עתירה מנהלית זו הוגשה על פי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק") ובה מבקשים העותרים להורות למשיבים למסור להם מידע המתייחס לכל נכסי הווקף המוסלמי בתל-אביב - יפו, שהוקנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים ולא שוחררו, וכן מידע של כל נכסי הווקף המוסלמי באזור תל-אביב - יפו, ששוחררו והועברו ע"י האפוטרופוס לנכסי נפקדים לועד הנאמנים של תל-אביב - יפו. העובדות: 1. א. העותרת 1 (להלן: "העותרת") היא עמותה רשומה בישראל הפועלת, לטענתה, למען זכויות האדם ביפו ולשיפור מצבה ומעמדה של האוכלוסיה הערבית בעיר. ב. העותר 2 הינו תושב יפו, מוסלמי, המשמש במסגרת פעילותו הציבורית כיו"ר העותרת. ג. העותרים 3-5 הינם תושבי יפו, מוסלמים, העוסקים אף הם מזה שנים רבות בפעילות ציבורית בקרב האוכלוסיה המוסלמית ביפו. 3. על פי חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950, ינהל האפוטרופוס לנכסי נפקדים (משיב 1) (להלן: "האפוטרופוס") את הנכסים שברשותו וישתמש בהכנסותיהם למטרות שפורטו בחוק. האפוטרופוס רשאי לשחרר נכסים לועד הנאמנים ובענייננו, שוחררו נכסים לועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי לתחום תל-אביב - יפו - משיב 2 (להלן: "ועד הנאמנים"). 4. בעתירתם טוענים העותרים כי התגלו ליקויים בתפקודו של ועד הנאמנים אשר מצא ביטויו גם בדו"חות מבקר המדינה. עוד טוענים העותרים כי לאוכלוסיה המוסלמית ביפו בכלל, ולעותרים בפרט, אין כל מידע אודות נכסי הווקף בתחום ת"א הנמצאים בידי האפוטרופוס. אי לכך פנו העותרים, ביום 18.10.06, ליחידה לפניות הציבור וחוק חופש המידע אצל משיב 3, למסור להם את המידע כדלקמן: מידע מהאפוטרופוס: א. רשימת כל נכסי הווקף המוסלמי הקיימים בת"א- יפו, לרבות כתובת מדוייקת של כל נכס. ב. מצבו המשפטי של כל נכס של הווקף המוסלמי בת"א-יפו, היותו מושכר או לא, סוג השכירות, היותו בשימוש או ריק מאדם וכו'. ג. רשימה של כל נכסי הווקף המוסלמי בת"א-יפו ששוחררו או הועברו לועד הנאמנים ותאריך העברתם. ד. רשימת כל נכסי הווקף המוסלמי בת"א-יפו שהוקנו לאפוטרופוס ולא שוחררו. ה. פרטים מדוייקים על ההכנסות השנתיות מכל נכס של הווקף המוסלמי בת"א-יפו, ולאלו מטרות נעשה שימוש בהכנסות אלה מאז ינואר 1996. ו. פרטים מדוייקים אודות התמורה שהתקבלה בגין כל נכס של הווקף המוסלמי בת"א-יפו שיצא מרשות האפוטרופוס לנכסי נפקדים מאז ינואר 1996, ופרטים אודות השימוש שנעשה בכספים אלה. מידע מועד הנאמנים: א. רשימת כל נכסי הווקף המוסלמי באזור ת"א-יפו ששוחררו והועברו לועד הנאמנים ומנוהלים כיום ע"י ועד הנאמנים, ומועד העברתם. במידה ולא מונה ועד נאמנים לאזור ת"א-יפו מאז ינואר 1996 ו/או נכס מסויים הועבר במהלך תקופה זו לניהול גורם אחר, מבוקש לציין למי הועבר ניהול