החלטה ‎1. אבשלום מיכאלי (להלן - "המנוח") עבד במפעלה של המערערת (להלן - "תדיראן") במשך שנים ארוכות, עד סמוך למותו ממחלה ניורולוגית המכונה ‎ALS. יורשי המנוח (להלן: התובעים) הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה כנגד תדיראן. טענתם העיקרית היתה כי המנוח חלה במחלת ה- ‎ ALS כתוצאה מחשיפתו לחומרים מסוכנים במפעל. ‎2. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ב' אזולאי) דן תחילה בשאלת החבות. משהודתה תדיראן בכך שהפרה את חובת הזהירות, נסב הדיון כולו אודות שאלת הקשר הסיבתי בין היחשפותו של המנוח לחומרים המסוכנים במפעל לבין המחלה בה לקה. בית המשפט שמע שבע עדויות מומחה, וכן עדויות נוספות, המתוארות כולן בהחלטתו מיום ‎23.4.2001. כל שבעת המומחים הסכימו כי אין בספרות הרפואית הוכחה לקשר בין המחלה לבין החומרים להם נחשף המנוח, אך למרות זאת נחלקו בדעותיהם באשר לקיומו של קשר זה: שני המומחים מטעם התבעים סברו כי בנסיבות העניין, לנוכח התפתחות המחלה וסמיכות הזמנים בין התפרצותה לבין עבודתו של המנוח במפעל, ובשים לב למחקרים הקשורים בחומרים דומים ושכיחים יותר, קיימת סבירות כי חומרים אלה הם שגרמו להתפרצות המחלה; לעומתם, סברו שלושת המומחים מטעם תדיראן, כי אין קשר סיבתי בין המחלה לבין הכימיקלים להם נחשף המנוח, שכן מדובר במחלה שכיחה שלרוב אינה נגרמת מחשיפה לכימיקלים, ואין כל הוכחה שהחומרים להם נחשף המנוח הם שגרמו לה. בשל המחלוקת בין המומחים מינה בית-המשפט שני מומחים נוספים מטעמו. אלה הסכימו עם עמדת תדיראן, לאמור כי אין קשר סיבתי בין המחלה לבין החומרים להם נחשף המנוח. ‎3. לאחר ששקל את מכלול הראיות שבפניו, שוכנע בית המשפט כי קשר סיבתי אכן קיים, וכך סיכם הוא את מסקנתו: "בנסיבות הענין, ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין החשיפה לחומרים במפעל ובין מחלתו של המנוח, על פי מאזן ההסתברות, תוך הסתמכות על הידע הקיים, הסתברות הגיונית, אנלוגיה, אלימינציה, הקלה ברמת נטל הראיה המוטל על העובד ביחס להיחשפות לחומרים מסוכנים וביחס למחלה נדירה, והטלת יתרת הספק שנותר על המעסיק שיצר את הסיכונים שגרמו להותרת הספק. מבחינה זאת, אינני רואה מקום לנקוט עמדה במחלוקות שבתחום הרפואי והמדעי, אך מבחינת הערכת מאזן ההסתברות, בנסיבות הענין, נראה לי כי מכלול הראיות המצביעות על סמיכות הזמנים בין החשיפה לחומרים במפעל ובין הופעת המחלה, התפתחות המהלך במהלך עבודתו במפעל, גילו של המנוח שהיה נמוך מהמקובל בהופעת המחלה, המחקרים המצביעים על קשרים אסוציאטיביים כאפשרות של קשר סיבתי בין החומרים להם היה חשוף המנוח ובין המחלה, העדר הוכחה על קיומו של גורם אחר הידוע בספרות כגורם הקשור למחלה, גילו של המנוח שהיה נמוך מהגיל בו מופיעה המחלה במקרים הנדירים בהם היא מופיעה [כך במקור] הסברו המדעי של ד"ר בר סלע המצביע הסבר פיזיולוגי לקשר הסיבתי על פי ניסוי בחיות ביחס לקשר הסיבתי, והמחקרים וההסברים הנוספים שהוצגו על ידיו ועל ידי ד"ר ריכטר - כל אלו מאפשרים לקבוע כי הוכח הקשר הסיבתי מעבר למאזן ההסתברות בדרך בה ניתן וראוי לפרש וליישם את משמעותו של מונח זה בנסיבות הענין". לאור האמור חייב בית-המשפט את תדיראן לפצות את התובעים בסכום העומד על כארבעה מיליון ש"ח. מיד לאחר מתן פסק הדין הגישה תדיראן לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצועו, תוך שהיא מודיעה כי בכוונתה להגיש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט נעתר לבקשה בחלקה, וקבע כי יש לעכב את פסק הדין באופן חלקי. ‎4. תדיראן ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון והגישה, בד בבד, בקשה לעיכוב ביצוע מלוא פסק הדין. בין השאר טענה תדיראן כי בנסיבות העניין סיכויי הערעור טובים, שכן הכרעת בית-המשפט בדבר קיומו של קשר סיבתי היא הכרעה תקדימית בעולם כולו; כי העברת סכום של מאות אלפ שקלים לידי התובעים עלולה לגרום למצב בלתי הפיך, שכן קיים סיכוי ממשי שתדיראן לא תוכל להשיב את כספה; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן לתובעים מקורות מחיה מספקים, מהם הם מתקיימים מאז פטירת המנוח. התובעים אף הם עתרו לבית משפט זה, בבקשה ליתן להם רשות לערער על ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע החלקי. הם טוענים כי אין לעכב את ביצועו של פסק הדין - לא כולו ולא מקצתו - ונסמכים, בין השאר, על ההלכה לפיה, ככלל, לא תעכב ערכאת הערעור את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים. לחלופין, מבקשים הם כי הסכום שנפסק בפסק הדין יופקד בנאמנות בידי בא-כוחם, עד למתן פסק דין בערעור. תדיראן, בתשובתה, מתנגדת להצעה האמורה. מפאת נושאן המשותף הוחלט לאחד את הדיון בבקשת תדיראן לעיכוב ביצוע מלוא פסק הדין ובבקשת התובעים לערער על ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע החלקי . ‎5. לאחר שעיינתי בפסק הדין נשוא הערעור ובחנתי את בקשות הצדדים, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין - בהתחשב בשאלות המורכבות שמעורר פסק הדין, בשים לב למאזן הנוחות בין הצדדים ומבלי להביע כל דעה לגופם של דברים - מן הראוי לקבל את בקשות הצדדים באופן חלקי כדלקמן: עיוב הביצוע יחול על מלוא פסק הדין. במובן זה מתקבלת בקשתה של תדיראן; הסכום שנפסק יופקד בחשבון נאמנות משותף לבאי כוח הצדדים, וזאת עד להחלטה בערעור. במובן זה מתקבלת בקשת התובעים. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. רפואהחשיפה לחומרים מסוכנים