חברה קבלנית - ביקורת מס

פסק דין

א.     ההליך.
1.     זהו ערעור מס הכנסה המתיחס לשנים 92-95.
ביום 29/12/98, הוציא המשיב למערערת צו לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה. בהסכם חלקי מיום 11/03/1999 תוקנו בהסכמה מרכיבים מסוימים בצו: התקבלו ניכוי הוצאות מימון בסך 10,000 ₪ ושלילת הגנה על שטר הון בסך 11,620 ש"ח. ביום 23/03/1999 הוגש לביהמ"ש ערעור על החלקים בצו שלא תוקנו ע"י המשיב.
2.     מוקד הויכוח בין הצדדים הוא מהו שיעור ההפסד של המערערת לשנת 92, האם הוא 771,796 ש"ח כגירסת המערערת, או 664,604 ש"ח כטענת המשיב. הפער בין הסכומים נובע מתוספת רווח שיחס המשיב למערערת בגין מתן שירותי בניה בסך 107,132 ש"ח.
3.     הוסכם בין הצדדים בדיון ביום 26/06/2000 (ע"מ 2 לפרוטוקול וכן פסקה א' 3 לסיכומי המשיב), כי ההכרעה בנוגע לסכום ההפסד לשנת המס 1992 תשפיע על תיאומי האינפלציה לשאר שנות המס שבצו שהוצא, דהיינו שנים 1992-1995.

ב     העובדות שאינן במחלוקת.

  1.      המערערת הינה חברה קבלנית לעבודות בנייה.
  2.      בעלי המניות של המערערת הם מר יצחק זילברמן ומר יצחק פלומין, המשמשים גם כמנהליה.
  3.      ספרי החשבונות של המערערת לשנת 92 נוהלו כדין.
  4.      מר מר יצחק פלומין היה הבעלים של חלקה 3 בגוש 10771, ברח' הנורית 6 בחיפה (להלן: "המגרש").
  5.      על המגרש נבנה בית מגורים המכיל 6 דירות (להלן: "הבית"). עבודות הבנייה החלו ביום 1.5.91 וטופס 4 בסיום הבנייה ניתן ביום 17.7.92.
  6.      בחודש בחודש דצמבר 1990 מכר מר פלומין 4/6 מן המגרש למערערת ו- 1/6 למר יעקב רולוף, כש- 1/6 מגרש נותרה בבעלותו של פלומין. המערערת שילמה עבור 4/6 מגרש שרכשה 194,880 $ (כולל 16% מע"מ). ביום 18/12/1990 חתמה המערערת עם מר רולוף ומר פלומין (להלן: "המזמינים") על חוזים למתן שירותי בניה (החוזים מובאים בנספחים א' וב' לתצהיר מר מנשה ביטון), לפיהם תבנה המערערת דירת פנטהאוז לכ"א מהמזמינים על חלקת הקרקע שבבעלותה. דירות הפנטהאוז נשוא החוזים הן דו-קומתיות, קומה ג' ועליית גג. התמורה בגין שירותי בנייה אלה הועמדה על 80,000$ + מע"מ לכל אחד מהם. הסכום שולם כבר ביום 18/12/1990, לפי שער דולר יציג לאותו יום, 2.023 ₪ לדולר, דהיינו כ"א מהמזמינים שילם 161,840 ₪ + מע"מ, סה"כ 187,734 ש"ח (חשבוניות 460 ו- 461 בנספחים א'1 וא'2 לתצהיר מר יצחק זילברמן). בנוסף לסכום זה, שילמו המזמינים את חלקם באגרות הבניה.

     4 הדירות הנותרות נמכרו כדלקמן:
     ביום 31.1.91 נמכרה דירה בקומה א' למשפחת אביטל, התמורה - 172,924$ (כולל מע"מ).
     ביום 17.4.91 מכרה המערערת דירה בקומה א' למשפחת שמואלי, התמורה ששולמה - 200,448$ (כולל מע"מ).
     ביום 9.10.91 מכרה המערערת דירה בקומה ב' למשפחת מוטין, התמורה ששולמה - 188,500$ (כולל מע"מ).
     ביום 22.4.92 מכרה העוררת דירה בקומה א' למשפחת זלצר, התמורה ששולמה - 176,878$ (כולל מע"מ).

ג.     נימוקי השומה.

