הנחה בארנונה חיפה נזקקים

החלטה 1. העותרת היא תושבת חיפה. עליה לשלם לעירית חיפה ארנונה עבור הדירה בה היא מתגוררת. העיריה מוסמכת ליתן הנחה בארנונה לנזקקים, כאמור בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג1993-. התקנות מורות כי נזקק יכול לפנות אל וועדת ההנחות שליד מועצת העיריה, והועדה מוסמכת "לתת הנחה בשיעור עד 70% למחזיק בנכס שהוא נזקק". נזקק מוגדר כ"מחזיק שנגרמו לו הוצאות חריגות גבוהות במיוחד בשל אחת מאלה: (1) טיפול רפואי חד פעמי או מתמשך שלו או של בן משפחתו; (2) אירוע אשר הביא להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבו החומרי". 2. העותרת התגרשה מבעלה בפברואר 1996. הוא היה בעל בית דפוס והם חיו ברווחה. היא יצאה מן הנישואים ללא רכוש וללא מקום עבודה, וכל הכנסותיה 2,800 ש"ח לחודש, עבור מזונות הילדים. היא לא עבדה, לפי הסבריה, בגלל תאונת החלקה בחו"ל בדצמבר 1994 שגרמה לשברים ברגלה. לאחר הגירושים, שכרה דירה ברמת אלמוגי רח' סחלב 11 (בת 5 חדרים) בדמי שכירות של 600 דולר לחודש, שם גרה עד פברואר 2000. כחצי שנה גרה אצל חברים ומאז ספטמבר 2000 היא גרה בדירה שרכשה בסכום של 190,000 דולר (בת 3 חדרים + ממ"ד, מטבח, שירותים מחסן וחניה), הנמצאת בשכונת רוממה ברח' מבצע יהונתן. היא מתגוררת שם עם ילדיה, עד היום. 3. העותרת מקבלת הנחה של 20 אחוז מן הארנונה, כמשפחה חד-הורית. היא פנתה אל הועדה בשנת 2002 וביקשה הנחת נזקק לשנה זו ולתקופה שמדצמבר 1996 עד לפברואר 2000. הועדה השיבה לה במכתב מיום 20.5.02 כי לא תהא הפחתה בסכום הארנונה בה היא מחוייבת מחמת "שלא המצאת מסמכים לפיהם ניגרמו לך הוצאות גבוהות חריגות במיוחד המצדיקות הפחתה מסכום הארנונה בה חוייבת." כמו כן ציינה הועדה כי היא לא התרשמה שהעותרת פעלה להטבת מצבה על ידי הקטנה של הוצאותיה. 4. הוריה של העותרת נפטרו. האם בשנת 1999 והאב בשנת 1997. מירושתם היא רכשה את הדירה הנ"ל ברוממה ברח' מבצע יהונתן תמורת 190,000 דולר. קודם לכן כשחיו ההורים, הם תמכו בה ועזרו לה לשלם את דמי השכירות. כיום, גם תמיכה זו אין לה; נצברו חובות של ארנונה לעיריה, ואין היא מסוגלת לעמוד בכך, לאור הכנסות המשפחה ממזונות האב בסכום של 2,800 ש"ח, כאמור לעיל. 5. הצעתי במהלך הדיון כי ענינה של העותרת ישוב אל הועדה, והיא תמציא אל הועדה עוד מסמכים כפי שהועדה ביקשה, אך עמדת המשיבה היא, כי כל הפרטים מצויים בפני ביהמ"ש ואין טעם להחזרת הדיון לועדה. לפי עמדת המשיבה, אין הצדקה לתת לעותרת הנחה מעבר לאותם 20 אחוזים בגין חד-הוריות. 6. בעת נישואיה עבדה העותרת בהשקעות בניירות ערך, כך עד סוף שנת 1994, כשנפצעה בתאונה. מאז אין היא עובדת. לא נראית סיבה פיזיולוגית-גופנית המונעת ממנה לנסות ולמצוא תעסוקה או לעבוד. אפשר, כך התרשמתי, שמדובר בסיבה אחרת. 7. ניתן אולי לומר, בדוחק רב, שהגירושים של העותרת בשנת 1996 גרמו להרעה משמעותית בלתי צפויה במצבה החומרי, וכן כי נגרמו לה הוצאות חריגות גבוהות במיוחד, כתוצאה מאירוע זה בכך שאיבדה את תמיכתו של בעלה, ונאלצה לצאת למגורים בשכירות. אכיר על כן, בזכותה להנחה כנזקקת לתקופה שמדצמבר 1996 ועד לסוף שנת 1999. אורה לזכותה בהנחה של 60 אחוזים מן הארנונה בתקופה זאת, ואילו ההנחה בגין חד-הוריות, תתבטל. שיעור ההנחה הנ"ל תואם את דברי ההסבר שהפיצה העיריה לתושבים, שהוגשו לי על ידי העותרת. 8. אמה של העותרת נפטרה בשנת 1999. היא זכתה בכספי ירושה . כספים אלה איפשרו לה לרכוש דירה מרווחת באזור טוב בחיפה בפברואר 2000, הכוללת 3 חדרים: ממ"ד, מחסן וחניה מטבח ושירותים, במחיר של 190,000 דולר. עם זכיה זו בכספי הירושה כבר לא עמדה בעינה אותה "הרעה משמעותית בלתי צפויה", במצבה החומרי של העותרת ואין זה מוצדק עוד לקחת בחשבון את השפעת הגירושים ותוצאותיהם, בכל מה שקשור להנחה בארנונה. עתירתה של העותרת לגבי שנת 2000 ואילך - נדחית. עדיין תעמוד לה לגבי תקופה זאת ההנחה בארנונה בגין חד-הוריות. 9. ראוי כי יירשם, כי אין לראות בהחלטה זאת ובדרך בה הלכתי בפירוש התקנות, במקרה המיוחד דנן, משום תקדים לגבי הסיבות המוצדקות להעניק הנחה למבקש נזקק, בגין הארנונה, כאמור בתקנות. ארנונה