הנכס, תוך פירוט הגורם המנהל בכל תקופה. ב. מצבו המשפטי של כל נכס של הווקף המוסלמי שהועבר לניהול ועד הנאמנים, היותו מושכר או לא, סוג השכירות, היותו בשימוש או ריק מאדם וכו'. ג. פרטים מדוייקים על ההכנסות השנתיות מכל נכס של הווקף המוסלמי בת"א-יפו המנוהל ע"י ועד הנאמנים, ולאלו מטרות נעשה השימוש בהכנסות אלה מינואר 1996. ד. פרטים מדוייקים אודות התמורה שהתקבלה בגין כל נכס של הווקף המוסלמי בת"א-יפו שיצא מרשות ועד הנאמנים מינואר 1996 ופרטים אודות השימוש שנעשה בכספים אלה מאותו מועד. ה. העתק של התקציב השנתי של ההכנסות וההוצאות בנוגע לנכסים שברשות ועד הנאמנים משנת 1996. ועד הנאמנים מתבקש לציין לגבי כל שנה אם התקציב אושר אם לאו, ע"י הממשלה. 5. א. ביום 10.12.06 השיבה הממונה על פניות הציבור וחוק חופש המידע במשרד האוצר (משיב 3) כי בשל היקפו של המידע המבוקש היא מאריכה ב- 30 יום נוספים את המועד להודעה על החלטתה. ב. ביום 28.12.06 נשלחה תשובה לב"כ העותרים מטעם הלשכה המשפטית של משיב 3. עיון בתשובה זו מעיד כי אין בה כל מענה מהותי לבקשה לקבלת מידע, למעט הפניה לעורך דין אילן שרקון המסייע בניהול ועד הנאמנים, אשר ישיב לבקשה לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע. ג. ביום 7.1.08 שלח ב"כ העותרים למשיב 3 תגובה להודעתם בה ציין כי מכתבם מיום 28.12.06 הינו "תיאור היסטורי של תלאות ועדי הנאמנים של העיר ת"א-יפו והפניה (שוב) לעורך דין אילן שרקון אשר כאמור לא השיב לנו משך חודשים" (סעיף 7 למכתב). בסעיף 9 למכתב מציין ב"כ העותרים כי: "במכתבך אין התייחסות לבקשתנו לקבלת מידע מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים, אשר אינו קשור לעורך דין אילן שרקון. כמו כן, לא קיבלנו כאמור כל מידע הקשור לנכסים המנוהלים ע"י ועד הנאמנים...". ד. ביום 25.1.07 שלח עורך דין שרקון (מטעם ועד הנאמנים) מכתב לב"כ העותרים אליו צירף רשימה ובה פירוט נכסי ועד הנאמנים ששוחררו לטובתו והועברו לניהולו לפי סעיף 29א לחוק. בסעיף 4 למכתב ציין עורך דין שרקון כי רוב נכסיו של ועד הנאמנים הינם נכסים לא פירותיים וציין כי "בהקשר זה אשמח לפרט יותר באם תחפוץ בכך בפגישה במשרד הח"מ, הכל כמובן בכפוף לשמירה על פרטיותם של צדדים שלישיים, כגון שוכרי הנכסים ו/או בכפוף לכל דין". עוד הוסיף עורך דין שרקון, בסעיף 6 למכתב, כי איתור וריכוז המידע בדבר כל נכסי הווקף מצריך איסוף נתונים בלתי זמינים וכרוך בתהליך מורכב וארוך לרבות הקצבת משאבים גדולה ועיבוד חומר. בסעיף 8 למכתב מציין עורך דין שרקון כי המידע שנשלח על ידו הוא בנוסף למידע שקיבל ב"כ העותרים בע"פ, במסגרת שיחותיהם הטלפוניות. 