פסק דין 1. התובע הוא חשמלאי במקצועו. הוא נפגע בתאונת עבודה ביום 30.6.97. הוא טיפס אז על עמוד חשמל במהלך עבודתו. העמוד נפל ויחד עימו נפל התובע ארצה. עבודה זאת הוא ביצע כקבלן עצמאי. בגין התאונה נקבע בפסק הדין החלקי מיום 12.12.01 כי הנתבעים חבים כלפיו בנזיקין. עוד נקבע בפסק הדין החלקי כי התובע תרם לתאונה ברשלנותו התורמת, בשיעור של 20 אחוזים. על בסיס זה יש לקבוע את הפצויים המגיעים לתובע, כמפורט להלן. 2. התובע יליד 8.1.68, במשך השנים התקדם בהכשרתו המקצועית (ראה תעודת חשמלאי מעשי ת20/; תעודת חשמלאי מוסמך ת21/; רשיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי חוק החשמל תשי"ד - 1954 ת22/, ותעודת חבר באיגוד החשמלאים המורשים, ת23/). עד ספטמבר 96 עבד בחברת מנורה - איז'ו אהרון כשכיר (ראה תלושי שכר ת24/). בספטמבר 96 החליט כי ייטיב למצוא השתכרות נאותה כעצמאי, והחל לעבוד כעצמאי בעבודות חשמל, ועיקר העבודות היו בשירות הנתבעת, מר ושות' בע"מ. הוא דאג כחוק לרישום המתאים במס ההכנסה (ראה ת25/ ו - ת26/). לא חלף זמן רב והוא נפגע בתאונת נשוא התביעה מיום 30.6.97. הוא סגר את עסקו ובאפריל 2000 חזר לעבוד כשכיר במפעל "אימקו" בשלומי, שם הוא מועסק בעבודות ייצור. 3. פגיעתו של התובע בתאונה היתה קשה. הדברים מתוארים בחוות הדעת ת1/ מאת ד"ר שטהל, ובחוות הדעת נ1/ של ד"ר סלטי. בנפילה נגרם שבר של ראש הרדיוס ושבר ללא תזוזה של האולקרנון באותו צד. באגן נגרם שבר חוץ פרקי בקדמת האצטבולוס וכן שבר של הרמוס פוביס. הוא נזקק לאישפוז במחלקה האורטופדית של בית החולים בנהריה למשך כ - 3 שבועות, ונותח לצורך כריתת ראש עצם הרדיוס וקיבוע האולקרנון בעזרת פלטה וברגים. לאחר מכן נזקק למעקב רפואי ולטיפולי פיזיוטרפיה. ד"ר סלטי מעריך נכות של 28 אחוז לצמיתות, וסבר כי אין מקום להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956. ד"ר שטהל מעריך את הנכות בשיעור של 30.7 אחוזים כדלקמן: כריתת ראש הרדיוס והגבלה בתנועות המרפק - 10 אחוז לפי סעיף 41(8) למבחנים; העדר תנועות סיבוביות של היד - 10 אחוז נכות לפי סעיף 41(10) למבחנים; בגין הפגיעה בעצב האולנרי - 5 אחוז נכות לפי סעיף 31(5)א'II למבחנים, וכן 10 אחוז נכות בגלל הפגיעה בעצב הסכיאטי. המל"ל קבע לתובע נכות בשיעור של 28 אחוז לצמיתות החל מיום 1.5.99 ורופאיו אף מצאו להפעיל תקנה 15 והעמידו את הנכות על 42 אחוז לצמיתות. הנכות שקבעו רופאי המל"ל היא כדלקמן: 10 אחוז נכות לפי סעיף 41(7((ב)III בגין הגבלה ביישור המרפק; 20 אחוז נכות לפי סעיף 41(10)ו בגין ההגבלה בשורש כף היד השמאלית; 0 אחוזי נכות לפי סעיף 32(4)א'I למבחנים בגין הפגיעה העצבית ביד בצורה קלה ו - 0 אחוזי נכות לפי סעיף 31(5)א'I בגלל שיתוק העצב בצורה קלה מאוד. סה"כ כאמור, נכות רפואית של 28 אחוזים לצמיתות. 