החלטה 1. זוהי בקשה לתיקון כתב תביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבים. 2. העובדות הנוגעות לענייננו הן כדלקמן: א. ביום 1.12.02 הגישה המבקשת (התובעת) כתב תביעה כנגד המשיבים הנתבעים) בסכום של 14 מיליון ₪. ביחד עם התביעה הגישה המבקשת, באותו יום, בקשה בכתב להכיר בתובענה כתביעה ייצוגית. ב. ביום 29.1.03 הגישה המבקשת את בקשתה הנוכחית בה עתרה לאפשר לה לתקן את כתב התביעה. המשיבים הגישו את תגובתם ביום 10.3.03 והמבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיבים ביום 20.3.03. ג. החלטה זו דנה בבקשת המבקשת להתיר לה לתקן את כתב התביעה. 3. עיון בבקשה לתיקון כתב תביעה ובתצהיר שצורף לה מעיד בבירור כי לדעת המבקשות, כמפורט בבקשה ובתצהיר, מדובר בהוספת עילות נוספות, דהיינו, עילה המתייחסת להסכם הצטרפות שהינו בבחינת חוזה אחיד, עילה המתייחסת לחוק כרטיסי חיוב ועילה המתייחסת להיעדר פרסום, הכל כמפורט בכותרת לבקשה. גם בסעיף 2 לתצהיר שצורף לבקשה מצהירה המבקשת כי מדובר בעילות נוספות לכתב התביעה. הנה כי כן, המבקשת ובאי-כוחה סברו כי מדובר בעילות נוספות ורק תמוה הדבר כי בעת הדיון כאן וגם בתגובתם בכתב הם סותרים את שנאמר על ידם באופן ברור בבקשה. ניתן אולי לתהות אם אכן מדובר בייצוג הולם אם טוענים ב"כ המבקשת בבקשתם כי מדובר בעילות נוספות ובתגובתם הם סותרים טענה זו. כך או כך, לפי טענות המבקשת מדובר בעילות נוספות ואף אני סבורה כי מדובר בעילות נוספות. 4. על פי ההלכה והפסיקה יתיר ביהמ"ש תיקון כתבי טענות כדי שיוכל לדון ולהכריע בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת (ר' זוסמן/סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית) בעמ' 341). הוספת עילות חדשות איננו תיקון אשר נדרש לצורך הכרעה במחלוקות אשר בין הצדדים אלא הוא מהווה הרחבת חזית המחלוקת שבין הצדדים ולטעמי אין להתיר תיקון שכזה. 5. ההלכה שצוטטה לעיל מתייחסת לכלל התביעות אולם היא נכונה שבעתיים כשמדובר בתביעות ייצוגיות. צודקים המשיבים בסעיף 15 לתגובתם כי העילות הנוספות מהוות "מקצה שיפורים" ולא תיקון שמטרתו לדון בשאלות האמיתיות אותן הציגה המבקשת בתביעתה המקורית ובבקשתה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית. כאשר מדובר בתביעה ייצוגית יש לנהוג בבקשת התיקון בזהירות רבה ומכופלת מהזהירות בה ינהגו בתי המשפט בעת דיונם בתביעות רגילות. בתביעות ייצוגיות מדובר, בדרך כלל, בתביעות בסכומים גבוהים למדי, מדובר בסיכונים שהנתבעים בתיקים אלה עומדים בפניהם ולא מצאתי מדוע ייעתר לביהמ"ש לתיקון כתב תביעה שכזה רק ע"י מתן אפשרות למבקשת לכלול על דרך של תיקון כתב תביעה עילות תביעה נוספות ובכך להרחיב את החזית. הזהירות הנדרשת בתיקים מסוג זה מוטלת גם על ב"כ התובעים, אם ברצונם להיות תובע ייצוגי הולם, ועליהם לשקול ולבדוק את מלוא החומר העובדתי והמשפטי לפני שהגישו את כתב התביעה. בתיק זה, כפי שטוענת המבקשת, הבקשה מוגשת לאחר שב"כ התובעת נחשפו לתגובות נתבעים בתיקים אחרים ובעקבות כך הגישו את הבקשה. ניתן היה לצפות מב"כ המבקשת כי יבדקו, יסקרו וילמדו את כל החומר הרלוואנטי לפני שהוגשה התביעה הנוכחית. 6. אשר על כן ולסיכום אני דוחה את הבקשה. המבקשת תשלם למשיבים הוצאות הבקשה בסכום כולל של 10,000 ₪ + מע"מ נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםתביעה ייצוגית