החלטה בפני בקשה לפטור מאגרת בימ"ש. המבקש הינו תושב בית ג'אלה אשר ברשות הפלסטינית. הוא הגיש תביעה נזיקית כנגד המדינה, שעילתה רשלנות, בגין הנזקים אשר נגרמו לבניין מגורים שבו התגורר ביחד עם בני משפחתו, עקב הפצצתו של הבניין ע"י כוחות הביטחון. טענות המבקש: לטענת המבקש, הוא אב למשפחה מרובת ילדים, אשר נפלט מפאת גילו ממעגל העבודה (המבקש הינו בן 65). עקב ההפצצה על ביתו נחרב הבניין שבו התגוררו הוא ובני משפחתו וכל רכושו ירד לטמיון. בעקבות האירוע, עברה משפחתו של המבקש להתגורר בדירה חלופית, דבר הכרוך בהוצאות רבות, המכבידות על מצבו הכלכלי הירוד ממילא. המבקש תמך את בקשתו בתצהיר, לפיו אין לו רכוש או הכנסות כלשהן ועקב כך הוא סמוך עתה על שולחנם של אחרים. טענות המשיבים: ע"פ עמדת המשיבים אין מקום לפטור את המבקש מאגרה, שכן אין הוא עומד בתנאי סעיף 13 לתקנות בתי המשפט (אגרות) ובתנאים שנקבעו בפסיקה. לדעת המשיבים, התובע לא הוכיח העדר יכולת כלכלית וכן לא צירף לבקשתו תצהיר מתאים, המפרט את רכושו ומקורות הכנסתו. כמו כן לא הוכיח המבקש כי ניסה לגייס כספים לתשלום האגרה. מוסיפים וטוענים המשיבים, כי תביעתו של המבקש הוגשה בחוסר תום לב ודי בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף. לגופו של עניין טוענים המשיבים, כי אין כתב התביעה מגלה עילת תביעה כנגד המדינה. דיון: תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) , תשמ"ח - 1987 קובעת: 13. פטור מתשלומה של אגרה (תיקון: תשנ"ב) (א) בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה. (ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכלתו של המבקש לשלם האגרה - ותעודה של לשכת סיוע משפטי תשמש ראיה לכאורה על כך - ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט - (1) לפטור מתשלום האגרה או חלקה; (2) לפטור מתשלום האגרה עבור סעד מסויים בלבד. ..." ע"מ שביהמ"ש יפטור תובע מתשלום אגרה, נדרשים שני תנאים מצטברים: אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה. ההליך מגלה עילה. שני התנאים הנם מצטברים ודי בכך שהמבקש לא הוכיח אחד מהם על מנת לדחות את הבקשה כולה. יכולתו הכלכלית של המבקש: ע"מ להוכיח שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, עליו להביא בפני ביהמ"ש נתונים מלאים על מצבו הכלכלי: "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. לא בכדי מחייבות התקנות בעל דין המבקש פטור מאגרה ליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים (תקנה 13(א) לתקנות בית משפט ( אזרחי) תשמ"ח- 1987). בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד." (בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תקדין עליון 89 (2) עמ' 732). נקבע בפסיקה, כי לא די בכך שאין בידי המבקש סכום הכסף הדרוש, אלא עליו להוכיח כי עשה מאמצים לגייס כסף ממקורות אחרים, בטרם פנה לביהמ"ש לקבלת פטור: "המבקש פטור מאגרה חייב להוכיח - בטרם יזכה בפטור - שעשה נסיונות למצוא את כל אפשרויותיו לגייס כספים גם ממקורות אחרים." (בש"א 220/88 שרייר נ' נקש תק-על 88(3) 156). המבקש לא צירף לבקשתו תצהיר מפורט דיו, שיוכל לעזור לביהמ"ש לעמוד על מצבו הכלכלי האמיתי. אין המבקש מפרט האם ברשותו נכסים נוספים מלבד בניין המגורים שבו התגורר או האם בבעלותו קרקעות וחלקות אדמה נוספות ואם עומדים לרשותו חסכונות כלשהם. המבקש לא צירף תדפיסי חשבונותיו בבנק בו הוא מנהל את ענייניו הכספיים (או אם אין כאלה, מדוע) וכן לא פירט מי מממן את שכר הדירה עבור הדיור החלופי שבו הוא מתגורר כרגע. כמו כן לא פירט המבקש את הכנסות בת זוגתו וילדיו (אשר בוודאי לפחות חלקם כבר בגירים) ואם אין כאלה - מודע הם עדיין סמוכים על שולחנו. מכתב התביעה עולה, כי בבניין המגורים שבו התגורר המבקש, התגוררו בני משפחה נוספים. אין הסבר בתצהיר שצורף, האם פנה אליהם המבקש לקבלת הלוואה והאם אלה סירבו לסייע בידו. כמו כן אין איזכור של ניסיונות לקבלת הלוואות מגופים פיננסיים אחרים. די בכל אותם ליקויים בתצהירו של המבקש שצויינו לעיל, ע"מ לדחות את בקשתו. למעלה מן הדרוש אוסיף, כי לא נראה לי שיש לתובע עילת תביעה. ס' 5 לפקודת הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב 1952 קובע: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא ההגנה לישראל". על הגדרת המושג "פעולה מלחמתית" אמר ביהמ"ש: "לשם הכרעה בשאלה האם פעולה היא מלחמתית, עלייך לבחון את הפעולה - ולא את המלחמה. אם בפעולה ניכרים סימני היכר של לחימה, אם היא פעולה שנוהגים או רגילים לבצעה תוך כדי מלחמה, כי אז הפעולה היא מלחמתית ואין נפקה מינה אם מתקיימת מלחמה או אם לאו... כדי להסיר אחריות מעל המדינה, חייבת הפעולה להיות מלחמתית של צבא ההגנה לישראל, כלומר פעולה צבאית שבדרך כלל אין הצבא מבצע אותה אלא בשעת לחימה בלבד..." (ע"א 311/59, 317/59 מפעל תחנת הטרקטורים בע"מ נ' י. חייט ואח' וערעור שכנגד, פ"ד יד, 1613, הדגשה במקור). בפסק הדין הנדון, לא הוכרה שמירה כ"פעולה מלחמתית", שכן זו פעולה המתבצעת בכל ימות השנה, הן בזמן שלום והן בזמן מלחמה ואין בה, מטבעה, אלמנט של לחימה. לעומת זאת, הפצצה על בתים בבית ג'אלה אולי מתרחשת בתקופה זו מדי יום ביומו, אך לא ניתן לומר שזו פעילות שנעשית הן בזמן שלום והן בזמן מלחמה, אם צה"ל מפגיז בתים בבית ג'אלה או יורה עליהם, הדבר נעשה ככל הנראה, אם כתגובה לירי שבוצע מבתים אלו ממש לעבר שכונת גילה בירושלים, ירי שכתוצאה ממנו נגרם נזק הן בגוף והן ברכוש ואם לצורכי מניעת הירי הנ"ל, ואין ספק שחילופי הירי בין צה"ל לבין יורים פלשתינים נושאים אופי של לחימה. יתר על כן: המבקש מבסס עילתו על סעיף הרשלנות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בגין נזק שארע לדבריו בתחומי הרשות הפלשתינית כתוצאה מ"רשלנות". לא נראה לי כי התובע יכול להוכיח כי המדינה חבה לו חובת זהירות מושגית וככל הנראה גם לא חובת זהירות קונקרטית, בנסיבות שתוארו בכתב התביעה. על פניו, נראה כי אין תביעתו של המבקש מגלה עילת תביעה ודין תביעתו להידחות. אם עדיין רוצה המבקש להמשיך ולהסתכן בניהול תביעתו, יתכבד וישלם את האגרה, ולא יעביר את הסיכון על כתפי המדינה והציבור. לאור האמור לעיל, הריני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה. התובע ישלם את אגרת המשפט תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, שאם לא ייעשה כן תמחק תביעתו על הסף. פטור מאגרהתביעות נגד המדינהאגרה