סבירות דרישת ניסיון במכרז

סבירות דרישת ניסיון במכרז 1. עתירה לביטול תנאי סף בדבר ניסיון קודם, שנקבע בין תנאי מכרז שפרסם המשיב 1 לקבלת הצעות לאספקת שרותים להפעלת גוררות וספינות ולקשירה של כלי שיט בנמל חדרה (מכרז מס' 13/2010 - להלן "המכרז"). המחלוקת מתמקדת בדרישה שהמציע במכרז יצרף להצעתו את שמותיהם של 3 רבי חובלים, תושבי או אזרחי ישראל העובדים אצלו, או כאלו שהתחייבו כלפיו לעבוד עבורו, ואשר הינם בעלי ניסיון של לפחות שנה בהפעלת גוררות בשיטת המדחוף "אזימוט סטרן דרייב". לטענת העותרת הצבת דרישה זו כתנאי סף להשתתפות במכרז, מונעת כל תחרות אמיתית, שכן רק המשיבה 2 יכולה לעמוד בתנאי זה. רקע 2. נמל חדרה משרת את תחנת הכוח "אורות רבין" המופעלת על ידי פחם מיובא. נמל חדרה הינו נמל פתוח - דהיינו, אינו מוגן על ידי שובר גלים. מזח הנמל בנוי בניצב לקו החוף ואניות נושאות פחם נקשרות אליו ופורקות את הפחם עבור תחנת הכוח. ארכו של המזח הינו כ-2,000 מטר מקו החוף ופועלים עליו 3 מנופים הפורקים את הפחם מהאוניות. קשירתן של האוניות נעשית בחלקו המערבי של המזח המרוחק מקו החוף. אוניות המטען הנושאות את הפחם הינן אוניות גדולות מימדים, באורך של כ-300 מטר וברוחב של כ-50 מטר, שוקע האוניות הינו כ-18 מטר (ראה תצהירו של מאיר ענבל). האוניות הפוקדות את הנמל נעזרות בגוררות על מנת להיקשר למזח או לשם יציאה מהנמל. אין חולק כי תנאיו המיוחדים של הנמל, היותו פתוח וחשוף לרוחות ולגלים, וגודל האוניות, מביאים לכך כי הליך הצמדת האוניות למזח וקשירתן הינו הליך מורכב ושלובים בו סיכונים רבים לאוניות ולמזח. מהתיאור שנמסר על ידי המשיב 1 (להלן "המשיב") מתברר, כי הליך הקשירה מתחיל כשני ק"מ מהנמל, כאשר נתב הנמל עולה על סיפון האוניה. לאחר עלייתו של הנתב, נקשרות לאוניה גוררות באזורי החרטום והירכתיים. מרגע זה ואילך עוסקות הגוררות במשיכת ודחיפת האוניה למקום קשירתה. 3. לצורך ביצוע הליך הקשירה המורכב, החל נמל חדרה להשתמש, החל משנת 1997, בשתי גוררות הפועלות בשיטת המדחוף "אזימוט סטרן דרייב" ( "שיטת "A.S.D). מבלי שאפרט את כל פרטי שיטה זו, אציין כי לגוררות הפועלות בשיטת A.S.D. שני מדחפים אשר כל אחד יכול להסתובב על צידו 360 מעלות. השימוש בשני המדחפים מאפשר לגוררות יכולת תמרון גדולה מהרגיל. השליטה בשני המדחפים מחייבת מיומנות רבה, שכן לכל מדחף מצערת עצמאית. על רב החובל המפעיל את הגוררת לדעת לשלוט בשני המדחפים, לתאם את פעולתם ולהפעיל את הגוררת למילוי תפקודה. 4. מתברר כי בישראל פועלות גוררות בשיטת A.S.D. רק בשני נמלים; נמל חדרה ונמל קצא"א באשקלון. בכל שאר הנמלים בישראל משתמשים בגוררות הפועלות בשיטות אחרות. עוד מתברר, כי בכל נמלי הארץ, פרט לנמל חדרה, מופעלות הגוררות על ידי צוותים המועסקים ישירות על ידי הנמלים השונים. בנמל חדרה מופעלות הגוררות על ידי קבלן חיצוני, המפעיל את הגוררות שהן בבעלות הנמל. 5. עד שנת 2000 סיפקה המשיבה 2 (להלן גם "סנפיר") שירותים להפעלת הגוררות על פי הסכם בינה לבין הנמל, שנכרת בעקבות מכרז שפורסם קודם להכנסת הגוררות הפועלות בשיטת A.S.D לעבודה. מתצהירו של מר ענבל, רב חובל המשמש כנתב בנמל, עולה כי לצורך הפעלת הגוררות נשלחו רבי חובלים, העובדים אצל סנפיר, להכשרה בהולנד ולאחר מכן עבדו בפיקוח והשגחה של מדריכים עד שצברו ניסיון מספיק לביצוע העבודות בעצמם. משנת 2000 ואילך פירסם הנמל שני מכרזים לקבלת שירותים להפעלת הגוררות; מכרז אחד נערך בשנת 2000 והשני בשנת 2005. בשני מכרזים אלו נקבעו תנאי סף הכוללים דרישה כי המציע יעסיק רבי חובלים בעלי ניסיון בהפעלת גוררות בשיטת A.S.D.. מתשובת באת כוח הנמל בדיון מתברר, כי בשני מכרזים אלו זכתה סנפיר וכי פרט לסנפיר לא השתתף כל מציע שעמד בתנאי הסף האמור. 