נזקים לשתילים - תביעת נזיקין

פסק דין 1. התובע, חקלאי ממושב שעל, רכש מהנתבעת 2, בתיווכה של הנתבעת 1, 915 שתילי תפוח מזנים שונים בהתאם להזמנה מיום 15.2.93 (נ/1) כדלקמן: 270 שתילי תפוח מזן סאמר-רד. 270 שתילי תפוח מזן רויאל גלה. 150 שתילי תפוח מזן אקנה. 225 שתילי תפוח מזן זהוב. 2. לטענת התובע, בימים 27.7.93 ו-30.7.93, סופקו השתילים (עפ"י תעודות הובלה נספח ב' לתצהיר ת/4), והתובע שתל אותם בחלקתו במושב שעל. ואולם, לטענתו, הפרה הנתבעת את ההסכם או נהגה ברשלנות בכך שהחליפה בין שני סוגי זנים שהתחייבה לספק עפ"י חלק מההזמנה ובמקום שתילי תפוח מזן סאמר-רד (להלן: "סאמר-רד") סיפקה שתילי תפוח מזן זהוב (להלן: "זהוב") . לגרסתו, רק בשנת 1995, במהלך ביקור של האגרונום אריה פלג במטע התובע, התברר כי 270 השתילים מזן סמאר-רד, שהתובע חשב שסופקו לו עפ"י הזמנתו (נ/1), הינם בעצם שתילים מזן זהוב. לטענתו, לא יכול היה להבחין בטעות קודם לכן, שכן בשל הקפדתו על חוקי הערלה, הפיל את הפרחים לפני החניטה ובכך נמנעה הנבת הפרי. 3. לטענת התובע, בשל הטעות הנטענת נגרמו לו נזקים המסתכמים בסך של 47,160 ₪ נכון לאוגוסט 1995, (עפ"י חוו"ד המומחה אגרונום איל שפירא מיום 26.3.96 ,ת/1). ובצרוף שכ"ט המומחה בתוספת הצמדה וריבית ליום הגשת התביעה סך של 64,560 ₪ . התובע הגיש חוו"ד משלימה מיום 16.2.99 (ת/2) לפיה מסתכמים נזקיו בסך של 80,286 ₪ בגין הפסדי רווח אפשריים מזן הסאמר-רד בין השנים 1995-1999 וכן בגין עלות הרכבה של 270 עצים. ואולם, התובע בחר שלא לתקן את כתב התביעה בהתאם לחוו"ד זו ועתר לפיצוי בהתאם לת/1 כדלקמן (ראה "הודעה והבהרות לביהמ"ש" מיום 2.11.98) : א. עלות הוצאות הרכבה (שתעשה לאחר קבלת פיצוי). ב. אבדן יבול עד שהעץ חוזר לקדמותו לאחר הרכבה ומניב פרי - תקופה של 3 שנים. 4. התובע הודיע כי הוא מוותר על התביעה נגד הנתבעת 1 והיא נמחקה ביום 25.10.98. 5. הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") מכחישה כי לא סיפקה את השתילים בהתאם למוסכם בין הצדדים עפ"י ההזמנה (נ/1). עם זאת לטענתה, גם אם סופקו לתובע שתילים מזן "זהוב" במקום מזן "סאמר-רד", אין התובע זכאי לקבלת פיצויים מהטעמים הבאים: א. התובע לא הוכיח את נזקיו הנטענים. ב. גם אילו הוכיח התובע את נזקיו, שיעור הפיצוי אותו הוא זכאי לקבל מוגבל לשיעור נזקיו הישירים שהינם לצורך עניין זה עלות רכישת השתילים בלבד, וזאת עפ"י סעיף 7 לתנאי ההתקשרות המהווים חלק בלתי נפרד מההזמנה (נ/1) עליה חתם התובע. ג. התובע לא עשה דבר להקטנת נזקיו, שכן יכול היה לגלות את הטעות הנטענת כבר בשנת 1994 ובכך לאפשר את תיקונה תוך הקטנת הנזקים. ד. באם אכן סופקו שתילים מזן "זהוב" במקום מזן "סמאר-רד", הרי שהתובע קיבל הטבה כספית בשיעור של כ-80,000 ₪ אותם הוא חב לנתבעת שכן ערכו של הזן ה"זהוב" גבוה בהרבה מזה של זן ה"סאמר-רד" ועל כן יש לקזז מכל חוב שחייבת הנתבעת לתובע הטבה זו. לטענה זו אין זכר בסיכומי הנתבעת ודינה כדין טענה שנזנחה. 