלגים חשמליים, משחקי טיטריס, סוני פליי סטיישן, דיסקמן, מכונות תספורת חשמליות, משולשי חשמל, קבלים ומאריכים,רמקולים, דיסקים, שלטי טלוויזיה, מוצרי קנטינה, מזון, ספרים, מלונים, בגדים ונעליים, סיגריות, תמונות משפחתיות, שעונים, כלי כתיבה) - לא הוחזר להם לאחר החיפוש. כמו כן נטען בחלק מן התביעות כי הוחזר לתובעים ציוד שבור/פגום ועוד נטען כי חלק גדול מן הציוד נזרק לפחי אשפה ובסופו של החיפוש נשרף ע"י אנשי שב"ס (עבודות יד מקרטון, תמונות משפחתיות, בגדים). טענה נוספת בפי חלק מהתובעים היא כי ספרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה, שנלקחו במסגרת החיפוש, לא הוחזרו, דבר שגרם לחוסר יכולתם לגשת לבחינות במועד וכן להפסד שכר הלימוד ששולם עבור קורסים אלה. עוד טוענים התובעים כי בעת ביצוע החיפוש ע"י כוחות שב"ס נגרם נזק רב בתוך התאים, דהיינו, עבודות יד שנעשו ע"י האסירים במסגרת יצירת חפצי תחביב מחומר העשוי מקרטון שסופק לאסירים ע"י שב"ס. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו הכחישה את טענות התובעים כלפיה וכן הודעת צד ג' כנגד הדובר, כי היא זכאית כלפיו לפיצוי או לשיפוי בגין כל סכום שהמודיעה - הנתבעת תחויב בו עקב התביעה שהוגשה נגדה, אם תחויב, מאחר והוא קיבל את כל הציוד שנלקח במהלך החיפוש למעט ציוד שהחזקתו אסורה או ציוד שעלול לסכן את האסירים. עוד טוענת הנתבעת, כי חיפוש בוצע עפ"י חוק ובהתאם לנהלי שב"ס. דהיינו, בכל חדר בו נערך חיפוש נכח אחד האסירים מבין יושביו וניתנה לו האפשרות להתערב במטרה לרשום הערותיו. כמו כן, הציוד הוכנס לשקיות ניילון ונבדק הן בבדיקה ידנית והן באמצעות משקף חפצים וכן נטען, כי ציוד שניתן לבדוק ידנית לא הוצא מהתאים כגון ספרים, תמונות, בגדים ועוד ולאחר הבדיקה הושאר במקום. עוד טוענת הנתבעת, כי בשל העובדה שמדובר בציוד של מאות אסירים, תהליך החזרת הציוד היה ארוך, ונמשך קרוב לשלושה חודשים. החזרת הציוד נעשתה באמצעות דובר האסירים לבקשתם, למעט ציוד שהחזקתו אסורה, או ציוד חשמלי פגום או בלתי תקין אשר מוחזק באפסנאות הכלא ולא הוחזר לאסירים וזאת מטעמי בטיחות או ביטחון או בשל חריגה מעבר לכמות המותרת להחזקה בכלא. לגבי טענת התובעים כי הוחזר ציוד שבור טוענת הנתבעת כי הדבר אינו סביר כלל, שכן ציוד שבור או פגום חולט מטעמי בטיחות, מתוך חשש המבוסס על נסיון העבר, שאסירים משתמשים בציוד הפגום ליצירת מכשירים האסורים להחזקה. באשר לטענת התובעים כי חלק מן הציוד הושלך לפח ונשרף, טוענת הנתבעת כי מדובר בחפצים שנעשו ע"י האסירים מחומר קרטון שסופק לאסירים ע"י שב"ס אשר לא כלל פריטים אישיים או תמונות כטענת התובעים וזאת לאחר שנעשתה בדיקה אישית ע"י סגנית מנהל הכלא, גב' זיווה זגורי לבקשת התובעים לפני שריפתם. בעניין זה מסרה הגב' זגורי בעדותה בפני, כי מדובר בחומרים שסופקו ע"י שב"ס ושהם רכושו של שב"ס ואין לתובעים זכות כלשהי למנוע משב"ס חילוטו או לעשות בו כראות עיניו משקולים בטיחותיים . דהיינו, שלא ישמש מסווה להסתרת חפצים אסורים להחזקה. מטעם הנתבעת העידה סגנית מנהל הכלא הכב' זגורי ע.