שבר במכונה - תביעה לתגמולי פוליסת ביטוח

החלטה להלן פסק דין בנושא ביטוח שבר מכני במכונה: 1. לאחר גמר עדויות הצדדים והגשת סיכומים בכתב ניתנה החלטה ביום 16.9.02, בה נאמר כי לאור העובדה שהמחלוקת העיקרית מתיחסת לאופן חישוב הנזקים, יש מקום לשקול מינוי מומחה למתן חוות דעת ביחס לשאלות החשבונאיות השנויות במחלוקת בהתאם לפרשנויות השונות של כל אחד מהצדדים, וניתנה לצדדים אפשרות להשמיע טענותיהם בקשר לכך בכתב. ב"כ התובעת הודיע על הסכמתו לכך, בעוד שב"כ הנתבעת התנגד לכך, בנימוק שחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת לא התיחסה לנזק הנובע ממקרה הביטוח, ולאור העובדה שגם מנהל התובעת אישר שלא בוטלו על ידי התובעת חוזים שנחתמו לפני קרות הנזק. במצב זה, לטענתו, לא הוכיחה התובעת את תביעתה, ועל כן אין מקום למינוי מומחה. 2. התביעה הינה לתשלום תגמול ביטוח בגין שבר מכני במכונה בעקבות נזק שנגרם למכונה, על פי פוליסת ביטוח. ב"כ התובעת הגיש חוות דעת של רואה החשבון מרדכי מרלינסקי, עליה נחקר המומחה בחקירה נגדית, בעוד שב"כ הנתבעת הגיש חוות דעת של רואה החשבון אלי זיתוני, עליה נחקר בחקירה נגדית. על פי תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, רשאי בית המשפט: "בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם למנות מומחה ... לענין שבמחלוקת בין בעלי הדין". משהוגשו חוות דעת סותרות ביחס לחישובי הנזק, יש לראות את הענין כענין שבמחלוקת, כך שהענין נתון לשיקול דעת בית המשפט, והשאלה העומדת לדיון היא, האם יש מקום להפעיל במקרה זה את שיקול הדעת הנתון לבית המשפט למינוי מומחה. מקובלת עלי עמדת ב"כ הנתבעת כי בה במידה שהתובעת לא היתה מוכיחה את הנתונים הבסיסיים לחישוב הנזק, אין מקום להשלים את מלאכתה על ידי מינוי מומחה, אך במקרה זה נראה לי שהנתונים הבסיסיים מצויים לכאורה בחוות הדעת שהוגשו, בכך שאין מחלוקת לגבי העובדה שנגרם נזק המכוסה על ידי פוליסת הביטוח, והמחלוקת מתיחסת לחישוב גובה הנזק. בלי לקבוע בשלב זה עמדה ביחס לשאלה המתיחסת לאופן הוכחת הקשר הסיבתי בין אובדן הרווח ובין קרות הנזק, לא ניתן לשלול בשלב זה אפשרות שהקשר הסיבתי, ייקבע על פי הנתונים הקיימים בהתחשב בהשוואה בין הפעילות שהיתה לפני קרות הנזק ולאחר מכן או בדרך אחרת. כמו כן, אין לשלול בשלב זה אפשרות שאף אם לא בוטלו חוזים לאחר קרות הנזק, היתה ירידה בפעילות בענינים שאינם קשורים לחוזים, או בהיקף הפעילות על פי החוזים הקיימים. בענין זה נאמר על ידי בית המשפט העליון, בע.