6. התובע הגיש כאמור שתי חוו"ד (ת/1,ת/2) לצורך הוכחת הנזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מהחלפת הזנים ע"י הנתבעת. חווה"ד הראשונה נערכה ביום 26.3.96 (ת/1) ומתייחסת להפסד רווח ממשי משנת 1995 והערכה של הפסד רווח עתידי בין השנים 1996- 1998. חווה"ד המשלימה (ת/2) מיום 16.2.99, מבוססת על מחירי פרי מעודכנים (בהתאם למחירון פדיון בפועל של "פירות הגולן", שלהם, לטענת התובע, הוא משווק את הפירות). שתי חווה"ד מתבססות על ההנחה המקדמית לפיה יבצע התובע הרכבות של עצי סאמר-רד באביב 1996, וזאת למרות שבשנת 1999 עת נערכה חוו"ד השניה, כבר היה ידוע כי התובע לא ביצע את ההרכבות האמורות. לא מצאתי בחוות דעת אלה הוכחה לנזקים הנטענים כפי שיפורט להלן. 7. כעולה משתי חוות הדעת, הערכת הנזק נעשתה בגין שני רכיבים; הראשון הינו "הרכבות", דהיינו הערכת עלות הרכבה כולל הטיפול בעץ. רכיב זה הוערך ע"י המומחה ב-12 ₪ לעץ , ועבור 270 עצים סה"כ 3,240 ₪. השני הוא "אבדן יבול", כאשר עפ"י שתי חווה"ד שנת היבול הראשונה הייתה 1995 שבה התנובה הינה של 50% בלבד, דהיינו 20 ק"ג/לעץ (1.5 טון לדונם). שתי חווה"ד מתבססות לעניין הערכת אבדן ההכנסה בשנת 1995 על מסמך של "פירות הגולן" מיום 26.2.96 (נספח לת/2) המציג את מחירם הממוצע של תפוחים מזן זהוב וסאמר-רד במשקים בצפון רמת הגולן. מסעיפים 4.7 ו- 6.1 לשתי חוות הדעת עולה כי בשנת 1995 הפסיד התובע מהפרש בהכנסה מזן זהוב לזן סאמר-רד, 0.36 ₪ לק"ג בתוספת 0.30 ₪ לק"ג הוצאות נוספות שיש בזהוב לעומת הסאמר-רד, סה"כ 0.66 ₪ לק"ג. כעולה מסעיף 6.2 לחווה"ד, הערכת אבדן ההכנסה/יבול בשנים 1996-1999 נעשתה בהתבסס על ההנחה שבשנת 1996 נערכו הרכבות, לפיכך העריך המומחה כי בשנים 1996 -1997 היה אבדן יבול כללי כתוצאה מההרכבות ובשנת 1998 הייתה תנובה של 50% (שכן מדובר בשנת התנובה הראשונה). סה"כ תנובה לעץ בשנים 1996-1997 הוערכה בכ-40 ק"ג /לעץ ובשנת 1998 כאמור מחצית התנובה, כ-20 ק"ג/לעץ. ההבדל כאמור בין שתי חווה"ד הינו לעניין הערכים של אבדן ההכנסה, כאשר בחווה"ד ת/1 העריך המומחה את אבדן ההכנסה בשנים 1996-1998 לפי 1.77 ₪/לק"ג, סה"כ הנזק עפ"י חוו"ד ת/1 47,160 ₪ (כולל עלות ההרכבות). לעומת זאת בחווה"ד ת/2 נערכו חישובי אבדן ההכנסה עפ"י נתונים שהוצגו במסמך של "פירות הגולן" מיום 20.1.98 (נספח לת/2) בניכוי הוצאות נחסכות של קטיף, מיון, קירור ואריזה (מכיוון שהסאמר-רד משווק ישירות ואינו ניתן לאחסון או קירור, ההוצאות שלו קטנות מאלה של הזהוב, ראה סעיף 6.2 לת/2), סה"כ נזק עפ"י חווה"ד ת/2 80,286 ₪ (כולל עלות הרכבות). 8. כאמור, פרט לשנת 1995, שתי חוות הדעת, מתייחסות לנזק היפותטי בלבד שעשוי היה להיגרם אילו היו מבוצעות הרכבות בשנת 1996 (על כך גם העיד המומחה בחקירתו הנגדית בעמ' 7 שורות 7-14 לפרוטוקול מיום 11.11.99). בפועל, כעולה מסעיף 24 לתצהיר התובע (ת/4) לא בוצעו ההרכבות, לטענתו בשל חוסר כדאיות כלכלית שכן ביצוען היה גורם לאבדן ההכנסה מהעצים הקיימים, דהיינו הזהוב, למשך 3 שנים (כעולה מחוות הדעת). למרות זאת, חוות הדעת אינן מביאות לידי ביטוי את הפער בין תנובת הזהוב והסאמר-רד וההכנסות משני הזנים. לעניין זה יש לציין כי ביום 25.10.98 ניתן ע"י כב' השופטת ר. רונן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה תנסה הנתבעת לבצע הרכבה של השתילים מזן סאמר-רד, מבלי