פסק דין התביעה שבפני הינה תביעה לתשלום דמי נזק שנגרמו לתובעת, לגרסתה , כתוצאה מחדירת מים שמקורם בנכס שהינו בחזקת הנתבעים ואשר כתוצאה מדליפה זו נגרמה רטיבות מתמשכת בבית התובעת וכתוצאה ממנה נדרשה לתיקונים בנכס מחד ומאידך נבצר ממנה להשכירו והיא "נאלצה" לגור בו העצמה. לציין כי נכון למועד כתיבת פסק הדין נמכר הנכס על ידי התובעת אשר עזבה את הארץ ללימודים. ובמה דברים אמורים : התובעת הייתה במועד הרלוונטי לכתב התביעה הבעלים של בית ברחוב האתרוג 5 באור יהודה (החל משנת 1992). הנתבעים היו הבעלים של קוטג' ברח' האתרוג 7 הצמוד לדירת התובעת החל משנת (1996). בין הבתים מפריד קיר משותף,שכן מדובר בקוטג'ים טוריים. לטענת התובעת בראשית 1999 נתגלתה דליפת מים מהגג שחלחלה וגרמה לנזילת מים לחדר בקומה השנייה שבבית התובעת. לטענת התובעת היא ניסתה למנוע את הנזילה באמצעות מומחי איטום מטעמה שאטמו את הגג במימונה אך כל זאת ללא הואיל מאחר והמים המשיכו לזלוג. לטענת התובעת מומחי האיטום קבעו כי התיקון בוצע כהלכה וכי מקור הנזילה הינו מבית הנתבעים אך אלה סרבו לשתף פעולה עם התובעת בחוסר תום לב. כתוצאה מן האמור לעיל הוגשה כנגד התובעת תביעה על ידי הדיירים ששכרו את ביתה (החל ממחצית 1999) להפחתת שווי השימוש בדירה ולפיצויים מוסכמים בהתאם לחוזה השכירות (התובעת התחייבה בסעיף 7 לחוזה לדאוג לתיקון הנזילות בגג הבית). בהתאם לתביעה זו ניתן פסק דין 11.3.04 אשר חייב את התובעת בפיצוי השוכרים. לפיכך טוענת בפני התובעת כי על הנתבעים, אשר לטענתה הנכס שבחזקתם הינו מקור הנזק לפצותה הן בשל הסכומים וההוצאות שנדרשה לשלם בגין אותה התביעה וכן נזקים נוספים הכול כמפורט בכתב התביעה . הנתבעים דחו את טענות התובעת.לגרסתם אם הייתה נזילה בבית התובעת הרי שמקורה לא היה בביתם הם אלא בבית התובעת עצמה. הנתבעים אף בדקו הנושא באמצעות מומחה מטעמם וזה מצא כי מצב המרזב בבית התובעת היה מחורר,רקוב וחלוד והוא מקור הנזילה. המומחה אף בדק את גג הנתבעים ומצא כי הגג תקין ולא סביר כי גג זה הינו מקור הנזילה. מומחה נוסף אישר דברים אלה ומהנדס מטעם התובעת ביקר בבית הנתבעים וקבע שעל התובעת לתקן שורת ליקויים בביתה. לציין כי התובעת לא צרפה לכתב התביעה מטעמה כל חוות דעת ואילו נתבעים הם אלה אשר צרפו חוות דעת מומחים מטעמם. בישיבת יום 20.11.05 ולאחר שניסיון גישור לא צלח. ובשים לב למהות הסיכסוך ביקש ב"כ התובעת כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו (ולא בכדי שכן כאמור לתביעה לא צורפה כל חוות דעת מומחה). הנתבעים הסכימו גם לבקשה זו כפי שאף הסכימו, כפי שהתרשמתי גם אני, לכל אורך הדרך לשתף פעולה,ולפיכך מונה מומחה מטעם בית המשפט המהנדס אירני אלפרד בהחלטה זו נקבע כי "מוסכם על הצדדים כי חוות דעת המומחה תהייה חוות דעת מכרעת" ולא בכדי הדגשתי את הדברים, שכן למקרא סיכומי התובעת הנני למדה כי החלטה זו לא עמדה כנר לרגליה וסיכומיה חורגים לחלוטין מההסכמות אליהן הגיעו הצדיים ולפיכך יש טעם רב וצדק בדברי ב"כ הנתבעים כי על בית המשפט להתעלם בפסק דינו מכל המפורט בסיכומים באותם נושאים שאינם במסגרת ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים. ולגופו של עניין המהנדס אירני בדק את שני הבתים ביצע מלאכתו נאמנה ולאחר שגילה את מקור הנזילה פיקח על פי בקשת בית המשפט על ביצוע התיקונים ואף אישר בחוות דעתו הסופית כי הנזילה פסקה. ובאשר למסקנותיו של המהנדס הרי שזה קבע כי מקור הנזילה אינו כלל ועיקר בבית הנתבעים אלא דווקא בבית התובעת, כפי שאף קבעו מומחי הנתבעים. לדבריו מקור הנזילה בתיקון לקוי בנקז גג בית התובעת אשר נבע מהחדרת צינור שרשורי לנקז ביתה של התובעת אשר גרם לסתימת הנקז ורטיבות בבית התובעת. אולם גם בכך לא היה סוף התובעת הציפה את המומחה בשאלות ואף עמדה על חקירתו בבית המשפט אולם גם לאחר כל זאת נשאר המומחה איתן בדעתו וחוות דעתו לא נסתרה. למרות זאת ממשיכה התובעת לאחוז בטענה, שאין לה כל גיבוי בכל חוות דעת מטעמה ובניגוד להסכמה שפורטה לעיל, כי לא הנקז בביתה היה מקור הנזילה . לטעמי טענותיה של התובעת אחת דינן להדחות משאין הן נסמכות על חוות דעת מומחה ומשהן עומדות בניגוד מוחלט לכל חוות הדעת המצויות בתיק הן של מומחי הנתבעים והן ובעיקר של המהנדס אירני. התוצאה הינה כי לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי המסקנה היחידה הינה שמקור הנזילה והנזקים הנטענים על ידי התובעת הינם בנכס של התובעת עצמה ולא בבית הנתבעים ולפיכך דין התביעה להדחות אשר לשאלת ההוצאות אין בידי לפסוק הוצאות בגובה הסכום אותו מבקש ב"כ הנתבעים שכן אלה לא הוכחו בפני אולם סבורתני כי זכאים הנתבעים להוצאות אשר ישקפו את אופן ניהול התביעה ותוצאת פסק הדין. לפיכן אני מחליטה כדלקמן: התביעה כנגד הנתבעים 1,2 נידחת. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט וכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצרוף מע"מ. נזקי מיםרטיבותמים