גניבת משאית - אחריות חברת שמירה

פסק דין השופט ש. ברלינר [אב"ד]: 1. המשיב מס' 2 מסר את משאיתו למשיבה מס' 1, (להלן - המשיבה) על מנת שתתקין על מרכב המשאית ארגז רכינה. המשאית נגנבה ממפעלה של המשיבה, שהיה מוגן במערכת אזעקה ומחובר למוקד שמירה המופעל על ידי המערערת בע"א 2553/01, להלן - המערערת). הנזק עומד על סכום של 700,000 ש"ח, ולפי הכרעתו של כב' השופט מוחסן, נחלק נטל הפיצויים כדלקמן: 70 אחוזים על המשיבה, ו - 30 אחוזים על המערערת. המשיבה והמערערת חולקים על פסיקת הערכאה הראשונה, בכל הקשור לחלוקת נטל הפיצויים ביניהן. המערערת טוענת שאין לחייבה בתשלום כלשהו, והמשיבה טוענת שיש להטיל על המערערת את התשלום כולו. מכאן, שני הערעורים. 2. המקרה ארע בליל ה - 10.10.95. המשאית חנתה בתחום המפעל של המשיבה. אלמונים חדרו לחצר וגנבו את המשאית. מערכת האזעקה נוטרלה, אך הודעה על ארוע במפעל הועברה אל המוקד. המוקדנית הזעיקה את אנשי המפעל, וכן שלחה אל המפעל סייר. עובד המפעל (יוסי פוני) נכנס אל החצר, ראה שהמשאית נמצאת במקומה, דרך את האזעקה, יצא החוצה, ופגש את הסייר, שערך סיור חיצוני סביב חצרי המפעל, אך לא מצא סימני פריצה. שניהם עזבו את המקום, ולמחרת בבוקר התברר שהמשאית נגנבה. 3. המשאית הושארה בחצרי אלקלעי ביום 10.10.95 כאשר מערכות החשמל מנותקות, ותא הנהג מורם. המפתחות הושארו כנראה בתוך המשאית, ובלילה ארעה הפריצה למפעל של אלקלעי, והמשאית נגנבה. חצרי המפעל היו מוגנים במערכת אזעקה וסיורים שהפעילה השמירה עוד מאז שנת 1992, ובמקום הותקנה מערכת אזעקה הכוללת גלאים. אחד הגלאים נעקר ממקומו ועקב כך התאפשרה הגניבה. בערכאה הראשונה נקבע כי חומר הראיות מבסס רשלנות של אלקלעי בכך שהשאירה את המשאית בחצר כאשר המערכת הבטחונית מנותקת, ובכך היא הקלה על הגנב בביצוע מזימתו. היתה רשלנות בהשארת מפתחות הרכב בתא הנהג של המשאית, ובהעדר מיגון הולם בחצר שכן "המתחם החיצוני של המסגריה פרוץ ואינו מוגן כלל. דרכו נכנסו הגנבים שהגיעו מהכניסה החיצונית, ניתקו את הגלאים החיצוניים וחתכו את שרשרת המתכת עליה תלוי המנעול". מצב זה איפשר לגנבים לחתוך את השרשראות, לפתוח את השערים, להיכנס אל המפעל ולעקור גלאי, מבלי שמערכת האזעקה תפעל ותיתן קריאה אל המוקד המופעל על ידי "השמירה". 4. "השמירה" התקינה בחצרי המפעל של אלקלעי מערכת אזעקה המחוברת למוקד. לו היתה המערכת פועלת כהלכה היה מתקבל איתות במוקד וניידת היתה נשלחת אל החצר, לבדוק את הסיבה לאותו איתות, ולמנוע במידת האפשר נסיון פריצה או גניבה או פגיעה אחרת ברכוש של אלקלעי. ככל הנראה, לא נקלט האיתות במוקד באותו היום. סייר נשלח אל מפעלה של אלקלעי רק לאחר ששכנים הודיעו להשמירה שמערכת האזעקה פועלת. הסייר ערך סריקה חיצונית אך לא בדק את סיבת הפעלת מערכת האזעקה. בדיקתו היתה, כקביעת כב' השופט מוחסן "שטחית ומהירה", והוא סבר שמדובר באזעקת שוא. לו היה בודק כיאות אפשר שגניבת המשאית היתה נמנעת. לאור זה קבע כב' השופט מוחסן כי "גניבת המשאית התאפשרה תודות למחדלי הנתבעת וצד ג'", גם יחד. כאשר הוא העריך את חלקה של כל אחת בתחומה לאירוע הגניבה היתה מסקנתו כי חלקה של אלקלעי היה רב יותר מחלקה של השמירה. הוא ייחס משמעות מיוחדת להשארת המשאית במצב בו היה קל לגנוב אותה מתוך החצרים ב"פריצה שארכה כאמור רק דקה אחת". לאור זה חולקה האחריות כאמור לעיל בשיעור של 70 אחוזים על אלקלעי ו - 30 אחוזים על השמירה. נראה לי, בנסיבות הענין, כי מסקנתו של כב' השופט מוחסן בדבר חלוקת האחריות בין אלקלעי לבין השמירה, בהתבסס על הנתונים שעמדו בפניו ועל תרומת כל אחד מן הצדדים לארוע הגניבה, היא מסקנה