מה היקף האחריות של העירייה בגין נזקי רכוש לרכב בשל ליקויי בכביש ? 1. השאלה שלפנינו פשוטה היא במהותה. עד כמה אחראית עירייה לנזקי תאונות דרכים שנגרמו עקב מכשולים/בורות/ליקויים בכביש? מתי נאמר שאין העירייה חייבת דבר ונסתחפה שדהו של התובע? ומתי נאמר שכל האחריות מוטלת על הרשות המקומית ועליה בלבד? 2. נקדים ונאמר כי גם הפתרון פשוט הוא. כעיקרון, עירייה אחראית היא לתקן ליקויים ומכשולים בכבישים שבתחומה. אך אין העירייה שק איגרוף שכל נהג יכול לתבוע בכל תאונה. אין העירייה "כיס עמוק" שכל דיכפין יכבד וייטול ממנו. אולם על העירייה לשקוד בצורה נאותה על תיקון הליקויים במיוחד כאשר הודע לה עליהם, ואם לא עשתה כן, הדמים אותם תשלם בראשה הם ואין לה להלין אלא על עצמה. ממילא תלויה המסקנה בעובדות המקרה הספציפיות. ומכאן למקרה שלפנינו. העובדות עליהן אין חולק 3. ביום ה-23.9.05 בשעות הצהריים נהג אביחי ברג (להלן:"הנהג"), בנו של דוד ברג (להלן:"התובע") ברכבו של התובע, ברחוב הרב ניסים. כאשר הגיע לפינת רחוב הרב וניסים ורחוב חי טייב, בה מתעקל הרחוב, איבד הנהג את השליטה על הרכב כאשר החליק על כתם שמן גדול. כתוצאה מההחלקה ואיבוד השליטה, עלה הרכב על אי התנועה וניזוק. 4. הן התובע והן עירית ירושלים (להלן:"הנתבעת") לא יודעים את המועד המדויק בו נשפך השמן על הכביש. לטענת התובע מדובר על כתם שמן שהיה במקום מספר ימים והעירייה ידעה עליו. לטענת הנתבעת, לא קיבלה הודעה על כתם שמן, אלא רק לאחר התאונה. את ההודעה קיבלה הנתבעת מהמשטרה בשעה 13:04, והגיעה לכסות את הכתם בשעה 13:34, תוך פרק זמן של כ 30 דקות. חובתה של העירייה לדרכים אשר ברשותה 5. אחריות העיריה לדרכים מבוססת היא בחוק. סעיף 235 לפקודת העיריות מגדיר את אחריות העירייה לתחזוקתם ומצבם של רובות העיר. ובלשון הסעיף (ששמו הוא "רחובות"): בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה: (1) ... (2) תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט; (3) תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב; (4) ... (5) תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות. 6. מהפקודה עולה, כי עירייה באשר היא, אחראית לדרכים המצויות בתחום שיפוטה ולהחזקתם התקינה. אין חולק שיש לעיריה אחריות (המכונה לעיתים "אחריות מושגית"). ברם, אחריות זו איננה אוטומטית ו/או מוחלטת. עירייה איננה מלאך היכולה לפתור את כל בעיות העיר באופן מיידי. יכולה העירייה להוכיח כי עשתה כל שביכולתה בתחום הסביר ועל כן תיפטר מאחריותה זו. ונציין שעל העיריה להראות זאת היות ואין חולק על חובותיה. האם מילאה הנתבעת את חובותיה? (והתשובה לא, שכן מדובר בצומת בעייתית ובנוסף קיבלה העיריה התראה ספציפית) 7. יש להדגיש כי מדובר באופן קבוע במקום מועד לפורענות. הראיות אותן הציג התובע, ואשר לא הופרכו על ידי הנתבעת, מראות כי הנתבעת הייתה מודעת כי הכביש והסיבוב הנ"ל הינו מסוכן ובעייתי. לפי עדות הגב' דבורה הורן (להלן:"עדת התביעה") הרי הדיירים ובאופן מיוחד אלו הגרים ברחוב הרב חיי טייב 2, בסמיכות רבה לעיקול הבעייתי, מתלוננים באופן קבוע לעיריה. העדה המהימנה עלי העידה מפורשות על תלונות רבות לגורמים שונים בעירייה במשך שנים ארוכות פעמים רבות מאוד. ריבוי תלונות אלו לכשעצמו היה צריך להוות תמרור אזהרה לעיריה והיה עליה לבדוק את הצומת כראוי. 