פסק דין 1. מחלת הפסוריאזיס בה חלה המערער הוחמרה עקב שירותו במשטרה בשיעור של מחצית ובשעתו נקבעה למערער בגין פגימה זו נכות בשיעור של 10% ומתוכה נזקפו לשירות 5%. 2. המערער טען כי מצבו הוחמר בכך שבעקבות מחלת הפסוריאזיס לקה גם בארטריטיס שגם בה ובתוצאותיה יש להכיר כקשורים לשירות על פי תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969. 3. המערער הגיש לועדה הרפואית המחוזית את חוות דעתו של ד"ר יוסים מיום 20.6.01 . הוא כתב בחוות דעתו כי בעקבות הפסוריאזיס התפתח ארטריטיס בעמוד השדרה המותני והצווארי והמליץ על נכות בשיעור של 19%: 10% לפי סעיף 37 (5) (א) למבחנים בגלל הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, וכן 10% לפי ס' 37(7)(א) למבחנים עבור הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני. 4. הועדה הרפואית המחוזית קבעה למערער ביום 3.5.04 נכות כוללת בשיעור של7% מהם נזקפו לשירות 3% בגלל הפסוריאזיס (5%), ארטריפטיה בכתף השמאלית - 1% וארטריפטיה בכתף הימנית - 1%. הנכות בגין הפגימה הנוספת הוענקה על פי ס' 41(4) למבחנים. 5. על כך ערער המערער בפני הועדה הרפואית העליונה בה הוא טען כי ראוי להעניק נכות של 10% בגין כל כתף וכן לקבוע כי ישנו קשר סיבתי בין פגימת הפסוריאזיס לשינויים שהתגלו בעמוד השדרה הצווארי ובעמוד השדרה המותני. 6. הועדה הרפואית העליונה קיבלה את ערעורו של המערער בחלקו. לגבי מצב הכתפיים, היא סברה כי מגבלותיו "יתכן ונובעים מארטרופטיה פסוריאטית (אם כי לא ניתן לקבוע זאת בודאות)". באשר לגב התחתון סברה הועדה, כי "בעיות הגב אינן קשורות לפי תקנה 9 לבעיית הפסוריאזיס". בגין הכתפיים הוענקה נכות בשיעור של 10% על פי ס' 35(1)(ב) למבחנים. נכויותיו הכוללות של המערער נקבעו על ידי הועדה ל-5% עבור הפסוריאזיס ועוד 10% עבור הפגימה בכתפיים, ומזה נזקפו לשירות 7% נכות. 7. המערער טוען כי החלטת הועדה הרפואית העליונה מקפחת אותו. מגבלותיו, לטענתו, בכתפיים, מצדיקות נכות של 10% בגין כל כתף בנפרד. עוד הוא טוען שלקה בארטריטיס גם בכפות הרגליים ובכפות הידיים. כמו כן טוען המערער כי יש לזקוף את מלוא הפגימה בגין הארטריטיס לחובת השירות, ולא רק את מחציתה, תוך הסתמכות על סעיף 9(ג) לתקנות. 8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה שיש לדחות את הערעור, בעיקרו. פרוטוקול הועדה הרפואית העליונה מפורט ומנומק. הועדה ערכה בדיקות יסודיות. היא יכלה להגיע למסקנה כמפורט בפרוטוקול שהפגימה בכל אחת מהכתפיים, כשלעצמה, אינה מזכה ביותר מ-1% של נכות על פי סעיף 41(4)(א) למבחנים. היא היטיבה עם המערער בכך שמצאה לנכון להחיל על עניינו את סעיף 35 למבחנים כך שנקבעו 10% נכות בגין השפעתה של הארטריטיס על המערער. קביעת הועדה באשר להעדר קשר בין בעיות הגב לבין הנכות המוכרת היא קביעה רפואית שאינני רואה הצדקה להתערב בה, משום שהועדה גם התייחסה לסיבה הרפואית לכך והסבירה בהחלטתה כי "אין מדובר בכאבים בעלי אופן דלקתי ואין עדות לסקרואלאיטיס בבדיקתו". 9. המערער טוען להתפתחות פגימת הארטריטיס גם לכפות הידיים. טענה זו לא נכללה בערעור מיום 5.12.04 שהגיש המערער לועדה הרפואית העליונה. הוא מדבר בערעור, לענין זה, על הקשר הסיבתי בין הפסוריאזיס לבין ה"שינויים שנתגלו בעמוד שדרה צווארי ובעמוד שדרה מותני". לא מוזכר מאומה לגבי כפות הידיים. גם בחוות הדעת עליה מסתמך המערער של ד"ר יוסים, לא מועלית טענה לגבי כפות הידיים והנכויות שקבע ד"ר יוסים מתייחסות לעמוד השדרה הצווארי ולעמוד השדרה המותני. בנקודה זו טעונה החלטת הועדה השלמה. היא שללה את הקשר בין הפגימה לבין הגב אך לא התייחסה במפורש לעמוד השדרה הצווארי. יש להחזיר את הדיון אליה על מנת לקבוע קביעה מפורשת בענין זה. במצב דברים זה, תוכל הועדה ליתן דעתה גם לטענת המערער באשר לכפות הידיים. 10. נראה לי לדחות את טענת המערער כאילו יש לקבוע אחוזי סיבתיות לבי הארטריטיס באופן שונה ממה שנקבע לגבי הפסוריאזיס. נראה כי באופן טבעי אם מחלת הפסוריאזיס משוייכת רק במחציתה לשירות, כך הדין גם לגבי הארטריטיס אשר התפתחה מהפסוריאזיס. מכל מקום, הואיל והדיון מוחזר אל הועדה לצורך השלמה באשר לעמוד השדרה הצווארי וכפות הידיים, תוכל הועדה להתייחס בהחלטתה המשלימה גם לשאלה זו של השוני בקשר הסיבתי. 11. סוף דבר: הערעור נדחה באשר לכתפיים, כך גם באשר לגב. הוא מתקבל לגבי עמוד השדרה הצווארי וכפות הידיים וכן לגבי שיעור הקשר הסיבתי הנוגע לארטריטיס ובשני נושאים אלה תיתן הועדה החלטה משלימה. משטרה