האם פרסום מכתב לסגן ראש מועצה מהווה לשון הרע ?

פסק דין 1. התביעה שבפניי עילתה מכתב שנשלח על ידי הנתבעים בתוקף תפקידם כוועד כיתה ו' בבית ספר על שם תמרי באור עקיבא. המכתב נשלח לסגן ראש המועצה באור עקיבא, ומאוחר יותר פורסם חלק מהמכתב גם בירחון מקומי בשם "היסמין 2000". 2. התובע טוען כי בכך ששלחו הנתבעים את המכתב ובכך שהביאו לפרסומו, עברו על הוראות חוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965 (להלן: החוק), מאחר שיש במעשיהם אלה משום פרסום לשון הרע כעולה מההגדרות המפורטות בסעיפים 1 ו - 2 לחוק. 3. הנתבעים אינם מכחישים כי שלחו את המכתב לסגן ראש המועצה, וכי ניתן לראות בכך משום פרסום לשון הרע כמשמעותו בחוק. 4. עם זאת, טוענים הנתבעים מספר טענות: א. כי לא היה מקום להגיש את התביעה כנגדם בלבד, אלא היה על התובע להגיש את התביעה כנגד כל הורי הכיתה שכולם חתומים על אותו מכתב. הנתבעים טוענים כי שמם ופרטיהם מופיעים על המכתב בתוקף תפקידם כוועד הכיתה, אולם כל הורי התלמידים חתומים על המכתב כפי שגם עולה ממנו. ב. הנתבעים מכחישים כי העבירו את המכתב לעיתון בו פורסם ו/או כי התכוונו לפרסמו בעיתון. לטענת הנתבעים, נעשה הפרסום שלא על דעתם ומיד לאחריו מחו על כך בפני בעל העיתון. ג. הנתבעים טוענים כי הדברים שנכתבו במכתב היו אמת, וכי עומדת להם לכן ההגנה הקבועה בס' 14 לחוק. ד. עוד טוענים הנתבעים כי עשו את הפרסום שהם מודים בו, משלוח המכתב לסגן ראש המועצה, בתום לב וכשעומדות להם ההגנות המפורטות בס' 15 (2), 15 (3), 15 (4) לחוק. לטענתם, היה הפרסום סביר באותן נסיבות, ולפיכך עומדת לזכותם החזקה שנעשה בתום לב. 5. שני הצדדים הביאו לביהמ"ש מצעד מפואר של עדים, כל אחד מהם כדי לתמוך בגירסתו הוא. 6. לאחר ששמעתי את כל העדים ועיינתי בתשומת לב בכל כתבי הטענות ובכל המסמכים שצורפו להם, אני מחליטה לדחות את התביעה. 7. אני סבורה כי לאור הראיות שהובאו בפניי, עומדת לנתבעים ההגנה של "אמת דיברתי" המפורטת בס' 14 לחוק, ועל כל פנים, עומדות להם ההגנות המפורטות בסעיפים 15 (2) - (4). כאן המקום לציין שיש להצטער על כך שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה שיכולה היתה לייתר את הצורך בהליך כולו, ובשמיעת העדויות שנשמעו בפניי. העובדות: 8. התובע שימש בתקופה הרלבנטית לתביעה כמנהל חטיבת הביניים על שם מנחם בגין (להלן: חטיבת בגין) באור עקיבא. 9. הנתבעים הם הורים לילדים שבמועד המכתב נשוא התביעה היו הורים לילדים בכיתה ו' בבית הספר היסודי ע"ש תמרי באור עקיבא (להלן: בית ספר תמרי). 