סבירה, ואיני רואה להתערב בחלוקה זו, כפי שהוא הורה. 5. הסוגיה השניה שנדונה בפסק הדין, נוגעת לטענת השמירה כי יש לחסום את דרישת ההשתתפות כלפיה, מכוח תניות הפטור שנכללו בהסכמים שנכרתו בינה לבין אלקלעי, בדבר התקנת מערכות האזעקה ובקשר לשירות המוקד שהיא קיבלה על עצמה להעניק לאלקלעי. מערכת האזעקה הותקנה על פי הזמנת עבודה, עליה חתמה אלקלעי. החתימה היא על גבי ההזמנה, ועל גב הדף הודפסו "תנאי התקשרות", ונותר מקום לתוספות בכתב יד. לא מופיעה חתימה על גבי עמוד זה בגב ההזמנה, שכלל את התנאים הבאים: הוסבר למזמין כי אין חברת השמירה בע"מ מקבלת על עצמה אחריות כלשהי בקשר לאי בחירת מקומות הגנה נאותים או מספיקים למערכת ו/או לחלקיה ורכיביה ו/או למכשירים אשר הוזמנו ומוצהר בזה כי המזמין הוא שקבע לפי שיקול דעתו, את היקף ההגנה של המערכת ו/או המכשירים שהוזמנו. עוד מוסכם בזה במפורש, למניעת ספקות, כי אחריותה של חברת השמירה בע"מ מוגבלת להתחיבויותיה לפי תעודת האחריות ובשום מקרה לא תישא חברת השמירה בע"מ באחריות לכל נזק עקיף ו/או נזק שבתוצאה שייגרם עקב פגם או קלקול כלשהו במערכת ו/או במכשירים שהוזמנו, בכל חלק מחלקיהם ו/או בהתקנתם. אין בהוראת סעיף זה כדי לפטור את חברת השמירה בע"מ מהתחייבויותיה להחלפת ו/או תיקון כל דבר במערכת ו/או במכשירים כפי שנקבע בתקופת האחריות. "2. הזמנת שירותי המוקד נעשתה גם היא בכתב. החוזה כלל 20 סעיפים מודפסים, מתחתם מופיעה חתימת אלקלעי, והמודפס כולל תניות אלה: "14.-המנוי מודע לכך, כי קיימת אפשרות טכנית לשתק, להוציא מכל פעולה, לנטרל או לשבש את המערכת וחיבורה למוקד וכן את מרכז הבקרה במוקד וכן כי קיימת אפשרות שהמערכת ו/או המוקד ו/או הקשר שבין המערכת לבין המוקד ו/או ציוד החיבור למוקד ישובשו או יפגעו, במזיד או שלא במזיד, או כתוצאה מפגעי מזג אוויר וכל תופעת טבע אחרת או מכל סיבה שלחברה או למנוי אין שליטה עליה; המנוי פוטר את החברה מכל אחריות למקרה אירוע מן הארועים המפורטים לעיל, ובדרך כלל לא תשא החברה באחריות לכל נזק שבתוצאה עקב קלקול או תקלה כל שהיא בפעולת המערכת ו/או בקשר לכל תקלה או קלקול במוקד עצמו ואחריותה תוגבל לתיקון כל אותן תקלות ו/או כל תקלה במוקד עצמו ובכל הקשור אליו. - 16.-מוסכם ומוצהר בזה, בין הצדדים, כי החברה אינה מתיימרת לפעול כמבטח לפי הסכם זה וכי דמי המנוי מהווים תשלום תמורת השרותים המוגשים ע"י החברה כאמור לעיל ולא תמורת ביטוחו של המנוי כנגד כל פגיעה או נזק לרכושו ואין כל קשר בין שווי הרכוש שלשם הגנתו הצטרף המנוי לרשת מנויי המוקד, והתמורה המשתלמת לחברה. לפיכך, מוסכם ומותנה בזה, כי החברה לא תשא בשום אחריות בגין כל פגיעה או נזק למנוי או רכושו שייארע על אף ביצוע הסכם זה וגם אם יוכח שהפגיעה או הנזק ארעו עקב רשלנות בלעדית או כל פעולה או מחדל אחרים של החברה או עובדיה, תהיה אחריותה המירבית מוגבלת לתשלום השווה לסכום דמי המנוי בגין שישים חודשי שירות, והמנוי פוטר בזה את החברה ומוותר על כל תשלום העולה על סכום האחריות המירבית הנקוב בסעיף זה לעיל, כמו כן, מוסכם בזה, כי זכויותיו של המנוי הנובעות מהסכם זה ו/או מהפרתו ע"י החברה, אינן ניתנות להעברה או להמחאה והמנוי יהיה חייב לשפות את החברה כדי כל נזק, הפסד או הוצאה, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד שייגרמו לחברה עקב תביעת כל צד שלישי נגדה, לרבות חליפתו של המנוי לפי הדין ולרבות כל תביעת שיבוב מצד כל מבטח של המנוי. בכל מקרה שהמנוי יהיה מעוניין בהגדלת מידת האחריות של החברה לפי הסכם זה, יהיה עליו להגיע עם החברה לידי הסכם מיוחד ולשלם את התמורה שתיקבע באותו הסכם מיוחד." בהודעה