נפילת גדר על תלמיד בית ספר

פסק דין (בהודעה נגד צד ג' מס' 3) 1. ביום 5.6.98 נפגע התובע, שהיה אז תלמיד בבית הספר שהפעילו הנתבעות מס' 1 ומס' 2, כאשר שלבי הגדר המקיפה את בית הספר העשויים פלטות בטון נפלו על ידיו. בגין תאונה זו זכאי התובע, כך עלה מן הראיות, לפיצויים, מהנתבעים, והמחלוקת באשר לכך הסתיימה בהסכמה בין בעלי הדין, כמפורט בהודעת הפשרה שסומנה באות א' לה ניתן תוקף של פסק דין ביום 8.11.05. נותרה לדיון ההודעה נגד הצד השלישי מס' 3, מר איזנשטט, אשר בנה בשעתו את הגדר כקבלן משנה של הצד השלישי מס' 2, ולטענת הנתבעים עליו לשפותם באופן מלא או חלקי על הפיצויים בהם הם חויבו, כלפי התובע. 2. אביא בתמצית את הרקע העובדתי: בעבר, היה בית הספר מוקף גדר רשת. עם הרחבת כביש מס' 4 העובר בסמוך לו נהרסה הגדר, והנתבעת מע"ץ נדרשה להקים גדר במקום זו שנהרסה. הנתבעת מס' 2 החליטה כי יהיה מוצדק לבנות במקום גדר בטון אטומה, היא קבעה את המפרט ואת הפרטים ההנדסיים הקשורים לכך, והזמינה עבודה זו ממע"ץ. מע"ץ מסרה את ביצוע העבודה לקבלן המשנה צד ג' מס' 2 - בידוד; בידוד העבירה את הביצוע לידי איזנשטט, והוא בנה את הגדר ומסרה למזמינים בשלהי שנת 1989. הגדר עצמה עשויה ממשטחי בטון מוכן (פלטות פריקסט) המוצבות אופקית האחת מעל השניה בין עמודי בטון המעוגנים לקרקע. חתך כל עמוד כצורת האות H, והפלטות נכנסות בקצותיהן אל המגרעת שבצידי כל עמוד (ר' התמונות שהגישו הצדדים וכן חוות הדעת של המומחים). הגדר הוקמה, כאמור, בשנת 1989. התאונה ארעה לאחר חלוף יותר מ 8 שנים לאחר מכן, בעת שהתובע נגע או נשען על הגדר, הפלטה שהיתה שבורה נפלה הצידה, הפלטות שמעליה נפלו מטה בתוך המגרעת שבעמודים, ומחצו את ידיו של התובע שהיו מושטות קדימה. 3. על יסוד הראיות שבפני, ניתן לקבוע כי לא הוכח שהעבודה אותה ביצע איזנשטט בוצעה באופן רשלני. ההיפך הוא הנכון, ביכולתי לקבוע כי הוא עשה את העבודה כראוי; מילא אחר כל הנדרש ממנו, והעבודה בוצעה תחת פיקוח קפדני של המזמינים והסתיימה לאחר שמולאו כל דרישותיהם על פי ביקורת מתאימה בעת השלמת העבודות. כמו כן הוברר כי איזנשטט לא התחייב לתחזק את הגדר ולתקן פגמים שנתגלו בה עם הזמן. הגדר היתה, מאז הקמתה, בשליטת הנתבעים ואולי אף של מע"ץ, ואיש לא פנה אל איזנשטט בקשר אליה, מאז השלמת בניתה. 4. התאונה נגרמה, איפוא, לא בגלל רשלנותו של איזנשטט אלא בגלל סיבות אחרות שלא היו תלויות בו: ניתן להביא בחשבון כגורמים לתאונה תכנון לקוי, אי הקפדה של המתכנן על מיפרט הדורש עיגון יציב יותר ומאריך ימים של הפלטות אל העמודים; אי התקנת מעצורים או ווים המונעים את החלקת הפלטות למטה למקרה שאחת נשברת; תכנון פלטות שלא היו חזקות דין ולא החזיקו מעמד לאורך זמן; בחירת טיפוס לא מתאים של הגדר, ובעיקר, ואולי רק: העדר פיקוח שוטף ובקרה, קפדניים דיים, על מצב הגדר תוך נקיטת פעולות לתיקון הפגמים והבלאי שנגרם משך השנים ויצר את הסיכון שהתממש, למרבה הצער, בתאונה. משך השנים הפלטות התעקמו או נסדקו; חלקן נשברו. היתה גם תזוזה של העמודים; התמונות מראות שחלק מן הפלטות הפגומות הוחלפו, אם לפני התאונה או אחריה, אך ברור שהפיקוח על מצב הגדר לא היה מתאים; פעולות אחזקה נדרשות לא נעשו והסיכון שבגדר לא נשלל, אף שקל היה לתקן את המצב בעלות שאינה גדולה. נוצר סיכון בלתי דרוש אותו ניתן היה למנוע, וחובת המניעה חלה, במקרה דנן, בראש ובראשונה על בית הספר החב חובת זהירות מיוחדת כלפי התלמידים שבחצריו, ועל הנתבעת המועצה, המפעילה את בית הספר. 5. משקבעתי כי לא היתה רשלנות כלשהי בביצוע העבודה על ידי איזנשטט, כי הוא לא היה אחראי לתכנון הגדר ותחזוקתה, וכי, ככל הנראה, התאונה ארעה מחמת העדר בקרה ותחזוקה של הגדר משך השנים שחלפו מאז הקמתה ועד לתאונה - בקרה ותחזוקה שאין כל קשר בינם לבין איזנשטט, המסקנה המחוייבת היא כי אין להטיל אחריות בנזיקין על איזנשטט, ויש לדחות את ההודעה כלפיו. 6. ההודעה נגדו נדחית. המודיעות תשלמנה לו את הוצאותיו בסך 10,000 ₪ ומע"מ. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים, בדואר. דיני חינוךבית ספרנפילהגדר