10. באותה תקופה לערך נפתחה בישוב אור עקיבא חטיבת ביניים נוספת, בבית הספר עתידים (להלן: חטיבת עתידים). מאחר שהיו שתי חטיבות ביניים, התעוררה מחלוקת בשאלה אם יש לאפשר רישום חופשי של התלמידים באופן שיוכלו לבחור באיזו חטיבה ללמוד, או אם יש מקום לחלוקת התלמידים על ידי הרשות המקומית, אם בדרך של הגרלה ואם בכל דרך אחרת. 11. הנתבעים, שילדיהם היו צפויים לעבור לחטיבת הביניים בשנת הלימודים הבאה, היו מעוניינים ברישום חופשי וזאת מאחר שלא רצו שילדיהם ילמדו בחטיבת בגין שאותה, כפי שצויין לעיל, ניהל התובע. יש להוסיף כי בשנת הלימודים שבמהלכה נשלח המכתב נשוא התביעה (בשעה שילדי הנתבעים היו עדיין בכיתה ו'), היה רישום חופשי לחטיבות, אלא שהסתבר לנתבעים כי הכוונה היא לבטל רישום חופשי כזה באופן שלא תעמוד להם האפשרות לבחור היכן ילמדו בניהם בעת שיתחילו בשנה שלאחר מכן את לימודיהם בחטיבה. 12. במסגרת מאמציהם של הנתבעים לאפשר רישום חופשי לחטיבות, ובתוקף תפקידם כוועד הורי הכיתה, ובשם יתר הורי הכיתה, פנו הנתבעים במכתב נשוא התביעה שתאריכו 23.4.02. 13. מפאת חשיבותו אביא את המכתב כלשונו: "לכבוד מר אברהם כהן סגן ר. העיר. חבר מועצת העיר אור עקיבא. שלום רב, אנו, ההורים של תלמידי כיתה ו' בבית הספר ע"ש נחמיה תמרי, פונים אליך בבקשת עזרה על מנת שתפעל למעננו בקבלת ההחלטה לגבי המשך לימודי ילדנו בשנת הלימודים הבאה במסגרת חטיבת הביניים של המכללה למנהל. ילדינו לומדים במערכת החינוך של אור-עקיבא מילדותם, במסגרת מעולה של מצוינות, במיוחד ב - 6 השנים האחרונות, בביה"ס ע"ש נחמיה תמרי. אנו רוצים להמשיך וללמוד באור-עקיבא כהמשך ישיר למה שחווינו עד כה. מסגרת כזאת אפשרית מבחינתנו אך ורק במסגרת המכללה למנהל - אליה נפתחה הרשמה בשנה שעברה. לבחירת התלמידים, מהלך זה הופסק השנה ונאמר לנו שילדנו יחולקו - בהגרלה בין שתי חטיבות הביניים של אור עקיבא. ידוע ומוכר בישוב כי העומד בראש חטיבת הביניים ע"ש מנחם בגין נכשל זה מכבר בתפקידו ואינו ראוי להמשיך ולשמש כמנהל וכמחנך. חבל שאיש כזה מקלקל את שרשרת החינוך המצוינת והמושקעת באור עקיבא. לא נוכל להרשות לעצמנו ולתת לילדנו ללמוד תחת ניהולו של איש זה. החלטה של מועצת העיר לשבץ את ילדנו ללמוד תחת ניהולו עלולה לגרום למיטב הנוער של אור עקיבא לעזוב את הישוב, להתפתח ולתרום במקומות אחרים! אנו תושבים נאמנים של אור עקיבא, מבקשים להמשיך ולהיות חלק אינטגרלי מהישוב. מבקשים שילדנו ימשיכו וילמדו במסגרת ראויה באור עקיבא. אנו זקוקים לעזרתך ולתמיכתך בקבלת ההחלטה שילדי כיתה ו' ימשיכו לימודיהם במסגרת המכללה למנהל. נודה לך אם תתפנה לפגישה אישית איתנו ואם תפעל למעננו בנושא. בברכה ובתודה מראש. ועד ההורים כיתה ו' בי"ס נחמיה תמרי. אילן ושלומית מורד 6360222 - 04 רותי רחמים 6262384 - 04 ועוד 26 חתימות של הורי התלמידים בכיתה." 14. המכתב הופנה, כאמור, לסגן ראש העיר וחבר מועצת העיר. עותק מהמכתב נשלח גם ליתר חברי מועצת העיר וביניהם מר שלום שבתאי, שעורך בין היתר ירחון בשם "היסמין 2000", וזה פירסם חלקים מהמכתב בירחונו. דיון - 15. אני מאמינה לנתבעים ולעדותם בפניי, לפיה מעולם לא התכוונו כי המכתב יפורסם, אם בירחונו של מר שבתאי ואם בעיתון אחר. (פרוט' עמ' 34 ש' 18). 