4. ניתן לקבוע כי נכותו הרפואית של התובע היא בשיעור של 28 אחוז לצמיתות, וכי נכותו התיפקודית גבוהה מעט יותר, לאור עיסוקו ומקצועו כחשמלאי, דבר המצריך עבודה פיזית והפעלה ניכרת של הידיים. 5. קודם שנקבעה הנכות הצמיתה, נקבעו לתובע נכויות זמניות על ידי רופאי המל"ל: בפרקי זמן שונים אף עמדה הנכות על 100 אחוזים, וכן על 70 ו 50 אחוזים. החל מיום 1.5.99 הועמדה הנכות, כאמור, על 28 אחוז רפואית ו - 42 אחוז בהתחשב בתקנה 15. 6. סמוך לפני התאונה, נעשה התובע עצמאי. לפני שפנה להיות קבלן עצמאי עבד, כאמור, כחשמלאי שכיר אצל חברת מנורה איז'ו אהרון. תלושי השכר (ת24/) מדברים על השתכרות של 5,696.87 ש"ח ביולי 96; 4,936.27 ש"ח באוג' 96; 4,253.13 ש"ח במאי 96, וביוני 96' סכום של 3,151.82 ש"ח. בספטמבר 96 נעשה התובע עצמאי. הוא הגיש לשלטונות המס דו"חות על הכנסתו, והוצאו שומות כנדרש. בשנת המס 96 הוא הרויח מעסק כעצמאי 7,191 ש"ח. ממשכורת הוא השתכר 34,797 ש"ח, סה"כ השתכרות בסכום של 41,988 ש"ח (ראה נ4/). הנתונים מראים על עליה ניכרת שהיתה צפויה בהשתכרותו בשנת 97, אשר עקב הפציעה, הסתכמו בה הכנסותיו בסכום של 7,866 ש"ח מעסק, ומן הביטוח הלאומי הוא קיבל סכום של 5,612 ש"ח (ראה נ5/). אולם, היו לתובע, האמין בעיני, ואשר התרשמתי כי הוא אדם חרוץ ובעל מקצוע מיומן, ובעל יכולת להתקדם יפה בעבודתו ובעסקו, הכנסות יפות בתקופה הסמוכה לתאונה, כאשר עבד בשירות הנתבעת כקבלן עצמאי באחזקת מערכות חשמל של הצבא, ברמת הגולן ובצפון. החשבוניות ת29/ מראות תשלומים שהוא היה זכאי היה לקבלם מאת הנתבעת מר, עבור עבודות בסמוך לפני התאונה, והן מן התקופה שמיום 2.5.97 עד ליום 27.5.97 בסכום כולל של 18,135 ש"ח. כמו כן הוא קיבל סמוך לתקופה זאת תשלומים קטנים יותר ממזמיני עבודות אחרים, בסכום כולל של 3,594.5 ש"ח. המשכורות שקיבל התובע מאת עבודתו כשכיר בחברת מנורה - איז'ו אהרון, עולות כיום לכדי הסכום של 7,000 ש"ח לחודש. חשמלאי מוסמך המועסק בחברת החשמל במשרה מלאה, משתכר כדי 11,000 ש"ח ועד כדי 15,000 ש"ח לחודש (ת17/). שוכנעתי, כי התובע הוא בעל מקצוע מיומן, חרוץ, שהיה בתחילת דרכו כקבלן חשמל עצמאי. נראה כי הוא יכול היה, אלמלא התאונה, להגדיל השתכרותו לתקופה שעד היום, לכדי 10,000 ש"ח לחודש, לו היה יכול אלמלא התאונה לפתח את עסקו כעצמאי, כפי שתיכנן. בעתיד, יכול היה התובע להשתכר יותר מזה, כדי 12,000 ש"ח לחודש, אפשר שאף יותר. כזכור, עד אפריל 2000, לא חזר התובע לשום עבודה, אך סבורני כי על פי מצבו ופציעתו וההחלמה מן הפציעה, לא היתה הצדקה להמתין בחזרה לעבודה עד למועד כה מאוחר. איני סבור שמן ההכרח הוא כי התובע ימשיך לעבוד לאורך זמן ב"אימקו", להערכתי, בשלב כלשהו הוא ימצא דרכו לחזור לעיסוקו כחשמלאי או כקבלן חשמל, על אף מגבלותיו. 