פסק דין תמצית העובדות והטענות 1. הנתבעת הקשורה בהסכם עם המוסד לביטוח לאומי שולחת מטפלים לביתו של התובע, קשיש בן 91, כבד ראיה, שיסייעו לו בתפקודו היום-יומי ויספקו לו שירותי סיעוד. במסגרת מתן השירות, שלחה הנתבעת לביתו של התובע גם את המטפל רונן (להלן: "רונן"). 2. רונן טיפל בתובע משך מספר חודשים וביום 17.6.03 החליט להתפטר מעבודתו אצל הנתבעת ועזב את משרתו אצל התובע. 3. ביום 7.9.03, הגיע רונן שוב לביתו של התובע ובהסתמך על קשרי הידידות שנוצרו ביניהם שכנע אותו להכניסו לביתו. במהלך אותו מפגש לאחר שבבית אירעה תקלה בצנרת המים והתובע היה באותה עת בתוך חדר השירותים, נטל רונן מהתובע סכום של 4,900 ₪ ו- 600 דולר במזומן ועזב את המקום. בהמשך הדברים הזמין רונן את אביו, אינסטלטור, לטפל בתקלה אך לעניין זה אין חשיבות בדיון שבפנינו. 4. בדיעבד התברר כי רונן היה אסיר ברשיון, נרקומן ובעל עבר פלילי. 5. השאלה הנשאלת בתובענה זו היא האם התרשלה הנתבעת בהספקת שירותיו של רונן לתובע והאם הנזק שנגרם לתובע (כחודשיים לאחר סיום העבודה) קשור לאותה התרשלות. 6. עמדת הנתבעת היא כי אינה חבה באחריות שילוחית למעשיו של רונן לאחר שהאחרון הפסיק לעבוד אצלה. עוד היא טוענת כי עם קבלתו של רונן לעבודה חייבה אותו לחתום על הצהרה לפיה אין לו עבר פלילי או רישום פלילי במהלך 7 השנים האחרונות. לטענתה של הנתבעת 'בדרישתה מעובדיה להצהיר כאמור לעיל, באה לידי ביטוי מחוייבותה של הנתבעת כלפי המטופלים, לספק להם כח אדם מיומן, מקצועי וחף מעבר פלילי' (ס' 14 לכתב ההגנה). עברו הפלילי של רונן 7. עילת התביעה נשענת על הטענה כי לרונן היה עבר פלילי. עובדה זו נלמדה מדבריה של בתו של התובע אשר שוחחה עם אביו של רונן. האב מסר לה 'שהוא מתבייש בבנו, שבנו נרקומן , הוא אסיר ברשיון, השתחרר לפני חודשיים מבית הסוהר, בטוח שהוא בדרך לעיר לוד לקנות סמים בכסף." (תיאור העובדות בכתב התביעה). 8. הנתבעת לא כפרה במידע זה בכתב ההגנה וטענה רק כי הדברים לא הוכחו. 9. הגם שמדובר בעדות שמיעה, וכי לכאורה בהליך שבפני איני כפוף לכללי קבילות הראיות (ר' סעיף 62 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984) וניתן לקבל את העדות ולהסתמך עליה מצאתי לנכון לפעול בהתאם לסמכותי לפי סעיף 5 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א - 1981 ולהורות למשטרת ישראל להעביר לעיוני במעטפה סגורה את הרישום הפלילי של רונן (ר' החלטתי מיום 31.7.05). 10. מגליון הרישום הפלילי של רונן עולה כי עברו הפלילי עשיר. הרשעותיו הפליליות החלו בגיל 16 ומאז הן רצופות. בשנת 1994 נדון לתקופת מאסר לתקופה של 5 שנים בשל עבירת אלימות והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. תוך כדי מאסרו נדון לתקופות מאסר נוספות. בשנת 2001 נדון לתקופת מאסר נוספת למשך 18 חודשים בשל עבירות סמים והופעל מאסר על תנאי נוסף. המאסר האחרון שנגזר עליו היה ביום 1.10.02 למשך 4 חודשים. התרשלות הנתבעת 11. העובדות שהתבררו במהלך הדיון בתיק זה מטרידות. בדבריו ציין מר דן קראוס, מנהל סניף ירושלים בנתבעת, כי 'הנתבעת אינה מבררת את עברו הפלילי של המטפל אותו היא שולחת לבתיהם של הקשישים'. עוד הוא ציין כי אי אפשר לשלוח כל עובד לבדיקה וכי מתבקשים אישורים מעובדים מסויימים לפי דרישת לקוחות אחרים כמו בית אבות עמו עובדת החברה אך במקרים שבהם מופנים עובדים עבור המוסד לביטוח לאומי בדיקה זו אינה נעשית (עמ' 3). 