6. בשל ייחודה של שיטת המדחוף האמורה, ומיעוט הנמלים העושים בה שימוש, מצויים בישראל רבי חובלים בודדים בעלי הכשרה וניסיון בהפעלת גוררות בשיטה זו. חלקם מועסקים על ידי נמל קצא"א וחלקם מועסקים על ידי סנפיר. פרט לרבי החובלים המועסקים על ידי שני גורמים אלו אין בנמצא רבי חובלים פעילים נוספים בעלי ניסיון בשיטה. לגרסת סנפיר מצויים בישראל 3 רבי חובלים נוספים שכיום אינם פעילים; אחד מהם שמו דרור מאור, אשר פרש מקצא"א לפני מספר חודשים; רב חובל נוסף (מר עודד ורדי) היה זמין בשנת 2005, אולם אין פרטים לגבי ניסיונו ומקום הימצאותו ועבודתו כיום. סנפיר מזכירה גם רב חובל שלישי שצבר ניסיון בחו"ל, אולם אינה נוקבת בשמו ולא ידוע למי הכוונה. מכל מקום, לגרסת העותרת שלא נסתרה, בישראל ישנם בסך הכל 8 רבי חובלים פעילים בשיטת המדחוף האמורה וכולם מועסקים על ידי סנפיר ונמל קצא"א. ההליכים הקודמים 7. כאמור, בשנת 2005 פורסם המכרז הקודם למתן שירותי הפעלה לגוררות בנמל חדרה (מכרז 10/05) (להלן "מכרז 2005"). גם במכרז 2005 נדרש כל מציע לצרף להצעתו שמות ופרטים של 3 רבי חובלים בעלי ניסיון של שנה לפחות בהפעלת גוררות בשיטת המדחוף A.S.D.. חברת מטאור ספנות בע"מ אשר ביקשה להתמודד במכרז 2005, הגישה עתירה לבית משפט זה לביטול תנאי הסף בדבר ניסיונם הקודם של רבי החובלים (עת"מ 1267/05). בית המשפט, כב' השופטת ר' חפרי-וינוגרדוב, דחה את העתירה וקבע כי דרישת הניסיון הינה דרישה סבירה, ואין בה משום פגיעה בעיקרון השוויון. על פסק הדין בעת"מ 1267/05 הוגש ערעור לבית המשפט העליון (עע"מ 9362/05). בבית המשפט העליון הגיעו הצדדים להסדר, לפיו משרד התחבורה יכין תכנית להרחבת מעגל רבי החובלים שיעמדו בתנאי הסף במכרזים עתידיים. הסדר הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ביום 3/7/06 (נספח ד' לעתירה). 8. בהתאם להסדר הפשרה ולפסק הדין פרסם משרד התחבורה קריטריונים להצטרפות רבי חובלים להפלגות על גוררות בנמל חדרה לשם רכישת ניסיון בהפעלת הגוררות בשיטת A.S.D. , הכל על מנת לאפשר יצירת מאגר רבי חובלים בעלי ניסיון שיוכלו להתקשר עם מציעים במכרזים עתידיים. מסמך הקריטריונים, לאחר שעבר שינויים, נשלח לכל העוסקים בענף, לרבות לעותרת, ביום 8/11/06. על פי מסמך זה, הוזמנו החברות השונות להגיש מועמדים להכשרה בנמל חדרה. המועמדים היו אמורים להצטרף להפלגות על הגוררות בנמל ביחד עם רבי החובלים של סנפיר על מנת לצבור ניסיון. משמעות התכנית היתה כי רבי החובלים העובדים בשירותה של סנפיר, יכשירו את רבי החובלים של החברות השונות העוסקות בתחום ויאפשרו להם להתחרות בעתיד עם סנפיר במכרזים נוספים. התכנית הגבילה את מספר רבי החובלים שיוכשרו לשניים בשנה. 9. עם קבלת הקריטריונים הגישה חברת מטאור ספנות בע"מ עתירה לבית המשפט לעניינים מינהלים בחיפה (עת"מ 4020/07) וטענה כי אלו אינם סבירים. בין היתר נטען, כי הקריטריונים מעניקים לסנפיר את הכוח להכשיר רבי חובלים, דבר הפוגע בעיקרון השוויון בין המתחרים. ביום 10/4/07 ניתן על ידי כב' השופטת ב' בר-זיו פסק דין המקבל את העתירה ומורה על ביטול הקריטריונים. כן הורה בית המשפט, כי על משרד התחבורה להכין תכנית חדשה ולקבוע תנאים חדשים להרחבת מעגל רבי החובלים המוכשרים להפעיל גוררות בשיטת A.S.D.. 10. גם על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון (עע"מ 4000/07). ביום 3/7/07 ניתנה החלטה המעכבת את ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהלים ומורה כי הקריטריונים יישארו בתקפם. בהחלטה מציינת כב' השופטת א' פרוקצ'יה כי "גיבוש קריטריונים חדשים כדי להרחיב את מעגל רבי חובלים כשירים פירושו לא רק עריכתם על הנייר, אלא גם הפעלתם ויישומם הלכה למעשה, כדי להגשים את תכלית הכשרת רבי החובלים לקראת המכרז שייערך בעוד 3 שנים". ביום 22/10/07 התקיים דיון בערעור ובסופו, על דעת הצדדים, נקבע כי "המערערת (מדינת ישראל- ר' ס'), תהא רשאית לגבש הצעה להרחבת מעגל רבי החובלים במכרזים נשוא הערעור". עוד נקבע כי המדינה לא תהא כבולה לפסק הדין בתיק 4020/07. 