פסק דין 1. התובעת, קטינה ילידת 17.7.84 הגישה תביעה זו באמצעות הוריה התובעים 2 ו3- אשר גם הם תובעים נגד הנתבעים ע"פ פקודת הנזיקין (נוסח חדש) לפיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לה בתאריך 26.7.94, בעת ששהתה במסגרת קיטנה בבריכת השחיה בבית אורן, אשר נמצאת בבעלות או בפיקוח או בניהול הנתבעת 3 וזאת כאשר קפצה קפיצת סלטה לבריכת השחיה, ונחבטה בראשה ונגרמו לה חתכים (להלן:"התאונה"). 2. הנתבעים כפרו בנסיבות ארוע התאונה ובאחריות מי מהם לארועה. כמו כן קיימת מחלוקת בנוגע להיקף הנזק שנגרם לתובעים. הנתבע מס' 3 אף הגיש הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעות 1 ו2-, שבה הוא טוען לפיצוי והשתתפות בכל סכום שבו יחוייב הצד השלישי, אם יחוייב. הצד השלישי כפר בטענות המודיעה, וקיימת מחלוקת בין הצדדים הנתבעים בשאלה מי אחראי לארוע התאונה ועל מי נטל הפיצוי. האחריות 3. קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת נסיבות ארוע התאונה כאשר הנתבעים טוענים כי יש בתיאור שמסרה התובעת לפני מסירת גירסתה בתצהיר היא הודתה כי קפצה למים עמוקים בעומק של 2-3 מ', ואילו בתצהירה מסרה כי קפצה למים רדודים. בתצהירה בס' 3 מסרה התובעת כי ביצעה קפיצות סלטה לבריכה כפי שכל חבריה ביצעו וראשה נחבט בהתחלה בקיר הבריכה ובהמשך גם בקרקעית הבריכה שהיתה רדודה. אינני סבור שיש בתיאור זה ולטענה כי מדובר במים "רדודים" כדי לשנות מהעובדות כפי שהוכחו והן שהתובעת כמו ילדים אחרים, ביצעו קפיצות סלטה לבריכה, קפיצות אשר בנסיבות, היו מסוכנות והיתה חובה מצד הנתבעת 3 להפסיקן ולמונען. אין צורך לחזור על שנאמר בפסה"ד בעניין ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש פ"ד לז(1) 122, שם נקבעה אחריות הבעלים של הבריכה והמפעיל תוך שביהמ"ש קובע כי קיימת חובת זהירות מושגית וקונקריטית וכי חובה זו הופרה כלפי התובע שם, וכי כתוצאה מההפרה נגרם הנזק ועל כן, חוייבו הנתבעים בנזקי התובע. כך גם במקרה שבפני. הנתבע 3 הוא הבעלים והמפעיל של הבריכה. במקום היה מציל אחד בלבד כאשר במים היו כ100- ילדים, אשר למרבה הצער, היו לו גם עיסוקים אח' והתוצאה העולה היא כי הוא לא פיקח כראוי על קבוצת הילדים ובכללם התובעת 1, אשר עמדו במקום וביצעו קפיצות סלטה מדופן הבריכה כלומר סיבוב באוויר ונפילה לתוך המים מבלי שהיו שם מקפצות, דבר שעל פניו נראה מסוכן ביותר והיה מקום להפסיקו לאלתר. כמו כן, לא הוכח ע"י הנתבע 3 כי במקום היה שילוט האוסר על קפיצה או סימון עומק המים. ממכלול הנסיבות הנ"ל אני קובע כי קיימת אחריות הנתבע 3 לארוע התאונה. קיימת גם אחריות לנתבעות 1 ו2- וזאת כאשר הנתבעת 1 לא דאגה למדריכים או להשגחה מספקת ועל שנים עשר ילדים היה למעשה מדריך אחד ומדריך זה לא נקט באמצעים על מנת למנוע את הקפיצות המסוכנות. קפיצות אשר בסופו של דבר גרמו לפגיעתה של התובעת בתאונה. סיכומו של דבר, אני קובע כי הנתבעים אחראים לפצות את התובעת בגין נזקיה כאשר האחריות בין הנתבעת 1 לנתבעת 3 תחולק 40% על הנתבעת 1 ו60%- על הנתבע 3. לנוכח תוצאה זו ההודעה לצד שלישי תמחק. אשם תורם 4. הנתבעים טוענים לאשם תורם מצד התובעת 1 אשר השתתפה בקפיצות המסוכנות למים. ב"כ התובעת טוען שאין מקום לקבוע אשם תורם תוך שהוא מפנה לפסה"ד בת.א. (חיפה) 12254/93 מורן אורן נ' פרק און תיירות ונופש (תקדין שלום כרך 98(4) בעמ' 52). שקלתי את טענות הצדדים ונראה לי כי במקרה זה שבו השתתפו ילדים רבים בקפיצת סלטה שלא הופסקה ע"י מי מעובדי הנתבעים 1 ו3-, ולמעשה התובעת היתה בת 10 במועד ארוע התאונה, עשתה את מה שעשו הילדים האחרים, אין מקום להטיל אשם תורם כלשהו בנסיבות ארוע התאונה. ומכאן להיקף הנזק. היקף הנזק 5. בעקבות התאונה לאחר שקיבלה טיפול ראשוני בבריכה בגין חתך בראשה טופלה התובעת בבית חולים כרמל. בבדיקה נרשם כי לא היה איבוד הכרה לא היו הקאות למעשה לא היה כל חוסר נוירולוגי. התובעת שוחררה להמשך מעקב לביתה בו ביום. לאחר מכן נבדקה אצל רופא משפחה ד"ר זאהי לאחר שהתלוננה על סחרחורת, בחילות וכאבי ראש. הביקור האחרון אצל הרופא היה ביום 20/10/94. התובעת בחרה שלא להגיש חוות דעת רפואית, ולמעשה איננה טוענת לנכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. התובעת טוענת לפיצוי על פי ראשי הנזק הכוללים נזק בלתי ממוני (כאב וסבל), עזרת צד ג' והוצאות בגין העבר. הנתבעים כפרו בהיקף הנזק הנטען על ידי התובעת, ולמעשה טוענים כי מדובר בנזק מזערי. 6. לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים בעניין הנזק ובשים לב לגילה של התובעת 1, תוצאת ארוע התאונה (ראה תמונות שצולמו בסמוך לתאונה ת2/), זמן ההחלמה, והעדר הנכות אני פוסק לתובעת את הסכומים הבאים: א. בגין הנזק הבלתי ממוני (כאב וסבל) סך של 7,500 ש"ח. ב. בגין הוצאות ההורים הכוללים הפסד שכר והוצאות נסיעה והעזרה שהושטה לתובעת באומדן גלובלי בסך של 2,000 ש"ח. 7. אשר על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 9,500 ש"ח בצירוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בצירוף מע"מ. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חלוקת נטל הפיצוי בין הנתבעים הוא: הנתבעות 1 ו - 2 40%, הנתבעת 3 - 60%. החיובים הם נפרדים. ההודעה לצד שלישי נמחקת ללא צו להוצאות. קטיניםתאונות בבריכהקייטנותבריכת שחיה / בריכת מים