12. נציג הנתבעת ציין עוד כי בטופס ההתחייבות עליו חותם העובד נכתב כי: "הריני מצהיר שאני בריא/ה ומסוגל/ת לעבודה סיעודית. אינני סובל/ת מבעיות נפשיות, אין לי מחלות מדבקות ואין לי עבר פלילי ולא רישום פלילי בשבע השנים האחרונות, ואם אדרש ע"י החברה להמציא אישורים על מצב בריאותי הגופני, השכלי והנפשי, או היותי שומר חוק - אעשה זאת ללא עיכוב." (סעיף ב' להתחייבות והצהרת נאמנות, נספח ג' 2 לכתב ההגנה - ההדגשה הוספה - א.ד). 13. מכאן, שהנתבעת צופה את האפשרות שתבקש מהעובד הפוטנציאלי להמציא אישור על היותו שומר חוק ויותר מכך היא מחתימה אותו על התחייבות שידאג לעשות כן ללא עיכוב, אם יתבקש. הנתבעת והעובד הפוטנציאלי מסכימים טרם התקשרותם שלנתבעת הזכות לבקש מהעובד להביא לה אישור מתאים על היותו שומר חוק. 14. הימנעותה של הנתבעת מלדרוש המצאת אישור על העדרו של עבר פלילי בטרם תשלח מטפל לאוכלוסיה של קשישים, מוגבלים וחסרי ישע היא הפרת חובת הזהירות המוטלת עליה. בהתחשב באוכלוסיה עמה עובדת הנתבעת, איני מקבל את עמדתה לפיה אי אפשר לשלוח כל עובד לבדיקה ואת טענתה ש'מנסיון אנחנו מרגישים משהו כאשר מישהו נכנס ומיד פוסלים את האדם' (עמ' 3). כמפורט לעיל, אפשר לדרוש מכל עובד פוטנציאלי להמציא אישור, הנתבעת עצמה דורשת זו מחלק מעובדיה והחלטתה שלא לדרוש זאת לגבי העובדים המופנים על ידה במימון המוסד לביטוח לאומי אינה מתקבלת על הדעת. יתירה מכך, נוכח ההסדר בין הנתבעת לבין עובדיה, הנטל לדאוג להמצאת האישור מוטל על העובד ומבחינה זו אין הדבר כרוך בכל טרחה מצדה של הנתבעת. 15. המקרה שלפנינו הוא מקרה קיצוני שכן למטפל שנשלח היה עבר פלילי כזה, שהעסקתו אצל אדם ישיש, חסר ישע אמורה להדיר שינה מעיניהם של אלו ששלחו את העובד אליו. 16. לסיכום, אני קובע כי הנתבעת הפרה את חובות הזהירות המושגית והקונקרטית המוטלות עליה כלפי התובע. הקשר הסיבתי 17. למרות קביעתי שהנתבעת הפרה את חובות הזהירות המוטלת עליה, יש לבחון האם יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם לתובע. שאלה זו מתחדדת לאור פער הזמנים שבין סיום עבודתו של רונן אצל התובע לבין המקרה. 18. הקושי שמתעורר אינו חל על הקשר הסיבתי העובדתי הנבחן במבחן ה'סיבה בלעדיה אין' CAUSA SINE QUA NON שכן ברור שלו הייתה הנתבעת מודעת לעברו של רונן, לא הייתה שוכרת את שירותיו, התובע לא היה מכיר אותו ולא רוחש לו אמון ולא מכניס אותו לביתו משאיר אותו ללא השגחה. 