נכות בתחום השמיעה - שירות צבאי

פסק דין 1. המערער יליד 1963, משרת כגשש בחיל רגלים והגיש בקשה על מנת שיכירו בנכותו בתחום השמיעה ובתחום כאבי ראש חזקים מהם הוא סובל לאורך זמן. 2. הערעור בתיק זה מתייחס לקביעת הוועדה הרפואית העליונה בנושא כאבי הראש. 3. ביום 14.11.06 קבעה ועדה רפואית מחוזית לאחר ששמעה טענות המערער, כי הוא סובל מכאבי ראש כרוניים ללא כל ממצא נוירולוגי אובייקטיבי. הוועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר באום מיום 10.8.04 ולא קיבלה את מסקנותיו בשל שונות בממצאים של הבדיקה הנוירולוגית קלינית. הוועדה קבעה לכן 1% נכות בגין כאבי ראש כרוניים ללא ממצא נוירולוגי אובייקטיבי (מותאם) לפי סעיף 29 (11) (א) לתקנות. אותה ועדה קבעה למערער נכות נוספת של 10% בשל חבלה אקוסטית עם רעש קבוע וכן 1% נכות בשל ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור. כאמור, קביעה זו איננה חלק מהערעור כאן. 4. המערער ערער לוועדה רפואית עליונה וטען, כי הוועדה לא הכירה בכך שהוא סובל ממחלת המגרנה. המערער צירף חוות דעת משלימה של ד"ר באום מיום 3.1.07. 5. הוועדה הרפואית העליונה מיום 1.3.07 שמעה את תלונותיו של המערער. הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר באום מיום 3.1.07 וציינה, כי גם ד"ר באום בבדיקתו הקלינית לא מצא כל פגיעה נוירולוגית. הוועדה חזרה וציינה שמדובר בכאבי ראש כרוניים ללא ממצא נוירולוגי אובייקטיבי בבדיקה. ועוד ציינה, כי אין כל עדות לתגובה נפשית בעקבות כאבי הראש הנ"ל. לפיכך הוועדה הרפואית העליונה דחתה את הערעור. 6. עיקר טענתו של המערער מתרכזת בכך שהוועדה הרפואית העליונה לא נימקה את החלטתה. מפרוטוקול הוועדה הרפואית העליונה עולה, כי הוועדה ציינה כי קראה את חוות הדעת של ד"ר באום, ציינה שבדקה את המערער, שבבדיקה הקלינית לא מצאה פגם נוירולוגי או פגיעה אובייקטיבית כלשהי. עוד ציינה הוועדה, כי אין עדות לנכות נפשית של המערער בעקבות כאבי הראש הנ"ל. 7. חובת ההנמקה לבחירת סעיף בתקנות שאין בו ממצא אוביקטיבי היא חובת הנמקה רחבה יותר. טענות המערער הינן לכאבי ראש בלתי פוסקים, מאז גיל 30 (נכון לעכשיו כבר 14 שנה). לפי התיאור במסמכים השונים מדובר בכאבים יום יומיים, שאופיינו על ידי רופאים שונים ככאבי ראש מסוג מעורב, (דהיינו מיקס בין מגרנה וביןTENSION HEADACHE). (ראו בענין זה: ד"ר באום, פרופ' ירניצקי, ד"ר רשף, ד"ר ברקר, ד"ר מנליס). המערער מטופל בכדורים שונים ואף בזריקות וולטרן.אין מחלוקת בין המומחים השונים כי אין כל ממצא נוירולוגי. אך חוות דעת נוירולוג שהגיש המערער מבקשת לראות בתופעה משום תגובה למצב של דחק נפשי ולחץ. גם השםTENSION HEADACHE מדבר בעד עצמו. על הוועדה לכן להתייחס מפורשות לשאלה מדוע לא מדובר במצב של לחץ או דחק נפשי. אין הכוונה לתגובה נפשית בעקבות כאבי הראש, (כפי שציינה הועדה), אלא שכאבי הראש עצמם הינם ביטוי לתופעה נפשית. אומנם אין כל ממצא אוביקטיבי נוירולוגי, אך האם אין ממצא אוביקטיבי נפשי שבא לביטוי בכאבי הראש המאופיינים של המערער? וראו רע"א 7919/06 כפיר חגאי נ. קצין התגמולים שם נדרשה הועדה הרפואית העליונה לחזור ולנמק במפורש במקרה של סווג נכות בהעדר "ממצא אוביקטיבי" וצוטטו דברי בית המשפט העליון בפרשה דומה: "כאשר ועדה רפואית קובעת דרגת נכות המתבססת על "העדר ממצא אוביקטיבי" עליה לנמק - ולו בקצרה - את הטעם שבגללו קבעה שנעדר ממצא אוביקטיבי בין ממצאיה. ....מתן הנמקה כאמור תאפשר להעמיד במבחן הבקורת את השאלה האם הועדה היתה מודעת לאבחנות הנדרשות בין החלופות הבנויות על קיום ממצא אוביקטיבי או העדרו והאם יישמה אותם כראוי על המקרה הפרטני שעמד בפניה"... 8. בנסיבות אלו אני מוצאת שראוי שהוועדה הרפואית אשר דנה בענין תסביר בהחלטתה את הטעמים שבגינם החליטה לקבוע את דרגת נכות של המערער כפי שקבעה, כאשר נימוקים אלו יאפשרו למערער להבין את החלטת הוועדה ואת הטעמים שעמדו ביסודה. הוועדה תסביר האם סבלו של המערער כפי שמתועד במסמכים השונים לאורך תקופה, אכן תואם את דרגת הנכות שנקבעה לו, ומדוע. 9. לפיכך, יוחזר הדיון לוועדה לצורך עיון והנמקה מפורטת. נכותצבאשמיעהשירות צבאי