16. אמנם מנספח ג' לכתב ההגנה עולה כי במסגרת מאבקם של ההורים בכלל והנתבעים בפרט, נשקלה גם האפשרות לפנות לאמצעי התקשורת, אולם אין בכך כדי להעיד על כך שהנתבעים התכוונו לפרסם את המכתב. אני מאמינה לנתבעים ולעדותם, לפיה הפרסום באמצעי התקשורת נשקל כאמצעי אחרון בלבד, ובכל אופן לא בשלב שבו נשלח המכתב נשוא התביעה. (עדות הגב' מורד, פרוט' עמ' 34 ש' 26). אני מאמינה לנתבעים גם בעדותם, לפיה המכתב הועבר למר שלום שבתאי בתוקף תפקידו כחבר המועצה, וכלל לא בתוקף תפקידו כעורך ירחון זה או אחר. (פרוט' עמ' 36 ש' 17, 19). 17. הנתבעים הכחישו בתוקף כי העבירו את המכתב למר שבתאי על מנת שיפרסמו, ואני מאמינה לעדותם בענין זה. אני מאמינה גם לעדותם, לפיה לכשנתבררה להם עובדת פרסום הכתבה ובה חלקים מהמכתב, מחו על כך בתוקף בפני מר שבתאי. (פרוט' עמ' 36 ש' 29). 18. התובע הציג עותק מכתב שהפנה מר שבתאי לנתבעים, ובו טוען לכאורה מר שבתאי כי דברי הנתבעים לפיהם מחו על הפרסום הם דברי שקר, ואולם מר שבתאי לא הובא להעיד. לפיכך כל שיש בפניי היא עדות הנתבעים, ובפרט עדותה של הגב' רות רחמים, שהעידה מפורשות כי שוחחה עם שבתאי טלפונית ומחתה בפניו על הפרסום, ואני מאמינה לעדויות אלה. לא מיותר לציין בהקשר זה גם כי תמוהה העובדה כי התובע לא נקט בהליכים גם כנגד מר שלום שבתאי, וזאת בתוקף אחריותו מכח הוראות ס' 11 ו - 12 לחוק. 19. לפיכך, אין לראות את הנתבעים כמי שהביאו את דבר לשון הרע לאמצעי התקשורת כמשמעות מושג זה בס' 11 לחוק, ועל כל פנים אין לראות אותם אחראים לפרסום בעיתון כלל. 20. אשר לתוכן המכתב - כפי שציינתי, עומדת לנתבעים ההגנה של אמת בפרסום. במכתב נטען כי ידוע בישוב כי התובע, כמי שעומד בראש חטיבת בגין, נכשל בתפקידו ואינו ראוי להמשיך ולשמש כמנהל ומחנך, וכי הנתבעים, ויתר ההורים החתומים על המכתב, לא יוכלו להרשות לעצמם לאפשר לילדיהם ללמוד תחת ניהולו. 21. עובדה זו, לפיה היה ידוע בישוב כי התובע נכשל בתפקידו, נתבררה, למרבה הצער, כאמת. 22. מר יעקב אדרי, מי שהיה ראש המועצה בתקופה הרלבנטית העיד בפניי. מעדותו עולה כי בעבודת התובע, שאין מחלוקת שהיתה ארוכת שנים ורבת פעלים, חלה נסיגה משמעותית והתדרדרות מצערת עוד קודם למועדים הרלבנטיים לכתב התביעה. עוד עולה שהוא, כראש המועצה, וביחד עם בעלי תפקידים אחרים במועצה, נקטו בהליכים על מנת להביא לסיום עבודתו של התובע. (ס' 7 - 10 לתצהירו של מר אדרי מיום 19.3.03, ועדותו בעמ' 26 ש' 3, ובעמ' 24 ש' 14, 19). 23. לראיה צורף לתצהירו של מר אדרי פרוטוקול ישיבת המועצה מיום 2.1.01, יותר משנה לפני מועד המכתב נשוא התביעה. מפרוטוקול זה עולה כי לא רק ראש המועצה מר אדרי היה בדעה כי על התובע לסיים את תפקידו, וכי הוא הגורם לבעיה בחטיבה. דברים ברוח זו נאמרו על ידי מספר נציגים של המועצה, ובסופו של דבר ניתנה החלטה להקים ועדה שתנהל מו"מ עם התובע בנוגע לפרישתו. 