19. הקושי מתעורר בשאלת הקשר הסיבתי המשפטי והשאלה אותה יש לבחון היא האם בנסיבות אלה מתקיים קשר סיבתי משפטי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם: "קשר סיבתי משפטי נקבע על-ידי תהליך של בחירה בתוך ה- CAUSA SINE QUA NON. אלו צריכות מיון כדי לגלות מתוכן אותם הגורמים, אשר מפאת תכונתם משמשים יסוד להטלת חבות, שכן כללי הקשר הסיבתי המשפטי אינם מיועדים להסביר אירועים, כי אם לקבוע איזהו המעשה (או המחדל) הגורר אחריו אחריות" (ע"א 80 / 145 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113, 146) 20. המבחנים לקביעת הקשר הסיבתי המשפטי הם מבחן הסיכון, מבחן השכל הישר ומבחן הצפיות: "על-פי מבחן הסיכון, קשר סיבתי בין האשם לבין הנזק מתקיים אם הנזק נופל בתחום הסיכון שיצרה התנהגות המעוול, תחום סיכון הכולל את סוג הסכנות המסתברות על-פי כללי האחריות שעל-פיהם רואים בהתנהגות כרשלנית.... ואילו על- פי מבחן הצפיות, קשר סיבתי-משפטי מתקיים כאשר המעוול היה צריך לצפות כי כתוצאה ממעשהו ייגרם הנזק. ממילא, התנהגות של אחד הגורמים לנזק - ותהא חומרתה אשר תהא - לא תגרום לניתוק הקשר הסיבתי אם המעוול היה חייב לצפותה." (ע"א 8199/01 עזבון המנוח עופר מירו ז"ל נ' מירו, פ"ד נז (2) 785, 791- ההדגשה הוספה - א.ד.) 21. על פי מבחן הסיכון יש לבחון את השאלה מהו הסיכון אותו יש למנוע ולאחר קביעת 'מתחם הסיכון' כל תוצאה מזיקה, הנופלת למיתחם הסיכון, מקיימת את הקשר הסיבתי הנדרש (ר' פס"ד ועקנין בעמ' 146). 22. הנתבעת, הפנתה את רונן אל התובע, כפועל יוצא מכך הכירו השניים ונוצרו ביניהם יחסי אמון. התפתחות יחסי אמון בין מטופל קשיש ומוגבל לבין מטפלו והימשכותם גם לאחר סיום יחסי העבודה היא במסגרת מיתחם הסיכון שיצרה ההתנהגות הרשלנית. 23. גם אם נבחן את התאמת מבחן הצפיות לענייננו, נראה בעיני כי הנזק בו מדובר היה צפוי. מעשיו של רונן מצויים במסגרת הנזק שהנתבעת יכולה היתה לצפות שיתרחש אם תשלח עובדים בעלי רקע כזה לאוכלוסיית הקשישים והמוגבלים. מטבע הדברים אנשים אלה נוטים יותר לייחס אמון ותלות במטפלים ויש לצפות שיחסים אלה יימשכו גם לאחר תום יחסי העבודה. גם על פי השכל הישר ניתן לראות את הפרת החובה מצד הנתבעת כמי שיצרה את הנזק גם בהיבט המשפטי. 24. ניתן לסכם ולומר כי 'הנזק שהתרחש הוא הנזק הצפוי; הוא נופל למסגרת הסיכונים, אשר ההתרשלות יצרה, והנזק שנוצר הוא הנזק, אשר על-פי השכל הישר היה צריך למנעו מראש' (כלשונו של כב' השופט ברק (כתוארו אז) בע"א 243/83, עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט (1) 113, 143). קיומו של גורם מתערב זר 25. יש לבחון, עם זאת, האם במעשהו הפלילי של רונן יש כדי לנתק את הקשר הסיבתי וניתן לראות את מעשהו של רונן כהתערבות גורם זר. שאלה זו התעוררה בעבר על רקע טענת רשלנות כלפי מעביד בגין מעשה מכוון של עובד. 26. כך, התעוררה השאלה בפרשת כיתן נ' וייס: "גם מעשה פשע המבוצע על-ידי אחר שהוא בגדר גורם זר מתערב, לא יחשב כסיבה מכרעת לנזק הפוטר את הגורם המתרשל הראשון מן ה אחריות בנזיקין, אם נדרשת מן הגורם המתרשל הראשון חזות מראש של המעשה הזדוני, כאחת מן התוצאות האפשריות של המעשה או המחדל המהווים את האשם של הגורם המתרשל הראשון" (ע"א 350/77 ע"א 350/77 כיתן בע"מ נ' וייס, פ"ד לג (2) 785, 801-802; ההדגשה הוספה - א.