בקשה להקדמת מועד דיון - הקדמת הדיון

להלן החלטה בבקשה להקדמת מועד דיון במסגרת תביעת נזיקין של לוחמי צה"ל שלטענתם שהו בנחל הקישון ו/או בקרבתו במהלך שירותם הצבאי בין שנות ה- 50 ושנות ה- 90 ולקו במחלות שונות כתוצאה מהמגע עם חומרים מזהמים במי הקישון. החלטה 1. תמצית הבקשות: בפני שתי בקשות של המבקשים/התובעים אשר הוגשו במסגרת תביעת נזיקין שהוגשה על ידם. התובעים בתביעה העיקרית הינם לוחמי צה"ל, שלטענתם שהו בנחל הקישון ו/או בקרבתו במהלך שירותם הצבאי בין שנות ה- 50 ושנות ה- 90 ולקו במחלות שונות כתוצאה מהמגע עם חומרים מזהמים במי הקישון. בקשה אחת היא להקדמת הדיון בפלוגתא האם החומרים, שהיו מצויים במימי הנחל הקישון בכל הזמנים הרלבנטיים לתובענות, מחוללים ו/או עלולים לחולל מחלות ממאירות ואחרות בקרב בני אדם בעקבות חשיפה אליהם בדרכים שונות ואשר בהן לקו התובעים ו/או כתוצאה מהן נפטרו, לטענת התובעים (בש"א 9082/05). המבקשים מבקשים בבקשה זו הקדמת והפרדת הדיון בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין שהיית התובעים בנחל הקישון ו/או בקרבתו במהלך שירותם הצבאי ובין המחלות השונות שלקו בהן ו/או נפטרו כתוצאה מהן. המבקשים טוענים כי לאור מורכבות הסוגיות הנדונות בתביעה העיקרית, הדבר מחייב ניהול ההליך שלא כהליך אזרחי רגיל, שכן דרך זו לא תשרת נאמנה הליך סבוך ומורכב כגון זה. לטענת המבקשים, לאור החלטת בימ"ש זה שלא להפריד את הדיון בין התובענה העיקרית להודעות צד ג' והודעות אחרות, יש לסטות מכללי סדרי הדין הרגילים ולהקדים ולהכריע בשאלה האם החומרים שהיו מצויים במימי נחל הקישון מחוללים ו/או עלולים לחולל מחלות כגון אלו שלקו בהן המבקשים. בשים לב לקביעה בעניין החומרים מבקשים הם כי בית המשפט יבחן ראשית ויקבע מי מכל הצדדים מזרים חומרים שיש בהם פוטנציאל לגרימת מחלות למי הקישון ובדרך זו יקבע מי הצדדים שיש להמשיך את הדיון בעניינם ומי הצדדים שצירופם להתדינות לא היה נחוץ מלכתחילה. בבקשה השנייה (בש"א 9528/05) מבקשים המבקשים לקיים דיון במסלול מקביל של בחינת ה"חבות" ובחינת "גובה הנזק" בתובענות העיקריות. 2. טענות הצדדים: באשר לבקשה הראשונה המבקשים טוענים כי על ביהמ"ש להפעיל סמכותו על פי תקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 ולהקדים הדיון בשאלות השנויות במחלוקת וזאת על מנת לפשט ולייעל את הדיון. לטענת המבקשים, השאלה האם החומרים שהיו מצויים במימי נחל הקישון מחוללים ו/או עלולים לחולל מחלות בקרב בני אדם מהווה אחת מהשאלות המכריעות והדומיננטיות בהתדיינות בין הצדדים, החולשת על ההליך כולו ויש בה כדי להכריע את מהלך ההתדיינות. על כן, לטענתם, הקדמת הדיון בפלוגתא זו תייעל את הדיון ותחסוך זמן שכן זו הינה שאלה מקדמית. לשם הקדמת הדיון בפלוגתא הנ"ל, מבקשים המבקשים כי ביהמ"ש והצדדים לתובענה יניחו הנחה מקדמית לפיה בכל הזמנים הרלבנטיים לתובענות הוזרמו למימי נחל הקישון שפכים המכילים חומרים מזהמים המסוכנים לבני האדם הבאים עמם במגע וביניהם חומרים אנאוגאניים, חומרים אורגאניים וחומרים רדיואקטיביים. בהתקיים ההנחה האמורה לעיל, מבקשים המבקשים כי ביהמ"ש יבחן את השאלה האם יש בכוחם של החומרים האמורים לחולל מחלות סרטן שונות בקרב בני האדם הבאים עמם במגע. כמו כן, מתבקש ביהמ"ש לדון