  1.      המשיב טוען למעשה טענה אחת והיא, כי בשל יחסיה המיוחדים של המערערת עם המזמינים, מר יצחק פלומין, שהינו בעל מניות ומנהל במערערת, ומר יעקב רולוף, שהינו בעל קשרים עסקיים ואחרים עם מר פלומין ועם המערערת, הרי שהמחיר שנקבע עבור שירותי הבניה שסופקו על-ידי המערערת למזמינים נופל ממחיר השוק של שירותי בניה אלו. לכן קבע המשיב שיש להגדיל את הכנסותיה של המערערת משירותי הבניה לשנת 1992 בהתאם לשווי השוק בסכום של 107,132 ש"ח.
  2.      החישוב נעשה כדלקמן:

     סה"כ עלויות הבנייה                              1,306,506 ש"ח
     בניכוי עלות המגרש                    362,159     
     מסים ואגרות                    120,778
                                                  (482,937)
     סה"כ עלות הבנייה (ללא קרקע וללא מסים
     ואגרות ששולמו על ידי בעלי המניות                    823,569
     עלות בנייה למטר רבוע אחד                         1,107 = 744.1
     שטח הקומות של הדירות העליונות                    301,5 מ"ר
     כפול העלות למ"ר                                   1,107
     סה"כ עלות בניית הדירות                              333,761 ש"ח
     כפול% הרווח הגולמי                              1.325
     תמורה צפויה בגין הדירות                              442,233 ש"ח
     בניכוי עלות מוצהרת                               335,101
סה"כ תוספת למוצהר                              107,132 ש"ח
     
המשיב מבהיר מספר נתונים הכרוכים בחישוב האמור:
עלות הבנייה נלקחה על פי המוצהר;
שטח הבנייה חושב בתוך תוכנית הבנייה (גרמושקה) שהוגשה במהלך הדיונים, דהיינו מש3/;
אחוז הרווח הגולמי חושב על פי הרווח הגולמי מיתר הדירות בפרוייקט;
מן העלות המוצהרת הופחתה עלות טרנספורמטור לחמברת חשמל בסך 20,000 ש"ח.

עלות הבנייה המוצהרת נמצאת בביאור 11 למאזן החברה מש2/. הרווח הגולמי שחושב על-ידי המשיב הוא 32.5%. רווח זה חושב על פי ממוצע ההכנסות של 4 הדירות לפי עלויות בנייה, בניכוי עלות הקרקע ועלות האגרות ל- 4 הדירות שאינן דירות המזמינים.

בסיכומים נטען, כי במהלך הדיון התברר כי הבנייה נעשתה בפועל לפי תכנית מש4/ והמרערת הטעתה את המשיב לחשוב שהבנייה נעשתה לפי התכנית מש3/. אם עושים את החישוב לפי מש4/, הרי מדובר בסכומים אחרים. וזהו החישוב האלטרנטיבי:
שטח עליית גג ברוטו 333.19 = 1430 X 2330 לפי מש4/.
הורדות:

  1.           3.78     =      90 X 420
  2.           34.34 =     1040 X 330
  3.           30.30 =      1010 X 300     
  4.           0.45     =     /2 (30 X 30)
  5.           2.88     =     /2 (240 X 240)
  6.           1.80     =     /2 (150 X 240)
  7.           5.25      =     150 X 350
  8.           0.4      =     /2 (90 X 90)
  9.           5.13     =     570 X 90     
  10.           9.72     =     270 X 360
  11.           3.30      =     150 X 220
  12.           31.16     =     760 X 410
  13.           16.32     =     480 X 340
  14.           14.04 =     360 X 390
  15.           4.05     =     150 X 270

סה"כ הורדות
          162.9
שטח הבנין לפי מש4/
קומה א'     218.57
קומה ב'     218.57     מתוך גרמושקה מש4/
קומה ג'     186.87
עליית גג     170.29     על פי תחשיב שטחים
סה"כ שטח
בבנין          794.3

