קבלן שיפוצים - עבירות מס

פסק דין ההליך 1. זהו ערעור על החלטת המשיב מיום 14.07.99 שדחה את ההשגה על שומת מס תשומות לתקופה שבין 1/97 ל- 12/97. המערער, (שאינו רשום כקבלן לפי חוק רישום קבלנים), עוסק בקבלנות בנין, שיפוצים ורשום כעוסק מורשה. במקביל הוא למד משפטים במרכז הרב-תחומי בהרצליה. המערער ביקש לנכות מע"מ תשומות בגין 20 חשבוניות שהוצאו מע"מ ע"ש א.ר. (אבו ראיד מוצלח) בשנת 97', סכום החשבוניות הכולל הוא 59,882 ש"ח והמע"מ הכולל בהן מגיע ל - 52,290 ש"ח. החשבוניות נושאות את התאריכים: 3.11.97, 19.12.97, 28.11.97, 15.11.97, 23.11.97, 10.11.97, 20.9.97, 1.10.97, 16.12.97, 28.12.97, 24.12.97, 30.12.97, 31.12.97. החשבוניות מתיחסות לאתרים "קרית מוצקין" "נווה שאנן" "פרדס חנה" ו"קרית אתא". יש גם חשבוניות כגון זו שמספרה 000053 מיום 20.9.97 שבה לא נאמר באיזה אתר בוצעה העבודה. יש תאריכים בהם הוצאו מספר חשבוניות באותו יום. למשל, חשבונית 000074 מיום 28.12.97 וחשבונית 000073 מאותו תאריך. המשיב לא היה מוכן להכיר בחשבוניות אלה. המשיב גם קבע כי: " המערער לא ניהל את פנקסי חשבונותיו בהתאם לתוספת ד' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג - 1973 כמפורט להלן: לא ניהל ספר הזמנות של עבודות בניה; לא כלל במערכת החשבונות שוברי קבלה; לא ניהל רשימת עבודות בניה בלתי גמורות; לא היו בידיו הסכמים שנערכו עם לקוחות. 3. אשר על כן, עשה המשיב שמוש בסכמותו הקבועה בסעיף 77 לחוק, וערך למערער שומת תשומות ע"פ מיטב השפיטה, בגין החשבוניות שהוצאו על-ידי א.ר. מוצלח, בסך של 359,882 ש"ח. 4. כמו כן, פסל המשיב את ספרי המערער לשנת 1997 והטיל עליו קנס של 1% מסך כל מחיר עסקאותיו בהתאם להוראות סעיף 95 לחוק. המערער הגיש ביום 6.5.99 ערר על הפסילה בפני הועדה לקבילות פנקסים, אשר נדחה בהחלטת הועדה מיום 22.8.99. הערעור מוגש כאמור רק על שומת מס התשומות. עמדת המשיב - פירוט המשיב טוען כי החשבוניות של מוצלח הן פיקטיביות בשים לב לנתונים אלה: א. מס התשומות שנדרש על ידי המערער לשנת 97 היה גבוה במאות אחוזים, מאשר בתקופות מקבילות בשנים קודמות. ב. בהודעתו של המערער מיום 1.11.98 הוא מסר כי כתב שיקים לפקודת אבו ראיד אך לא המציא אפילו שיק אחד או תצלומו להוכחת דבריו, למרות שניתנה לו הזדמנות לעשות כן (יודגש כי גם אבו ראיד לא יכול היה להמציא שיק כאמור או תצלומו). המערער מסר באותה הודעה כי קיבל הצעות מחיר מאבו ראיד אך לא יכול היה להמציא את הצעות המחיר או תצלומן (גם אבו ראיד לא יכול היה למסור את ההצעות). המערער טען כי תנועת הכספים בחשבונו אינה משקפת את האמור בחשבוניות (ובמיוחד אלה הקשורות לחודש דצמבר 1997) מאחר והכספים לא שולמו דווקא עפ"י תאריכי החשבוניות, אך גם לא יכול היה להמציא דפי חשבון שבהם תראה תנועת הכספים על פי החשבוניות. בהודעתו מיום 3.11.98 אמר כי אינו יכול להצביע על תנועה בדפי החשבון הקשורה לשיק ספציפי שניתן לאבו ראיד מוצלח וכי גם מאחר ועבר זמן "קשה לו להיזכר". ג. דיווחיו האחרונים של מוצלח היו רק לארבעת החודשים הראשונים של שנת 1998, ולאחר מכן לא נרשמו דיווחים נוספים. אך חשוב מכך, בדיווחיו לשנת 1997 - ובפרט לתאריכים הרלוונטים לחשבוניות - הדיווחים היו על סך 0 (אפס) ש"ח לחודשים ספט' אוק', ושקל אחד לחודשים נוב' דצמבר. התברר כי מוצלח הועסק בחצי משרה (הרוויח כ - 1600 ש"ח לחודש) בתחנת טוטו בעוספיא אצל קרוב משפחתו אבו רוקן פהד (אשר מסר הודעה אף הוא בתאריך 19.4.99). עד זה מסר, כי מוצלח היה מוגבל מבחינה פיזית עקב בעיות אורטופדיות. בבדיקה שנערכה עם מוצלח בשטח בו לכאורה נערכו העבודות על ידו עבור המערער, לא הצליח מוצלח להצביע ולו על מקום ספציפי בו עבד. מוצלח לא יכול היה להמציא ולו שיק או צילום אחד של שיק כשלכאורה קיבל מהמערער. ד. ביום 3.11.98, מסר מוצלח בהודעתו כי יהיה מוכן להתלוות אל החוקר רפי כהן לאתר הבניה בפרדס חנה שהוא אחד מהאתרים בו לכאורה עבד עבור המערער. בביקור בשטח לא יכול היה מוצלח להצביע על מקום בו ביצע עבודות, למרות שנערך עימו סיור בן כשעה וחצי או שעתיים וניתנה לו הזדמנות להוביל את רפי כהן לאתר, וטענתו (בהודעתו מיום 5.11.98) היתה שמאחר ועברה כשנה מביצוע העבודות אינו זוכר את המקום. מוצלח מוסיף תירוצים נוספים ל"ליקוי מאורותיו" אך ברור כי לא ביצע כל עבודה שם. ה. בהתחשב באמור, ומאחר ומוצלח לא הגיע למשרדי המשיב למחרת כפי שנקבע עימו, מר רפי כהן לא מצא טעם לסייר עימו גם באתרים נוספים שלגביהם נטען כי ביצע בהם עבודות. יצויין עוד כי בחלק מהחשבוניות נרשם כי הן הוצאו עבור קניית חומרי בניין. אך מוצלח לא ידע להגיש אפילו שם של ספק אחד או מוביל אחד שמהם קנה את החומרים. ראיות המשיב המשיב תומך את עמדתו בתצהירו של מר רפי כהן ראש צוות מבקרי חשבונות במע"מ חיפה (להלן: "המבקר"), אליו צורפו שלוש הודעות של המערער ושלוש הודעת של אבו ראיד מוצלח. עמדת המערער וראיותיו המערער עומד על כך שהחשבוניות של מוצלח הן חשבוניות אמת. בתצהירו של המערער נאמר שהוא ניהל את עסקי המשפחה בלית ברירה לאחר שאביו נקלע לקשיים כלכליים. הוא אישית לא עסק בעבודות הבניה. העבודות בוצעו על-ידי עובדים, שנשכרו בעזרת האב. ההסבר לעליה הדרסטית בשנת 97 בשיעור התשומות, היא שבאותה שנה עבד העסק בהיקפים ענקיים וגדולים מהרגיל ולכן נזקק המערער לעובדים נוספים וביניהם לשירותו של מוצלח. הוא התקשה לאתר את כל המסמכים הרבלנטים בשל חלוף הזמן. רוב הסכומים למוצלח שולמו במזומן. לתצהירו הוא מצרף דפי בנק שמהם הוא מבקש להוכיח תשלומים למוצלח במזומן ובשיקים. עם זאת, הוא מציין כי מאחר ומוצלח לא נתן לו קבלות בגין התשלומים השונים אין הוא יכול לזהות איזה שיק נמסר למוצלח אבל לדבריו רוב השיקים נמסרו למוצלח. אביו של המערער חלבי דוקאן מאשר בתצהירו את דברי המערער. הוא אומר שחשבונותיו וחשבונות המערער הוגבלו ולכן לצורך ניהול העסק נשוא הערער נעשה שימוש בחשבון בנק ע"ש בתו. החשבוניות הוצאו בגין עבודות שבוצעו עבור חב' סנדר וליבנה דירות פאר בע"מ, בשלושה אתרים שונים בקרית מוצקין באתר שנקרא ("נוה גנים"), בקרית אתא (באתר שנקרא "בית וגן") ובנוה שאנן (באתר שנקרא "כאן גולן") וכן עבור מר מאיר ארנון בפרדס חנה. מר מוצלח, באמצעות עובדים מדרום לבנון, בצע את העבודות הנ"ל. כאשר בגין כל עבודה הוציא חשבונות מס כדין. הפועלים הלבנונים היו פועלים זמניים בארץ. לא היו להם חשבונות בנק בארץ. מוצלח לא נמצא במקום כל היום. הפועלים הלבנונים לא היו מוכנים לחכות עד סוף החודש לקבלת שכרם, לכן הם ביקשו מעת לעת תשלומים ומקדמות ע"ח המשכורת. מר מוצלח בקש מפעם לפעם המחאות, לתשלומים שונים. השיקים שנמסרו לא היו תמיד על שמו. נמסרו לו המחאות פתוחות והוא עשה בהם כל אשר חפץ. המערער ואביו מתלוננים בתצהירים על לחצים שהופעלו נגדם על-ידי חוקרי המע"מ ובעיקר דובר על איומים בקשר לפגיעה בסיכויי המערער לקבל רשיון עו"ד. מוצלח מסר אף הוא תצהיר ובו אמר כי העבודות בוצעו באמצעות עובדים שכן בשל פציעה הוא עצמו לא היה מסוגל לבצע עבודה פיזית. אבי המערער פנה אליו בשנת 97-98 וביקש כי יבצע עבורו עבודות פיתוח וריצוף שונות, העבודות בוצעו בארבעה אתרים שונים, פרדס חנה, נוה שאנן, קרית אתא וקרית מוצקין. הוא מוציא חשבוניות לכל פרויקט בנפרד. העובדים היו זמניים, תושבי לבנון. הוא קיבל מעת לעת תשלומים בסכומים שונים כגון החשבוניות הן במזומן והן בהמחאות הניתנות להסבה. הסיבות שבגללן בוצעו התשלומים בדרך זהו היו: א. חשבון הבנק שלו היה מוגבל. ב. לעובדים לא היו חשבונות בנק. העובדים לא היו מוכנים לעבוד חודש שלם ולקבל משכורת מסודרת שכן לא היו בטוחים בהמשך עבודתם בארץ. לדבריו, הוא התבקש להתלוות לפקידי המע"מ לפרדס חנה כדי להצביע על מקום ביצוע העבודה. הוא הסביר לפקידים שהוא חולה ולכן ביקש לעשות את הביקור במועד אחר אך הפקידים לא היו מוכנים לדחות את מועד הביקור והם נסעו לפרדס חנה והוא הצביע על המקום. מוצלח טען בתצהירו כי אנשי מע"מ לחצו עליו לומר דברים מפלילים נגד המערער. המצהירים נחקרו על תצהיריהם. רפי כהן (המבקר) הכחיש בעדותו (ישיבה 4.7.01) שהופעלו לחצים על המערער ויתר המצהירים. לדבריו התנהלה החקירה באווירה נוחה ובמקום הוגש גם קפה (עמ' 21) המבקר הציע, לדבריו, למערער לסיים הענין ללא משפט, ובין היתר אמר למערער שחבל לו על העתיד שלו שכן פרט לענין האזרחי יכולים להתקיים גם הליכים פליליים (עמ' 21). המבקר אמר כי הגידול בתשומות לא לווה בגידול מקביל בהכנסות אלא להפך, חל קיטון בהכנסות (עמ' 22). בשנת 1997 המזחור היה 1,229,657 ש"ח ובשנת 98 1,0282,079 ש"ח (עמ' 23). העד מכחיש כי אמר שהיה גידול בתשומות שנת 97 לעומת שנת 96. 20 החשבוניות מהוות 50% מכלל התשומות שנדרשו לשנת 97. לדבריו, בדיקת תיקו של מוצלח מראה שהוא לא יכול היה לבצע עבודה בהיקף המוצא ביטויו בחשבוניות, זאת בשים לב לכך שאין לו מכונית וכן הוא מציין שמוצלח לא זכר איפה קנה את החומרים (עמ' 27). המערער אומר בחקירתו כי הוא זוכר את מיקום האתר בפרדס חנה אך אינו זוכר שם הרחוב. הם ביצעו במקום עבודות פיתוח, שכללו גדרות טיח וריצוף וכך גם באתרים אחרים. מי שפיקח על העבודה היה אב המערער דוקאן (עמ' 15). המערער לא הצביע על קשר בין סכומי הוצאה בחשבון הבנק שהוגש לבין חשבונית מסויימת. לדבריו, גם לא הוצג תמיד בדיוק אותו סכום ששולם (עמ' 18). תמורת החשבוניות לא שולמה תמיד ביום ההוצאה של החשבונית (עמ' 19). הוא לא נטל קבלות בגין התשלומים למרות שמוצלח אינו בן משפחה (עמ' 19-20). האב דוקאן אמר בחקירתו כי רוב הכסף שולם למוצלח במזומן (עמ' 13). הוא בילה חלק גדול מהיום באתר העבודה (עמ' 13). באתר בפרדס חנה עבדו בין 5-7 פועלים. הוא עצמו קנה את החומרים לצורך ביצוע העבודות של מוצלח (עמ' 14). בחקירתו של מוצלח הוא אומר שרפי כהן וכן אחד מרוואן איימו עליו במהלך החקירה, השפילו אותו וקיללו אותו, מנעו ממנו תרופות. התרופות שקיבל היו וולטרן (עמ' 4) כי יש לו בעיות בצואר מזה 3-4 שנים (עמ' 1) ובהמשך הוא מוסיף, כי המצב בצואר קיים מזמן אבל החל להחמיר משנת 96 (עמ' 2). הקשר שלו היה עם דוקאן שהיה מנהל העבודה. את המערער הוא מכיר רק כבעל העסק (עמ' 2). הוא עצמו לא היה באתר העבודה אלא עבד כשכיר בתחנת טוטו. הוא הסתפק בשליחת פועלים. הוא ביצע עבודות במספר אתרים במקביל בלי שהוא היה בשטח (עמ' 8-9). כל הפועלים בכל האתרים נע בין אחד לעשר (עמ' 11). שכרו של פועל לבנוני היה כ - 300-400 ש"ח ליום (עמ' 5) והוא שילם עבור כל הפועלים סכום של 2,400 ש"ח ליום בקירוב (עמ' 7). את החומרים קנה המערער (עמ' 7). כל הכסף שבחשבוניות הלך לפועלים (עמ' 5). בפרדס חנה עבד מחודש אוגוסט 97 ועד סוף השנה. לאחר מכן עזבו הפועלים הלבנונים והוא לא יכול היה להשלים העבודות. באתר עבוד 8-9 פועלים, הוא לא הוציא תלושי משכורת לפועמים (עמ' 6). הפועלים עבדו יום יום (עמ' 7). חלק מהם גר בעוספיה, בדלית אל כרמל (עמ' 10), והוא שילם לפועלים את הוצאות הנסיעה (עמ' 10). הפועלים שכרו להם טנדר ולפעמים רכב פרטי. כל החומר הקשור לכך נמצא אצל מנהל החשבונות שלו. כשהוא הלך עם חוקי המע"מ הוא הצליח לזהות את האתר בפרדס חנה למרות מחלתו (עמ' 9) והוא לא יודע שם הרחוב בו נמצא האתר (עמ' 10). דיון ומסקנות 1. ככלל, כאשר מתבקש ניכוי מס תשומות על פי חשבונית ומטעם מע"מ נטענת טענה שהחשבונית היא פיקטיבית, על המשיב מוטל הנטל לבסס טענתו זו. ראה פסק דינה של כב' השופטת ביניש בע.