החלטה 1. בפני בקשה לפטור מאגרה. המבקש הגיש תביעה על סך 5 מליון ₪ נגד המדינה, בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו עקב תקיפה שהותקף על ידי שוטרים, אשר באו לעצרו, והוא מבקש לפטור אותו מאגרה בנימוקים דלקמן: א. מצבו הכלכלי של המבקש הוא בכי רע, הוא מסכן, נתמך על ידי המל"ל, אין לו כסף למחיה ואף לא לייצוג על ידי עו"ד פרטי. ב. לתמיכה לבקשתו צירף אישור המל"ל, לפיו הוא זכאי לקצבת נכות, ואף צירף אישורים כי הוא מקבל 3,177 ₪ לחודש, בנוסף לסכום חד פעמי של 8,965 ₪, אשר קיבל באוגוסט 05'. 2. המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים: א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח - 1987 (להלן: התקנה), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה. ב. מדפי החשבון של המבקש עולה, כי למבקש הפקדה כספית בסך 8,965 ₪, אשר המבקש לא נתן לה הסבר וכן כי קיימת יתרת זכות בחשבונו, היכולה להוות מקור לתשלום האגרה. ג. המבקש לא מסר פרטים בדבר רכושו, פקדונותיו וחסכונותיו במטרה לשכנע את בית המשפט כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו, ואף לא הוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות בסיס לגיוס כספים לתשלום האגרה. ד. המבקש אינו טוען כי נגרמה לו נכות צמיתה בעקבות האירוע, ולכן אין מקומה של תביעה זו להתברר בבית המשפט המחוזי. ממילא, דינה של הבקשה למתן פטור מאגרה בגין תביעה זו להדחות על הסף. דיון 3. א. תקנה 13 לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח - 1987 קובעת כי על המבקש לפרט בבקשתו את רכושו. לשון התקנה: "בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה". המבקש לא עמד בדרישות התקנה, ולא פירט את כל הטעון פירוט. ב. המבקש ציין בתצהירו כי הוא אדם בודד, אין לו שום רכוש, אין לו כסף לקנות תרופות, אינו יכול להתקיים מקצבתו, הוא אדם מסכן, חולה כרוני, רעב, אין לו חסכונות או פקדונות באף בנק, אף אחד לא רוצה להלוות לו דבר, והוא במצב אובדני. המבקש לא צירף לתצהירו מסמכים מתאימים, אך צירף אישור מהמל"ל, לפיו הוא מקבל קצבת נכות בסך 3,177 ₪ בגין נכות כללית. ג. "על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענותיו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו" (בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95 (1), 406) ולפיכך, "בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד" (בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89 (2), 732). מהתדפיס שצירף המבקש עולה כי המבקש קיבל מהמל"ל סך הקרוב ל- 9,000 ₪ באוגוסט 05', ולא מצא לנכון להתייחס לעניין זה בתצהירו. ד. אף על פי כן הייתי רואה להעתר לבקשה חלקית, לו היתה עילה לתביעה על סך 5 מליון ₪, אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי. דא עקא, שמעיון בכתב התביעה, אשר הוגש בכתב יד, עולה כי המבקש טוען שהותקף על ידי שוטרים בעת שבאו לעצרו. מגליון חדר המיון אשר צירף המבקש לתביעתו עולה כי ביום 8.4.05 הגיע המבקש לחדר המיון, טען כי הותקף על ידי שוטרים, ללא אובדן הכרה, ללא בחילות, ללא הקאה וללא קוצר נשימה. המבקש שוחרר, לאחר שלא נמצא צורך לאשפזו, וקיבל תעודות מחלה בגין שטפי דם בגופו. המבקש לא טען לנכות צמיתה, לא צירף חוות דעת רפואית, ואין כל בסיס לכאורי להגשת התביעה לבית המשפט המחוזי על סך של 5 מליון ₪. תפקידה של אגרת בית המשפט, בין השאר, היא גם לשמש מחסום ראשוני מפני תביעות מופרזות בסכומן. "גישה עדכנית של בית משפט זה בוטאה זה לא כבר ולפיה יש מקום לתת "תמריץ" לתובע לקבוע את תביעתו מלכתחילה על סכום ריאלי. הגשתה של תביעה בסכום מופרז יכולה לנבוע משיקול קר ומניפולטיבי של התובע. אפשר שהתובע מעריך כי תביעה בסכום גדול תטיל אימה על הנתבע". (השופט גרוניס בפרשת מ"י נ' יש גד הנזכרת). (ראו גם רע"א 1910/04, אילונית נ' בנק דיסקונט (השופט גרוניס). (ראו גם רע"א 2623/02, סיס נ' בזק, פ"ד נז (1) 717 (המשנה לנשיא לוין)". (רע"א 1550/05 בונה הצפון חב' קבלני בניין בעכו בע"מ ואח' נ' א.ב.ג.ל. בניה ויזמות בע"מ ואח'. 4. לפיכך, אני דוחה את הבקשה. אם האגרה לא תופקד בתוך 30 יום מהיום, תמחק התביעה. במאמר מוסגר ייאמר, כי מומלץ לו למבקש להגיש בקשה למחיקת תביעתו ולהגישה בבית משפט השלום המוסמך לכך. מצב כלכליפטור מאגרהאגרה