11. למרות האמור, הניסיונות לקביעת תכנית חלופית נכשלו. ביום 11/2/08 שלח מר וייסמן - מנהל נמל חדרה מכתב לחברת מטאור - העותרת בעת"מ 4020/07 - בו הודיע, כי לא ניתן לגבש תכנית הכשרה מתאימה. במכתבו הוא מציין כי איגוד קציני הים מסרב שרבי החובלים של סנפיר יכשירו מתחרים פוטנציאלים (המכתב סומן כנספח ט' לעתירה). על כן מציין הוא כי "במצב עניינים זה אך ברור הוא, כי הנמל לא יוכל לאפשר הצטרפות רבי חובלים להפלגות על גוררות הנמל, שכן הדבר כרוך בסיכון של פגיעה משמעותית באספקת הפחם לתחנת הכוח של חברת החשמל". עוד נאמר במכתב, כי בשיחה עם מנהל נמל קצא"א הוברר כי זה מסכים עקרונית להצטרפות רבי חובלים לגוררות בנמל קצא"א. עם זאת לא הוכנה כל תכנית מסודרת להכשרת רבי חובלים ולצבירת ניסיון וכל שנאמר הינו כי מטאור "מוזמנת לפנות לנמל קצא"א ולתאם את ההכשרה, וזאת כמובן בנוסף לאופציות הרבות הקיימות בחו"ל". מכתב זה הועבר גם לגורמים נוספים ובהם העותרת. ביום 12/3/08 פנתה העותרת למנהל נמל קצא"א באשקלון לשם קבלת הנחיות והוראות להצטרפות רבי חובלים להפלגות בנמל, אולם לא זכתה לכל מענה. כתוצאה מהאמור ועל אף ההתחייבויות שניתנו בבית המשפט העליון בעע"מ 9362/05 ועע"מ 4000/07, אין כיום כל תכנית להרחבת מעגל רבי החובלים בעלי הניסיון ולמעשה לא הוכשרו כל רבי חובלים שכאלו מאז מכרז 2005. המכרז הנוכחי 12. ביום 26/5/2010 פרסם משרד התחבורה את המכרז הנוכחי לאספקת שירותים להפעלת גוררות בנמל חדרה (מכרז מס' 13/2010). במסמכי המכרז הוזמנו המציעים להציע הצעותיהם למתן השירותים עד ליום 22/7/10. בסעיף 3 לתנאי המכרז נקבעה רשימה של תנאי סף להשתתפות. בין היתר נדרש כל מציע להצביע על ניסיון של 3 שנים לפחות בהפעלת גוררות לצורך קשירת אוניות בתנאי ים פתוח (סעיף 3(ב)). עוד נקבע כי "חובה על המציע לצרף להצעתו, שמות, תעודות הסמכה בתוקף וקורות חיים של אנשי הצוות המפורטים להלן: 3 x רב חובל..........". רב חובל הוגדר בסעיף 2 לתנאי המכרז: "רב חובל גוררת המוסמך על ידי רשות הספנות והנמלים, בעל תעודת הסמכה לתפעול תחנת אלחוט בכלי שיט GMDS - GOC ובעל ניסיון של לפחות שנה בהפעלת גוררת בשיטת מדחוף "אזימוט סטרן דרייב" (ההדגשה הוספה - ר', ס'). בסעיף 3(ד1) לתנאים נקבע כי "כל אנשי הצוות יהיו אזרחי או תושבי מדינת ישראל". שילוב ההוראות האמורות משמעו כי כל מציע צריך לפרט שמותיהם של 3 רבי חובלים שיועסקו על ידו, שהם תושבי או אזרחי ישראל, ושהינם בעלי ניסיון של שנה אחת לפחות בהפעלת גוררות בשיטת .A.S.D. כדי להקל על המשתתפים נאמר בסעיף 3(ד3) לתנאי המכרז, כי אין הכרח שאנשי הצוות, לרבות רבי החובלים, יהיו עובדי המציע ודי בצירוף "התחייבות החתומה ע"י העובד, בדבר הסכמתו לבצע את העבודה מטעמו (של המציע- ר', ס') במידה ויזכה במכרז". ביום 21/6/10 נערך סיור קבלנים, שגם במסגרתו הובהרה הדרישה בדבר ניסיונם הקודם של רבי החובלים. העתירה 13. ביום 19/7/10, כלומר ימים ספורים לפני המועד האחרון להגשת הצעות, הוגשה העתירה הנוכחית, בה התבקש בית המשפט להורות על ביטול תנאי הסף בדבר ניסיונם הקודם של רבי החובלים או לחלופין ליתן כל סעד אחר שיאפשר לעותרת להשתתף במכרז. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי המכרז. ביום 21/7/10 נערך דיון בבקשה לסעד זמני ובסופו ניתן צו כמבוקש ונקבע דיון בעתירה לגופה. 