8. מעבר לתלונות הקבועות, שאולי יש בהם לבדם כדי לקבוע את אחריות העיריה, הרי יש כאן עדות על תלונה ספציפית. עדת התביעה העידה, כי כשבוע ימים לפני קרות האירוע נשוא התביעה, היא וילדיה כיסו כתם שמן גדול שהיה על הכביש. בנוסף, הרי יום או יומיים לפני קרות התאונה התקשרה למוקד העירוני והתלוננה על קיומו של כתם שמן. למרות זאת, לא טופל העניין. 9. העיריה טענה מנגד כי בדקה ברישומיה ורק אחרי התאונה הודע לה פעם ראשונה על המכשול ותוך חצי שעה הגיעה למקום וטיפלה בו. אינני יכול לקבל זאת. נאמנה עלי לחלוטין עדות העדה ואם אין תלונותיה מופיעות ברישומי העיריה, הרי הדבר מעיד בראש ובראשונה על אמינות רישומי העיריה ולא אוסיף בכך. צריכה העירייה לפשפש במעשיה ולברר מדוע אין תלונות אזרחים נרשמות כיאות כפי שהן צריכות להירשם ולא להתגונן בטענת "לא ראיתי, לא שמעתי". בכלל, טענת העיריה שאין ברישומיה תלונות בעייתית היא תמיד. במיוחד במקרה שלפנינו בו מתארים העדים רצף תלונות לאורך שנים. האם קיים אשם תורם ומהו הפיצוי המגיע לתובע? 10. העיריה טענה כי לתובע יש אשם תורם לנזק שנגרם. לדידה, היה על התובע (ובמקרה הנ"ל, הנהג) לפקוח את עיניו שבעתיים ולשים לב לכל סכנה אפשרית. זוהי דרישה הנדרשת מכל נהג, אך בדרך כלל נהג איננו צריך לצפות כתמי שמן על הכביש. 11. אלא שבמקרה שלפנינו נטענה טענה כי דווקא לאור היכרותו הטובה של הנהג את הסיבוב הנ"ל ואת הסכנות הטמונות בו, שומה עליו לנהוג ביתר זהירות ובמהירות נמוכה. טענה זו יש בה היגיון. אם נוהג הנהג באופן קבוע באיזור זה וגר בו, וודאי מכיר הוא את הבעייתיות לה הוא טוען. 12. אולם לא ניתן לקבל זאת. במקרה שלפנינו, מעבר לתלונה הקבועה על הבעייתיות ברחוב, הוזהרה העירייה בפירוש על כתם השמן. ממילא מדובר כאן בתקלה נוספת על הרגילה ולכן לא צריך היה הנהג לצפותה. 13. התביעה הייתה על תיקונים בסך 2,000 ₪ אך הומצאו לי קבלות על סך של 1610 ₪ ולא יותר מכך. אשר על כן, סכום התיקונים נקבע כסכום הקבלות 1610 ₪.לכך יש להוסיף 1,500 ₪ אגרת משפט, דמי בטלה, הוצאות נוספות ועוגמת נפש. אציין כי לאור רשלנות העירייה, מן הראוי לפצות את הנאשם על כל נזקיו. 14. אודה כי לא תמיד נחה הדעת מפיצויים הנפסקים כנגד העירייה. אחרי ככלות הכל מדובר בכסף ציבורי שמגיע בסופו של דבר מהאזרחים תושבי העיר עצמם. ייתכן ומן הראוי היה כי העירייה תשקול כנגד מי מעובדיה יש לנקוט אמצעים במקרים כגון אלה, אך אלו שיקולי הרשות ובית המשפט איננו מוסמך להתערב בכגון דא. חזקה היא כי הגופים המוסמכים בעירייה יבדקו ויסיקו את המסקנות הנדרשות ממקרה מעין זה ואחרים כמוהו. סוף דבר 15. לסיכומו של העניין הרי ההלכה היא כדלהלן: - העירייה אחראית על תחזוק הכבישים בתחומה ועל כל תקלה/בור שבהם. - אין זה אפשרי להעמיד שומר על כל כביש עשרים וארבע שעות ביום, אולם ברגע שהודע לעירייה על תקלה, עבר הנטל עליה ועליה להוכיח שעשתה כל שביכולתה. לא עשתה זאת, האחריות עליה. - במקרה שלפנינו הוכח בבירור כי מדובר בכביש בעייתי, ובנוסף לכך קיבלה העיריה אזהרה קונקרטית על כתם השמן שגרם לתאונה. אשר על כן כל האחריות עליה. התוצאה הסופית היא שהנתבעת תשלם לתובע סך של 3,110 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום לתובע. לא ישולמו, ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. כבישתאונת דרכיםעירייהאחריות העירייה בנזיקין