ש. 3758/96 סלע חברה למוצרו בטון בע"מ נגד מנהל המכס ומע"מ, פ"ד נג(3) 493, אך במקרה הנדון המצב שונה, ספריו של המערער לשנת המס 1997 נפסלו והוטל עליו קנס עפ"י סעיף 95 לחוק. 2. הטעם לפסילה הוא כי המערער לא ניהל ספרים כנדרש בתוספת ד' להוראות ניהול הספרים שכן לא ניהל שוברי קבלה. רשימת עבודות בלתי גמורות ליום המאזן 1997 , לא ניהל ספר הזמנות, לא הונפקו הזמנות עבודה, כמו כן חשבוניות המס אינן כוללת פירוט כנדרש בתקנות. ערר על החלטת הפסילה נדחה. לפיכך, חל סעיף 83(ד) לחוק מע"מ לפיו "חובת הראיה היא על המערער אם הדו"ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין". יצויין כי אם נראה את שאלת פיקטיביות החשבוניות כשאלה לבר פנקסים, הרי גם אז מוטל הנטל על המערער לפי העקרון הכללי שנקבע ברע"א 1436/90 גיורא ארד נ. מנהל מע"מ, פ"ד מו(5), 101. 3. אני מוכן להניח שהמערער היה אחראי לביצוע עבודות פיתוח באתרים שונים אותם מנה בעדותו, אך לא שוכנעתי כי חלבי מוצלח (אבו ראיד) היה האדם שביצע עבודות עבור המערער. יתכן אמנם שהוא הפנה פועלים למערער ואולי אף קיבל איזו תמורה בגין עמלת תיווך בהשגת הפועלים אך לא שוכנעתי שהפועלים הועסקו על ידו באופן שניתן ליחס לו את ביצוע העבודות המפורטות בחשבוניות. את מסקנתי זו אני מבסס על כך שמוצלח היה אדם לא בריא שעבד כשכיר בחצי משרה בתחנת טוטו. הוא כמעט לא ביקר באתרים. הפועלים הלבנונים הגיעו לאתרים בכחות עצמם. מוצלח לא זכר את מספר הפועלים. (הודעה מיום 5.11.98). מוצלח לא היה מעורב בעבודתם. הוא לא הוציא להם תלושי משכורת. בהודעתנו בפני חוקרי מע"מ ענה שהוא אינו זוכר היכן רכש את החומרים ששימשו לעבודת הפועלים (הודעה מיום 2.11.98). לא היה כל הסכם בכתב בינו לבין המערער. מה גם שלפי הודעתו של המערער בפני חוקרי מע"מ כלל אינו מכיר את מוצלח ולא נפגש עמו. תשלומים שנעשו ברובם במזומן, לא גובו בקבלות או במסמכים כלשהם. המערער לא הצליח להצביע על קשר בין תנועות בחשבונות הבנק לבין תשלומים למוצלח. מעדות דוקאן עולה, שלעיתים היה משלם תשלומים ע"ח שכר הפועלים הלבנוניים ישירות לאותם פועלים שלא אבו להמתין לסוף החודש מחשש שמא תופסק שהייתם בארץ על-ידי השלטונות. בדברים אלה יש לפחות "ראשית הודאה" שהפועלים היו שכירים ולא הועסקו על-ידי מוצלח. מוצלח לא דיווח על החשבוניות נשוא הדיון כעסקאות. 4. הטענות כנגד דרך עריכת החקירה במע"מ אין להם חשיבות, שכן כל התשובות שהועלו לעיל והשוקלות לחובת המערער, מוצאות ביטוין גם בדברי העדים מטעם המערער בבית המשפט. התוצאה היא שהערעור נדחה. המערער ישלם למשיב הוצאות משפט עו"ד בסך של 8,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. עבירות מסקבלןמיסיםשיפוצניקשיפוצים