7. לאור כל הנתונים הנ"ל, אנסה לסכם את נזקיו, לפי ראשי הנזק השונים, כדלקמן: בגין כאבו וסבלו, לאור הנכות האמורה, הניתוחים והאישפוז, אפסוק לתובע סכום של 110,000 ש"ח. התאונה היתה ביום 30.6.97. עד לאפריל 2000 לא חזר התובע לעבודה כלשהי. עד ליום 30.12.98 היתה נכותו הזמנית לפחות 50 אחוזים, ובפרקי זמן ממושכים היתה 100 אחוזים או 70 אחוזים. אעריך על כן, כי בכל התקופה הזו הוא לא יכול היה לעבוד כלל. תקופה זו נמשכה 18 חודשים. ההפסד מוערך לסכום של 7,000 ש"ח לחודש. סך הכל 126,000 ש"ח. מאז, ועד לתחילת עבודתו באימקו באפריל 2000, משך 15 חודשים, אעריך את הפסדו על פי גריעה של מחצית ההשתכרות, ולפי הערכתי כול היה התובע בתקופה זו להתקדם בעיסקו כעצמאי, ולהשתכר 8,000 ש"ח לחודש, אלמלא התאונה. מתקבל הפסד בסכום של סכום של 60,000 ש"ח. מאז ועד היום, חלפה תקופה של 24 חודשים. ההפסד בתקופה זו מוערך לפי גריעה של 40 אחוזים מן ההשתכרות, אשר לפי הערכתי היתה יכולה להסתכם, אלמלא התאונה, בסכום של 9,000 ש"ח לחודש. מתקבל הפסד של 86,400 ש"ח. סך הכל, בגין הפסדיו בעבר, משך 57 חודשים, מגיעים לתובע פיצויים, בראש הנזק של הפסד השתכרות בעבר, בסכום כולל של 272,400 ש"ח. בצירוף הריבית, עולה הסכום לכדי 304,000 ש"ח. 8. באשר להפסדים בעתיד: אעריך כי התובע היה יכול להשתכר בעתיד, סכום של 12,000 ש"ח לחודש בממוצע, לאורך התקופה שעד גיל של 65 שנה. הוא יליד 8.1.68. יגיע לגיל 65 שנה בתאריך 8.1.2033. לפניו עוד כמעט 31 שנה. בהתחשב במקדם המתאים, אעריך את הפסדי ההשתכרות לעתיד לפי גריעה של כ - 35 אחוזים מהסך של 12,000 ש"ח לחודש. מתאים לפסוק בראש נזק זה, סכום של 1,000,000 ש"ח. 9. היו לתובע הוצאות רפואיות, בגין פגיעתו, בסכומים קטנים, כמו כן הוציא הוצאות עבור נסיעות לטיפולים רפואיים. עבור כל אלה, וכן בגין עזרת צד שלישי, והשפעת התאונה על כושר ניידותו של התובע, השפעה מסוימת לא קשה בגין השבר באגן והפגיעה בעצב הסכיאטי, אעריך את הפיצויים לתובע בראש נזק זה, בסכום גלובלי של 40,000 ש"ח. 10. הנזק עולה איפוא, לפי ההערכות הנ"ל, לסכום כולל של 1,454,000 ש"ח. האחריות היא בשיעור של 80 אחוזים. נותר הסכום של 1,163,200ש"ח. יש לנכות תגמולי מל"ל, בסכום של 217,000 ש"ח (ר' חוות דעתו של האקטואר שי ספיר, נ8/). היתרה היא בסך של 946,200 ש"ח. 11. הנתבעים מחויבים בהתאם. יש להוסיף את הוצאות המשפט שנגרמו לתובע וכן שכר טרחת עו"ד לפי 20 אחוזים מן הסכום שנפסק בתוספת מע"מ. חשמלאיתאונות נפילהחשמלנפילהתאונת עבודהנפילה מגובה / מסולם