דיני משפחה


משמורת קטינים
בית המשפט פסק כי הכרעה בנושא משמורת, לעולם הינה בחירת "הרע במיעוטו". לקטין טוב, כי יגדל במשפחה שלמה, המתפקדת בצורה תקינה. אלא שהמציאות, לא אחת, מכתיבה אחרת. על משמרתו של קטין נכתבו ונשתברו קסתות של דיו, כשעמוד האש ועמוד העשן המנחה את ביהמ"ש (בג"צ 5227/97), לעולם יהיה טובת הקטין.

בכל אחד ואחד מהמקרים הנדונים בפסיקה הוכרעה המחלוקת באמצעות "טובת קטין". אלא שמדובר במושג עמום, חמקמק, שעל ביהמ"ש, לצקת לתוכו תוכן. ודוק – אין מדובר בטובת קטין ערטילאי, טובה סטטיסטית, או נוהג רגיל, אלא התייחסות קונקרטית לצדדים נשוא ההליך, הקטינים נשוא ההליך והאיזון המתאים במקרה הספציפי (ראה בע"מ 10060/07, פיסקה 30).

לצורך יציקת התוכן, כאמור לעיל, ייעזר ביהמ"ש בחוות דעת מומחים, הן מומחים בתחום הפסיכולוגיה, והן תסקירי פקידי סעד. על מעמדם של התסקירים אפנה לע"מ (ת"א) 1152-04. ראה גם ע"א 3554-91 פלונית נ' היועמ"ש. עוד אפנה הצדדים לבע"מ 27/06; בג"צ 7098/05 ותמ"ש 4745-07-12. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין משפחה).

זכויות שנצברו לפני הנישואין
כידוע, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, למעט זכויות פנסיה שנצברו לפני הנישואין או לאחר הגירושין, הן בנות איזון, בין שגמלו ובין שטרם גמלו (ראה: סעיף 5(ג) לחוק יחסי ממון, בגצ 4178/04 פלונית נ' ביה"ד הרבני לערעורים ואח', ; ע"א 841/87 רון נ' רון, פ"ד מה(3) 793; ע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, פ"ד מו(1) 602; בע"מ 10916/03 צה"ל נ' פלונית (טרם פורסם), ניתן ביום 4.6.2007; דברי כב' השופט רובינשטיין ב-בע"מ 4870/06 פלונית נ' עזבון המנוח פלוני (טרם פורסם), ניתן ביום 24.3.2008).

"ההנחה היא, כי בין בני זוג נשואים (בפרט כאלה הנשואים תקופה ארוכה), מתקיימת התנהלות בין חשבונות, זכויות וכספים אשר "מתגלגלת" מעת לעת. משכך, לא יתכן לבחון כל משיכה ומשיכה במנותק מניהול החיים השוטף, שכן כל עוד חיי הנישואין תקינים, חזקה כי שני הצדדים פועלים לצורך קימום התא המשפחתי, רווחתו, וצבירת נכסים וזכויות עבור שני הצדדים גם יחד" (ראה תמ"ש (טב') 56045-10-10 שאנדל נ' שאנדל מיום 25.1.12). בנסיבות אלה, הקושי בבדיקת תנועות כספיות בחשבון הבנק המשותף ובשימוש בחסכונות הינו כפול – קושי ראייתי לגבי בחינת טיב ההוצאה, וקושי הסכמי, לבחינת ידיעת הצדדים והסכמתם באשר להוצאה (ראה תמ"ש (קר') 1501/08 פלוני נ' אלמונית מיום 25.1.12). לא יעלה על הדעת כי בני זוג יערכו התחשבנות ופנקסנות על כל אשר אירע במהלך נישואיהם. חיוב כאמור יעקר מתוכן את מושג חיי הנישואין והשיתוף הכלכלי. (ראה תמ"ש 1501/08 לעיל). (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין משפחה).

קביעת צרכי הילדים
: לעניין מינימום הכרחי שבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים עבור כל קטין, ללא צורך בראיות מיוחדות מדובר כיום בסכום המגיע כדי 1,300 ₪ בקירוב, ללא שהסכום כולל מדור, חינוך והוצאות חריגות ו/או הוצאות מדין צדקה ;

ראו: בר"ע 1895/02 בן עמי נ' משיח, תק-מח 2003(1), 23019 (כב' השופטת שטופמן) ; ע"מ (ירושלים) 789/05 ע' ד' (קטינה) ואח' נ' ע' י', תק-מח 2006(1), 1859, עמ' 1866 ;

תמ"ש (ת"א) 104372/97 י' י' נ' י' א', תק-מש 2003(3), 559, בפיסקה 8; תמ"ש 10372/97 ק' נ' נ' מ' נ', תק-מש 2003(1), 249, בפיסקה 16.5;

לאחרונה נשמעו קריאות, כי אין די בקביעת רף המינימום לעיל וכי הגיעה השעה לבחון "סכומי המינימום" מחדש (כלפי מעלה).

