שכר טרחת עורך דין - המחאת זכות

הוראת כלל 9(א) לכללי לשכת עורכי הדין קובעת: "לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף". לפי הוראת הסעיף אמור שכר הטרחה של עורכי הדין להשתלם בכסף. יחד עם זאת, בית המשפט ציין בפסיקתו כי אף אם המחאת הזכות שניתנה אינה כסף מזומן, הרי במהותה הינה הוראת תשלום כסף וככזו אינה חורגת מהוראת הסעיף. להלן החלטת בית המשפט בסוגיית שכר טרחת עורך דין - המחאת זכות: החלטה 1. מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת") היתה אחת הנתבעות בת.א. 24281/00 אשר הסתיים בפשרה שקיבלה תוקף ביום 14/7/05 לפיה חוייבה המבקשת לשלם לגליה חברה בע"מ (להלן: "המשיבה מס' 4") סך של 117,550 ₪. 2. המבקשת טוענת כי שלושת המשיבים מס' 3-1 טוענים לזכות בסכום הפשרה ולפיכך הותירה לביהמ"ש במסגרת הבקשה לטען ביניים שהוגשה על ידה את השאלה למי מבין הצדדים עליה להעביר את כספי הפשרה. המבקשת מפרטת בבקשה כי על כספי המשיבה מס' 4 הוטלו אצל המבקשת העיקולים הבאים: עיקול לטובת ג. מבאריקי הובלות בע"מ (להלן: "המשיבה מס' 2") מיום 13/7/05 על סך של 698,578.42 ₪ וכן עיקול לטובת חדר חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה מס' 3") מיום 2/8/05 על סך של 42,558.63 ₪. כן טוענת המבקשת, כי המשיבה מס' 4 המחתה ביום 7/7/05 את כל זכויותיה הנובעות מהתביעה שבגינה ניתן פסק הדין ואשר מכוחו חייבת המבקשת למשיבה מס' 4 את הסכום האמור לב"כ עו"ד יואב סלומון (להלן: "המשיב מס' 1"). 3. המשיבים לא חלקו על האמור בבקשת המבקשת ולא הגישו כל תצהיר ו/או ראיות כלשהן לתמיכה בטענותיהם ביחס להעדפתם הנטענת לקבלת כספי הפשרה. כך נמנע מביהמ"ש לבסס את המסקנות על מימצאים עובדתיים שניתן היה לקבען לו היו בעלי הדין מביאים בפני ביהמ"ש את כל העובדות החשובות לעניין. 4. המשיב מס' 1 טוען בבקשתו כי המשיבה מס' 4 המחתה למשיב מס' 1 בתאריך 7/7/05 בהמחאת זכות מוחלטת ומושלמת את כל הכספים המגיעים למשיבה מס' 4 מהמבקשת ועל כן ומשלא קיימת דרישה לרישום המחאת הזכות במשרדי רשם החברות עדיפה זכותו של המשיב מס' 1 לקבלת מלוא הסכום שמוחזק על ידי המבקשת. 5. המשיבות מס' 2 ו-3 טוענות כי יש להעדיף את זכותן על פני זכותו של המשיב מס' 1 אשר לא נרשמה חרף דרישת הרישום במשרדי רשם החברות ועל כן אינה חלה באשר לצדדים שלישיים. עוד טענו המשיבות מס' 2 ו-3, כי התנהלות המשיב מס' 1 בדרך של המחאת הזכות לקבלת כספים מלקוחו אינה עומדת בהוראות סעיף 9 לחוק לשכת עורכי הדין המגבילה גם את תוקפה של ההמחאה לפי הוראת סעיף 1 לחוק המחאת חיובים. בנוסף נטען על ידי המשיבות מס' 2 ו-3, כי המשיב מס' 1 לא טרח להציג כל אינדיקציות לגובה חיובה של המשיבה מס' 4 למשיב מס' 1 שעה ששכר טרחת עורך דין הינו מסוג הדברים המוסדרים בכתב. 6. משבחרו, כאמור, המשיבים שלא להגיש תצהירים ולא לחקור חקירה נגדית את בעלי הדין ביחס לזכויותיהם בכספים המוחזקים על ידי המבקשת ואף המשיבות מס' 2 ו-3 לא פנו בדרישה למשיב מס' 1 להמציא פירוט שכר הטרחה שהמשיבה מס' 4 היתה חייבת למשיב מס' 1 ושעה שלא הועלתה כפירה מצידן ביחס לעצם המחאת הזכות הנטענת, לא ראיתי להיזקק לטענות שהועלו על ידי המשיבות מס' 2 ו-3 בדרגה כזו או אחרת של פירוט לפיה התנהגות המשיב מס' 1 ופועלו היו משוללים תום לב. בהעדר תשתית ראייתית ראויה, אשר הצדדים מנעו מטעמים אלה או אחרים מלפרוש בפני ביהמ"ש, לא ניתן להכריע במחלוקת עובדתית זו אשר השלכותיה יכול ותהיינה קשות למי מבין הצדדים. 7. ב"כ המבקשת מס' 2 טען, כאמור, כי המחאת הזכות שבוצעה לטובת המשיב מס' 1 טעונה רישום ברשם החברות, לכל הפחות, הגם שהיא אינה על דרך השעבוד. בהקשר זה תמך ב"כ המשיבה מס' 2 יתדותיו בפסק הדין בברע"א 5035/01 מ. מגן אינטרנשיונל חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' חברת דיור לעולה בע"מ ואח', פ"ד נו(5) 145 (להלן: פסק דין מגן אינטרנשיונל"). ב"כ המשיבה מס' 2 טען כי מסעיף 6 לפסק הדין עולה כי על מנת שהמחאת הזכות תהא תקפה כלפי צדדים שלישיים יש לרושמה אצל רשם החברות. ממקרא פסק הדין בעניין מגן אינטרנשיונל עולה כי הצדדים לא חלקו על העובדה כי המחאת הזכות שם היתה על דרך השעבוד ושוכללה עם הרשמה ברשם החברות. עם זאת, לא עלה בידי לאתר בפסק הדין הלכה הקובעת כי המחאת זכות שלא על דרך של שעבוד מחייבת רישומה ברשם החברות על מנת שיהא לה תוקף כלפי צדדים שלישיים. יתר על כן, ביהמ"ש העליון בע"א 471/73 מקבלי נכסים זמניים ומנהלים של אלקטרוג'ניקס (ישראל) בע"מ נ' אלסינט בע"מ ואח', פ"ד כט(1) 121, 127 (להלן: "פסק דין אלקטרוג'ניקס") התייחס למכתב המחאת זכות שנוסחו דומה עד מאוד למכתב המחאת הזכות שנחתם על ידי המשיבה מס' 4 לטובת המשיב מס' 1 ושלל את דרישת הרישום של המחאת זכות מוחלטת במרשם רשם החברות כשוללת את תוקפה של ההמחאה כלפי צדדים שלישיים: "טענה נוספת בפני המערערים שהמחאת הזכות נעשתה רק בדרך של שעבוד ועל כן היתה טעונה רישום לפי חוק המשכון, תשכ"ז-1967, והיא בטלה כלפי כונס הנכסים, בגלל העדר רישום, לפי נוסח מכתב ההודעה על ההמחאה, היא נעשתה לא בדרך של שעבוד אלא כהעברה מוחלטת (ע"א 571/70 עמ' 68) ואם רצו המערערים להוכיח שלמעשה נעשה הסכם ההמחאה על דרך של שעבוד, היה עליהם להביא ראיות על כך. ראיות כאלה לא הובאו ועל כן יש לדחות גם טענה זו של המערערים". לאור נוסחו של מכתב המחאת הזכות, המלמד כי ההודעה על ההמחאה נעשתה כהעברה מוחלטת ושלא על דרך של שעבוד ובהעדר ראיות אחרות, סבורה אני כי המחאת הזכות הנטענת על ידי המשיב מס' 1 הינה מוחלטת ומושלמת ועל כן אינה מחוייבת ברישום. 8. המשיבות מס' 2 ו-3 טוענות, כאמור, כי לנוכח הוראת כלל 9 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי לשכת עורכי הדין") הקובע כי שכר טרחת עורך דין יינתן בכסף בלבד ולא בזכות עתידית לקבלת כסף נשללת, איפוא, תוקפה של המחאת הזכות מכוח סעיף 1 לחוק המחאת חיובים. הוראת כלל 9(א) לכללי לשכת עורכי הדין קובעת: "לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף". אכן, לפי הוראת הסעיף אמור שכר הטרחה של עורכי הדין להשתלם בכסף. יחד עם זאת, סבורה אני כי אף אם המחאת הזכות שניתנה למשיב מס' 1 אינה כסף מזומן, הרי במהותה הינה הוראת תשלום כסף וככזו אינה חורגת מהוראת הסעיף. על כן אינני סבורה כי בקבלת המחאת הזכות פעל המשיב מס' 1 בניגוד להוראת חוק לשכת עורכי הדין ובאופן שיש בו כדי לפגוע בתקפותה של המחאת הזכות על פי הוראת סעיף 1 לחוק המחאת חיובים. 9. מאחר והמחאת הזכות שנעשתה למשיב מס' 1 קודמת לעיקולים שנעשו לטובתן של המשיבות מס' 2 ו-3 ומאחר והמחאת הזכות העבירה את הבעלות בזכות התביעה ופירותיה למשיב מס' 1 והיא אינה עוד נכס של המשיבה מס' 4, אין העיקולים שבוצעו על ידי המשיבות מס' 2 ו-3 יכולים עוד לתפוס. 10. לאור האמור, ניתן בזאת צו גודר לפיו על המבקשת להעביר למשיב מס' 1 את מלוא הסכום של 117,550 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14/7/05 ועד לתשלום המלא בפועל. בקיום הוראה זו תצא המבקשת ידי חובת קיום פסק הדין שניתן נגדה בתיק אזרחי 24281/00. 11. בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו. המחאת חיוביםשכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דין