בשאלה באילו דרכים עלולים חומרים אלה לחולל את מחלות הסרטן השונות המפורטות בבקשה והאם נדרשת לשם כך חדירתם לגוף האדם על ידי בליעה, מגע או שאיפתם לדרכי הנשימה או צירוף כלשהו בין דרכי חשיפה אלה. לבקשת המבקשים, רק לאחר שיתבררו בפני ביהמ"ש השאלות האמורות לעיל, תידון לגופה שאלת אחריות הצדדים לתובענות להזרמת החומרים למימי נחל הקישון בזמנים הרלבנטיים לתובענות ושאלת נזקם של התובעים. כמו כן, כאמור לעיל, המבקשים מבקשים כי יתקיים דיון מקביל בשאלת החבות ובשאלת גובה הנזק. המשיבים טוענים בתגובותיהם בכתב ובתגובות בעל פה שניתנו בפני בדיון קדם המשפט בתיק העיקרי ביום 6.7.05 כי לא ניתן לדון באופן ערטילאי בשאלת הקשר הסיבתי בין החומרים שנטען כי נמצאו בנחל הקישון לבין מחלות הסרטן ומחלות אחרות בקרב בני אדם. דיון בשאלה זו יהיה תיאורטי ולא יהיה בו כדי לקדם את הדיון, שכן אין בשאלה זו התייחסות לנסיבותיו המיוחדות של כל תובע ותובע, מידת ורמת החשיפה להן הוא טוען, גורמי סיכון אחרים שעשויים להביא לחשיפתו והקשר בין כל מחלה שבה לקה כל תובע לבין חומר שנטען כגורם למחלה אצל אותו תובע ספציפי. לטענת המשיבים, את שאלת הקשר הסיבתי יש לבחון לכל תובע ותובע באופן ספציפי. המשיבים מציינים בתגובתם כי לא ניתן כלל להכריע בתובענות ובשאלת הקשר הסיבתי מבלי לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין מחלת כל תובע ותובע לבין החומרים שנטען כי היו מצויים במי הקישון. לשם כך יש לבדוק את נסיבותיו האישיות של כל תובע ותובע ואת המחלות השונות בהן לקו התובעים, כל אחת באופן נפרד. על כן, לטענת המשיבים, אם תתקבל בקשת המבקשים יקיים בית המשפט דיון כפול: תחילה ידון בשאלה התיאורטית כפי שמציעים המבקשים ולאחר סיום הדיון בשאלה זו ידון בשאלה המעשית ביחס לכל תובע, כך שהמומחים יעידו פעמיים. לכן בקשת המבקשים לא תחסוך זמן שיפוטי יקר, אלא תביא להארכת הדיון, תסרבל אותו ותגרום עינוי דין לכל הצדדים. בנוסף, טוענים המשיבים כי הם אינם מסכימים להנחה המקדמית אותה מבקשים המבקשים בבקשתם להניח, לפיה בכל הזמנים הרלבנטיים לתובענות הוזרמו למימי נחל הקישון שפכים המכילים חומרים מזהמים המסוכנים לבני האדם הבאים עמם במגע. על כן, נושא זה טעון הוכחה בפני עצמו כחלק מהדיון בשאלת הקשר הסיבתי. על כן, לטענת המשיבים, הכרעה בשאלת הקשר הסיבתי במובן הצר, כלומר, דיון בקשר בין החומרים שנטען כי הוזרמו לנחל הקישון לבין כל מחלה ומחלה שנטען על ידי התובעים כי חלו בהן בעקבות החומרים, זו הדרך הדיונית הנכונה וזו הפלוגתא הנכונה בה יש להקדים את הדיון. לעניין בקשת המבקשים לדיון מקביל בשאלת החבות ובשאלת הנזק טוענים המשיבים כי יש לדון תחילה בשאלת הקשר הסיבתי, כפי שפורט לעיל, וכי בירור שאלת הנזק במקביל לכך הנו בלתי אפשרי מבחינה מעשית, זאת בשל הבירור הפרטני שיש לערוך ביחס למאות התובעים הקיימים ושאלת החבות השנויה במחלוקת קשה בין הצדדים. כמו כן, לטענת המשיבים, ייתכן כי לאחר בירור שאלת הקשר הסיבתי יתייתר בירורה של שאלת הנזק, לכל הפחות ביחס לחלק מן הצדדים. על כן, בירור שאלת הנזק בשלב זה כלל אינו יעיל. המבקשים טוענים מנגד בתשובתם לתגובת המשיבים לבקשה כי אין המדובר בבקשתם בהקדמת הדיון בשאלה תיאורטית וכי אין טעם בחקירת נסיבותיו האישיות של כל תובע ותובע