א 792/88, ברזילי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה "זמורה " ואח', פ"ד מד(3) 828, 831: "טענתה העיקרית של המערער הינה שמאחר שהשופט הגיע למסקנה כי אף אחת מחווות הדעת שלפנינו אינה קובעת נכונה את שיעור הפיצויים להם זכאי המערער בגין שינוי היעוד של הקרקע היה עליו למנות מומחה מטעמו שיגיש חוות דעת נוספת. טענה זאת נראית לי סבירה. ... בית המשפט אינו חייב להמתין ליוזמת הצדדים על מנת למנות מומחה מטעמו, והוא רשאי למנותו ביוזמתו ... למרות העובדה שהסמכות הנתונה לבית המשפט למנות מומחים מטעמו היא ענין שברשות, הנתונה לשיקול דעתו של השופט היושב בדין, נוהג לא את בית המשפט למנות שמאים, ובמיוחד כאשר הפער בין חוות הדעת שמביאים הצדדים הוא גדול ... ... אם לאחר שמיעת כל הראיות בתיק נוצרת בפני השופט תמונה כוללת של הדברים ונראה לו שהוא יכול לברור את הקטעים המדויקים יותר שבכל חוות דעת, הרי שיוכל לקבוע ממצאיו בלי להיזקק למינוי מומחה נוסף ולהארכת ההתדיינות הכרוכה בכך ... אלא שבמקרה הנוכחי התמונה שעמדה בפני בית המשפט היתה חסרה, הן בשל ריבוי הפגמים בחוות הדעת והן בשל בסיסיותם. נראה לי, כי במקרה הנדון לא היה מנוס ממינוי מומחה מטעמו של בית המשפט ..." 3. במקרה זה נראה לי שניתן וראוי למנות מומחה, הואיל ויש אפשרות סבירה על פי הראיות שהוגשו שחוות דעת כזאת תבהיר ענינים שבמחלוקת, הן ביחס לחישובים והן ביחס למקובל לגבי חישוב נזקים מהסוג הנדון. יש אפשרות סבירה שהשאלות הנוגעות לפרשנות הפוליסה יכולות להיות מושפעות מהדרך המקובלת בקשר לכך. אכן רואה החשבון מרלינסקי אמר בחקירתו הנגדית שהוא לא נדרש לשאלה אם יש הוכחות לקשר הסיבתי בין הצמצום בפעילות ובין קרות הנזק, אך הוא אמר בקשר לכך שההנחה שלו היתה שאם יש צמצום במחזור אז יש קשר סיבתי בין הצמצום במחזור ובין קרות הנזק (עמ' 9). בלי לקבוע עמדה בענין זה, חשוב לדעת כיצד מקובל לקבוע קשר סיבתי כזה, מה ההסתברות שצמצום במחזור מושפע מקרות הנזק, או מגורמים נוספים אם היו, ויש אפשרות גם, שבהעדר ראיות סותרות, תהא אפשרות לקבוע על פי מאזן ההסתברות שהצמצום במחזור נגרם כתוצאה מהנזק. מבחינה זאת אין במינוי מומחה כדי להעביר אליו את ההכרעה בפרשנות הפוליסה, וגם לא את ההכרעה בשאלת שיעור תגמול הביטוח, המוטלת בסופו של דבר על בית המשפט, אך במצב בו מוצעות פרשנויות שונות לפוליסת הביטוח, והמחלוקת בין הצדדים אינה נובעת רק מפרשנות מילולית, ומשיקולים של מדיניות שיפוטית בשאלות הפרשנות, אלא גם ביחס למקובל בתחום החשבונאי לחישוב נזקים מסוג זה, וכאשר הענין שנוי במחלוקת בין המומחים של הצדדים, ניתן וראוי להבהיר את הענין באמצעות מומחה שימונה על ידי בית המשפט. במצב כזה יכול המומחה להציע את חישוביו על פי הפרשנויות השונות המוצעות על ידי הצדדים, תוך התיחסות לשאלה אם יש בהיבטים המקצועיים המקובלים כדי להצביע על העדפה לפרוש זה או אחר, כאשר ההכרעה ביחס לשאלת הפרשנות תיקבע בסופו של דבר על ידי בית המשפט, ואין במינוי מומחה כזה, כדי להעביר אליו את ההכרעה, לא בשאלת הפרשנות וגם לא ביחס לשיעור תגמול הביטוח. לאור זאת נראה לי ואני קובע שיש מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט, למתן חוות דעת כאמור לעיל. 4. מינוי קונקרטי של המומחה יינתן בהחלטה נפרדת. פוליסהשבר