6. תשובות המשיבים לא הניחו את דעתם של העותרים ומשום כך הגישו את העתירה נשוא פס"ד זה, וביקשו לקבל את המידע אשר פורט על ידם במכתבם, כמפורט לעיל. 7. משיבים 1 ו- 3 (להלן: "המשיבים") מבקשים לדחות את העתירה. לטענתם, נמכרו כל נכסי ההקדש אשר הוקנו לאפוטרופוס והוא איננו מנהל נכסים אלה. עוד טוענים המשיבים כי המועצה המוסלמית העליונה (מנהלת ההקדש) היא הגוף הנפקד ולא הציבור, האפוטרופוס איננו נאמנו של הנפקד אלא הבעלים כחוק של הנכסים, ומשום כך אין האפוטרופוס חייב דין וחשבון לנפקד עצמו ולא, כל שכן, בפני מי שאיננו נפקד. המשיבים טוענים כי המידע איננו מצוי בידי האפוטרופוס ואיתורו כרוך בהקצאת משאבים גדולה ובלתי סבירה הכרוכה בפעולות איתור מידע ועיון בנסחים היסטוריים בלשכות רישום המקרקעין השונות. בעת רישומם של הנכסים שהוקנו לאפוטרופוס וכן בעת שחרורם או מכירתם, לא נעשית אבחנה בין סוגי הנכסים הנפקדים ומשום כך אין לאפוטרופוס יכולת להבחין בין סוגי הנכסים. תיעוד בדבר הנכסים שהוקנו או נמכרו נמצא במרשם הרשמי המנוהל ע"י האגף לרישום והסדר במשרד המשפטים, הפתוח לכלל הציבור. המשיבים מעירים כי במשרדי האפוטרופוס אותרה רשימה ישנה שמקורה לא ידוע הכוללת, לכאורה, נכסי הקדש ביפו. הרשימה איננה מלווה בנסחי רישום ומשום כך אין אפשרות לקבוע את מידת נכונותה הן מבחינת התוכן והן מבחינת ההיקף, והאפוטרופוס איננו עושה בה שימוש. האפוטרופוס איננו מנהל מאגר על פי חוק בדומה לרשם המקרקעין ומשום כך אין בידיו רשימה מרוכזת של הנכסים שהוקנו לו על פי החוק. המשיבים טוענים כי אין למסור את המידע בשל החשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה. בשיחות מדיניות אשר התקיימו בעבר עם הפלסטינים הועלה, בין היתר, נושא הפליטים ונכסיהם. לעמדת המשיבים, קרוב לוודאי כי חשיפת המידע המבוקש יפגע באופן ממשי ביחסי החוץ של מדינת ישראל. 8. משיב 2 מבקש אף הוא לדחות את העתירה. לטענתו, עובר להגשת העתירה קיבל ב"כ העותרים את כל המידע המבוקש ברשימה הכוללת גוש, חלקה ופרטים מזהים. לגבי שאר המידע הודיע משיב 2, כך לטענתו, כי ישמח ליתן פרטים נוספים ולהעמיד לרשותו מידע נוסף בפגישה שהוא מציע לקיימה. לאור החשש כי העברת מידע עלול לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים, קיים קושי להעביר את מלוא המידע. בסעיף 6 לתגובה טוען שוב משיב 2 כי הציע לב"כ העותרים לקבל מידע תוך שמירה על פרטיות צדדים שלישיים, אולם ב"כ העותרים עמד על זכותו לקבל את מלוא המידע. המשיב 2 ממשיך וחוזר על הצעותיו בעבר ובהווה למסור פרטים לעותרים תוך שמירה על פרטיותם של צדדים שלישיים אולם, כעובדה, לא שלח כל מסמך אשר יש בו, לפחות, מידע על הפרטים שמבקשים ב"כ העותרים ואשר ניתן למסרם, גם על פי עמדתו של משיב 2. משיב 2 טוען בתגובתו כי העותרת מס' 1 איננה "אזרח ישראלי" או "תושב" ומשום כך ועל פי סעיף 1 לחוק, היא איננה זכאית להגיש את העתירה. עוד