מפסיקת בתי המשפט עולה כי ערכים נומינליים הם וולוטיליים ולעיתים אף וולוטיליים ביותר. קביעת הטבה בערך נומינלי, , קישור גובה ההטבה לגובה האינפלציה, היא קשה, באשר, ככלל, אין התאמה בין מטרותיה המהותיות של ההטבה לבין חוזקו של המטבע המקומי. כך, מכלול החיקוקים שנחקקו בתגובה לאינפלציית שנות ה-80, חיקוקי "ההתאמות" למיניהם, נועד לפרק קשר זה, תוך הוספת הצמדה להוראות הנומינליות הרבות, במטרה לאפשר את הגשמת תכליותיהן המהותיות. בית המשפט ציין בפסיקתו כי מערכת המיסוי בישראל מתייחסת ביסודה לערכים נומינליים. בתקופה אינפלציונית, הפעלתה של מערכת מיסוי נומינלית יוצרת עיוותים רבים וקשים. מיסוי נומינלי של הכנסות איננו מבחין בין מרכיב הרווח הריאלי ובין המרכיב האינפלציוני, שאינו מייצג רווח כלכלי אמיתי אלא עליית ערך מדומה. התופעה של עיוותי מס הולכת וגואה ככל ששיעורי האינפלציה עולים. עליית שיעורי האינפלציה בישראל בשלהי שנות ה-70' ותחילת שנות ה-80' החמירה את מצב חוסר ההתאמה בין מערכת המיסוי הנומינלית הישראלית ובין המצב האינפלציוני. כדי להתמודד עם מצב זה ולהביא לגביית מס אמת, נחקק בשנת 82 ' חוק המיסוי. (בשנת 85', הוחלף חוק המיסוי בהוראות שעה שהפכו ל"הסדר קבע " בחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) התשמ"ה-1985. בהתאם, בהצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה) (תיקון והארכת תוקף), תשמ"ו-1986 (להלן: הצעת חוק התיאומים), דברי ההסבר, בע' 152, נאמר כי מוצע להאריך את תוקפו של החוק העיקרי גם לשנות המס הבאות, מתוך כוונה להשאירו בתוקף כל עוד רמת האינפלציה במשק תצריך חוק אשר יעקר את השפעת האינפלציה על הדו"חות הכספיים לצורכי מס, שהינם בערכים נומינליים. ככלל, דיני המס הישראליים עושים שימוש בערכים נומינליים, עליהם מולבשות ההוראות הבאות להגן מפני נזקי האינפלציה. בפרט, באשר לאופן חישוב הפחת, הוכרה העובדה כי ניכוי פחת ממחיר מקורי-נומינלי, יביא לכך, שבתקופות אינפלציה לא תהיה משמעות רבה לניכוי זה, וזאת בסתירה לתכליות הוראות הניכוי ובהתאם, סעיף 3(ב) לחוק התיאומים, קובע למעשה כי "נישום יהיה זכאי לניכוי נוסף בשל פחת או הפחתה לגבי נכסיו הקבועים. זאת, תוך שסכום הניכוי הנוסף נקבע על ידי שערוך סכום הפחת שהוא זכאי לו בשל הנכס. מיסיםדיני המס