מכל מקום ולעניין גובה הסכום, קובעת הפסיקה, כי השיעור ייקבע, לאחר שנקבע החיוב במזונות ההכרחיים, על פי מעמדו הכלכלי של האב שכן: "קביעת דמי המזונות נעשית על יסוד הצבתם זה לצד זה של מספר נתוני יסוד, אשר ביניהם קיימת בדרך כלל זיקה. כך, חייב בית המשפט לקבוע מה הם צורכיהם של הקטינים התובעים את מזונותיהם, ומהו כושר השתכרותו של החייב במזונות".

ראו: ע"א 250/09 פלוני נ' פלונים, פורסם באתר הרשות השופטת, 2/6/2009 ע"מ 2433/04 ג.צ. נ' ד.צ., פורסם באתר הרשות השופטת מיום 2/10/2005 ע"א 180/80 תמיר נ' תמיר, פ"ד לד(4) 499, 501-502; ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד(4), 529. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין משפחה).

הגשת תביעת מזונות ע"י האם בשם הקטין
לאחרונה הביע בית המשפט העליון את דעתו בסוגיה זו. בבע"מ 5267/04 סוניס נ' סוניס (השופטת א. פרוקצ'יה; פורסם במאגר נבו), הקטין נשוא התביעה עוד היה קטין בעת הגשת התביעה על ידי האם, ברם, עבר את גיל הבגרות עוד לפני הגשת כתב ההגנה. הנתבע טען כי על הילד להגיש תביעה עצמאית או לפחות יפוי כוח לטובת האם ותצהיר עצמאי. בית המשפט לא דחה את טענתו מהסיבה המקובלת שתביעה המוגשת בעת שהילד עדיין קטין, כוחה יפה גם לתקופה הבאה, לאחר שיעבור את גיל 18. במקום זה, התייחס בית המשפט לעקרונות הרלוונטיים, וקבע כדלקמן:

עיקרה של הבקשה נסב על השאלה האם אם המגישה תביעת מזונות בשם בנה טרם הגיעו לגיל בגרות, מנועה מלכלול בה גם דרישה למזונות המתייחסים לשירותו הצבאי (ובכלל זה תקופת התנדבות טרום צבאית) וזאת בהנחה כי הבן מתגורר אותו זמן בביתה, והשלמת כלכלתו וצרכיו הם עליה. נראה לי כי נכון קבע בית המשפט המחוזי כי בדין הוגשה תביעת המזונות על ידי האם בהתייחסה הן לתקופה שטרם בגרותו והן לתקופה שלאחר בגרותו בעת שירותו הצבאי (והטרום צבאי), וזאת בהנחה כי בתקופה זו מתגורר הבן בביתה והשלמת כלכלתו עליה.

בע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית (פד"י מח(3) 461) נקבעה הלכה לפיה האחריות לזון ילדים חלה על ההורים גם לאחר הגיע ילדם לגיל 18 ובמשך שירותו הצבאי, עד לשחרורו מצה"ל. מאחר שקיימת על ההורים חובת מזונות כאמור גם בתקופה שלאחר גיל 18 אך טבעי הדבר כי אם שחלה עליה חובת מזונות כאמור, והבן מתגורר אצלה וצרכיו עליה, תתבע מהאב את חלקו הוא בחובת המזונות כאמור לאותה תקופה. בתביעה זו מעמדה של האם איננו כאפוטרופא טבעית לבנה אלא כהורה הזכאי להשבת מזונות שהוא נושא בהם ביחס לבן כיחס חובתו של ההורה האחר לזון אותו בעת שירותו הצבאי, או עד הגיעו לגיל 21. תביעתה זו של האם מקורה בדיני השבה כלליים שתכליתם למנוע מההורה האחר מלהתעשר שלא כדין על חשבון ההורה שבביתו מתגורר הבן ואשר צרכיו עליו.