14. הטענה העיקרית שמעלה העותרת הינה כי הצבת תנאי הסף בדבר ניסיונם של רבי החובלים המוצעים מונעת כל תחרות, שכן המצב הקיים בשוק הישראלי משמעו הינה זכייה נוספת של סנפיר. העותרת טוענת כי משנכשל משרד התחבורה בהכנת תכנית להרחבת מעגל רבי החובלים שיכולים להפעיל גוררות, היה עליו להימנע מקביעת תנאי סף כאמור. בדיון ציין בא כוח העותרת כי ניתן למצוא פתרונות נוספים שיבטיחו כי השירות יינתן על ידי רבי חובלים מנוסים ומוכשרים, וכי לצורך השגת היעד של ביצוע השירות על ידי רבי חובלים מנוסים אין הכרח לקביעת תנאי סף בדבר ניסיון קודם. 15. המשיבים מתנגדים לעתירה. שני המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות מחמת השיהוי שבהגשתה. שיהוי זה נלמד מהעיכוב בהגשת עתירה לאחר כשלון תכנית ההכשרה משנת 2007 וכן מהעיכוב שבהגשת העתירה מיום פרסום המכרז. עוד טוענים המשיבים כי למעשה מדובר בעניין כספי גרידא, שכן לא היתה כל מניעה שהעותרת תכשיר רבי חובלים בחו"ל. נטען גם כי העותרת לא עשתה די כדי למצות את האפשרות שניתנה לה להכשרת רבי חובלים בנמל קצא"א. המשיבים מבהירים כי בשל מורכבות הליך הקשירה בנמל חדרה, יש הכרח כי רבי החובלים שמפעילים את הגוררות יהיו בעלי ניסיון מספיק. דרישת הניסיון של שנה, הינה לטענתם דרישה סבירה. לשם כך מפנים המשיבים לפסק הדין בעת"מ 1267/05, שאישר תנאי זהה במכרז הקודם. לבסוף טוען המשיב 1 כי יכלה העותרת לפנות לרבי החובלים בישראל, לרבות לעובדי סנפיר, שכן ניתנה למציעים האפשרות להסתפק בקבלת התחייבות של רב-חובל אף אם אינו עובד של המציע. דיון והכרעה תנאי סף - כללי 16. כבר בפתח הדיון אבהיר כי הגעתי למסקנה שיש מקום להתערב בתנאי המכרז ולהורות למשיב לשנות ולתקן את התנאים, ואבהיר טעמי. 17. כידוע, מקובל לציין כי למכרז שלוש תכליות עיקריות; שמירה על טוהר המידות ומניעת התקשרויות בשל משוא פנים, ניגוד אינטרסים או כתוצאה משחיתות; השגת תוצאה אופטימאלית עבור המזמין לעניין טיב המוצר, השירות או המחיר; הענקת זכות שווה לכל אזרח להתקשר עם הרשות המנהלית (עומר דקל מכרזים כרך א 92 (2006)); בג"צ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא(1) 505, 511 (1976); עע"מ 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' אבראהים, פ"ד נז(3) 505, 510 (2003); עע"מ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ, פסקה נו לפסק דינו של השופט רובינשטיין (ניתן ביום 24/5/10)). 18. בבואו של עורך המכרז לעצב את תנאיו עליו לשוות לנגד עיניו תכליות אלו. אף כי שיקול הדעת של עורך המכרז לקבוע את תנאיו הינו רחב, כפוף הוא לעקרונות האמורים וככל שתנאי המכרז פוגעים בתכליות דיני המכרזים יש לשנותם. קביעת תנאי סף להשתתפות במכרז מהווה חסם המגביל את מספר המשתתפים במכרז. יש בו משום פגיעה בתחרות ובעיקרון השוויון. הצבת חסמים להשתתפות עלולה גם לפגוע בהשגת התוצאה המיטבית להתקשרות. בהצבת תנאי סף להשתתפות יש גם פגיעה בשיקול הדעת של וועדת המכרזים (ע' דקל הנ"ל, עמ' 277). הצבת תנאי סף פוגעת גם בחופש העיסוק של המציעים הפוטנציאלים, שכן תנאי הסף מונעים לחלוטין השתתפות של מציעים פוטנציאלים (שם, עמ' 278). 19. על אף הקשיים שמתעוררים מהצבת תנאי סף למכרז מכיר הדין באפשרות להציב תנאים מקדמיים להשתתפות (ראה תקנה 6(ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993; עע"מ 2879/08 מגאמא חברה להנדסה, טכנולוגיות ותוצרים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (ניתן ביום 15/11/09)). לקביעת תנאי סף להשתתפות ישנן מספר תכליות המצדיקות את הפגיעה בעקרונות הכלליים של דיני המכרזים. הטעם הראשון נעוץ בחובת ההגינות המוטלת על הרשות הציבורית. כאשר עורך המכרז יודע בוודאות גבוהה כי הצעה שאינה עומדת בתנאי מסוים תפסל, מוטלת עליו החובה לומר זאת מראש למציעים השונים. מתן הודעה כי מדובר בתנאי כזה, שאי עמידה בו תמנע זכיה במכרז, תחסוך למציעים פוטנציאלים שאינם ממלאים את התנאי את העלויות הגבוהות של ההשתתפות