כאשר בסופו של דבר יכול להיות שיתברר כי הנתבעים או מי מהם הזרימו לנחל הקישון וסביבותיו מים זכים בלבד וכי אין קשר בין החומרים שהוזרמו לנחל הקישון לבין המחלות בהן לקו התובעים. לעניין שאלת קיום דיון מקביל בשאלות החבות וגובה הנזק טוענים המבקשים בתשובתם לתגובת המשיבים כי אין כל קושי אמיתי וכנה מבחינה מעשית שהתובענות תתבררנה ב- 2 מסלולים מקבילים וכי המשיבים המתנגדים לכך מתחמקים מדרך דיונית שיש בה לייעל, לקצר ולמנוע סרבול הדיון. 3. האם יש להקדים את הדיון בפלוגתת הקשר הסיבתי בין החומרים שהוזרמו לנחל הקישון לבין מחלות ממאירות ואחרות בבני האדם כאמור בבקשת המבקשים: נימוקי המשיבים בעניין זה נראים לי נכונים לכשעצמם ועוד יותר נוכח הנסיון המצטבר בשמיעת תביעותיהם של דייגי הקישון, תביעות המבוססות על טענות ועילות דומות. התביעות הנ"ל מצוייות בשלב מתקדם של שמיעת ראיות בשיטה המוצעת כאן על ידי המשיבים. כלומר, בדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה של כל תובע תחילה. אשר להקדמת הדיון בפלוגתת הקשר הסיבתי - שאלת הקשר הסיבתי הינה השאלה העיקרית שעל בית המשפט יהיה לדון בה במשפט גופו ואיני רואה כיצד יכול בית המשפט לדון בשאלה זו ללא בדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה לגופו על נסיבותיו המיוחדות. כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 4.3.04 בבקשה לצירוף תובעים במסגרת ת.א. 972/00, אין המדובר בתביעה ייצוגית או קבוצתית. מדובר בתובעים נפרדים, כאשר כל אחד בפני עצמו צריך להוכיח את תביעתו. כל הטוען כי ניזוק הינו תובע עצמאי. על כן, על ביהמ"ש יהיה להכריע בכל מקרה לגופו בשאלת הקשר הסיבתי בין הפעילות של כל תובע בנחל הקישון לבין המחלה בה לקה. הפעילויות בהן עסקו התובעים אינן זהות, מידת החשיפה למי הקישון אינה זהה ואף המחלות בהן לקו התובעים השונים אינן זהות. כל מקרה לגופו טעון הוכחה. על כן, לא ניתן להתחמק מהצורך לברר כל מקרה ומקרה לגופו, כפי שכבר קבעתי בעבר בהחלטה האמורה לעיל. הדרך אותה מציעים המבקשים אינה אפשרית, ראשית, משום שהמשיבים אינם מסכימים להנחות המקדמיות אותם מבקשים המבקשים להניח לשם בדיקת סוגיית הקשר הסיבתי באופן כללי. שנית, משום שסדר הדיון בתובענה המתבקש על ידי המבקשים, כאשר ראשית דנים בשאלה באופן כללי וללא בדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה לגופו, לא ייעל את הדיון בתובענות הרבות והמסובכות, אלא אף יסבך את התהליך ויגרום להארכת הדיון, כפי שציינו המשיבים בתגובותיהם לבקשה. אכן תקנה 143(7) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסמיכה את בית המשפט בשלב קדם המשפט להורות על דיון נפרד בפלוגתה אחת מאלה שהתעוררו במשפט, וכן לחלק את הדיון לשלבים. אולם הפרדה כזו של הדיון צריכה להיעשות בזהירות רבה מתוך בחינה יסודית של הנסיבות וכדי שלא לפגוע במי מבעלי הדין ובניהולו הנכון של המשפט. כבר נקבע לא אחת בפסיקה שסמכויותיו של שופט הדן בקדם משפט רחבות הן עד מאוד וחובתו לעשות מיוזמתו שלו את כל הדרוש לשם יעילות הדיון, אף מבלי להמתין לבקשות של בעלי הדין. ראה: רע"א 7207/04 אורי אבני ואח' נ' חיפה כימיקלים בע"מ ואח', החלטה מיום 21.9.04, פורסם באתר בית המשפט העליון; רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ ו-2 אח' נ' משה רום, פ"ד מח(4), 388, עמ' 393-394. על כן, ישנה אפשרות לחלוקת המשפט לשלבים, אך ביהמ"ש ישתמש בהפרדה שכזו אם נראה לו, שההכרעה בשאלה עובדתית או משפטית קצרה, עשויה, אם תינתן בדרך מסוימת, למנוע את הצורך בהליך ארוך, רב ראיות וטענות. ראה: ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד (ירושלים התשנ"ט- 1999), עמ' 127. כאמור, איני סבור שהשאלות העובדתיות שהמבקשים עותרים להתחיל את הדיון בהן קצרות ופשוטות ואיני רואה כיצד אפשר יהיה להכריע בהן ללא דיון פרטני בכל מקרה ומקרה, מאחר ולטעמי יש לדון בשאלת הקשר הסיבתי ביחס לכל תובע ונסיבותיו, כפי שפורט לעיל. 4. האם יש לקיים דיון מקביל בשאלת החבות וגובה הנזק: כאמור לעיל, הגעתי למסקנה כי בשלב הראשון של הדיון בתובענות אלו יש צורך לערוך בירור מעמיק של סוגיית החבות וסוגיית הקשר הסיבתי באופן פרטני לגבי כל תובע ונסיבותיו הוא. לאור זאת ולאור העובדה כי קיימת מחלוקת קשה בין הצדדים באשר לשאלת החבות, איני רואה מקום לבירור מקביל של סוגיות החבות וגובה הנזק, במיוחד לאור העובדה כי בירור מקביל שכזה מטרתו, בדרך כלל, לסייע לצדדים להגיע לפתרון יעיל של הסכסוך באמצעות משא ומתן לפשרה בין הצדדים. בתובענות אלו, כאשר עסקינן במספר כה רב של תובעים וכאשר מדובר במחלוקת כה עמוקה בין הצדדים לעניין הקשר הסיבתי, נראה כי אין טעם בקיום דיון מקביל בשאלת החבות וגובה הנזק במסגרת הדיון המתנהל כעת בפני וכי דיון בתובענות בצורה המוצעת על ידי המבקשים לא ייעל או יקצר את הדיון, זאת ככל שהדבר נוגע לדיון המתנהל בפני במסגרת הפורמאלית של ניהול התיק. אוסיף עוד כי נראה שבשלב זה, בטרם השלימו הצדדים את כל ההליכים המקדמיים של מתן תשובות לשאלונים, פרטים נוספים וכד', לא ניתן לקיים הליך יעיל של דיון בסוגית נזק, כל זאת בהעדר יכולת ממשית של הנתבעים לבחון את הנזק של כל אחד מהתובעים,כפי שהוא עולה לכאורה מהחומר שבידיהם. עם זאת סבור אני, כפי שגם הבהרתי לצדדים לא אחת, כי נכון היה לנהל במקרה זה הליך של גישור בפני גורם מחוץ לבית המשפט ומחוץ לגבולותיו של הדיון הפורמאלי, וזאת לצורך קביעת דרך ומנגנון קביעת פיצוי, ככל שבית המשפט יקבע כי מי מהנתבעים ו/או צדדי ג' נושא באחריות לנזקי התובעים. קיום דיון מקביל בדרך זו אינו משפיע על ההליכים המתנהלים בפני, לא מבחינת סדרי הדין ולא במובן המהותי של קביעת עמדה בכל צורה שהיא, ויהיה בו כדי להעמיד את הצדדים על הערכה ראלית של סיכון וסיכוי, וכפועל יוצא מכך גם הערכה ראלית של כדאיות ההתדינות על כל התפתחות אפשרית בהתדינות מסוג זה. מובן כי הצעתי זו, שכבר הועברה לצדדים, ניתנת למימוש בכל עת. אין בהצעה לכשעצמה כדי לחוות כל עמדה הן בסוגית האחריות, המצוייה בדיון בפני כעת, והן בכל סוגיה אחרת שאמורה להתברר בתביעות שבפני. 5. סיכום: אשר על כן, מהנימוקים שפורטו לעיל, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשות המבקשים הן להקדמת הדיון בפלוגתת הקשר הסיבתי בין החומרים שהוזרמו לנחל הקישון ובין גרימת מחלות לבני אדם והן לדיון מקביל בסוגיות החבות וגובה הנזק. בכפוף להמלצתי לשקול שוב את קיום הבירור המקדים של סוגית הנזק במסלול של גישור מחוץ לכותלי בית המשפט, אני מורה על דחיית הבקשות. הקדמת הדיוןמועד דיוןדיון