רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי

על פי פקודת הראיות דרוש טעם מיוחד על מנת שבית המשפט יורה על הגשת רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי, כאשר הבנק איננו בעל דין. להלן החלטה בסוגיית הגשת רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי: החלטה 1. זו הפעם השלישית שמוגשת בקשה מטעם ב"כ התובעים לזימון גורף של מנהל סניף בנק, על מנת שיביא עמו מכלול מסמכים לגבי חברה, שהנתבעים בתיק זה היו מנהליה. מתבקשים כל מסמכי הפתיחה של חשבונות, מסמכי ערבויות, דפי חשבון של כל החשבונות של החברה משנת 94 ואילך, תוצאות כל התדיינות משפטית בין הבנק לחברה או למנהלים או לקרובי משפחה (!) וכן מסמכים המתעדים העסקת עורך דין ע"י הבנק. (ראה בקשות מיום 17.1.02, מיום 5.2.02 והחלטותי מיום 5.2.02 ומיום 7.2.02 הדוחות את הבקשה). 2. הבקשה חוזרת על עצמה בשינויים מזעריים לעומת הבקשות הקודמות, ולא שינתה מהותה במאום. 3. מצאתי לנכון להסתייג תחילה מנוסחה של הבקשה השלישית, אשר איננה מכבדת, בלשון המעטה, את עורכה. 4. לגופו של ענין - בתיק זה מבקשים התובעים לתבוע את מנהלי החברה ובעלי מניותיה, וזאת לאחר שנוכחו כי פסק דין שניתן כנגד החברה בשל ליקויי בנייה, לא ניתן לביצוע בשל כך שהחברה חדלת פרעון. לתובעים טענות שונות כנגד המנהלים. למרות שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התביעה, בשלב זה אינם מגלים ראיה כלשהיא או ראיה לכאורה לחשדות שיש לתובעים כנגד המנהלים. 5. התובעים מבקשים להזמין את מנהלת סניף הבנק על מנת שתביא עמה את שפע המסמכים המבוקש, כפי שמנוסח בבקשה. 6. הבנק איננו בעל דין בתביעה זו. 7. ב"כ התובעים מופנה לס' 38 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א 1971, שזהו נוסחו - "אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ה) בהליך משפטי שהתאגיד הבנקאי אינו בעל דין בו, אין כופים בנקאי או פקיד של תאגיד בנקאי, להגיש רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי, שתוכנה ניתן להוכחה לפי סימן זה, או להעיד דברים, על עסקאות או חשבונות הרשומים ברשומה המוסדית, אלא לפי צו בית המשפט שניתן מטעם מיוחד. דהיינו, דרוש טעם מיוחד על מנת שבית המשפט יורה על הגשת רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי, כאשר הבנק איננו בעל דין. דרישה זו נובעת מהעובדה כי המערכת הבנקאית מושתתת על יחסי אמון וחובת סודיות. ללא שימור אלו, יפגע האינטרס הלאומי כלכלי בקיומה של מערכת זאת. אינטרס ציבורי זה הוא שנותן ייחוד לטובת הסודיות הבנקאית ומבדיל אותה מחובת סודיות שמקורה בהסכם, שאין לציבור ענין בו. 8. בבקשה גורפת של זימון עד ודרישה להבאת מסמכים באמצעותו ללא מיקוד, המתפרשים על פני שנים מספר, יש על בית המשפט להפעיל שיקול דעת האם להתיר את הזימון. על אחת כמה כשמדובר בפקיד של תאגיד בנקאי והמסמכים הנדרשים הם שפע של מסמכים ללא מיקוד, ללא ציון הענין הספציפי. 9. ענין זה נידון בהרחבה בע.א. 1917/92 סקולר נ. ג'רבי, פד מז 5 עמ' 764. בית המשפט קובע מהם הקריטריונים שינחו את בית המשפט בעריכת מאזן האינטרסים של שמירה על זכות הפרטיות מחד למול זכות הציבור להשיג מידע למטרה זו או אחרת. ואלו ארבעת השאלות שעל בית המשפט לשאול את עצמו - "השאלה הראשונה שעל בית המשפט להשיב עליה היא מידת החיוניות והחשיבות של המידע המצוי בחשבונות הבנק, להכרעה במחלוקת שבין הצדדים (בהנחה כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה). שנית, על בית המשפט לתת דעתו אם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות, שכן לא די בטענה בעלמא בדבר הרלוונאטיות והחיוניות של החשבונות, העלולה להיות מסווה ל"דיג ראיות". שלישית, על הצד המבקש גילוי חשבונות הבנק לשכנע את בית המשפט כי אין בידיו להישען על ראיות חלופיות, שאין בהן פגיעה בפרטיות. ורביעית, היקפו של גילוי החשבונות אסור לו שיחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי." 10. הצגת השאלות במקרה דנן, ומתן התשובה להם מלמד על כך כי אין מקום לאשר זימון העדה, כפי שנוסח בהזמנתה. טענות התובעים הנטענות עד היום הינן טענות בעלמא. לא הונחה תשתית ראייתית בסיסית שתצדיק ולו לכאורה את גילוי החשבונות ושפע המסמכים המבוקש. כבר ציינתי בהחלטה קודמת כי זהו למעשה ביצוע דיג. רואה חשבון של החברה נתן תצהיר מטעמה המתיחס אחת לאחת לטענות התובעים. לב"כ התובעים זכות לחקירה נגדית. מסמכי חברה צורפו לתשובות לשאלון. הנתבעת הגיבה בפרוט לשאלון שנשלח אליה. כל אלו ראיות חלופיות להוכחת טענות התביעה, שכבר אושרו על ידי בהחלטה קודמת. ב"כ התובעים לא צמצם עצמו לסוג מסמכים מסויים, או לפעילות מסויימת, אלא בקש, כלשון הבקשה, כל דפי החשבון משנת 94 ואילך, כתבי ערבויות שניתנו לבנק להבטחת חוב החברה לבנק, בין אם על ידי המנהלים ובין אם על ידי בני משפחה, ועוד שפע מסמכים אחרים שהנייר נכנע להם בשתיקה, והכל מבלי שיראה מה טעם יש באיסוף מסמכים אלו המשתרעים על פני שנים, תוך כדי מהלך עדות. על פניו אין במסמכים אלו לשרת את הטענות, כפי שנטענות בכתב התביעה. היקפי הגילוי הנדרשים לא רק שעל פניו אינם חיוניים, אלא אף חורגים מעבר למתחייב בעשיית צדק בהליך זה. 11. ניהול משפט הוכחות יש להכין מראש. לא בכדי ניתנו כלים שונים לבעלי הדין כמו שאלונים, גילוי מסמכים, בקשה למסמכים ספציפיים, או נסיון לעשות שימוש בס' 39 לפקודת הראיות, שהיה נידון לגופו. שימוש בכלים אלו אמור למקד את דרישת המסמכים לעד שמוזמן. המתנה עד למועד יום ההוכחות, כשבאותו יום אמור הדיון להסתיים, ובקשה לזמן עד שיביא לאותו היום מטעני ארגזים של מסמכים שונים, מבלי שהונחה תשתית ראייתית לכאורית שמסמכים אלו נחוצים, איננה מעשית, איננה יעילה, על פניו איננה יכולה לקדם את ענינם של התובעים, וחוטאת להליך עשיית הצדק. 12. הבקשה נדחית. בנקרשומה מוסדית