במכרז. הדבר גם ייעל את ההליך ויחסוך מוועדת המכרזים לדון ולבדוק הצעות חסרות סיכוי. נימוק נוסף שהובא בפסיקה להכרה בתנאי סף הינו השמירה על טוהר המידות, שכן הצבת תנאי סף, כמו תנאי כשירות, תמנע השתתפות של מציעים שאינם מתאימים ותמנע אפשרות של מתן עדיפות מטעמים זרים למציעים שכאלו. לעיתים לתנאי הסף יש חשיבות גם לצורך שמירה על עקרון השיוויון, על מנת שכל המתחרים יעמדו בסטנדרט מינימלי אחד. כך בעע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל אביב - יפו, פ"ד נו(5) 941, 946 (2002) אומר בית המשפט כי "עמידה בתנאי סף כמוה כיציאה מקו הזינוק המשותף למתחרים בתחרות".   20. שיקול הדעת של העורך בקביעת תנאי סף אינו בלתי מוגבל. את שיקול הדעת יש לבחון בשני מישורים; האחד, האם הצבת תנאי הסף כשלעצמה משרתת את תכליות המכרז; השני, האם תנאי הסף שנקבע עומד במבחני הענייניות, הסבירות והמידתיות (ראה בהרחבה דיון בקריטריונים להצבת תנאי סף פסק דיני בעת"מ (חי') 7667-04-10 Pullman Power LLC נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (ניתן ביום 25/5/10)). 21. דומה כי אין חולק על כך כי דרישה של הכשרה וניסיון קודם בעבודות נשוא המכרז, במיוחד כאשר מדובר בעבודה מורכבת ומסוכנת, הינה דרישה עניינית וסבירה (ראה תקנה 6(ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993; ע' דקל הנ"ל, עמ' 294; עע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים תכנון תאום וניהול פרוייקטים בע"מ, פ"ד נט(2) 145 (2004)). דרישת הניסיון עשויה להתייחס למציע עצמו (כמו בענייננו בסעיף 3(ב)) או לניסיונם של בעלי תפקידים רלבנטים אצל המציע. 22. גם אם דרישת הניסיון של המציע או של עובדיו הינה עניינית, סבירה ומידתית, על עורך המכרז לשקול האם הצבת דרישת הניסיון כתנאי סף להשתתפות משרתת את תכליות דיני המכרזים, שכן לעיתים הצבת התנאים כתנאי סף דווקא, פוגעת בתכליות דיני המכרזים וניתן להותיר את דרישת הניסיון לשלבים אחרים בבחירת הזוכה. כך, למשל, עשויה דרישת הניסיון לשמש לסינון משתתפים רק בשלב מתקדם של ההליך ולא בשלב הגשת ההצעות (ראה לדוגמה ה"פ (ת"א) 200535/98 דגם מערכות בע"מ נ' משרד החינוך (ניתן ביום 3/6/99)). דרישת הניסיון עשויה להיוותר לבחינה במסגרת אמות המידה לבחירת הזוכה במכרז (ראה עע"מ 1977/02 ורד בר גינון ופיתוח בע"מ נ' מפעלי מים כבר סבא, אגודה חקלאית שיתופית (ניתן ביום 2/12/02); בג"צ 703/87 ד"ר קראון (קרן) נ' נציב שירות המדינה, פ"ד מה(2) 512, 520 (1991)). דרישת הניסיון עשויה להיות רק תנאי לביצוע, דהיינו על הזוכה לצרף התחייבות כי במועד תחילת הביצוע יעמוד בתנאי הניסיון ואי עמידה בתנאי זה תהווה הפרה של ההסכם עמו (כך, למשל, ניתן לדרוש כי המשתתף יעבור הכשרה לפני תחילת ביצוע ההסכם וכדומה. 23. בעת ההחלטה האם להציב את דרישת הניסיון כתנאי סף או שמא כאמת מידה או כדרישה חוזית, על עורך המכרז לפעול לשם הגשמת דיני המכרזים. הואיל ודרישת הניסיון מטיבה מצמצמת את מספר המשתתפים הפוטנציאלים, על המזמין לבחון האם הצבת התנאי כתנאי סף, פוגעת בתחרות עד כדי איונה המוחלט או שמא תותיר די משתתפים. עליו להימנע מהצבת תנאי סף אשר עשוי להביא לתוצאה ידועה מראש, בבחינת "תפירת מכרז" למידותיו של מציע פלוני (ע' דקל הנ"ל, עמ' 294; עע"מ 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 12 (ניתן ביום 12/4/09), עע"מ 8196/08 אור הייטק בע"מ נ' עיריית אילת, פסקה טו' (ניתן ביום 10/11/09)). 