חישוב תוספת הכנסה מתוקנת לפי מש4/:
סה"כ               עלויות בניה                1,306,506     
               עלויות מגרש               (362,159)
               מיסים ואגרות          (120,778)
עלות בניה (ללא קרקע וללא מיסים ואג')     823,569
                                                  823,569
עלות בנייה ל- 1 מ"ר                    1,037     =          794.3
שטח בקומות של דירות הפנטהו     ז          357.16 =          (170.29 + 186.87)
עלות בנייה למ"ר                         1,037
                                   370,375
% רווח גולמי קבלני 35%                    1.35 X
                                   500,006
תמורה לחברה לעות טרנספורמטור לחברת חשמל
(20,000 - 355,101) =                    335,101
תוספת חדשה לצו                         164,905
בצו                                   107,132
חישוב אחוז רוו"ג
עלויות בניה של 4 הדירות 453,314 =          (218.57 + 218.57)     1037          
קרקע                                   362,159
מיסים ואגרות                         120,778
                                   936,251
הכנסות מוצהרות מ- 4 דירות                              1,441,595
עלות                                                  (936,251)
רווח גולמי 35%                                        505,344

ד.     טענות המערערת.
1.     למשיב אין סמכות להתערב בהסכמים שנכרתו בין המערערת למזמינים. ספריה של המערערת לא נפסלו ואין טענה, כי מדובר בעיסקה בדויה או מלאכותית.
     הטענה שהתקיימו יחסים מיוחדים בין הצדדים אינה לענין.
     המונח "יחסים מיוחדים" נזכר בהגדרת "סכום השווי" בסעיף 85(ג) לפקודה ובהגדרת "תמורה", בסעיף 88 לפקודה, הכלול בחלק ה', הדן ברווחי הון.
     סעיף 85 מתיחס אך ורק ל"מלאי עסקי" המוגדר בס"ק (ג) ["כל נכס מטלטלין או מקרקעין"] ולעיסקאות מסויימות במלאי העיסקי של העסק, כמבואר בסעיפים 85(א)(1) ו- (2) ולא למתן "שירותים".

     סעיף 88 נמצא בחלק מהפקודה הדן ברווחי הון ולא בהכנסה מעבודה או משירות. המילים "זכות" או "טובת הנאה" צריכים להתפרש על כן בהתאם.
הרציו להבחנה בין שירות לבין מכירת מלאי עסקי, נעוץ בכך ששירות הוא במקרים רבים בעל אופי אינדיבידואלי ותלוי באיכויותיו של נותן השירות או באיכות השירות, כגון אדריכל, עו"ד, רופא מומחה וכו'.

2.     "היחסים המיוחדים" בין הצדדים לא הוכחו. לא די בטענה סתמית על קשרים עסקיים, אך גם נניח שהעובדה שפלומין הינו בעל מניות ומנהל במערערת, די בה כדי לבסס כלפיו טענה של קיום יחסים מיוחדים, הרי אין בכך כדי להסביר מתן הנחה של 53,500 ש"ח לרולוף, אך גם לגבי פלומין צריך לזכור, כי הוא לא היה בעל המניות היחיד במערערת.

3.     התמורה המוסכמת בינה לבין המזמינים לגבי עסקת שירותי הבניה לא הושפעה מקיומם, כביכול, של יחסים מיוחדים ביניהם, והיא היתה תמורה מקובלת ו/או הוגנת ו/או ומתאימה למחיר השוק, בנסיבות המקרה.

4.     השוואת עסקת שירותי הבניה בין המערערת לבין המזמינים לעסקאות המכירה שכרתה המערערת עם שאר רוכשי הדירות אינה נכונה ו/או מוצדקת. יש להשוות את העסקה למקובל, לרבות התמורה המקובלת, בעסקאות קומבינציה בשוק.

5.     עיסקת המכירה של כל אחת מן הדירות שנמכרו בבניין לאחרים הניבה רווח גולמי שונה למערערת, למרות שמדובר בדירות באותו הגודל (110 מ"ר). המחיר השיקלי של שתיים מהדירות, אמנם דומה אבל בינתיים עלה שער הדולר ב- 18 אג', כך שבמונחים דולריים מחיר הדירה השניה גבוה ב- 14,000$ לעומת הדירה השלישית. כאשר מדובר בהפרשים גדולים בין מחירי 4 הדירות ובמדגם קטן, אין טעם לדבר על ממוצעים בקביעת הרווח הגולמי.
     יתר על כן, אין להשוות רכישת מוצר מוגמר (דירה) לרכישת שירותי בנייה.

6.     שתי דירות הקרקע כוללות גינות גדולות של 200 מ"ר ו-150 מ"ר, שערכן לא הופחת ממחיר המכירה לשם חישוב עלות הבניה, בטרם עריכת חישוב הרווח הגולמי.

