התובע הגיש בקשה לסעד זמני תשלום פיצויים בהתאם לסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 ובגידרו עתר לתשלום סך 416,801 ש"ח "על חשבון הסכומים שהתובע צפוי לזכות בהם בפסק הדין …" להלן החלטה הנושא בקשה לסעד זמני תשלום פיצויים החלטה 1. בפני תביעה אשר הוגשה על-ידי התובע (להלן: "המבקש" או "התובע") כנגד התעשייה האווירית לישראל, כנגד עובדה כח אדם, וכנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעות" או "המשיבות") בגין נזקי תאונת-עבודה מיום 24.12.03. 2. מכתב התביעה עולה, כי התובע יליד 1962 נפגע ביום 24.12.03 כאשר עמד על מתקן הגבהה חשמלי בכדי להכין מטוס לצביעה. בעודו עומד על המתקן "נפגע התובע בראשו ובגופו כתוצאה מנפילת חפץ כבד על ראשו וגופו". 3. הנתבעות מכחישות את עובדת התרחשות התאונה, ולטענתן, נפגע התובע עקב אירוע לב בו לקה במהלך העבודה ואשר כתוצאה ממנו איבד התובע את הכרתו, "גופו נשמט ונשען על ידית ההרמה והפעיל אותה. המתקן המשיך להתרומם עד שראשו של התובע נתקע בין מתקן ההרמה למטוס", עובדה אשר מוכחשת מכל וכל על-ידי התובע בכתב התשובה לכתב ההגנה. 4. בתאריך 12.6.08 הגיש התובע "בקשה דחופה לסעד זמני", בהתאם לסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), ובגידרו עתר לתשלום סך 416,801 ש"ח "על חשבון הסכומים שהתובע צפוי לזכות בהם בפסק הדין …" - היא הבקשה אשר בפני. 5. הנתבעות מתנגדות מכל וכל "לבקשה יוצאת דופן וחסרת תקדים זו" ועותרות לדחייתה. 6. אין באפשרותי להיענות לבקשה, ואבאר. התובע נמנע ממתן פרטים כלשהם באשר לאופן התרחשות התאונה, והסתפק באמירה כי במהלך עבודתו נפל עליו חפץ כבד. התובע אינו מפרט מהו אותו חפץ כבד אשר נפל עליו, כיצד נפל אותו חפץ וכו' , והימנעות זאת ממתן פרטים מעמידה בסימן שאלה את הנחתו של התובע לפיה הוא צפוי לזכות בפסק הדין, ומכל מקום, בשלב זה, ולנוכח החסר העובדתי האמור, הנחה זו הינה מרחיקת לכת. מאידך - בפי הנתבעות גירסה שונה באשר לאופן התרחשות התאונה, ואם תוכחנה הנתבעות את גירסתן, כי אז יש רגליים לטענתן, על-פיה יתכן שדינה של התובענה להידחות. 7. במצב דברים זה, כאשר גירסתו של התובע באשר לאופן התרחשות התאונה הינה עמומה ומעורפלת, ואילו גירסתן של הנתבעות הינה גירסה מפורטת מאד, אין בידי לקבוע בשלב זה מהם סיכויי התובע לזכות בתביעתו, אם בכלל, וכפועל יוצא, אין בידי להורות על תשלום כספים על חשבון הפיצוי העתידי. 8. במאמר מוסגר אציין, כי בניגוד להוראות סימן ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים"), הקובע באופן סטטוטורי את זכותו של התובע לקבלת תשלומים תכופים על חשבון הפיצוי הכספי אשר ייפסק בסופו של יום, אין הוראה דומה בפקודת הנזיקין, וזאת, מן הסתם, משום שבתביעות המוגשות על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוסדרת שאלת החבות לפיצוי, בשונה מתביעות המוגשות על-פי פקודת הנזיקין - שם חובה על התובע להוכיח תחילה את חבותו של הנתבע, כתנאי לפסיקת פיצוי כספי. 9. עוד אציין, כי על אף האמור, אין לשלול מכל וכל את זכותו של תובע לקבלת סעד כספי זמני על חשבון הפיצוי הכספי הסופי שייפסק,גם כאשר מדובר בתובענה שהוגשה בהתאם לפקודת הנזיקין (ולאו דוקא על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), אלא שאם יוחלט לעשות כן, יש לעשות זאת בזהירות ובמידתיות, תוך ניסיון להעריך את סיכויי התובע לזכות בתביעתו אל מול סיכוי הנתבע לזכות בהגנתו, ולשם כך, ניתן למשל להסתייע במבחנים הנוהגים בבקשות להפקדת ערובה, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), וכן בהערכות כלליות ונסיונו השיפוטי של השופט היושב בדין. 10. סוף דבר, בשלב מקדמי זה, ובטרם הובררו נסיבות התאונה, אין מקום לדון במתן הסעד המבוקש. פיצוייםסעד זמניתאונת עבודה