ה 1, אשר נטלה חלק מרכזי בניהול מבצע החיפוש ועריכתו וכן בניהול תהליך החזרת הציוד לאסירים באמצעות הדובר. באשר לציוד החשמלי מסרה בעדותה הגב' זגורי כי הבדיקה בוצעה במשך שבועיים ע"י סוהרים מקצועיים כגון טכנאים וחשמלאים. עוד מסרה בעדותה כי חלק מהציוד נמסר באופן מרוכז לדובר בהסכמת התובעים והחלק הנותר הוחזר ע"י אחראי אפסנאות , מר שחר טלקר ע.ה מס' 2 לידי הדובר כשהאחרון אישר זאת בחתימת ידו. עוד בעדותה מסרה הגב' זגורי כי חלק מהציוד לא הוחזר לאסירים מחמת אי תקינות, מטעמי בטיחות או מטעמי כמות החורגת מהמותר להחזקה בתא. באשר לטענות התובעים בעניין הספרים, מסרה הגב' זגורי בעדותה כי לא הוצאו מן התאים ספרים לרבות ספרי לימוד אולם בעקבות פניות האסירים פנתה קצינת האסירים לאוניברסיטה הפתוחה, ולבקשתה סופקו ערכות לימוד חדשות לכלל האסירים בכל הקורסים, לרבות קורסים הרלוונטיים לתובע. לעניין זה, בנוגע לתובע ניתנה לו לפנים משורת הדין ועל אף שלא נגרם כל נזק לחוברות הלימוד במהלך החיפוש הזדמנות לגשת לבחינות ולהשלים המטלות הנדרשות בקורס, הן סמוך לחיפוש והן לאחר הדיון בבית המשפט. אולם התובע בחר לא לנצל הזדמנות זו ואין להלין אלא על עצמו (התובע בעדותו בפניי לעניין זה אישר את דברי נציג הנתבעת עמ' 24 לפרוטוקול). עוד העיד מטעם הנתבעת, רס"ר טלקר שחר, ע.ה מס' 2, ששימש כאפסנאי בכלא נפחא בעת החזרת חלק מהציוד לדובר ביום 27.6.02, ואישר בעדותו שהדובר חתם על קבלת הציוד במפורט בנספחים שצורפו לכתב ההגנה. בחקירתו הנגדית ע"י צד ג' לא פסל העד את האפשרות כי ייתכן, שלאחר שהאסירים קיבלו את הציוד מצאו שחלקו שבור וזאת בניגוד לעדותו הראשית לפיה לא הוחזר ציוד שבור. עוד אישר העד כי הבדיקה שנעשתה לציוד החשמלי ע"י הטכנאים, התייחסה אך ורק אם קיים חשש שהמכשיר מסוכן ולא לגבי תקינותו. עוד העיד מטעם הנתבעת, רס"ר צבי נאמן, ע.ה מס' 3, המשמש קנטנאי בכלא נפחא ואשר נטל חלק בחיפוש . בעדותו מסר העד כי הרכישות של מוצרי הקנטינה, דהיינו מוצרי חשמל, מוצרי מזון, סיגריות מבוצעות ע"י נציג האסירים באופן מרוכז והכמויות מתועדות בדוחות המכירה שחלקם הוגש לבית המשפט וחלקם אינם ברשותו. הצד השלישי בכתב הגנתו ובעדותו בפני, לא חלק על כך שהנו דובר האסירים וכן לא חלק על טענת הנתבעת כי כל הציוד שנמסר לו באמצעות עדי ההגנה של הנתבעת הועבר על ידו לאסירים. עוד בעדותו בפני, אישר שספר את הציוד שקיבל מגב' זגורי וחתם עליו כפי שמפורט בנספחים שהוגשו על ידי הנתבעת. יחד עם זאת, הן בכתב ההגנה והן בעדותו בפני, חזר וטען צד ג' כי ישנו ציוד שלא הוחזר לאסירים וזאת מאחר וחלק מהאסירים פנו אליו בדרישה לפנות שוב להנהלת שב"ס ולברר מה עלה בגורלו וכן לגבי ציוד שהוחזר אולם, נמצא שבור בחלקו. בחקירתה הנגדית של הגב' זגורי על ידי צד ג' בעמ' 20 ש' 22 - 23, אישרה העדה המרכזית של הנתבעת כי "כל הציוד שקיבל הדובר, הוחזר על ידו לאסירים ואין לי כל