7.     המשיב התעלם מה"רווח היזמי" שעמד לזכות המזמינים.

8.     המשיב התעלם מהעובדה שהמזמינים שילמו למערערת מראש, ב-12/90, את מלוא התמורה לשירותי הבניה שרכשו אצלה, ולכן היו זכאים להנחה.

9.     המשיב ערך את חישוביו בשקלים והתעלם מכך ששער הדולר ביום בו שילמו המזמינים למערערת עבור שירותי הבניה, 18/12/90, היה נמוך מהשערים בהם רכשו אח"כ שאר הקונים את הדירות, וכן נמוך משער הדולר בזמן בו נבנו דירות המזמינים.
     ביתר פירוט:
     המערערת מכרה את ארבעת דירותיה ב- 4 נקודות זמן שונות, כאשר הפער בין הנקודה הראשונה לאחרונה מגיע לכ- 15 חודש. במהלך תקופה זו עלה שער הדולר מ- 2.02 ש"ח ל- 2.42 ש"ח (20%) לאו דוקא ברציפות. גם מדד יוקר המחיה עלה בתקופה זו ב- 21%.

אין להתיחס ברצינות לתחשיב נומינלי של רווח גולמי, כאשר במהלך התקופה חלו שינויים כה מופלגים בשער הדולר (שהוא המטבע המקובל ביחס למחירי דירות) ובמדד וכאשר המזמינים שילמו את כל התמורה מראש ב- 12/90.

10.     דירות המזמינים, הן בנות שתי קומות: קומה ג' וקומת עליית גג, יש להתייחס בחישוב שטח הדירות רק לשטח שתקרתו מעל 1.8 מטר, שהוא "שטח אפקטיבי", לעומת השטח שתקרתו יותר נמוכה (השטח הלא אפקטיבי).

     להערכתו של מר זילברמן, עלות הבנייה למ"ר של השטח האפקטיבי מגיעה לכ- 60% מעלות הבניה למ"ר של דירה רגילה, ועלות הבניה של השטח הלא אפקטיבי אפסית (עד 100$ למ"ר).

מתצהיר זילברמן עולה, כי השטח האפקטיבי של עלית הגג, המתוארת בנספח ב3/ לתצהירו, הינו 73 מ"ר ולכן, לענין עלות הבניה, שקול שטח זה ל- 43.8 מ"ר (73 X 60%) רגילים. אם עלות השטח הלא אפקטיבי היא עד 100$ למ"ר (כפי שעולה מחקירתו הנגדית של זילברמן), ואם עלות מ"ר בניה הינו כ- 1,200 ש"ח (דהיינו 600-500 $), אזי עלות הבניה של 52 מ"ר 125-73) לא אפקטיביים שקול כנגד כ- 10 מ"ר בניה רגילה.
סיכום האמור: קומת עלית הגג ששטחה בפועל 125 מ"ר, שטחה, לענין חישוב עלות בנייתה, שקול כנגד שטח של 54 (43.8 + 10) מ"ר שטח בניה רגיל, ולכן שטחן הכולל של דירות המזמינים, לצורך חישוב עלויות הבניה שלהם, הינו 161 מ"ר + 54 מ"ר = 215 מ"ר, דהיינו פחות משטח הבניה של הקומות א' ו-ב'.
אם שטח הבניה הכולל הוא 215 מ"ר + 221.3 + 221.3 = 657.6 מ"ר, אזי העלות של מ"ר בניה רגילה, לשיטתו של ביטון, הוא 657.6 : 823,569 = 1252.4 ש"ח למ"ר, ועלות הבניה של דירות המזמינים הינה - 269,266 ש"ח (לא כולל מע"מ).
התוצאה הנ"ל משבשת לחלוטין את חישובי הרווח הגולמי שערך מר ביטון בשני הכיוונים: מחד גיסא, יוצא שהרווח של המערערת בדירות המזמינים הגיע (נומינלית) ל- 16.8%, ומאידך גיסא, הרווח הגולמי הכולל לגבי דירות המערערת, לפי שיטת החישוב של ביטון, נמוך בהרבה ומגיע ל- 1,037,248 - 1,418,518 = 381,270 ש"ח, דהיינו אחוז הרווח הגולמי "הממוצע" מגיע ל- 26.9%, וזאת מבלי להתיחס לכל טענות המערערת כנגד שיטת החישוב עצמה.