24. דומה כי ראוי גם להבחין בין הצבת דרישת ניסיון של המציע לבין הצבת דרישת ניסיון של עובדים או של בעלי תפקידים שיועסקו על ידי המציע. דרישת הניסיון של המציע נועדה להבטיח כי המציע בעל כישורים ויכולת למלא את תנאי המכרז ועל כן בדרך כלל חשוב יהיה לברר זאת טרם בחירת הזוכה. דרישת הניסיון של עובדי המציע הינה שונה, שכן עניינה במי שיבצע את העבודה בפועל. כאשר הזוכה אמור לבצע את העבודות נשוא המכרז במשך תקופה ארוכה, ברי שצפויים שינויים בצוות העובדים. מי שהועסק על ידו במועד הגשת ההצעה, או אפילו במועד בחירת הזוכה, אינו בהכרח מי שיעבוד עבורו בכל שלבי הביצוע. עובדים עשויים להפסיק את עבודתם מסיבות שונות ובשל אינטרסים שונים. לפיכך כאשר נדרש ניסיון קודם מעובד של המציע, הרי בכל חילופי עובדים עליו להעסיק רק עובדים בעלי הניסיון וההכשרה הנדרשים. בנסיבות כאלו אין הכרח להציב את דרישת הניסיון כתנאי סף, שהרי למעשה מדובר בהתחייבות חוזית של הזוכה לעמוד בדרישת ההכשרה והניסיון של כל עובדיו על פני כל תקופת החוזה וניתן להסתפק בדרישה כי ביום תחילת ביצוע העבודות תמולא הדרישה. משפרשנו את העקרונות שינחו את עורך המכרז בקביעת התנאים במכרז והצבת דרישת הניסיון כתנאי סף במכרז, נעבור לבחון את נסיבות המקרה הנוכחי. תחילה נסיר מדרכינו את טענת הסף בדבר השיהוי בהגשת העתירה. השיהוי 25. כאמור, טוענים המשיבים כי העותרת השתהתה בהגשת העתירה, הן מחמת הזמן שחלף מאז שנכשלה התכנית להכשרת רבי חובלים בנמל חדרה, והן בשל העיכוב בהגשת העתירה. טענה זו יש לדחות על שני ראשיה. הטענה כי היה על העותרת לפנות בעתירה כבר כאשר נכשלו הניסיונות להרחבת מעגל רבי החובלים בעלי הניסיון, דינה להידחות מהטעם כי העותרת לא יכלה לצפות כי דרישת הניסיון של רבי החובלים תכלל שוב כתנאי סף במכרז. האינטרס להרחבת מעגל רבי החובלים המתאימים לביצוע העבודות הינו אינטרס של הנמל ולא רק של המתחרים הפוטנציאלים ועל כן התחייבה המדינה לפעול להרחבת היצע רבי החובלים. משנכשל ניסיונה של המדינה לקביעת תכנית הכשרה מתאימה יכלה העותרת לצפות כי המדינה תמנע מהצבת דרישת הניסיון כתנאי סף להשתתפות במכרז. כל עוד לא פורסם המכרז לא ניתן היה לצפות, במידת ודאות מספקת, כי דרישת הניסיון תכלל בין תנאי הסף, ובהחלט סביר כי אם היתה מוגשת עתירה טרם פרסום המכרז, היתה עולה הטענה כי הינה מוקדמת. גם הטענה בדבר השיהוי בהגשת העתירה בשל חלוף הזמן מפרסום המכרז דינה להידחות. המכרז פורסם ב-26/5/10. העותרת לא תקפה מייד את תנאי הסף אלא עשתה מאמצים לעמוד בהם ולהתקשר עם רבי חובלים מתאימים. רק משהבינה כי ניסיונותיה לא יצלחו, פנתה במכתב לנמל ודרשה את ביטול התנאי. משנדחתה דרישתה במכתב מיום 18/7/10 הגישה את העתירה. איני סבור כי מדובר בשיהוי ממשי. זאת ועוד, העותרת מעלה סוגיה בעלת אינטרס ציבורי מובהק, שכן שמירה על התחרות במכרזים להפעלת שירותי הגוררות הינה בעלת חשיבות לא רק למתמודדים אלא לציבור כולו ונועדה להבטיח את עקרונות דיני המכרזים. כידוע, קיום אינטרס ציבורי בבירור הטענות בדבר התנהגות הרשות עשוי להיות שיקול בהחלטה שלא לסלוק עתירה על הסף רק בשל העיכוב בהגשתה (ראה למשל בג"צ 2632/94 דגניה א' אגודה חקלאית שיתופית נ' שר החקלאות, פ"ד נ(2) 715, 744 (1996); בג"צ 2285/93 נחום נ' לב - ראש עיריית פתח תקווה, פ"ד מח(5) 630 (1994); עע"מ 6881/07 ברגר נ' המועצה האזורית עמק חפר, פסקה 27 (ניתן ביום 14/6/10); עע"מ 2273/03 אי התכלת שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע (ניתן ביום 7/12/06)). הצבת תנאי הסף בדבר הניסיון של רבי החובלים 26. מכתבי הטענות והדיונים בפני עולה כי אין בין הצדדים מחלוקת בדבר חשיבותו של הניסיון הקודם של מי שמפעיל את הגוררות. אף כי הועלו טענות בדבר משך תקופת הניסיון הנדרש, ברי שבית משפט זה אינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של הרשות ועל כן הצבת דרישת ניסיון של שנה אינה מצדיקה כשלעצמה כל התערבות. כך גם סבר בית המשפט בהליך הקודם בעת"מ 1267/05. גם העובדה כי רבי החובלים העוסקים היום בהפעלת הגוררות לא