שבהסכמה זו יהיה ויתור של מי מהצדדים על איזו מטענותיו. ואולם, ביום 2.11.98 הגיש ב"כ התובע לביהמ"ש הודעה לפיה מצבו הכלכלי של התובע אינו מאפשר לו ביצוע ההרכבה בשלב זה, ולפיכך לא בוצעה ההרכבה עד היום. 9. בפועל, היו לתובע הכנסות מעצי הזן הזהוב שסופקו לו לטענתו בטעות, ואולם לא הוגשו ראיות באשר לרווחיו מעצים אלה בהשוואה לרווחים שעשויים היו להיות לו אילו היו אלה עצים מזן סאמר-רד. יתר על כן, חווה"ד ת/2 נסמכת על מסמכים של "פרי הגולן" המציגים נתונים הן לגבי הסאמר-רד והן לגבי הזהוב, ואולם, למרות זאת בבואו לערוך את סיכום הערכת הנזק, התייחס המומחה לנתוני הסאמר-רד בלבד מבלי לקחת בחשבון את נתוני הזהוב, וזאת כאמור למרות שחוות דעת ת/2 נערכה בזמן שכבר היה ידוע כי התובע לא ביצע את ההרכבות. 10. בנוסף, כעולה מחומר הראיות, בשנת 1995 רכש ונטע התובע 75 עצים מזן סאמר-רד. על כך העיד עת/2,שמעון מלול, מרכז המטעים במושב שעל בחקירתו הנגדית: "ש: סאמרד הוא (התובע - ר.פ.א.) גידל קודם? ת: לפי מיטב ידעתי, לא. היום הוא מגדל סאמרד. ש: ממתי? ת: אני לא זוכר במדויק, סדר גודל מ-95' -אחרי שנת השמיטה שהיתה בשנת 93' או 94'." (עמ' 8-9 לפרוטוקול מיום 11.11.99) התובע בחקירתו הנגדית התיחס למסמך ת/5, צילום חשבונית מס מיום 22.2.95, לפיה רכש התובע ממשתלת קוטב יעקב, 75 עצים מזן סמאר-רד: "ש: העצים האלה אותם 75 עדיין נטועים וקיימים. ת: כן" (עמ' 20 שורות 15-16 לפרוטוקול מיום 23.01.01) ובהמשך בחקירתו הראשית העיד לעניין חלקת הסאמר-רד שברשותו: "מה שקורה שאדם נוטע מטע אינו יודע בדיוק כמה בורות יש לנטיעה, אז הוא מזמין כמות ואם צריך הוא משלימה כעבור שנה. אני הזמנתי את הכמות שהזמנתי מהמשתלה . 75 השתילים האלו (שתילי סאמר-רד - ר.פ.א) אמורים היו להשלים את החלקה. ה-75 עצים הם דוגמא למופת לצורה של מטע שנטוע הם יפיפיים. הם נותנים פרי ברמה גבוהה מאוד, פיצוצים יש לי עד 5% שזו רמה נמוכה מאוד של פחת, יש בית אריזה ששילם לי מעל 255 ממחיר השוק של הזנים האחרים שיצאו אחרי, על הפרי הזה. זהו פרי שיוצא לבד בשוק, אין פרי נוסף שיוצא לשוק בתקופה הזו, אני מרוצה מאוד מהפרי. " (עמ' 21 שורות 26-32 לפרוטוקול מיום 23.1.01). 11. בנוסף לאמור לעיל העיד המומחה (בעמ' 4 שורות 19-22 לפרוטוקול מיום 11.11.99) כי מנתונים שמסר לו התובע, תנובת חלקת הסאמר-רד שברשותו מניבה יותר מ-4 טון לדונם, והוסיף כי ההערכה בחוות-דעתו נעשתה בצורה מינימליסטית לפי 3 טון לדונם (40 ק"ג/לעץ). לפיכך, גם מעדותו עולה כי היתה תנובה ממשית מחלקת הסאמר-רד, והמומחה היה מודע לכך. 12. מכל האמור לעיל עולה כי חרף העובדה שהתובע לא ביצע את ההרכבות בשנת 1996, שתי חוות הדעת שהוגשו מטעמו ושעליהן מבוססת תביעתו, נסמכות על ההנחה כי הן בוצעו. חווה"ד מציגות נתונים השוואתיים של רווחי הסאמר-רד והזהוב, ואולם בבואו לכמת את גובה הנזק, התבסס המומחה על נתוני הסאמר-רד בלבד מבלי לקחת בחשבון את הרווחים מעצי הזהוב, למעט באשר לשנת 1995 לגביה נערך חישוב אבדן ההכנסה בהתאם לנתונים השוואתיים בין המחיר הממוצע לסאמר-רד לעומת זהוב בשנה זו, ואולם נתונים אלה התבססו על מסמך של "פירות הגולן" למרות שהיה בידי התובע להציג