טענה כלפיו, זה ברור". כמו כן, עד הגנה מס' 3, רס"ר טלקר שחר, אישר בחקירתו הנגדית על ידי צד ג' כי ייתכן שהאסירים קיבלו את הציוד ולאחר מכן, נמצא שבור. בסיכומיו טען צד ג' כי יש לדחות את ההודעה שהוגשה ע"י הנתבעת כנגדו היות ולא נותר ברשותו ציוד כלשהו שהתקבל על ידו מאת נציג השב"ס. ועובדה זו אושרה ע"י העדה המרכזית של הנתבעת, הגב' זגורי, סגנית מנהל הכלא. במסגרת חקירתה הנגדית, של הגב' זגורי, על ידי הצד השלישי, הוגשו על ידי העדה מסמכים ונוהל ביצוע חיפוש בתאי האסירים על פי פקודת שב"ס, שהתקבלו וסומנו נ/1. מעיון בפקודת מבצע חיפושים יסודיים בבית סוהר נפחא מיום 05/06/02, עולה כי, על פי סעיף ה' לפקודה "אופן ביצוע חיפוש בתא" כדלקמן: 1. סגנית המנהל תכין רשימת ציוד המותר בהחזקה על ידי האסירים, רשימה זו תופץ לכוחות החיפוש. 3. בשלב ראשון ירוכז כל הציוד במרכז התא תוך הקפדה לשמור על סדר בסיסי ולא לערבב בין ציוד אסירים. 6. לאחר ביצוע החיפוש הנושאי יבוצע חיפוש על פריטי הציוד באופן הבא: א. בדיקה ויזואלית ומישוש הפריט. ב. בדיקה במגנומטר ידני. ג. החזרת הפריט למיטה אליה שייך אותו פריט. ד. פריטים שאינם ניתנים לבדיקה יסודית באופן ויזואלי ובמגנומטר ידני ,יישלחו לבדיקה במשקף חפצים. מעיון במסמך נוסף הנושא כותרת סיכום חיפוש יסודי כללי בתאריכים 5,6/6/02 בבית סוהר נפחא סימוכין פקודת מבצע נפחא , סימוכין בט/1 מתאריך 5.6.02 אשר נערך ונחתם על ידי סגנית מנהל הכלא, סג"ד זיווה זגורי, עולה מסעיף 1 ד' לסיכום כי "החיפוש התמקד בבדיקת מבנה ואמצעים פיזיים, הורדת הובי מהקירות, נלקחו לצורך בדיקה יסודית כל מוצרי החשמל, טלוויזיות, ווקמנים, פלטות חשמל, טרנזיסטורים, שנאים, מטענים, מנורות לילה, מוצרי קנטינה, מזון ונעלים. הכל עבר בדיקה במשקף חפצים ובדיקה של אנשי מקצוע חשמלאיים, והוכנס לחדר ביקורים חדש". בסעיף 5 ג' לסיכום נאמר "יצויין כי בעקרון התכנון התאים לביצוע אם כי משך זמן המבצע התארך וזאת משום שהחיפוש היה יסודי, מעמיק ודרש זהירות על רקע המתח בין האסירים לסגל". בסעיף 7 א' לסיכום הנושא כותרת הפקת לקחים: "יצוין כי במהלך המבצע נגרם נזק לציוד בעיקר בזמן שינוע הציוד למשקף חפצים אשר נמצא בשער חוץ". עוד מעיון במסמך נוסף של פקודת שב"ס, הנושא את הכותרת ביצוע חיפושים בבית הסוהר, מס' נוהל 01-3006 הכולל 9 עמודים, בעמ' 2 סעיף ו', צוין, שהחיפוש בתא בבית הסוהר יבוצע בנוכחות אחד האסירים המוחזקים בתא. בסעיף 6 לנוהל , בעמ' 4 צוין כי, בעקרון יש לשאוף כי החיפושים בתאים יערכו כאשר האסיר נמצא עם כל ציודו בנקודת ריכוז מחוץ לתא, כך יתאפשר לכוח המחפש לבצע תפקידו ללא הפרעה ולראות בכל חפץ אשר יימצא בתא ללא בעלים. כמו כן, ימנע הדבר שחיקה ועייפות מהסגל בעת פינוי הציודים מתוך התא. עוד מצוין בסעיף 6 יב' הנושא כותרת במקום שנערך חיפוש ייערך ויפעל הכוח כדלהלן: 1. לכל חיפוש ימולא טופס חיפוש (נספח א') ובו יפורטו שמות המשתתפים בחיפוש, שם הממונה על החיפוש, פירוט מקום החיפוש, פירוט המוצגים ומקום הימצאותם המדויק, אופי סימון המוצגים, כללי העברתם ומסירתם, בסופו חתימת הממונה על החיפוש העדים והאסיר הנוכחים במהלך החיפוש. לגבי כל מוצג שנתפס יש לציין ברישום ובסימון מדוייקים מסלול העברת המוצג מרגע תפיסתו ועד למסירתו. עוד בסעיף 6 יב' 5 , צוין כי העתק מרשימת המוצגים שנתפסו תועבר לידי האסיר הנוכח בחיפוש ויש להחתימו על גבי הטופס, כך שיאשר כי אכן אלו המוצגים שנתפסו וכי לא נגרם לו נזק ולא נלקח דבר נוסף שלא נרשם. עוד בסעיף 6 יב' 6 צוין כי יש להכין מבעוד מועד כלי לתפיסת מוצגים וכן שקית להכנסת פריטים המיועדים להעברה לפיקדון האסיר. פריטים אלה יועברו לידי האפסנאי על פי נוהל הביטחון. מן המקובץ עולה והדברים נאמרים בלשון המעטה, כי טענות הנתבעת בכתב ההגנה ובסיכומיה, בנוגע לאופן לקיחת הציוד מתאי האסירים ואופן החזרתו, אינם עולים בקנה אחד עם הוראות נוהל פקודת שב"ס כמצויין לעיל ותימוכין לכך ניתן למצוא בעדותה של סג"ד ליזה זגורי, סגנית מנהל הכלא, שנטלה חלק בפיקוד ובביצוע החיפוש, דהיינו לקיחת הציוד לבדיקה ותהליך החזרתו לאסירים באמצעות הדובר. מסקנה זו מתבקשת, גם נוכח עדות הגב' זגורי בפני, עדות שהותירה בי רושם חיובי ואמין לתיאורה את אופן ביצוע החיפוש ואופן החזרת הציוד שנלקח. הגב' זגורי ציינה בעדותה, כי השתתפו במבצע כ- 340 אנשי סגל, כל אחד לפי משימתו, כולל יחידת נחשון, בפרק זמן של 48 שעות ובשני אגפים שכללו כ- 580 אסירים, דבר שחייב הוצאת אסיר, אסיר מתאו תוך ביצוע חיפוש על גופו באמצעות מגנומטר וכן חיפוש ידני ולאחר מכן שליחת האסיר לחצר הטיולים השייך לאגף בו שוהה האסיר, להמתין יחד עם האחרים. עוד מסרה בעדותה, כי בעת החיפוש הוחזר נציג לכל תא, כדי להיות נוכח בתא בעת החיפוש במטרה להשגיח, לרשום, להעיר, להתערב ולדבר עם המחפשים, כך שלא יאמר שנעלם ציוד שכלל לא היה קיים. לצורך כך ולטענתה הוקצה דף לאנשי הסגל בו היו צריכים לרשום מי הצוות שהשתתף בחיפוש בתא וכן רישום הציוד שהוצא מהתא (ראה עמ' 9 לפרוטוקול). רישום, כאמור, כמתחייב על פי הנוהל ועל פי עדות הגב' זגורי, לא הוגש על ידי הנתבעת במהלך ניהול פרשת ההגנה. העדה ברוב הגינותה מסרה, כי לא יכולה להעיד או לזכור אם מצאה פריטים השייכים לאסירים לתוך הציוד שנשרף שכלל עבודות יד מקרטונים שסיפק שב"ס (ראה עמ' 10 לפרוטוקול). עוד מסרה העדה, שכמות הציוד שחולט והושמד לא נספר, כי לא היה צורך בכך. כמו כן, ציינה כי לא היתה מסוגלת להחזיר את הפריטים שהוצאו מהתאים, לפי שם אסיר, הואיל ובעת החיפוש הציוד שנתפס רוכז יחד בערימות, דבר שמנע לשייך כל פריט לבעליו. (ראה עמ' 11 לפרוטוקול). עוד מסרה העדה, כי אכן היו פניות של אסירים שלמדו במסגרת האוניברסיטה הפתוחה וטענו בפניה, כי ספרים שנלקחו בחיפוש לא הוחזרו והדבר מנע מבעדם מלגשת לבחינות הרלוונטיות ועקב כך, דאגה באמצעות קצינת האסירים לספק ערכות לימוד לכלל האסירים הסטודנטים- דברים שאושרו על ידי התובע בפני. יש לציין, שהנתבעת בכתב ההגנה הכחישה שנלקחו ספרים לבדיקה. אולם, עיון ברישומים שהוגשו על ידי הנתבעת (ב/1) נספח שצורף לכתב-ההגנה, המתייחסים לציוד שהוחזר, מופיע הרישום ספר עם כריכת עור. גם בנספח ב/3, מופיע ספר + כריכה מעור. עוד בחקירתה הנגדית, על ידי התובע, אישרה העדה כי אכן נעקרו מדפים באמצעות מקלות מהתאים, מתוך מטרה למצוא חפצים אסורים מוסתרים וכן, כי ביקרה בתאים לאחר החיפוש וראתה בלאגן, אלא שלטענתה חוסר הסדר מקורו בתלישת המדפים ואינו מעיד על חיפוש ברוטאלי. בחקירתה הנגדית, השיבה כי לא ניתנו טפסים לאסירים לרישום הציוד שנלקח מהתאים כמתחייב על פי הנוהל בחיפוש השגרתי, כדלקמן: "אני משיבה שמדובר במבצע חסר תקדים שלא היה בעבר ואסירים יכולים להעיד על כך, כאשר אנו נדרשים למבצע כזה ולא נידרש לו בעתיד, כי זה לא קרה מעולם ומדובר במקרה חריג ונקווה שלא יחזור על עצמו, אז אין לצפות מאתנו שבחיפוש כזה שמדובר במקומות רבים ב- 48 שעות נוכל לנהל תרשומת כזו מול כל אסיר לכן במבצע זה לא מסרנו טופס לאסירים וכל אסיר יכול היה לרשום את כל הציוד שהוצא מתאו, בכל תא בעת החיפוש נכח אסיר שייצג את התא". עוד בחקירתה הנגדית אישרה, כי לאחר החיפוש כשביקרה בתאים ראתה בלאגן של חפצים בתוך התאים והסבירה שחוסר סדר בתא היה שונה מהסיבה שנתלשו מדפים מהקירות (ראה עמ' 15 לפרוטוקול). תימוכין למסקנתי דלעיל, מצאתי גם במסמך נוסף שנשא כותרת "סיכום" שנערך על ידי העדה הגב' זגורי למפקד גוש דרום, בו מציינת כי במהלך המבצע נגרם נזק לציוד בעיקר בעת שינוע הציוד למשקף החפצים, אשר נמצא בשער חוץ (נ/1). יש לציין, שלא הוגשו רישומים כלשהם המתעדים את כמות הציוד שנלקח לבדיקה, אלא רישומים המתעדים ציוד שהוחזר וציוד שלא הוחזר ונותר באפסנאות מטעמי בטיחות (בנספחים שצורפו לכתב-ההגנה, א/1, א/2, א/3, א/4, א/5, א/6, א/7, א/8, א/9, ב/1, ב/2, ב/3 ו- ג). לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, לרבות עדויות העדים מטעם הנתבעת, נחה דעתי שיש לדחות את הודעת הנתבעת כנגד הצד השלישי, בעיקר נוכח עדותה של הגב' זגורי שהינה העדה המרכזית של הנתבעת, במסגרת חקירתה הנגדית על ידי הצד השלישי לפיה כל הציוד שקיבל הדובר הוחזר על ידו לאסירים ואין לה כל טענה כלפיו. מאמירה זו, אשר מסרה העדה בהגינותה, עולה שמגישת ההודעה בעצמה אינה משוכנעת שיש לה עילת תביעה מבוססת כנגד הצד השלישי, בלשון המעטה. טעם נוסף, הינה עדותו של הצד השלישי, אשר הותירה בי רושם טוב ואמין ואף פירט בחקירתו הנגדית, את הנוהל המסודר והקפדני שעל פיו קיבל את הציוד מעדי הנתבעת ואופן החזרתו לאסירים על פי הנוהל שתיאר. יוצא אפוא, שאין זה סביר שפריטים רבים אבדו או נעלמו בדרך. כמו כן, לא למיותר לציין, כי התובע שבפני אינו מטיל דופי בדובר ובפעילותו כלפי התובעים, אשר היתה מקובלת על כלל התובעים ללא סייג. באשר לתביעה שבפני ולנוכח העדויות שנשמעו בפני ומשהודתה הגב' זגורי, כי לא נוהל ולא הונהגה שיטת רישום של החפצים המוצאים מהתאים, כמתחייב מהנוהל ואף בעת הוצאת הציוד לא נעשה