היו בעלי ניסיון קודם בתחילת עבודתם בשנת 1997 אינה רלבנטית, שהרי ברור כי מקום שבו מתחילות עבודות על ציוד חדש, קשה לדרוש ניסיון קודם. 27. עוד דומה כי אין מחלוקת אמיתית על כך שאין בנמצא בישראל די רבי חובלים כדי לאפשר למספר משתתפים לעמוד בתנאי המכרז. בין אם ניתן לאתר רב חובל אחד או שניים, שפרשו מעבודה בנמל קצא"א או ממקום אחר, ובין אם לאו, ברי שהצבת התנאי של ניסיון קודם של רבי החובלים שיועסקו על ידי המציע, משמעה צמצום התחרות באופן כזה, עד כי כמעט ברור מאליו שרק סנפיר יכולה לעמוד בו. צריך לזכור כי הדרישה לניסיון קודם אינה דרישת סף יחידה מרבי החובלים ובתנאי המכרז נקבע גם כי רבי החובלים יהיו אזרחי או תושבי ישראל. משמעות הדבר הינה כי לא ניתן להגיש הצעה הנסמכת על רבי חובלים שאינם אזרחי או תושבי ישראל, אף אם הם עומדים בדרישת הניסיון. 28. המשיבים מנסים לשכנע כי גם בתנאים אלו ניתן לאפשר התמודדות במכרז, שכן בסעיף 3(ד3) נאמר כי אין מניעה להגיש הצעה הנסמכת על התחייבות של רב חובל שניתנה למספר מציעים. לכן טוענים המשיבים כי העותרת, או גופים אחרים, יכלו לפנות לרבי החובלים של סנפיר או של קצא"א ולקבל מהם התחייבות מתאימה. טענה זו הינה טענה מתממת, שהרי לא מדובר באפשרות מעשית. ראשית, יש לזכור כי רבי החובלים קשורים בחוזי העסקה עם סנפיר או נמל קצא"א ועל כן אלו יחששו להתחייב כלפי גורם אחר בהתחייבות שעלולה להיות הפרת הסכמי העבודה שלהם. שנית, לעובדי סנפיר אין כל אינטרס להתקשר עם אחרים, שהרי אם לא יעשו כן יבטיחו את זכיית סנפיר במכרז ואת המשך העסקתם. יתירה מזו, בתנאי העדר תחרות בין החברות יש לעובדים כוח מיקוח רב יותר לעניין תנאי העסקתם ודווקא הגברת התחרות בענף חותרת תחת האינטרס האישי של רבי החובלים. לבסוף נזכיר כי נעשתה פנייה לרב חובל אהוד דהאן וזה הבהיר כי השיב שהוא "מעדיף לעבוד אצל מעביד שפרנס אותו במשך שנים ושילם לו תמיד את המגיע לו בזמן" (תצהירו צורף לתשובת סנפיר). זוהי תשובה טבעית שישיב כל עובד החרד להמשך העסקתו, לא כל שכן מקום שבו יחסיו עם מעבידו במשך השנים היו תקינים. אזכיר גם כי בדיון בפני סירב בא כוחה של סנפיר להצהיר כי הינו מסכים שהעותרת תפנה ישירות לרבי החובלים המועסקים על ידה (ראה עמ' 7). 29. גם הטענה כי העותרת יכלה להכשיר רבי חובלים במהלך השנים, בין בחו"ל ובין בנמל קצא"א, אינה יכולה לשנות את התוצאה ולפיה אין כל אפשרות מעשית לעמידת חברות נוספות, פרט לסנפיר, בתנאי הסף. כפי שראינו, מדינת ישראל הכירה בחשיבות של הרחבת מעגל רבי החובלים בעלי הניסיון, ואף התחייבה בבית המשפט לפעול לכך, אלא שמדינת ישראל נכנעה לאיגוד קציני הים ולא עשתה מאום. בהפניית החברות לקצא"א לא היה משום עמידה בהתחייבות, שהרי לא היתה כל תכנית בנמל קצא"א ולא הובא כל נתון, פרט לאמירה שמנהל הנמל מסכים עקרונית לכך, כי אכן ניתן היה לבצע שם את ההכשרה. לא ניתנה גם כל תשובה ביחס לעמדת איגוד קציני הים, שכאמור היא שמנעה את ביצוע התכנית בנמל חדרה. גם האפשרות של הכשרה בחו"ל אינה מעשית, שהרי לא סביר לצפות ממציע פוטנציאלי כי יכשיר 3 רבי חובלים בחו"ל למשך שנה, רק כדי לאפשר לו להשתתף במכרז שתוצאותיו אינן ידועות. לא מדובר בהכשרה קצרה אלא בתקופה משמעותית, ובהכשרה של 3 רבי חובלים וללא כל ספק עלות הכשרתם גבוהה ביותר. 