החלטה המשיב מואשם לפני בית-משפט השלום בחדרה בחמישים ושמונה עבירות של הפצת חשבוניות-מס פיקטיביות, שנעברו בנסיבות מחמירות, ובחמש עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין ובכוונה להתחמק מתשלום מס. הסכום הכולל של החשבוניות המדומות, שלפי הנטען מכר המשיב לעוסקים שונים, הסתכם בסך 28,071,528 ₪, וסכום המע"מ שנכלל בהן - ונוכה על-ידי רוכשי החשבוניות כמס תשומות - הסתכם בסך 4,293,234 ₪. כן מואשם המשיב בניכוי מס תשומות שלא כדין בסך כולל של 2,102,978 ₪. בנוסף מיוחסות לו בכתב האישום עבירות של שימוש במרמה או בתחבולה במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, עבירות של השמדת ראיה ועבירות של שיבוש מהלכי משפט. לבקשת המאשימה הורה בית-משפט השלום לעצור את המשיב עד לתום בירור משפטו, אך בית-המשפט המחוזי - שלפניו ערר המשיב על החלטת בית-משפט השלום - פסק לקבל את עררו והורה לשחררו בערובה, הכוללת עירבון במזומנים בסך 200,000 ₪, ובתנאים מגבילים - בהם מעצר בית מלא בבית-מגוריו בבאקה-אל-גרביה. כנגד החלטה זו מופנה עררה של המדינה. 2. המעשה בתמצית: בחודש אוגוסט 2003 נעצר המשיב לחקירה והוחשד בהפצת חשבוניות פיקטיביות ובניכוי מס תשומות שלא כדין. משהודה באמיתות החשדות הובא לפני בית-משפט השלום, שהורה לשחררו בערבות עצמית וערבות צד שלישי בסך 200,000 ₪ כל אחת. יציאתו מן הארץ עוכבה, נאסר עליו ליצור קשר עם מעורבים אחרים בפרשה והוא התחייב להתייצב לחקירה בכל עת שיידרש. עם חידוש חקירתו, בינואר 2004, הוברר, כי מאז שחרורו בערובה (באוגוסט 2003) ועד לחודש נובמבר 2003, המשיך המשיב להפיץ חשבוניות פיקטיביות. בדיקת הפרטים העלתה, כי מאז שחרורו בערובה מכר המשיב חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 10,650,976 ₪, שסכום המע"מ הגלום בהן ושנגרע מקופת המדינה עלה כדי סך 1,898,027 ₪. המשיב לא חלק, כי לצורך ביצוע עבירותיו הנוספות, ותוך הפרת התנאים שנקבעו לשחרורו בערובה, קיים קשרים עם המעורבים האחרים בפרשה. כן הוברר, כי במספר הזדמנויות שבהן נדרש לחקירה לא טרח להתייצב. כאשר נדרש להמציא מסמכים שונים, שהיו נחוצים לחקירה, התחמק באמתלות שונות, וביחס לחלק מספרי חשבונותיו, שאותם נדרש להמציא, טען כי קרע ושרף אותם. 3. עם הגשת כתב האישום נגדו עתרה המאשימה למעצרו של המשיב עד לתום בירור משפטו. כאמור, בית-משפט השלום נעתר לבקשתה, אלא שבית-המשפט המחוזי הורה לשחררו בערובה ובתנאים מגבילים. אכן, גם בית-המשפט המחוזי עמד על החומרה המיוחדת המאפיינת את העבירות הנוספות שביצע המשיב לאחר מעצרו ושחרורו בערובה בשלב החקירה. לעניין זה ציין, כי המשיב "בהתנהגותו גילה כי אינו נרתע מצווי בתי-המשפט, ועל אף קיומו של צו בדבר מעצר ושחרור בערובה בתנאים, המשיך בביצוע