נגד המערערת נטען כי היא לא בדקה כראוי את המצב במפעל בעת שארעה הגניבה, והפרה את התחיבויותיה החוזיות כלפי המשיבה. בכתב ההגנה שהגישה המערערת כלפי ההודעה, טענה המערערת כי היא מילאה את התחיבויותיה שבהסכמים, ופירטה במפורש (ס' 13 לכתב ההגנה), כי היא מסתמכת על תניית הפטור שבס' 16 להסכם החיבור למוקד, ותוכנו של סעיף זה שבהסכם אף צוטט במלואו בכתב ההגנה. המערערת הגישה כתב תשובה להגנה שבהודעה, בו היא מתייחסת לטענות עובדיות שונות, ובאשר לנטען בס' 13 של כתב ההגנה (המתייחס כאמור לעיל לטענת הפטור מכוח סע' 16 בהסכם) נאמר בס' 7 של כתב התשובה, כדלקמן: "מוכחש הנטען בסעיף 13 לכתב ההגנה, לרבות קיומו של התנאי האמור בהסכם שבין הצדדים. לחילופין, אין לתת כל נפקות לתנאי זה בהיותו, בין היתר, תנאי מקפח בחוזה אחיד ותנאי הסותר את תקנת הציבור". 6. כב' השופט מוחסן סבר (בס' 6, עמ' 186), כי מדובר ב"תנאים גורפים ונוגדים את תקנת הציבור". הוא נמנע מליתן לתנאים אלה תוקף, משום שהם לא הובלטו בהסכם המודפס, ולא הוסברו לפירטיהם למערערת, כשחתמה על ההסכם. לדעתו, "התנאים הוצנעו במסמך ארוך, שלא הוכח כלל שמנהל הנתבעת קרא אותו, אשר על כן", כך הוא קבע, "שני הסעיפים הנ"ל בטלים משום היותם נוגדים את תקנת הציבור". עוד נקבע בפסק הדין, כי מדובר בעניננו בחוזה אחיד, אך התנאים מקפחים, מעניקים למערערת "עדיפות ... ויתרון בלתי הוגן", והם "מקפחים בצורה משוועת את הנתבעת". 7. החוזה הוא אכן חוזה אחיד, כמוגדר בחוק החוזים האחידים, תשמ"ג1982-. תנאי מקפח בחוזה אחיד הוא כזה "שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)." התנאי שבעניננו "פוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין, אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי". (סעיף 4(1) לחוק החוזים האחידים). ספק יכול לקבל מבית הדין לחוזים אחידים אישור "שאין תנאי מקפח בחוזה אחיד שהוא מתקשר או מתכוון להתקשר על פיו עם לקוחות." (ס' 12(א) לחוק). במקרה כזה, במשך תקופת האישור, "לא תישמע בבית הדין טענה שיש בחוזה האחיד תנאי מקפח ולא תישמע טענה כזאת בבית משפט לגבי חוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד." (ס' 14(ב) לחוק). המערעת לא דאגה לכך שחוזה ההתקשרות שבעניננו, יאושר כחוזה אחיד שאינו מקפח. אולם, ביכולתה להסתמך בנידון זה על אישורו של חוזה דומה בבית המשפט לחוזים אחידים. בתח"א (י-ם) 7,8/86 גילמור בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פס"מ תש"ן, חלק שני, עמ' 45, ובהחלטה באותם תיקים מיום 20.10.91, דובר בחוזה להתקנת מערכות אזעקה ובחוזה התחברות למוקד, חוזים הדומים, למעשה, לחוזה שבעניננו, ובית הדין אישר את סבירות התנאים שבעניננו, בדבר הגבלת האחריות עד לגובה התשלום מאת הלקוח בהיקף של שישים חודשי שרות מן המוקד. 8. לאור האמור, איני שותף למסקנת הערכאה הראשונה שקבעה כי אין תוקף לתניות הפטור שבהתקשרות של המשיבה עם המערערת לאספקת שרותו של המוקד. איני סבור שתניות אלה שבחוזה החתום על ידי הצדדים, אין להן תוקף, או כי יש להבליטן משאר תניות החוזה המודפס. דעתי היא שיש לכבד את המוסכם, ואני מציע כי נקבל בחלקו את ערעורה של המערערת, נדחה את ערעורה של המשיבה, ונורה כי השתתפותה של המערערת בנטל הפיצויים למשיב מס' 2, כפי שקבע בית המשפט קמא, תהיה על פי דמי השירות החודשיים כפול 60 אשר יחושבו, ויצורפו אליהם ההפרשים הנדרשים על פי הכללים שקבע בית הדין לחוזים אחידים בפרשת גילמור הנ"ל בפסק דינו מיום 20.10.91. 9. בנסיבות הענין, אציע כי לא נטיל הוצאות בשני הערעורים. אחריות שומריםחברת שמירהגניבת רכבמשאית