ד.) 27. במקום אחר נכתב בהקשר של מעשה פלילי שבוצע על ידי צד שלישי שבוצע על רקע התרשלותו של המזיק: "מעשה פשע המבוצע על-ידי אחר, שהוא בגדר גורם זר מתערב, לא ייחשב כסיבה מכרעת לנזק הפוטר את הגורם המתרשל הראשון מן ה אחריות בנזיקין, מקום שהמעשה העברייני היה צפוי, כאחת מן התוצאות האפשריות של ההתרשלות המקורית" (ע"א 3510/99 ולעס נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פ"ד נה (5) 826, 845; ההדגשה הוספה, א.ד). 28. לפיכך, אין די בכך שמעשהו של רונן היה מכוון ואין בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי: "פעולה מכוונת של אדם אחר שהייתה הסיבה המכרעת לנזק מנתקת את הקשר הסיבתי בתנאי שלא היה ניתן לצפות את הפעולה. לעומת זאת פעולה מכוונת שהיה ניתן לצפותה אינה מנתקת את הקשר הסיבתי" (ע"א 7021/99 עזבון המנוח שלומי ויצמן ז"ל נ' בן ציון סלע, פ"ד נו (1) 822, 830 ; ההדגשה הוספה - א.ד.) 29. המעשה העברייני של רונן, שהיה מעורב בצריכה והחזקה של סמים, אסיר ברשיון ובעל עבר פלילי היה כזה שניתן היה לצפות אותו כתוצאה אפשרית של ההימנעות מלבדוק את עברו. כאשר משגרים עובד מבלי לבדוק את עברו לקשיש כבד ראיה וחסר הגנה, אין מדובר בתוצאה שלא ניתן לצפותה. 30. לפיכך, יש קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם וקשר זה לא נותק בשל קיומו של גורם מתערב. אשמו התורם של התובע 31. למרות קביעתי כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע, יש לבחון האם יש מקום לייחס גם לתובע אשם תורם. אשמו התורם של התובע יכול לבוא לידי ביטוי במספר היבטים: התובע עצמו שהה במחיצתו של רונן תקופה לא קצרה ויכול היה גם הוא להתרשם ממצבו. עם זאת, בהתחשב בכך שהתובע אינו רואה היטב ומערכת היחסים בינו לבין רונן הייתה מערכת יחסים של תלות איני מוצא לנכון לייחס משקל רב לכך שהתובע לא הבחין בעצמו בבעיה כל שהיא ברונן. 32. ההיבט הנוסף בו ניתן לייחס לתובע אשם תורם הוא באופן בו הושאר הכסף, מתחת לכריות. השארת סכומי כסף גדולים כל כך במזומן מתחת לכרית בחדר השינה אינה נראית בעיני התנהגות סבירה ונראה לי שיש לייחס לתובע בשל כך תרומת רשלנות להתרשלותה של הנתבעת. אני מעריך את תרומת הרשלנות של התובע בהשארת הכספים באופן בו הושארו ב- 25%. סכום הכסף שנגנב 33. לטענת התובע, נגנב ממנו סכום של 4,600 ₪ וכן סכום של 600 דולר. בעניין זה מסורה בידינו רק עדותו של התובע אך עדות זו הייתה אמינה ומשכנעת ואני מקבל את דבריו כי אלו הסכומים שנגנבו. סיכום 34. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 5,500 ₪ (75% מהסכום הנגנב) נכון להיום. עוד תשא הנתבעת בהוצאות התובע (הכוללות גם את החזר האגרה ששולמה) בסכום של 500 ₪. 35. הנתבעת תשלם לתובע סכום של 6,000 ₪ בתוך 21 יום ממועד הגעת פסק הדין לידיה. אם לא ישולם הסכום במועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. סיעודביטוח לאומי