30. אדגיש כי טענות אלו אינן מתייחסות לאינטרס הציבורי בדבר קיומה של תחרות. כפי שצויין לעיל, האינטרס לקיומה של תחרות אינו רק אינטרס של המציעים השונים אלא גם אינטרס ציבורי, שכן התחרות בין המציעים מסייעת בקבלת ההצעה המיטבית למזמין. העדר כל תחרות מעלה חשש שמא ההתקשרות תהא בלתי יעילה לרשות ותביא לבזבוז מיותר של משאבים ציבוריים. הצבת תנאי סף כזה שמונע השתתפות מציעים נוספים, דומה לתחרות שבה נמצא על קו הזינוק מתחרה יחיד שזכייתו מובטחת. יש בכך כדי ליצור מונופול של סנפיר, וכידוע קיומו של מונופול עשוי להיות בעל השלכות שליליות על המחיר ועל איכות השירות (ראה למשל עע"מ 4011/05 הנ"ל; רע"א 2616/03 ישראכרט בע"י נ' הווארד וייס ´פ"ד נט (5) 701 (2005)). זאת ועוד, הצבת תנאי סף כזה המונע כל תחרות מעשית מעלה חשש למשוא פנים בקביעת תנאי המכרז ומתן עדיפות משיקולים זרים למציע יחיד. 31. בתשובת המשיב 1 לא נמצאו די נימוקים מדוע התנאי בדבר הניסיון הקודם הוצב כתנאי סף דווקא ולא כאחד מתנאי ההתקשרות עצמם. משרד התחבורה היה מודע לחשיבות התחרות ואף התחייב לפעול להגברתה. למרות זאת בחר עורך המכרז להותיר את דרישת הניסיון כתנאי סף ובכך להדביר את התחרות ולהבטיח את הישארותו של מציע יחיד. בהעדר אפשרות מעשית להרחבת מעגל רבי החובלים הכשירים והמנוסים לביצוע עבודות, היה צפוי כי הנמל ישקול חלופות אחרות להגברת התחרות. לא ניתן כל פירוט אילו חלופות נבחנו ומדוע נבחרה בסופו של יום החלופה המונעת כל תחרות מעשית. 32. כך, למשל, ניתן היה לבחור באפשרויות שונות שיאפשרו תחרות מבלי להציב את דרישת הניסיון כתנאי סף; כבר נאמר לעיל כי ניתן היה להסתפק בהתחייבות של הזוכה כי עד מועד תחילת העבודות הוא יתקשר עם רבי חובלים בעלי ניסיון מתאים. בהתאם צפוי היה כי רבי החובלים של מי שלא זכה במכרז יוכלו לעבוד אצל הזוכה; ניתן היה לשקול שינוי הדרישה בדבר היותם של רבי החובלים אזרחי או תושבי ישראל ולאפשר התקשרות גם עם רבי חובלים זרים. בעניין זה אעיר כי נמסר בדיון שנמל חדרה הינו נמל חיוני ויש חשיבות כי גם בעיתות מלחמה או משבר מדיני ימשיך הנמל לפעול. לא הוברר מדוע לא ניתן להבטיח זאת באמצעות רבי חובלים זרים, שיעברו סינון מתאים. זאת ועוד, הבטחת פעילות הנמל מותנית גם בהגעת אוניות מטען, והרי אין כל התניה, שרק אזרחי ותושבי ישראל יפליגו על אוניות מטען אלו; אפשרות נוספת הינה שינוי במבנה העסקה. כן ניתן לקבוע כי כל זוכה יתחייב להעסיק רבי חובלים הכלולים ברשימה שאושרה על ידי הנמל, ולקבוע מראש את תנאי העסקתם המינימלית. בדרך זאת התחרות תהא על כל שאר מרכיבי ההצעה, למעט מרכיב שכר רבי החובלים; ניתן היה גם להתנות בין תנאי ההסכם עם הזוכה כי זה יאפשר הכשרתם של רבי חובלים נוספים על הספינות במשך תקופה מינימלית, תוך קביעה שהמנעותו של הזוכה מהכשרת רבי חובלים נוספים תהווה הפרה מצידו. הסכם כזה צפוי להיות לתקופה מוגבלת שבסופה ייערך מכרז מחודש. ניתן כמובן לחשוב על אפשרויות נוספות שיבטיחו מחד את ביצוע העבודות על ידי רבי חובלים בעלי ניסיון, ומאידך יבטיחו תחרות שיוויונית בין מספר מציעים באופן שיגשים את תכליות המכרז. סוף דבר 33. המסקנה מכל האמור הינה כי בנוסח המכרז כפי שפורסם יש משום פגיעה בעקרונות המכרז ויש בו כדי למנוע כל תחרות בין המציעים השונים. למעשה תוצאת המכרז ידועה מראש והליך המכרז אינו הליך ממשי לבחירה בין מתחרים. עם זאת אין מקום להורות על ביטולו של תנאי הסף בדבר הניסיון הקודם של רבי החובלים, שהרי ניסיון זה הינו בעל חשיבות לצורך ביצוע העבודות. איני סבור גם שראוי כי בית המשפט יכתיב לנמל תנאי מכרז חדשים אלא יש להורות לנמל לנסח מחדש את תנאי המכרז באופן שיבטיח את התחרות כאמור לעיל. על כן הנני מורה על ביטולו של מכרז 13/2010. המשיב ייפרסם בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה מכרז חדש שיביא בחשבון את הצורך ביצירת תחרות בין המציעים השונים, בין על בסיס האפשרויות שהוצגו לעיל ובין בכל דרך אחרת, על פי שיקול דעתו. המשיב יעביר פסק דין זה לכל הגופים שרכשו את חוברת המכרז תוך 5 ימים. כל אחד מהמשיבים ישלם לעותרת שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ + מע"מ וישיבו לעותרת את אגרת בית המשפט ששילמה (כל אחד מהמשיבים ישיב מחצית מהאגרה). מכרז