ניסיון לשייכו לבעליו, באמצעות סימון ובהעדר טענה כמפורט לעיל, כי ציוד שלא הוחזר לבעליו הוחזר לידי הצד השלישי, כי אז אין מנוס אלא להגיע למסקנה כי עלה בידי התובע - התובעים, ולו באמצעות עדויות הנתבעת להוכיח כי בעת החיפוש והתנהלות הנתבעת, באשר לשמירת שלמותו של הציוד, היתה רשלנות, מנוגדת לכללים ולנהלים שקבעה הנתבעת ובהוצאת הציוד באופן מרוכז נמנעה מהתובעים האפשרות לעקוב אחר הציוד ולהתחקות אחר המתרחש עמו במהלך הבדיקות ועד להחזרתו באופן תקין ושלם לבעליו. באשר לשאלת הנזק, יהיה צורך לקבל את תגובת המדינה באם רצונה לקיים דיון בכל תובענה מן התובענות שהוגשו. או לחילופין, להציע הצעה אחרת שתחסוך מזמנם של הצדדים ומזמנו של בית-המשפט, נוכח כמות התביעות שהוגשו. לשם כך, תינתן לנציג המדינה אורכה כדי לגבש עמדה להצעת בית-המשפט. הוגשה הודעה על ידי המדינה, כי התובע אלמחתסב זין אל-דין, שייצג חלק מהתובעים לא התייצב לדיון היות והוא שוחרר לפני שלושה שבועות מהכלא ולא ניתן היה לזמנו ממקום מגוריו בחברון. המשך דיון היום בשעה 12:00. ניתנה היום י"א באדר, תשס"ד (4 במרץ 2004) במעמד הצדדים. נסר אבו טהה, שופט המשך דיון: השעה כעת 14:00. ב"כ הנתבעת: אני מבקשת להגיש תגובת הפרקליטות בכתב. למעשה, לא ניתן לגבש עמדה עוד היום, היות והפרקליטה המטפלת בתיק לא נמצאת מחמת נסיבות אישיות. כמו כן, ענין גיבוש העמדה, בקשר להמשך ההליכים טעון עיון מעמיק בהחלטה והתייעצות עם גורמי השב"ס. לפיכך, מבקשת דחיה קצרה. תאופיק אבו-נעים, (דובר האסירים): אני עדיין משמש כדובר של האסירים הביטחוניים בכלא נפחא. אני מבקש לציין, שאני לא הגשתי תביעה בענין החיפוש, נשוא התובענות. אני יודע שהתובע אלמחתסב זין אל-דין, שייצג חלק מהתובעים בהסכמתם, בפני בית המשפט בתביעות שהוגשו, שוחרר ממאסרו ומתגורר בעיר חברון. אין לי התנגדות לייצג את התובעים בפני בית-משפט זה. אולם, אני מבקש קודם לאפשר לי לקבל את הסכמת כלל התובעים, על פי הרשימה שמסר לי בית-המשפט ובהתאם להסכמתם אני אשלח הודעה בכתב באמצעות מפקד הכלא למזכירות בית-המשפט, תוך 14 ימים מהיום. אני אבדוק אפשרות שכל האסירים יסכימו שבית-המשפט, אם ימצא לנכון, יפסוק להם פיצוי על פי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט באופן כולל. החלטה בהסכמת הצדדים הדיון יידחה למועד אחר, שייקבע על ידי המזכירות על פי יומני. דובר האסירים - מר תאופיק אבו-נעים, ישלח הודעה למזכירות בית-המשפט תוך 14 יום, על ההצעה שעלתה בדיון, לפיה התובעים יתנו הסכמתם שהדובר ייצגם בבית המשפט, בשאלת הפיצוי דהיינו שבית המשפט יפסוק על פי סעיף 79 א(א) לחוק בתי המשפט סכום פיצוי גלובאלי לכלל התובעים - במידה וימצא לנכון. לחילופין, שבית המשפט יפסוק על פי סעיף 79 א (א) בכל תובענה בנפרד. לאחר שתתקבל הודעת הדובר- יישלח עותק ממנה על ידי מזכירות בית המשפט לפרקליטות, אשר תשלח תגובתה תוך 14 יום מיום קבלת ההודעה, לבית המשפט. בית סוהר / כלאאסיריםאסירים בטחונייםתביעות נגד המדינה