נתונים של ממש, קרי תנובת עצי הזהוב שהיו ברשותו ורווחיו הממשיים מהם. מעבר לכך, במקרה דנן, כעולה מחומר הראיות והעדויות, בידי התובע היתה האפשרות להציג נתונים ממשיים של תנובת עצי הסאמר-רד מול תנובת עצי הזהוב ורווחיו משני זנים אלה לגבי כל התקופה הנתבעת, שכן לתובע היו רווחים מעצי הזהוב שסופקו לו לטענתו בשוגג, ובנוסף היו לו רווחים, לטענתו גם מעצי הסאמר-רד שרכש בשנת 1995 כעולה מעדותו. לפיכך,למרות ששאלת היקפי היבול של העצים משני הזנים (סאמר-רד וזהוב) והפדיון עבורם הינה אקוטית לדיון שלפנינו, נמנע התובע מלהביא ראיות שהיו בשליטתו ועשויים היו לשפוך אור על מידת הנזקים הממשיים שהיו לו כתוצאה מההחלפה הנטענת, באם היו כאלה. צודק בא כח הנתבעת כי הימנעותו של בעל דין מלהציג נתונים ו/או ראיות שבחזקתו ובשליטתו הבלעדית ואשר רלבנטים לסכסוך הנדון, מהווה ראיה לכאורה לכך שאילו הוצגו הנתונים והראיות האמורות, היו פועלות לחובתו. 13. אם לא די בכל האמור לעיל, הרי שמהנתונים ההשוואתיים בין פדיון הסמאר-רד לזהוב ממסמכי "פירות הגולן" שצורפו לחוו"ד ת/2 עולה כי בשנת 1997 נטה הפרש המחירים בין שני הזנים לטובת הזהוב דווקא. בחקירתו הנגדית התייחס המומחה לנתונים ממסמכי "פירות הגולן": "ש: נכון שהתקופה הזאת של ספט' נוב' היא תקופה שבה מחיריו של הזהוב נמוך יותר לשאר העונה? ת: זו תחילת העונה. במחירים אין חוקים. יש ראש השנה. המחירים משתנים. ש: המחירים האלה הם אקראיים? ת: לכל שנה סיפור שלה. ש: אי אפשר מהנתונים האלה להגיד שאלו יהיו גם הנתונים ב-3 שנים הבאות מ2000 והלאה. ת: נכון." (עמ' 7 שורות 19-27 לפרוטוקול מיום 11.11.99) לפיכך, גם לשיטתו של המומחה, לא ניתן להסיק מהנתונים שבמסמכי "פירות הגולן" לגבי השנים הבאות. כאמור בשנת 1997 פדיון הזהוב עלה על זה של הסמאר-רד, חווה"ד אינה קובעת הערכה מבוססת כלשהי, והמומחה, בחקירתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות להבהיר את הערכתו בחווה"ד, העיד כי הנתונים שעליהם התבסס אינם בהכרח מעידים, אפילו לא בסבירות מסוימת, על תנודת הפדיון והמחירים בעתיד. 14. לאור כל האמור לעיל אינני רואה בחווה"ד ת/1 ו-ת/2 ראיות להוכחת הנזקים הנטענים על ידי התובע. 15. משקבעתי כי הנזקים הנטענים לא הוכחו, מתיתר הדיון בשאלת גובה הנזק וטענת אי הקטנתו ע"י התובע. עם זאת, ברצוני לציין כי גם אילו היה התובע מוכיח את נזקיו הנטענים, זכאי היה לפיצוי רק בגין עלויות הרכישה של השתילים בהתאם לתנאי ההתקשרות עפ"י ההזמנה (נ/1). סעיף 7 לטופס ההזמנה (עמ' 2 לנ/1) קובע: "...עוד מובהר ומוסכם כי, בכל מקרה, לא יהא המזמין זכאי לקבל פיצוי כלשהו בשעור העולה על נזקין (צ"ל: נזקיו - ר.פ.א) הישירים שהנם, לצורך הענין, עלויות הרכישה של השתילים." התובע אישר חתימתו על ההסכם, על שני עמודיו (עמ' 19-20 לפרוטוקול), לא הביע הסתייגותו מסעיף זה מכל טעם שהוא, ולא הודיע על ביטולו. לפיכך גם אם היה עומד בנטל להוכיח את נזקיו, היה זכאי לשיפוי רק בגין עלות רכישת השתילים ותו לאו. 16. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 2. התובע ישלם לנתבעת 2 הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. שתיליםנזיקין