בית המשפט פסק כי עוסק המסתמך על חשבונית פיקטיבית שאינה משקפת עסקת אמת, לניכוי תשומות, מתכוון להקטין בדרך זו, שלא כדין, את סכום המע"מ שעליו לשלם, ובכך יש משום כוונה להתחמק מתשלום מס. השאלה אם העוסק ידע או חשד, כי העוסק שהוציא את החשבונית הפיקטיבית לא שילם למס ערך מוסף את סכום המע"מ הנקוב בחשבונית, אינה מעלה או מורידה, שכן, ההנחה כי לעוסק לא הייתה כוונה לנכות מע"מ שמעיקרה לא שולם על-ידי מוציא החשבונית, עשויה להתייחס רק למניע שהיה לעוסק לקבל את חשבונית פיקטיבית ולהסתמך עליה, וקיומו של מניע לביצוע עבירה - אף שלרוב עשוי להעיד גם על כוונתו של המבצע - איננו תנאי לשכלולו של יסוד המחשבה הפלילית. עוד צוין ע"י בית המשפט כי החוק מבחין בבירור, בין חובת עוסק להוציא חשבונית בגין כל עסקה ולכלול בה את המע"מ החל עליה, לבין זכות עוסק ששילם מע"מ לנכות את המס ששולם על-ידו מן המע"מ שנגבה על-ידו, באופן שתחול עליו חובה להעביר למס ערך מוסף רק את ההפרש שבין הסכומים. על העוסק שהוציא את החשבונית מוטלת חובה להעביר למס ערך מוסף את המע"מ שגבה, ואילו לעוסק שקיבל את החשבונית עומדת זכות לנכות את המע"מ ששילם כמס-תשומות וזכותו של האחרון אינה תלויה, כלל ועיקר, בשאלה אם מוציא החשבונית מילא את חובתו. כך הוא במי שקיבל לידו חשבונית מס, שהוצאה כדין ובגדר עסקת אמת. עוסק הרוכש חשבונית פיקטיבית, ומשתמש בה כאסמכתא לניכוי תשומות, מפחית בדרך זו, שלא כדין, את סכום המע"מ שחובה עליו להעבירו למס ערך מוסף. אם רכש חשבוניות פיקטיבית, במטרה להשתמש בה כאסמכתאות לניכוי מס תשומות, מתקיים במעשה הניכוי יסוד הכוונה להתחמק מתשלום מס. השאלה אם ידע או חשד כי מוציא החשבוניות הפיקטיבית לא העביר את המע"מ שנכלל בגדרן, כלל אינה מתעוררת. יתר על כן אפילו נוכח מקבל חשבוניות פיקטיבית, כי מוציא החשבוניות הפיקטיבית אכן העביר למס ערך מוסף את המע"מ שנכלל בהן, אין בכך כדי להקים לו זכות להסתמך על החשבוניות הללו לניכוי מס תשומות, ואם יעשה כן יתקיים במעשהו יסוד הכוונה להתחמק מתשלום מס. מי שרוכש חשבונית פיקטיבית לגישת בית המשפט כפי שעולה מהפסיקה חזקה עליו שיש לו מניע לעשות כן. אך למניעו - הגלוי או הסמוי - לרכוש חשבונית פיקטיבית, ולשאלה אם הסתמכותו עליה לשם ניכוי תשומות נעשתה בכוונה להתחמק ממס, אין ולא-כלום. חשבוניתמיסיםעבירות מסחשבונית פיקטיבית