טוען הוא בתגובה כי עותרים 2-5 לא הגישו בקשה לקבלת מידע ומשום כך אין הם רשאים להגיש את העתירה, לאור האמור בסעיף 17 לחוק. 9. בעתירה זו ובתגובת המשיבים דן פסק-דין זה. דיון: 10. משיב 2 טוען כי העותרת איננה "אזרח ישראלי" או "תושב" ומשום כך אין היא יכולה להגיש את העתירה לאור האמור בסעיף 1 לחוק. דין טענה זו להידחות. בסעיף 2 לחוק הוגדר תושב, בין היתר, כתאגיד שהתאגד לפי הדין בישראל. העותרת היא תאגיד, לא נטען כי היא התאגדה שלא על פי הדין הישראלי, ומשום כך היא רשאית להגיש בקשה לקבלת מידע וכן להגיש את העתירה. בנוסף על כך, משיבה 2 לא חזרה על טענתה זו בסיכומים ומשום כך ויתרה על הטענה. 11. משיבה 2 טענה בתגובתה כי מבקשים 2-5 לא הגישו את הבקשה לקבלת מידע ומשום כך אין הם זכאים להגיש את העתירה . משיבה 2 לא חזרה גם על טענה זו בסיכומיה ומשום כך ויתרה על הטענה. העתירה כנגד משיבים 1 ו- 3 12. המשיבים טענו כנגד העתירה בשלושה מישורים, כמפורט בסעיף 7 לעיל. מאחר ומצאתי כי דין העתירה כנגד משיבים 1 ו- 3 להידחות מהנימוק של חשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, לא מצאתי צורך לדון בשאר הנימוקים. 13. המשיבים טענו בסעיף 23-24 לתגובה כדלקמן: "23. בשיחות מדיניות אשר התקיימו בעבר עם הפלסטינים הועלה בין היתר נושא הפליטים ונכסיהם. קרוב לוודאי כי חשיפת המידע המבוקש ע"י העותר תפגע באופן ממשי ביחסי החוץ של מדינת ישראל בהקשר זה. 24. מצ"ב תצהיר סמנכ"ל לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ המאשר עמדה זו. אין בידינו להרחיב בעניין נימוק זה, מטעמים מובנים. אך נבקש להרחיב במסגרת המתכונת הקבועה בסעיף 17(ב) לחוק, לפיו 'בית המשפט רשאי, מהטעמים המנויים בסעיף 9, לשמוע טענות מפי בא-כוח הרשות הציבורית בדלתיים סגורות וללא נוכחות העותר או בא-כוחו' ככל שבית המשפט ימצא לנכון". בהחלטה מיום 5.5.08 נעתרתי לבקשת המשיבים להציג ראיות חסויות וביום 8.1.09 התקיים דיון במעמד ב"כ המשיבים, במסגרתו העיד מר יעקב הדס, סמנכ"ל משרד החוץ, האחראי על אגף מזרח תיכון ותהליך שלום במשרד החוץ. עדותו של מר יעקב הדס משתרעת על פני 4 עמודים (חסויים) כשבמסגרת הדיון הוגשו גם מסמכים אשר סומנו בימ/1 ו-בימ/2. מעדותו של מר יעקב הדס ומהמסמכים שהוגשו עולה חשש ממשי ובוודאות קרובה כי גילוי המידע יפגע ביחסי החוץ של מדינת ישראל. עוד שוכנעתי, במסגרת האיזון אותו יש לשקול ולאור מעמדה הנורמטיבי של הזכות לחופש המידע, כי גילוי המידע עלול לפגוע, בוודאות קרובה ובאופן ממשי, ביחסי החוץ של ישראל, ומאזן השיקולים נוטה לזכות המשיבים. מצאתי לציין כי עדותו של מר הדס איננה מתייחסת רק ליחסים עם הפלסטינים, כמפורט בסעיף 23 לתגובה, אלא ליחסים עם גורמים נוספים, כמפורט בעמוד 3 (למטה), עמ' 4 (באמצע) ועמ' 5 לפרוטוקול (החסוי). בעניין דומה ר' גם פס"ד מיום 18.11.07 עת"מ (י-ם) 105/07, אריה יצחק הניג נ' מדינת ישראל - משרד האוצר והאפוטרופוס לנכסי נפקדים,. 