טענתו של האב לפיה תביעת מזונות הבן מותנית בכך שיגיש תביעה עצמאית, או למצער, ייפה את כוחה של אמו לייצגו בתביעה כזו שוללת מהאם את מעמדה העצמאי של האם כתובעת, אשר נועדה להחזיר לה את חלקו של האב בהוצאות כלכלתו של הבן בתקופת שירותו הצבאי. טענה זו, לא רק שאינה מתיישבת עם תביעתה העצמאית של האם להשבת חלקו של האב בהוצאות כלכלת הבן הרובצות עליה, אלא שהיא עלולה לחייב בן להגיש תביעה ישירה כנגד הורהו – תוצאה שהיא קשה ובלתי רצויה במערכות יחסים בין הורים לילדים. כן היא עלולה להעמיד את האם לחסדי תביעתו של הבן – ירצה יתבע את אביו למזונות, לא ירצה – יותיר את האם נושאת בנטל מלוא מזונותיו בעת שירותו הצבאי, בלא אפשרות להקל על המעמסה הכלכלית הרובצת עליה על דרך חיוב האב להשתתף בנטל המזונות. תוצאה כזו אינה רצויה, והיא אינה משרתת תכלית צודקת והוגנת...

לתביעת המזונות במקרה זה שתי פנים: הפן האחד, הוא תביעת האם כאפוטרופא טבעית לבנה בעת קטינותו, ועד הגיעו לגיל 18. הפן השני הוא תביעתה העצמאית של האם לחלקו של האב במזונות הבן לאחר בגרותו ולמשך תקופת שירותו הצבאי (ובכלל זה תקופת התנדבות הטרום הצבאי) או עד הגיעו לגיל 21, לפי המאוחר. פן זה של התביעה נשען על ההנחה כי הבן מתגורר אצל אמו ונטל כלכלתו עליה. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין משפחה).

חבות ההורים במזונות ילדיהם
סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע באשר למזונות ילדים קטינים, כדלקמן:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

הפנייה לדין העברי החל מקרה זה מלמדת כי ישנם מספר 'מעגלי חבות' במזונות: מעגל מזונות החובה ומעגל מזונות צדקה. עד לגיל 15 שנים, חב האב חבות מוחלטת במזונות ילדיו הקטינים, בין מתקנות חכמים, בין מתקנת אושא משנת תש"ד, של הרבנות הראשית ובין מכוח פרשנות הדין העברי בפסיקת בית המשפט העליון. מעבר לגיל 15 שנים, חל דין צדקה על שני ההורים.

ראה : שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ב' ; ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3) 449 ; בע"מ 1356/08 פלוני נ' פלונית, פורסם באתר הרשות השופטת, ניתן ביום 26/3/08

עם זאת, אין בכך כדי לומר, כי מקום שחלה על האב חבות מוחלטת לשאת במזונות ילדיו, היא כוללת ומקיפה את כל הצרכים של הקטין. שכן הדין העברי מבחין בין מעגל צרכי הבסיס של הקטין לבין מעגל של צרכים אחרים שאינם הכרחיים דווקא (והחיוב בהם הוא מדין צדקה לפי הכנסות פנויות בין ההורים).

הפסיקה נוטה לראות בחיובו של האב בסיפוק צרכים בסיסיים בתחום הכלכלה, ביגוד, הנעלה, מדור (והחזקתו), בריאות, חינוך, תקשורת ונסיעות – בבחינת צרכים הכרחיים. צרכים אחרים, כגון נופש, בית מלון, טיולים, בגדי מותגים, בילויים וכיו"ב נופלים למעגל הצרכים מדיני צדקה, כאשר בהם יחוב האב, רק אם הוא נופל להגדרת "אמיד" על פי הפסיקה. (למידע נוסף מומלץ לפנות אל עורך דין משפחה).

רשימת מאמרים בנושא דיני משפחה

  1. אמנת האג

  2. מדור שקט

  3. אימוץ פתוח

  4. הצהרת אבהות

  5. סמכות טבועה

  6. שיתוף בחובות

  7. אבהות אזרחית

  8. שינוי מזונות

  9. זנתה תחת בעלה

  10. צו הגנה משפחה

  11. מזונות זמניים

  12. התנכרות להורה

  13. אלימות רוחנית

  14. אכיפת פסקי חוץ

  15. צו הרחקה מהבית

  16. אישה מורדת - פסיקה

  17. סעיף 55 לחוק הירושה

  18. גירושין בית דין רבני

  19. הפרת התחייבות להתגרש

  20. עיכוב יציאה מהארץ לקטין

  21. פירוק שיתוף בין בני זוג

  22. מזונות ילדים בהסכם גירושין

  23. סמכות בית המשפט לענייני משפחה

  24. סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה

  25. סמכות עניינית בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה

  26. שאלות ותשובות







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון