האם יש להתיר לפקיד השומה לעשות תיקון נימוקי שומה לקראת שמיעת הערעור ? להלן החלטת בית המשפט בסוגיית תיקון נימוקי שומה לפני ערעור: ה ח ל ט ה רבות כתבו הצדדים בשאלה, האם יש להתיר לפקיד השומה לתקן את נימוקי השומה לקראת שמיעת הערעור, בטרם החל הדיון בו לגופו. המבקש עתר להרשות לו את התיקון, בכדי להבהיר את נימוקיו ולהוסיף טעמים משפטיים, בנושא בעל השלכות פיסקליות מרחיקות לכת, הסבוך הן מההיבט העובדתי והן מזה המשפטי. המשיבה מתנגדת לבקשה. תמצית טענותיה הן כלהלן: המבקש מעלה נימוקים חדשים בתכלית, לרבות טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות לגמרי, על-פני הבהרת הנימוקים שהוגשו קודם לכן; המבקש פעל שלא בתום לב עת הגיש את הנימוקים הראשונים, כאשר כל מטרתו הייתה אך למנוע מתן פסק דין בהיעדר הגנה. בנוסף עולה הטענה, כי לאורך כל הדין ודברים בין הצדדים מיאן המבקש להמציא למשיבה את נימוקי השומה; בסופו של דבר, כאשר עשה כן ולאחר שהמשיבה פנתה לבית המשפט בבקשה לפסק דין בהיעדר הגנה, הגיש את נימוקיו, כדבריו, "בחופזה". לא רק זאת, אלא גם שהבקשה לתקן את הנימוקים לוקה בשיהוי ואין לצדה "טעמים מיוחדים שיירשמו". טענתה המרכזית של המשיבה היא, אם-כן, כי התיקון המבוקש אינו אלא העלאתה של מסכת פלוגתאות חדשה לחלוטין, הכוללת עובדות ונימוקים משפטיים שלא עלו בפני פקיד השומה בהשגה, והזונחת את הטענות הקודמות. 3. קודם לכל דבר אחר נציין, כי לעניין העלאתם של עובדות ונימוקים משפטיים חדשים, פשיטא הוא, כי אפשר להתירם מקום שבית המשפט מנהל את ההליך כערכאה ראשונה: שומע עדים, קובע ממצאי מהימנות וכדומה. כזהו ההליך העיקרי דנן, חרף הגדרתו כ"ערעור". הטענה העיקרית היא, כאמור, כי אין להתיר תיקון נימוקי השומה על דרך של שינויים מן היסוד. הכלל המנחה את בית המשפט המכריע בבקשה לתיקון כתב הערעור, נימוקי השומה ונימוקי הערעור, קבוע בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, החלה מכוח ההפניה בתקנה 9(א) לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), תשל"ט1978-. לפי תקנה זו רשאי בית המשפט להתיר בכל עת "לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים ... כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". המטרה היא למנוע מצב, שבו בית המשפט יצטרך לפסוק על-פי טיעון שאינו משקף את המחלוקת האמיתית. הווי-אומר, שאלמלא התיקון לא תעלנה לדיון כל השאלות, שהן באמת סלע המחלוקת בין הצדדים. לפיכך, רשות לתקן כתב טענות יכולה להתייחס הן לטענות עובדתיות והן לטענות חוק (ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית - 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין) 342). בנסיבות אלו, "כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב" (רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 מול א'-ב'). אומנם ישנם מספר מצבים חריגים, שבהם ימנע בית המשפט מלהתיר לתקן את כתב הערעור, ואולם, ענייננו אינו עולה בגדרם. נראה, אפוא, כי תיקון הנימוקים לא יהווה פגיעה במשיבה, שאינה ניתנת לתיקון על-ידי חיוב המבקש בהוצאות. בכך באות על סיפוקן שתי השאלות המרכזיות בענייננו: האם התיקון מעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון והאם לצד השני עלול להיגרם נזק שאינו ניתן לתיקון בפיצוי כספי (ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556, 557 מול ו'). 4. לעניין המועד בו הוגשה הבקשה לתיקון, הווי ידוע, כי בית המשפט רשאי להתיר תיקון בכל שלב משלבי הדיון, אפילו אם בעל הדין בא עם בקשתו בשלב מאוחר (י' זוסמן, שם, 353 וההפניות הנזכרות שם). על אחת כמה וכמה ייעתר בית המשפט לבקשה טרם החל הדיון להתברר לגופו, שהרי בדיוק לשם כך מיועדים ההליכים המקדמיים (השוו: תקנה 143(1) לתקנות סדר הדין האזרחי). 5. בניגוד לטענת המשיבה, תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, הדנה בהארכת מועדים, אינה רלוונטית כלל ועיקר לענייננו. ודוק: תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, העוסקת כאמור במתן הרשאה לתיקון כתב טענות, אינה קובעת מועדים כלשהם. לא מצאנו גם ממש, בקונסטרוקציה המוצעת על-ידי בא-כוחה של המשיבה, לפיה כביכול המדובר בהגשת נימוקים מחדש, כמלכתחילה. 6. לבסוף, לעניין תום ליבו של המבקש, לא נראה, כי התנהגותו חרגה מגדר התנהגות רשלנית. זו, כשלעצמה, אינה מונעת מבית המשפט להרשות את התיקון (זוסמן, שם, 355 וההפניות המאוזכרות שם). 7. לאור האמור הבקשה מתקבלת וניתן בזה היתר לתיקון נימוקי השומה. הנימוקים המתוקנים, בנוסח שצורף לבקשה, ייחשבו כמוגשים היום. המשיבה תגיש, אם רצונה בכך, נימוקי ערעור מתוקנים תוך 30 יום מעת המצאת החלטה זו. 8. מכיוון שהמדובר בטענות חדשות, אשר יחייבו את המשיבה להיערך במיוחד לקראת הדיון בהן, כל שכן אם תבחר להגיש נימוקי ערעור מתוקנים מטעמה; ולאור היקף היריעה - ישא המבקש בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד (כולל), בסך של 5,000.- ש"ח בצירוף מע"מ. מיסיםשומה