14. אי לכך ולאור האמור לעיל, העתירה כנגד משיבים 1 ו- 3 נדחית. העתירה כנגד משיב 2 15. משיב 2 חוזר ומדגיש בכתבי הטענות ובטיעונים בע"פ כי הוא מוכן לפרט יותר, בפגישה בע"פ עם ב"כ העותרים, את חלק מהמידע המבוקש. בסעיפים 10-12 לסיכומים מפרט משיב 2 את הפרטים שהציע בעבר ואת אלה שהוא מוכן למסור. "הצעות" אלה אינן יכולות להוות תחליף לחובתו של משיב 2 למסור את המידע, בתגובה לבקשה שהוגשה ע"י העותרים, ואין הוא רשאי להתנות תנאים במסגרת פגישות למסירת חלק מהמידע. על משיב 2 היה להגיב בכתב, באופן מלא ומפורט, לבקשת העותרים לקבלת מידע ביחס לכל הפרטים המבוקשים. מקום בו סבר משיב 2 כי הוא מסכים ליתן את המידע כולו, יעשה כן. מקום שסבר משיב 2 כי הוא יכול ליתן את המידע בחלקו, כשלגבי חלק מהמידע הוא סבור כי איננו יכול לגלותו, עליו להשיב על כך בצורה מפורטת ומנומקת. מקום שאיננו יכול להעביר כלל את המידע, לשיטתו, יפרט גם זאת. אין זה תפקידו של ביהמ"ש לבדוק את כלל המסמכים והעובדות ולהחליט אלו מהם יש למסור ולגבי אלו מהם עומדת למשיב 2 זכות שלא לגלותם, כל עוד לא מסר המשיב תגובה מפורטת וראויה לבקשת העותרים. בית המשפט ידון בטענות שהעלה משיב 2 רק לאחר שבפניו מונחת תגובה מלאה ומפורטת לבקשת המידע, בין אם ניתן למסור את המידע כולו או מקצתו, ובין אם לא ניתן למסור את המידע. 16. אשר על כן אני נעתרת לעתירה בחלקה ומורה למשיב 2 למסור תגובה, תוך 30 ימים, לפנייתם של העותרים אליו מיום 18.10.06. אין באמור לעיל כדי לקבוע כי משיב 2 חייב למסור את כל הפרטים. פסק דין זה קובע כי על משיב 2 להשיב לבקשת העותרים מיום 18.10.06 באופן מפורט, מפורש, ומנומק. אם התשובה לא תניח את דעת העותרים, הם רשאים לפעול בכל דרך משפטית, לפי שיקול דעתם. הוצאות: 17. העותרים פנו למשיבים 1 ו- 3 בבקשה לקבלת מידע, אולם לא זכו לכל תשובה עניינית ביחס למידע המבוקש מהם. משיבים 1 ו- 3 הפנו את העותרים למשיב 2 וטענותיהם המהותית הועלו, לראשונה, בתגובה לעתירה נשוא פסק-דין זה. אי לכך, ועל אף שהעתירה נגדם נדחתה, אין הם זכאים להוצאות. 18. לאור התוצאה אליה הגעתי ולאור התנהלות משיב 2, זכאים העותרים להוצאות ממשיב 2. 19. סוף דבר, העתירה כנגד משיבים 1 ו- 3 נדחית. העתירה כנגד משיב 2 מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל. 20. משיב 2 ישלם לעותרים הוצאות האגרה וכן שכ"ט עורך דין בסך 10,000 ₪ + מע"מ. 21. החומר החסוי המצוי בכספת בית המשפט יועבר לידי ב"כ משיבים 1 ו- 3. 22. המזכירות תשלח העתק מפסק-דין זה לצדדים. ניתן היום, כ' סיון תש"ע, 02 יוני 2010, בהעדר הצדדים. נכסי נפקדיםעורך דין