24. די בפרוטוקול הישיבה ובעובדה שתיפקודו של התובע כמנהל חטיבת בגין "זכה" לביקורת שלילית על ידי חברי המועצה בישוב, כדי להוכיח כי אכן ידוע היה בישוב כי התובע נכשל בתפקידו, ממש כפי שציינו הנתבעים במכתבם נשוא התביעה, שאילולא כן לא היה הנושא עולה על סדר היום של המועצה. 25. מעבר לכך, ואם לא די בעדותו של ראש המועצה ובפרוטוקול ישיבת המועצה שצורף על ידו, ואשר ממנו עולה מפורשות כי יותר משנה קודם למכתב הנתבעים, דובר על כשלונו של התובע בניהול החטיבה, הרי שגם מנתונים אחרים שהובאו בפניי עולה כי דברי הנתבעים לפיהם הדבר היה ידוע בישוב, הם דברים נכונים ואמיתיים. 26. התברר במהלך הדיון בפניי, כי בשנת הלימודים שקדמה למועד משלוח המכתב נשוא התביעה, היתה הרשמה חופשית לשתי החטיבות. המשמעות היא בפועל כי כל אחד מההורים בישוב, מכל אחד מחמשת בתי הספר שבישוב, יכול היה לבחור לאיזו משתי החטיבות לרשום את ילדיו. בפועל בחר רובם המכריע של ההורים (למעט 9(!)) לרשום את ילדיו לחטיבת עתידים ולא לחטיבת בגין שבניהול התובע. (פרוט' עמ' 31 ש' 15). 27. עובדה זו מצביעה גם היא על כך שכלל הציבור לא ראה בחטיבת בגין, ובמנהלה, כמקום ראוי לילדיו, ודומה שמשמעות עובדה זו אינה דורשת הסבר נוסף. 28. זאת ועוד - הרשות להרשמה חופשית בשנת הלימודים הקודמת הושגה לאחר מאבק דומה של הורים אחרים. מאבק זה התנהל, כאמור, בשנה שקדמה למכתב נשוא התביעה, והנתבעים כלל לא היו מעורבים בו ולא נטלו בו כל חלק. מי שניהל אז את המאבק היה מר שלוש בתוקף תפקידו דאז כיו"ר ועד ההורים בבית ספר תמרי. 29. מר שלוש העיד בענין זה וציין מפורשות כי הוא היה זה שניהל את המאבק הראשוני והיה נציג המחזור הראשון של בי"ס תמרי שלא רצה ללמוד בחטיבת בגין (פרוטוקול עמ' 47 ש' 12). 30. מאחר שיש בעדות זו כדי ללמד על כך שעוד קודם למכתב הנתבעים, נוהל מאבק ציבורי גלוי כנגד התובע, עשה התובע, באמצעות העד אמויאל שהעיד מטעמו, כל מאמץ לקשור את הנתבעים גם למאבק מוקדם זה. אולם הדבר לא צלח, ובסופו של דבר נאלץ מר אמויאל להודות כי היחיד שעימו שוחח ועימו נפגש באותו ענין היה מר שלוש, וכי לא שוחח עם הנתבעים כלל. (פרוט' עמ' 13 ש' 15). 31. למעשה מסתבר מעדותו של אמויאל, כי הטענה לפיה שלוש היה נציג הנתבעים הינה רושם אישי של אמויאל שאין לו כל בסיס בחומר הראיות שהובא בפניי. 32. לפיכך, אני מעדיפה את עדותו של שלוש לפיה בשנה הקודמת כלל לא היו הנתבעים מעורבים, למעט עדכונם בפעולות שנעשו. הנתבעים גם הם העידו ברוח זו ואני מאמינה לעדותם. (פרוט' עמ' 33 ש' 13, 25). 33. מכל האמור עולה כי אכן היה ידוע בישוב בכלל, ולהורי התלמידים בבי"ס תמרי בפרט, כי התובע כשל בתפקידו. 34. העובדה כי דבר זה היה ידוע בישוב מקבלת תמיכה נוספת דווקא במכתב שהציג התובע עצמו. מדובר במכתבו של מר לבטוב מאיר שנכתב בתגובה למאבקם של הורי בי"ס תמרי כבר בשנה הראשונה. המכתב נושא תאריך 26.1.01, ומכאן שכבר בשנת הלימודים שהחלה ב - 9/01 - עוד טרם מכתב הנתבעים - כבר דובר בישוב על תיפקודו הלקוי של התובע. 35. התובע עומת עם נתון זה (פרוט' עמ' 5 ש' 30), וכשהסתברה לו משמעותו ניסה לטעון כי: "אולי המזכירה טעתה. אולי המכתב...צריך להיות 2002. צריך להזמין את מר לבטוב שכתב את המכתב" (פרוט' עמ' 6 ש' 1). למרות דבריו אלה לא טרח התובע לזמן את מר לבטוב כעד מטעמו, ואין לכן בסיס לטענתו בדבר הטעות, לכאורה, בתאריך המכתב. 36. יש בכל האמור לעיל כדי להעיד כאלף עדים על כך שאכן היה ידוע כי יש בעיות רבות באופן תיפקודו של התובע כמנהל חטיבת בגין. 37. לפיכך, יש לומר כי הדברים שנאמרו במכתב הנתבעים שהוא נשוא התביעה, ולפיהם ידוע ומוכר בישוב כי התובע נכשל בתפקידו, הם דברי אמת והדברים אכן היו ידועים בישוב, ועומדת להם לכן ההגנה המפורטת בס' 14 לחוק. 38. יותר מכך, ואף אם תאמר שאין די בראיות שהביאו התובעים כדי להעמיד להם את ההגנה המפורטת בס' 14 לחוק, הרי שעומדות להם ההגנות המפורטות בס' 15 (2) - (4) לחוק. 39. המכתב הופנה למי שהיה סגן ראש המועצה, ועותקים ממנו נשלחו גם ליתר חברי המועצה, ובכללם מר שבתאי שמשמש גם כעורך ירחון מקומי. 40. מטרת המכתב היתה לאפשר הרשמה חופשית, ובמילים אחרות לאפשר לנתבעים וליתר ההורים החתומים על המכתב, לבחור באיזו חטיבה ילמדו ילדיהם. בנסיבות אלה נעשה הפרסום לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנתבעים. 41. דומה שאין צורך להרחיב ולפרט מדוע יש ברצון ההורים להשפיע על החינוך שיינתן לילדיהם משום "ענין אישי כשר" של אותם הורים. 42. בנוסף, היה במכתב משום הבעת דעה על התנהגות התובע, ששימש אז בתפקיד ציבורי. כאמור, היה התובע באותה תקופה מנהל החטיבה, ובתפקידו זה יש משום תפקיד ציבורי לכל דבר וענין. 43. במכתב יש כדי להביע דעה על התנהגותו ומעשיו של התובע במסגרת תפקידו הציבורי כמנהל החטיבה, ובשל כך עומדת לנתבעים גם ההגנה המפורטת בס' 15 (4) לחוק. 44. ההגנות המפורטות בס' 15 לחוק יפות רק אם נעשה הפרסום באותן נסיבות המפורטות בסעיף ובתום לב. 45. על פי ס' 16 לחוק, עומדת לנתבעים חזקת תום לב אם עשו את הפרסום באחת הנסיבות המפורטות בס' 15, ובאופן שהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות. 46. מאחר שהנתבעים הוכיחו כי הפרסום נעשה בנסיבות שפורטו בס' 15 (ואף יותר מבאחת מהן), יש לבדוק אם הפרסום לא חרג מתחום הסביר. 47. בענין זה טוען התובע כי הפרסום חרג מתחום הסביר מאחר שלא היה כל צורך ומקום לפרסמו בכלי התקשורת. עוד טוען התובע כי גם לא היה כלל מקום לפרסום בדרך של פניה במכתב לסגן ראש המועצה או לחברי מועצה אחרים, מאחר שאלה אינם ממונים על התובע וכי לו אכן חפצו הנתבעים לפנות לממונים על התובע, היה עליהם לפנות למשרד החינוך ולבעלי התפקידים המתאימים שם. 48. אינני מקבלת טענה זו. א. אשר לפרסום בעיתון - כפי שציינתי לעיל, נחה דעתי כי הנתבעים כלל לא נתכוונו להביא לפרסום שכזה, ואין לומר לכן כי מאחר שנעשה יש במעשיהם משום חריגה מתחום הסביר. ב. פניית הנתבעים היתה לחברי מועצת העיר, והנתבעים רשאים היו להניח כי כתובת זו היא הכתובת הנכונה להפניית טענותיהם ובקשותיהם לענין הרישום החופשי לחטיבות. ג. יותר מכך - כפי שהוכח הרי שהדברים הרשומים במכתב היו ידועים כבר לחברי המועצה, שדנה באותו ענין ממש כבר בישיבתה מיום 2.1.01. גם בכך יש כדי ללמד שבמכתב שהופנה לאותם חברי מועצה, לא היה משום פרסום החורג מהסביר. 49. לפיכך, חזקה שהנתבעים עשו את הפרסום בתום לב. 50. למעלה מן הצורך אני רואה מקום לציין, כי אין לקבל את טענות ב"כ התובע לפיהן חלות במקרה שבפניי הוראות סעיף 16 ב' לחוק. 51. גם לו לא היה דבר הפרסום אמת, הרי ששוכנעתי כי הנתבעים האמינו באמיתות הדברים שכתבו במכתבם. (וראה: ע"א 788/79 אברהם ריימר נ' עיזבון המנוחה ברקן (דב) רייבר, פד"י ל"ו (2) 141). 52. הנתבעים הוכיחו כי הדברים שנכתבו על ידם התבססו על הלך הרוח הכללי של כלל הורי התלמידים ביישוב שבחרו כמעט כאיש אחד, שלא לרשום את ילדיהם לחטיבת הביניים שבניהול התובע, והם הוכיחו כי גם ברשות המקומית ובישיבת המועצה הועלו השגות רבות בדבר אופן תפקודו של התובע כמנהל החטיבה. המכתב נשוא התביעה הופנה אך ורק לנציגי המועצה, ולא ניתן לכן לומר שהנתבעים התכוונו על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה יותר מהמידה הסבירה להגנת הערכים שעליהם ביקשו להגן במכתבם. 53. לפיכך, לא ניתן לומר שהתקיים בפרסום אחד התנאים המפורטים בס' 16 ב' לחוק, ואין לומר כי חזקת תום הלב נתבטלה. 54. בשולי פסק הדין אני רואה מקום להתייחס גם לטענות התובע באשר לסירובם של הנתבעים לפרסם התנצלות בנוסח שביקש. הנוסח שביקש התובע גורף והדרישה חרגה לכן הרבה מעבר לנדרש בס' 17 לחוק. לפיכך גם בדחיית דרישה זו של התובע אין כדי לשלול מהנתבעים את הגנת תום הלב. (וראה: ע"א 3524/02 (מחוזי - י-ם) פס"ד מיום 9.10.03). 55. התוצאה היא כי דין התביעה להידחות. 56. בקביעת ההוצאות אני רואה מקום להתחשב בטענות הנתבעים, על כך שהתובע בחר לתבוע רק אותם, ולא את כלל הורי הכיתה החתומים על המכתב. אכן יש בכך, יחד עם העובדה שהתובע נמנע משום מה מלתבוע גם את בעל העיתון ועורכו, כדי להצביע על חוסר תום לב מצד התובע דווקא, שהעמיד את הנתבעים לבדם להתמודד עם התובענה וליטול לעצמם ייצוג משפטי שעלותו רבה, וזאת למרות שברור מנוסח המכתב ומתוכנו שהנתבעים שימוש כנציגי הורים רבים ופעלו בשמם. 57. לפיכך אני מחייבת את התובע לשאת בהוצאות הנתבעים וכן בשכ"ט עו"ד לנתבעים בסכום של 15,000 ₪ ומע"מ. מסמכיםראש מועצהפרסוםשאלות משפטיותלשון הרע / הוצאת דיבה