אותן עבירות שביצע לפני כן, והמשיך בקשר עם המעורבים בפרשה". כן הטעים כי המשיב "הבין את משמעות מעשיו וטרח להשמיד פנקסי חשבוניות כדי לשבש את החקירה ואת ההליך השיפוטי". חרף קביעותיו האמורות סבר בית-המשפט, כי אין הכרח במעצרו של המשיב וכי די בקביעת ערובה הכוללת עירבון במזומנים, וכן תנאים מגבילים הכוללים מעצר בית, כדי למנוע מן המשיב מלהמשיך בביצוע עבירות נוספות. אחד השיקולים שהניעו את השופט המלומד להסתפק בחלופת מעצר היה, שאת המעורבים האחרים בפרשה - אלה שרכשו מן המשיב את החשבוניות הפיקטיביות והועמדו לדין בהליכים נפרדים - לא ביקשה התביעה לעצור עד תום ההליכים. 4. הערר בדין יסודו. בצדק טען בא-כוח המדינה, כי שחרורו של המשיב ממעצר כרוך בנטילת סיכון כבד כי המשיב ימשיך לבצע עבירות נוספות מאותו הסוג. ביצוע עבירות מן הסוג האמור מסב נזק כבד לציבור; ומשחידש המשיב את פעילותו העבריינית זמן קצר לאחר מעצרו לחקירה ושחרורו בערובה - ותוך הפרה בוטה של התנאים שנקבעו לשחרורו - החזרתו למעצר היוותה אמצעי נדרש למניעת ביצוען של עבירות נוספות על-ידיו. לא למותר להוסיף, כי שחרורו של המשיב ממעצר כורך גם חשש כי יוסיף להשמיד ראיות ולשבש את מהלכי המשפט. הנחת בית-המשפט המחוזי, כי הגבלת המשיב לבית-מגוריו וחיובו להפקיד עירבון במזומנים מהווים אמצעים חלופיים שבכוחם להשיג את מטרת המעצר, אינה מקובלת עליי. בא-כוח המדינה הראה, כי חלק מן העבירות הנוספות שביצע המשיב לאחר שחרורו בוצעו על-ידו בביתו. כן הצביע על קיומה של אפשרות מסתברת, כי משנתפס המשיב בכף עלולה להיות לו מוטיוואציה למהר ולהפיץ חשבוניות פיקטיביות נוספות, ולהפיק מכך טובת-הנאה כספית מרבית; בין לאור הנחתו שבין כה וכה הריהו צפוי לעונשים חמורים, ובין לאור הקושי הרב לחשוף את דבר ביצוען של עבירות מסוג זה. כן אין בידי לקבל את עמדת בית-המשפט המחוזי, כי שחרורם בערובה של העוסקים אשר רכשו מן המשיב את החשבוניות המדומות מצדיק לשחרר ממעצר גם את המשיב. לא זה בלבד שהן מבחינת אופי העשייה הפלילית והן מבחינת היקף הנזק שנגרם לציבור, חלקו של המשיב גדול לאין ערוך מחלקו של כל אחד מן המעורבים האחרים, אלא גם - ובכך, כמדומה, העיקר - כי, להבדיל מן המשיב, הרי שכל המעורבים האחרים קיימו את התנאים שנקבעו לשחרורם. 5. בתשובה לשאלתי אמר בא-כוחו של המשיב, כי בפתיחת משפטו לפני בית-משפט השלום כפר המשיב בעובדות הנטענות בכתב-האישום. עם זאת הוברר, כי לבירור המשפט כבר נקבעו מספר מועדים בחודשים אפריל ומאי. ניתן להתרשם כי אין המדובר במסכת ראיות מורכבת, וחזקה על בית-משפט השלום שיביא את המשפט לסיומו בתוך חודשים מספר. 6. הערר מתקבל, החלטת בית-המשפט המחוזי מתבטלת והחלטת בית-משפט השלום - שציווה על מעצרו של המשיב - מוחזרת על כנה. מיסיםחשבונית