פסק דין 1. המערער, יליד 1928, נפגע מירי בראשו במלחמת השחרור ובמשך שנים רבות הוכרה לו, בגין פגיעתו, נכות בשיעור של 1.97 אחוזים. 2. כעבור שנים טען המערער כי חלה החמרה במצבו בגלל פגיעתו במלחמת השחרור, ולאחר בדיקות חוזרות (מיום 22.12.03 ומיום 10.3.04) קבעה הועדה הרפואית המחוזית למערער נכות בשיעור של 20.75 אחוזים בגין פגימות אלה: מצב לאחר חבלת ראש עם נכות קוגניטיבית והתנהגותית - 20 אחוזים; חבלה אקוסטית ללא רעש קבוע - 1/2 אחוז, וכן בגין ליקוי שמיעה - 1/2 אחוז. 3. המערער ערער על כך בפני הועדה הרפואית העליונה, וערעורו נסב על הנכות שנגרמה לו עקב חבלת הראש. הוא טען כי הוא סובל מכאבי ראש, חולם חלומות בלהה בלילות ואינו יכול לישון. 4. בבדיקה בפני הועדה (ביום 23.2.06) היה המערער מסודר ומשתף פעולה, וחזר לפרטי פרטים על הארועים עוד מלפני תש"ח. "נדמה לו", כך הסביר, כי "יש לו חלומות זוועה"; הוא נזכר תכופות באשר עבר עליו ונראה כי מדובר ב"רטראומטיזציה אשר אופייני להפרעת דחק פוסטראומטי". בעבר וכיום, הוא אינו מקבל טיפול, על אף הפרעה בקשב ובריכוז. מצבו נראה להיות "יותר אופייני לבעיות בגיל זיקנה". הפגם המוחי, סברה הועדה, "מצדיק הפרעות קוגניטיביות" אם כי הוא פעיל ועובד, על אף גילו, במטעי האבוקדו. הועדה עיינה בחומר שעמד בפניה, והחליטה, לאור הממצאים שבבדיקתה, לקבל את מסקנות הועדה המחוזית ולדחות את הערעור. נקבע: "הנ"ל סובל ממצב לאחר חבלה בראש עם פגיעה מוחית שמתבטאת בהפרעה קוגניטיבית בצורה בינונית". מצב זה הצדיק נכות בשיעור של 20 אחוזים לפי ס' 29(11)א(3) למבחנים שענינו "ירידה ברמה הקוגניטיבית בצורה בינונית". 5. לטענת המערער, הנכות שנקבעה כאמור לעיל אינה משקפת כהלכה את חומרת מצבו. הפגיעה בראשו מתבטאת בשניים: הן ירידה ברמה הקוגניטיבית והן פגימה נפשית בגין הפוסט טראומה. לפיכך, טוען המערער, יש לזכותו, כפי שנקבע, אכן, בנכות האמורה של 20 אחוזים, ולהוסיף עליה נכות נפשית, על פי ס' 34 למבחנים, כך ששתי הנכויות תצטברנה זו לזו. לטענת המשיב הנכות שנקבעה כוללת בחובה את ההשפעה הנפשית שבעקבותיה, ויש להשאיר את קביעת הועדה על מכונה. 6. נראה לי כי הדין הוא עם המשיב. ס' 29(11) למבחנים דן בפגיעה מוחית הגורמת לירידה ברמה הקוגניטיבית (סעיף קטן א) וכן לשינויים באישיות והפרעות בהתנהגות (סעיף קטן ב). לאחר מכן נקבע כי: "אחוזי הנכות לצורך חישוב הנכות הכוללת ייקבעו על פי אחוז הנכות הגבוה שנקבע באחת הפיסקאות בסעיף קטן זה. בהפרעות הנוירולוגיות האורגניות כגון שיתוקים, תופעות אפילפטיות, הפרעות בתקשורת (הפרעות בהיגוי והפרעות בשפה הפנימית) ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לסעיפים המתאימים. הפרעות פסיכוטיות ופסיכונוירוטיות הקשורות בפגיעה המוחית הטראומטית האורגנית, כלולות בסעיף קטן זה ואין להוסיף עליהן אחוזי נכות לפי סעיפים 33,34 ו-34א לתוספת זו." הוראה מקבילה מצויה בסעיף 34 למבחנים והיא אומרת כי "דרגת הנכות הקבועה לצד פגימה גופנית כוללת גם את הנכות הנפשית הנובעת ממנה; אולם אם מצאה הועדה הרפואית כי התגובה הנפשית חורגת בעוצמתה מזו ההולמת את אותה פגימה, רשאית היא לקבוע דרגת נכות נוספת עבור התגובה הנפשית ... נכות נפשית כתוצאה מפגיעה מוחית תיקבע בהתאם לסעיף 29(11)". 7. מצבו של המערער בתחום הנפשי, כך עולה מקביעות הועדה ומבדיקותיה, אינו מן החמורים ולא נראה כי השפעת הפגיעה עליו מגבילה את כושר תפקודו באופן ניכר. ניתן היה אולי לזכותו, לכל היותר, בנכות של 20 אחוזים, לפי ס' 34א(ג) בגלל "הפרעה נפשית עם הגבלה בינונית בכושר התפקודי". נכות זו חופפת לנכות שנקבעה על פי ס' 29 למבחנים, ולפיכך נראית לי קביעת הועדה נכונה, ובנסיבות המקרה, לא השתכנעתי כי יש בה משום קיפוחו של המערער. 8. המערער טוען לבטלות ההוראות דלעיל שבס' 29 למבחנים. לא שוכנעתי כי יש ממש בטענה זו. הכלל הוא שאין להעניק כפל נכויות ותגמולים וכי "אין להוסיף נכות על יסוד האמור בסעיף 34 לתקנות, אלא יש לדון במצבו (של הנכה) על פי אמות המידה הנקובות בסעיף הפגימה, הנובע מאותה מחלה" (ע"א (ירושלים) 2396/01 שמעוני נ' ק. התגמולים מיום 7.2.02, כב' השופטת שידלובסקי - אור). ובע"א (ירושלים) 6068/05 חופית שטרית נ' ק. התגמולים מיום 14.6.05 (כב' השופט זילברטל) נפסק כי "הוראה זו משמיטה במידה רבה את הקרקע מתחת לטיעניה של המערערת, שהרי גם אם ניתן לאבחן אצלה ירידה ברמה הקוגניטיבית, הרי שאין היא זכאית לנכות נפרדת בשל כך, אלא רק לנכות על פי אחת הפסקאות של סעיף 29(11) לתוספת, הגבוהה מבין השתיים. " 9. לסיכום: לא השתכנעתי כי קביעת הועדה באשר לנכותו של המערער בגין פגיעת הראש בה נפגע במלחמת השחרור אינה תואמת את מצבו, בשל השפעת הפגיעה, על מצבו הנוירולוגי והנפשי גם יחד. הערעור נדחה. צבאמלחמה