הנתונים של המערערת הם אלה:
המערערת היתה אמור לשלם עבור חלקה במגרש 194,860$ (כולל 16% מע"מ). יותר מאוחר, התברר שהעיסקה אינה חייבת במע"מ ולכן הופחת רכיב המע"מ ונשאר הסכום של 168,000$. ערכו של סכום זה ליום החתימה (18.12.90) היה 339,860 ש"ח (לפי שער יציג באותו יום של 2.030 ש"ח). בנוסף לכך, שילמה המערערת מס רכישה בסך 20,703 ש"ח, הוצאות מדידה בסך 1,592 ש"ח וכך מגיעים ל- 362,159 ש"ח.
בגין שירותי הבנייה למזמינים נקבע סכום של 80,000$ + חלק של המזמינים באגרות הבנייה.

11.     בעוד ששטחי דירות המערערת מסתכמים בכ- 440 מ"ר (הוא כולו, פחות או יותר, שטח רשוי), הרי ששטחי דירות המזמינים מגיעים, לפי החישובים שעשה מר ביטון בנספח ג' לתצהירו ל- 160 מ"ר (שטח רישוי) + 141 מ"ר עליית גג, שאינו שטח רישוי. במילים אחרות: אם שטח הרישוי על המגרש היה כ- 600 מ"ר והמזמינים קיבלו דירות ששטח הרישוי שלהם 160 מ"ר במקום 200 מ"ר (1/3), הרי שהם נתנו למערערת תמורה נוספת, בדמותם של 40 מ"ר שטח רישוי, שהגדילו כ"א מדירותיה ב- 10 מ"ר, שעבורם קיבלו כ- 60,000 $. (כ- 1,500 דולר למ"ר בנוי) מאליו מובן שהתמורה של המזמינים למערערת היא רק כ- 40% מסכום זה, לפי מרכיב הקרקע, לגבי דירה בכרמל.

12.     המזמינים יצאו מקופחים בעיסקה זו, לעומת המקובל. מן המפורסמות, שבעיסקת קומבינציה בכרמל, בעל הקרקע מקבל מהקבלן 40-42% מהדירות (ראה גם סעיף 6 לתצהירו של זילברמן), כולמר מתוך 6 דירות הוא זכאי לקבל 2.4 דירות. במקרה דידן, על פי השטח לצרכי רישוי, המזמינים קיבלו כ- 160:600 = כ- 28% ועל פי השטח הכולל (כולל עליית גג, שנחיתותה אינה שנויה במחלוקת), הם קיבלו 300:740 = כ- 40% ועוד שילמו את חלקם באגרות הבנייה.

13.     לשיטת החישוב של ביטון, עלות הבניה היא 471$ למ"ר (דהיינו 1,107 ש"ח, לפי שער ממוצע 2.35 ש"ח ל- $). דהיינו 208,182$ ל- 4 הדירות. יוצא, שהשקעתה של המערערת בקרקע ובאגרות (לפי חישובו של ביטון כ- 239,000$) עולה על השקעתה בבניה, אזי ברור שהרווח הגולמי הכולל (כ- 178,000$) נובע בחלקו היותר גדול מהקרקע והאגרות ולא יעלה על הדעת לטעון שהתמורה, בניכוי מחיר הקניה של הקרקע והאגרות, באה כולה משירותי הבניה בלבד.
     לפי חישובי המערערת, שטח דירות המזמינים, לצורך חישוב עלות הבניה, מגיע לכ- 215 מ"ר ולכן שטח הבניה הכולל מגיע ל- 658 מ"ר. אם עלות הבניה הנומינלית מגיעה ל- 823,569 ש"ח, דהיינו 350,455$, לפי שער ממוצע 2.35 ש"ח ל-$, או 532.60 $ למ"ר, אזי עלות הבניה של דירות המזמינים מגיעה ל- 114,500$, והרווח הגולמי הדולרי של המערערת מהעיסקה עם המזמינים מגיע ל- 45.5 אלף $, דהיינו ל- 28.5%.

14.     אשר לחישוב האלטרנטיבי המתבסס על מש4/, לטענת המערערת תכנית זו אינה רלבנטית. תוכנית זו לא שימשה בסיס לשומה, למרות שהיא מצויה בתיק הבנין מאז שנת 92.
     המשיב לא נקט בצעדים כלשהם לתיקון השומה, כגון על-ידי שימוש בסיעף 147 לפקודה.

שום בעל מקצוע לא העיד על מבנה עליות הגג, על פי תכנית זו, כולל גודל השטחים האפקטיביים, החללים, הגבהים, המרפסות בכל מפלס וכו'. פענוח תכנית אדריכלית, לרבות חישוב שטחים, חייב להעשות על-ידי מומחה לדבר והסיכומים אינם תחליף לכל אלה.

נפלו טעויות בולטות בחישובי המשיב בכל הנוגע לשטח עליות הגג.

בכל מקרה, אין על ביהמ"ש לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 156 ולהוציא למערערת שומה חדשה גבוהה יותר. עשיית שימוש בסמכות זו, צריכה להעשות בזהירות רבה ורק במקרים חריגים והמקרה הנדון לא נמנה עליהם.

ה.     הראיות.
לביהמ"ש הוגשו ביאורים 10 ו-11 למאזן המערערת (מש/2), המכילים את הנתונים הכספיים לפיהם נערכו החישובים. יש לציין כי המשיב קיבל את הספרים של המערערת כקבילים, וערך את חישוביו לפי הסכומים המובאים בביאורים הנ"ל.

חישובי השומה נערכו גם לפי הגרמושקה (תוכנית הבניה - מש/3) שהוגשה למשיב על-ידי המערערת. במהלך הדיון הוגשה כאמור גרמושקה נוספת על-ידי המשיב (מש/4) שטען כי זו הגרמושקה הסופית שהוצאה לבניין, ושלא הוגשה לו על-ידי המערער אלא הוצאה מהעירייה (ע"מ 22 לפרוטוקול.

ו.     דיון ומסקנות.
דין הערעור להתקבל.
1.     ספרי המערערת לשנת המס 92, לא נפסלו ואין טענה "שהתוצאה עסקית" אינה סבירה. המשיב לא התימר במקרה זה לערוך שומה לפי מיטב השפיטה.

2.     המשיב טען, באופן סתמי, כי התמורה בגין שירותי הבנייה שנתנה המערערת נמוך ממחיר השוק של שירותי בניה אלה, באשר המחיר הושפע מיחסים מיוחדים ולכן יש לחייבה בהפרש בין המחיר המוסכם ושווי השוק.

3.     השאלה היא, מהו הבסיס לחיוב זה. לכאורה, רשאי נותן שירות, לתת שירותיו חינם או בתמורה נמוכה ממחיר השוק מכל טעם שיחפוץ בו ואין רשויות המס רשאיות לחייבו בגין התמורה שיכול היה לגבות ולא גבה (השוה ע"א 340/62 פוסקלינסקי נ. פ"ש ת"א פד"י י"ז 795, בע' 797).

4.     נוכח האמור, יכולות עקרונית, להשמע מפי המשיב טענות אלה:
(א)     למעשה, שולם למערערת סכום נוסף "בשחור" מעבר לתמורה המוצגת על ידה בדו"חות שהגישה.
לשון אחרת, לפנינו "עיסקה בדויה" (לא מלאכותית), במובן זה, שיש פה סימולציה יחסית שפירושה שמאחורי העיסקה כפי שהוצגה, עומדת עיסקה אחרת, שבה התמורה עולה על התמורה המדווחת.

טענה כזו, יש לטעון במפורש (ע"א 83/81 ת.מ.ב תחזוקת מפעלים בע"מ נ. פ"ש חיפה פד"י י"ג 253, פסקאות 11, 12; כן ראה החב"ק, קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה, הוצאת רונן, כרך 1, ע"מ ד78-).

במקרה הנדון, אין טענה כזו לא בנימוקי השומה ולא בתצהיר שהוגש מטעם המשיב. להיפך. הדגש ששם המשיב על היחסים המיוחדים מצביע על כך שהוא סבור שהמחיר המוסכם הוא אמיתי ולא רק "פַסָדַה" לעיני שלטונות המס.

(ב)     לחילופין, עניננו נכלל במסגרת אחת ההוראות הספציפיות, בהן ניתן להתעלם מהתמורה המוסכמת כגון סעיף 170 לחוק מע"מ, או בהקשר למקרים שבהם נחשב מלאי עסקי כנמכר לפי סעיף 85 לפקודה (ראה הגדרת "סכום השווי" באותו סעיף), או במיסוי רווחי הון (ראה הגדרת "תמורה" בסעיף 88 לפקודה).
     במקרה הנדון, לא חלים הוראות אלה.
     אין לפנינו מכירת מלאי ואין לנו ענין במכירת "נכס" במובן סעיף 88 לפקודה. אני מסכים עם ב"כ המערערת, כי סעיף זה הדן ברווחי הון אינו כולל מיסוי שירותים.
     הכנסה ממתן שירותי בנייה, היא הכנסה פירותית אצל חברה קבלנית ולא נשוא למיסוי רווח הון.

5.     לאור האמור, מתקבל הערעור.
     מעבר לצורך אעיר, כי יש ממש גם בהשגות שהעלה ב"כ המערער לגבי דרך החישוב של המשיב שהובאו לעיל וגם מסיבה זו אני סבור שדין הערעור להתקבל.

המשיב ישלם למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק רישום קבלנים

  2. קבלן לא רשום

  3. חוזה קבלן משנה

  4. הסכם מסגרת עם קבלן

  5. תקלות בדירה של קבלן

  6. קבלן בניין תאונה בעבודה

  7. רווח קבלני - שכר עבודה

  8. תקנות רשם הקבלנים

  9. מסירת דירה מקבלן באיחור

  10. תקנות רישום קבלנים

  11. העלאת סיווג קבלני

  12. תקנות סיווג קבלנים

  13. מהו קבלן בונה ? מס הכנסה

  14. סיווג ג5 - קבלנים

  15. איחור בהודעה לקבלן

  16. חובות לקבלן שנפטר

  17. חברה קבלנית - ביקורת מס

  18. סכסוך בין קבלנים עבודות חשמל

  19. תביעה נגד קבלן שפשט רגל

  20. סעיף 6 לחוק חוזה קבלנות

  21. תביעת קבלן משנה נגד קבלן ראשי

  22. אחריות קבלן ליקויי תכנון דירה

  23. ערעור של הקבלן על גובה הפיצוי

  24. איחור במסירת דירה מקבלן

  25. ביטוח עבודות קבלניות - חריגים

  26. אחריות קבלן משנה – תאונת עבודה

  27. תביעה נגד קבלן למסור דירת קוטג'

  28. סכסוך בין קבלן ורוכש דירה

  29. מחלוקת על זהות דירה מקבלן

  30. חילוקי דעות בין יזם לקבלן

  31. סכסוך בין קבלן לבין מזמין העבודה

  32. השוואת תנאים של עובדי קבלן

  33. ביטוח עבודות קבלניות - קבלני משנה

  34. הסכם עם קבלן לבניית בית מעץ

  35. תביעה נגד כלל ביטוח עבודות קבלניות

  36. תביעה לתשלום יתרת חוב – חברה קבלנית

  37. ההבדל בין קבלן מבצע לבין קבלן בונה

  38. איחור במסירה של דירה - תביעה נגד קבלן

  39. סכסוך על גודל גינה בדירה מקבלן

  40. איחור במועד מסירת עבודה קבלנית

  41. סכסוך בין קבלן משנה לקבלן ראשי

  42. הסכם לביצוע עבודות חשמל עם קבלן

  43. נזקים כבלי חשמל - ביטוח עבודות קבלניות

  44. פיצוי בגין אובדן רווחים עתידיים

  45. קבלן עצמאי / מזמין שירותים - יחסי עבודה

  46. תביעה של משרד חקירות נגד חוקר קבלן עצמאי

  47. דחיית מועד המסירה בגין הזמנת שינויים

  48. חוזה עם קבלן בהליכי פירוק עקב קשיים כלכליים

  49. תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות

  50. ערעור קבלנים עצמאים מנהלי פרויקט שיקום שכונות

  51. פיצוי כספי מהקבלן בגין אי התקנת פרקט בדירה

  52. תביעה לתשלום יתרת חוב שחב קבלן ראשי לקבלן משנה

  53. מהו המבחן בפסיקה לקביעת מעמד כ"עובד" או "קבלן עצמאי" ?

  54. תביעה נגד חברה קבלנית בגין שירותי בנייה להקמת בית מגורים

  55. תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות סיווג קבלנים רשומים

  56. השלד של המבנה נבנה כולו על ידי קבלן שאינו רשום דבר שגרם נזקים רבים

  57. חוזה פאושלי מכתיב מערכת הקצאת סיכונים של הקבלן המבצע, מצד אחד, ושל מזמין העבודה, מצד שני

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון