תיק אישי של תלמיד - חיסיון

בית המשפט פסק כי יש להטיל חסיון על התיק האישי של תלמיד בית ספר, כדי שמידע לא יועבר בעתיד לבית ספר אליו ילך בשנה הבאה. להלן פסק הדין בנושא תיק אישי של תלמיד - חיסיון. פסק דין 1. בעתירה שהגישו העותרות, אם ובתה, נגד המשיבים, התבקש בית-המשפט ליתן צו מניעה קבוע המכוון כנגד המשיבים או מי מטעמם "... והמונע כל טיפול ו/או ייעוץ ו/או העברת מידע מצידם של המשיבים, או מי מטעמם, הנוגעים לעותרת 2 (הבת). להציג את התיק האישי של [הבת] בפני המבקשות או בפני בית-המשפט הנכבד; ליתן צו חסיון על התיק האישי של [הבת] ולמנוע העברת מידע מתיק זה לכל גורם שהוא". המשיבים הם עירית חיפה, השרות הפסיכולוגי בעירית חיפה (כמשיב נפרד), משרד החינוך ובית הספר הריאלי. 2. על פי העתירה, עוברת העותרת, התלמידה, מסע התנכלות, שהתקיים עוד קודם להגיעה לבית ספר הריאלי אשר נמשך לאחר מכן, כאשר עזבה לבית ספר אחר. העותרות ציינו בנימוקי עתירתן כי הגישו עתירה קודמת (עת"מ 443/01), בה ניתן פסק דין ביום 2.8.01. על פי נימוקי העתירה, חלפה שנת לימודים נוספת, שבמהלכה חל שינוי נסיבות והוא הבסיס לעתירה שהוגשה. 3. העותרות טוענות שההתנכלות לעותרת, התלמידה, כוללת מעשים שונים שפורטו בעתירה. נכתב עוד שכיוון שההליך הקודם לא הביא להפסקת הפגיעה בעותרת הקטינה, נראה שהדרך היחידה לעשות כן היא להטיל חסיון על תיקה האישי, כדי שמידע לא יועבר בעתיד לבית ספר אליו תלך בשנה הבאה. 4. בנסיבות שפורטו בהחלטות שנתתי, לא נדונה בקשת לצו ביניים במעמד הצדדים ודחיתי בקשה ליתן צו במעמד צד אחד. 5. שמיעת ההליך התעכבה עקב הפגרה ובסופו של דבר נקבעה השמיעה ושמעתי את ב"כ הצדדים. המדינה הגישה בקשה לסילוק על הסף. בתחילת הדיון הודיעו ב"כ העותרות והמדינה כי הגיעו להסכמה, לפיה חוזרות העותרות מהעתירה נגד המדינה, והעתירה נגד המדינה נמחקה. שמעתי טעונים של ב"כ הצדדים. 6. בפני השופטת ש' וסרקרוג בעת"מ 443/01 עמדה עתירה שהגישו העותרות נגד השירות הפסיכולוגי של עירית חיפה. מכיוון שהבת היתה אז תלמידה בבית הספר הריאלי, הורתה השופטת וסרקרוג לצרף את בית הספר הריאלי כמשיב נוסף וכך נעשה. השופטת וסרקרוג דחתה את העתירה, פרט להוראה למחוק שתי מלים מאחד המסמכים בתיק. 7. לאחר שבחנה השופטת את חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, קבעה כי קיימות הוראות מפורשות לגבי איסוף מידע ביחס לתלמידים והעברתו. היא ציינה שההוראות נקבעו לטובת התלמיד. עוד ציינה את המגבלות המוטלות על העברת חומר, הן ביחס למקבל והן ביחס למגבלה, לפיה חלק מסויים מן החומר יכול לעבור רק באישור ההורים. 8. השופטת הוסיפה וציינה שעל פי מידע שבפניה התעוררה בעיה של ביקורים בלתי סדירים בבית הספר, וכתבה כי די בנימוק זה כדי לחייב את יועץ בית הספר וגורמים נוספים לשקול אפשרות של קבלת ייעוץ פסיכולוגי לגבי התלמידה. אמה של הקטינה התנגדה ולכן לא ניתן ייעוץ פסיכולוגי ולא נפתח תיק פסיכולוגי. השופטת וסרקרוג ציינה עוד, שהבעיה של אי סדירות הביקורים של הקטינה בבית הספר, שהיתה בבית הספר הריאלי, החריפה בבית הספר זכרון יוסף, ולכן רשאי בית הספר זכרון יוסף לבקש ולקבל מידע מבית הספר הריאלי, כדי לנסות ולהתמודד עם הבעיה ולחפש לה דרכי טיפול. 9. בהערה לסיום, התייחסה השופטת וסרקרוג למעורבותה של האם, וציינה שמול רצונו של צוות אחראי לנסות לפתור את הבעיות במסגרת בית הספר, הודיעה האם כי אין לה אמון בצוות ולכן לא נעשה דבר, ועל כך, כתבה השופטת, יש להצטער. בפרק התוצאה ציינה השופטת גם את חובתן של הרשויות לטפל בנושא ההעדרויות והביקורים הלא סדירים, והזכירה את החובה המוטלת על הורה לדאוג לביקור סדיר של ילדו בבית הספר. 10. כאמור, בעתירה שבפני נטען שחל שינוי נסיבות. בפתיחת הדיון הודיע ב"כ העותרות, שהקטינה תלמד בשנה הבאה מחוץ לחיפה, והוא מבקש שהחומר בתיקה לא יועבר למקום בו תלמד בהמשך. 11. בא כחו של בית הספר הריאלי הודיע שמזה שלוש שנים אין הבת תלמידה בבית הספר, ולא ברור לו מדוע צורף גם בית הספר הריאלי להליך זה כמשיב. באת כח העיריה, הודיעה שלשרות הפסיכולוגי אין חומר, וכי העיריה לא תיזום העברת חומר למקום אחר, אולם, אם תדרש להמציא חומר כזה, תהיה חייבת לציית לדרישה כזו על פי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. 12. לא היתה הצדקה לנקיטת הליך כזה, לאחר שהשאלה העקרונית נדונה והוכרעה בהרחבה ובפרוט על ידי השופטת וסרקרוג לפני שנה. לא חל כל שינוי בעקרונות העומדים מאחורי ההחלטה כפי שנכתבה בפסק דינה של השופטת וסרקרוג, והנסיון להשיג תוצאה שונה במחלוקת זהה, מיותר לחלוטין. 13. לא למותר לציין שהאם זכתה לפטור מאגרה בגין מצב כלכלי קשה וכי בהליך הקודם פטר אותה בית המשפט מתשלום הוצאות לצדדים אחרים. מצער הדבר שראתה חופש לעצמה להטריד שוב את המשיבים בנקיטת הליך סרק לבית-המשפט, כנראה תוך הסתמכות על כך שמצבה הכלכלי ואולי רגשי השתתפות יביאו את בית-המשפט שלא לפסוק הוצאות לחובתה. קל וחומר שלא היתה הצדקה לצרף שוב את בית הספר הריאלי, שלא צורף בהליך הקודם כאשר צריך היה לצרפו, וצורף עתה אף שלא היה צריך לצרפו, בהתחשב בעובדה שהמערערת כבר אינה תלמידה בו. 14. כאמור, הנושא כולו הוכרע. על הרשויות לפעול על פי חוק. כפי שעולה מן ההליך שבפני, והדברים עלו בדרך אגב ולא התרתי הרחבתם, נמשכת אי הסדירות של לימודי הקטינה בבית הספר. באת כח העיריה הודיעה שלא נקטה בצעדים עקב כך. 15. אני מחייב את העותרת, קאתי בר, לשלם לעירית חיפה ולבית הספר הריאלי, לכל אחד מהם, הוצאות ההליך בסך 6,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך פסק הדין. דיני חינוךחיסיוןתיק אישי