מהו ביטוח קולקטיבי ?

##ביטוח קולקטיבי:## כאשר המבטח עושה ביטוח קולקטיבי, ומבטח קבוצה של מבוטחים בביטוח בריאות כזה או אחר (ביטוח רפואי רחב, אובדן כושר עבודה או ביטוח חיים) ומחליט להסתפק בטופס שימולא על ידי המבוטח ללא עריכת בדיקה רפואית מקפת לכל אחד ואחד מהמבוטחים (ביטוח "במסלול ירוק") - הרי שהמבטח לוקח על עצמו את הסיכון. יש לראות בהתקשרות מעין זו עסקה מסחרית לכל דבר, כאשר מצד חברת הביטוח זהו אקט שיווקי לרכישת מבוטחים רבים בעסקה קולקטיבית, לפיה חברת הביטוח מתחייבת לבטח קבוצה גדולה של מבוטחים, וכך זוכה להנפקת מספר רב של פוליסות בדרך קלה, ובתמורה, מסתפקת המבטחת במילוי השאלון וטופס הצהרת הבריאות על ידי המבוטחים, ללא עריכת בדיקות רפואיות, תוך הסתמכות על חובת הגילוי ותום הלב החלה על כל אחד מהמבוטחים על פי דין. כל עוד המבוטח הצהיר על מצבו, כפי שידוע לו באמת ובתום לב, הרי שגם אם קיננה בקרבו, ללא ידיעתו, מחלה סמויה כלשהי, והוא לא ידע על כך, או לא היה לו כל בסיס להאמין שמקננת בגופו מחלה שעלולה לפרוץ - הרי שהפוליסה תכסה גם מחלות שהמבוטח לא ידע עליהן. זאת, להבדיל ממקרה שאדם שיש לו חשד להאמין שמחלה כזו או אחרת אמורה לפרוץ, מבקש בדחיפות לבטח עצמו מפני אותה מחלה. ## ביטול חוזה ביטוח:## סעיף 10 קובע: "ביטל אחד הצדדים את החוזה על פי תנאיו או על פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני". תקנה 26 (ב) לתקנות קובעת כדלקמן: "מבלי לגרוע מזכויות המבטח על פי דין או על פי הוראה אחרת כלשהי בפוליסה זו, רשאי המבטח לבטל את הביטוח בכל עת שהיא לפני תום תקופת הביטוח, לפי שיקול דעתו, ובלבד שהודעה על כך תשלח למבוטח בדואר רשום 21 ימים לפחות לפני התאריך שבו יתבטל הביטוח..." ## סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח:## סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 קובע לאמור: "מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, יחייבו בית המשפט, ולעניין מבטח כאמור בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים - רשאי בית המשפט לחייבו, בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28. לענין זה, "ביטוחים אישיים" - ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות". ## תום לב המבוטח:## ברע"א 2244/04 ר.ד. משקאות גורמה בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ קבע ביהמ"ש העליון: "... התייחסות בית המשפט ... ליחס שבין תום לבו של המבוטח בהעלאת הדרישה לתגמולי ביטוח לבין שאלת תום לבו של המבטח בהעלאת שאלת זכאות המבוטח לתגמולים מתבקשת מעיקרי ההסדר בחוק בדבר הריבית המיוחדת, המניח את מרכז כובדו של המבחן הרלבנטי על אופי התנהגותה של חברת הביטוח. תום הלב של החברה אינו מושפע בהכרח מהיות תביעת המבוטח לתגמולים תביעה שהוגשה בתום לב, וגם מקום שהיא נמצאת צודקת בסופו של יום. תום לבה של החברה המבטחת נבחן על פי כלל הנסיבות האופפות את הענין, והתנהגותו של המבוטח עשויה להוות מרכיב במערכת נסיבות זו, אולם לא בהכרח מרכיב מרכזי ומכריע לענין זה. הריבית המיוחדת נושאת אופי של סנקציה אשר יש לנקוט הקפדה יתירה בטרם תוטל על המבטח, ויש להותירה לאותם מקרים מיוחדים ונדירים בהם הוכח באופן ברור חוסר תום לבו של המבטח בסירובו לקיים את חיובו, אף שעל פי מבחני תום הלב החיוב לשלם את תגמולי הביטוח לא אמור היה להיות שנוי במחלוקת באופן אמיתי ...". [ר' גם: ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר מנשה, פ"ד מט (2) 749 (1995); ע"א 11628/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ רע"א 3121/04 מנחם עברוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ. ## חוק הביטוח:## חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 קובע את הכללים ואת ההתחייבויות של כל אחד מהמתקשרים על פי חוזה ביטוח, תוך שמחד נלקחו בחשבון פערי הכוחות בין הצדדים, והיתרון של המבטח כגוף מקצועי בעל מומחיות, ומאידך נלקחה בחשבון תלותו של המבטח במבוטח, בכל הנוגע למידע ביחס לסיכון המבוטח, מידע הקיים אצל המבוטח (רע"א 104/08 דוד כהן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ. בהתאם, מטיל החוק חובות שונות על המבוטח, ובפרט חובות הקשורות בגילוי המידע הרלוונטי למבטח לצורך קבלת החלטה האם להתקשר בחוזה הביטוח אם לאו. בתוך כך, סעיף 6 לחוק קובע את חובת הגילוי של המבוטח בשלב הטרום חוזי, ומטיל על המבוטח חובה ליתן תשובה "מלאה וכנה" לשאלות שיש בהן כדי להשפיע על החלטת המבטח האם לבטח [סעיף 6(א) לחוק], וכן מטיל על המבוטח חובה ליזום מסירת מידע מהותי למבטח גם אם לא נשאל על כך במפורש, וקובע כי הסתרת מידע בכוונת מרמה, לגבי עניין מהותי, כמוה כמסירת תשובה שאינה "מלאה וכנה" [סעיף 6(ג) לחוק]. עוד קובע החוק את הסנקציה במידה של הפרת חובת הגילוי הנ"ל, כגון ביטול חוזה הביטוח (סעיף 7 לחוק). בנוסף, החוק מטיל על המבוטח חובה לעדכן את המבטח על כל שינוי מהותי במצב בשלב החוזי (סעיף 17 לחוק). מנגד, מטיל החוק חובות שונות גם על המבטח. שאלות משפטיותביטוח קולקטיבי (קבוצתי)