אירוע מס

בית המשפט ציין בפסיקתו כי המחוקק בחר בהגדרה רחבה להגדרת אירוע מס - ולא בכדי. על פי ההלכה מהותה של עסקה נקבעת לצורך דיני המס על פי המהות הכלכלית האמיתית של העסקה. שם העסקה או כינויה על ידי הצדדים לה איננו מכריע את מהותה של העסקה לצורך דיני המס. חוק מס שבח (היום חוק מיסוי מקרקעין) הוא חוק פיסקלי שבו חרג המחוקק ממסגרת הקטגוריות של דיני הקנין הפורמליים וחתר לתפיסת התוכן הכלכלי של עסקות. הוא עשה כן באשר לחיוב במס, על יסוד הגדרת המונח 'מכירת זכות במקרקעין' בסעיף 1 של החוק, המתפשטת הרבה מעבר למשמעותו הרגילה בדיני הקניין. הגדרת אירוע המס כוללת אפוא לא רק מכירה של זכות קניינית במקרקעין, כי אם גם מכירה של זכות אובליגטורית במקרקעין. סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי "מס שבח מקרקעין יוטל על השבח במכירת זכות במקרקעין". "זכות במקרקעין" - כך מורה החוק בסעיף 1 - היא "בעלות, או חכירה לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים, בין שבדין ובין שביושר לרבות הרשאה להשתמש במקרקעין, שניתן לראות בה מבחינת תכנה בעלות או חכירה לתקופה כאמור. "כוונת המחוקק" כך נפסק שעה שהגדיר את המונח 'מכירה' על דרך ההרחבה, היתה לכלול בגדר החיוב במס את הסכם המכירה האובליגטורי בתור שכזה. החוק בא לסתום את הפרצות ולכלול בגדריו את כל האירועים המהווים, מבחינה כלכלית, מכירה של זכות במקרקעין, וזאת אף אם אין המדובר בזכות רשומה, למילים בהן השתמשו הצדדים אין נפקות מכרעת; תחת זאת, יש לבדוק מה בפועל נעשה ומה הייתה הכוונה האמיתית מאחורי הדברים. חשוב לציין כי אפשר שאירוע מסוים ייחשב לאירוע מס על פי חוק מס אחד ולא ייחשב כאירוע מס על פי חוק מס אחר. מיסים