להלן פסק דין העוסק בערעור על רישום בעלות משאית: פסק דין א. בפנינו ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת גב' ח. הורוביץ) מיום 29.1.01 (תיק ת"א 14978/00) לפיו נקבע שהמערער יהא זכאי לרישומו כבעלים של המשאית וולבו שרכש המערער מן המשיבה מס' 1, לאחר שישלם המערער למשיבים 1 + 2 את הסכום של 34,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 22.6.00 עד התשלום בפועל, זאת בנוסף להוצאות בדיקת הפוליגרף, ושכ"ט עו"ד. ב. תמצית העובדות הצריכות לענין: המערער רכש מן המשיבה מס' 1, ומאחד ממנהליה מר בן-ציון ויינר (משיב מס' 2) משאית וולבו, ונותר חייב עבורה סך של 34,000 ש"ח שהיה על המערער להשלים על מנת שהמשיבים 1 + 2 יסכימו להעביר את רישום הבעלות במשאית על שם המערער. במעמד בו שילם המערער למשיבים 1 + 2 את הסך של 34,000 ש"ח (לגרסת המערער) נכח בנוסף למשיב מס' 2 גם מנהל נוסף של המשיבה בשם יהודה פינקו. ג. בישיבת בית משפט קמא מיום 6.9.00 הוסכם כדלקמן: "במידה והתובע יצא דובר אמת בגרסתו כי שילם את הסך 34,000 ש"ח במזומן לידי ויינר ו/או פינקו, ואחד מהם יצא דובר שקר, הרכב יירשם על שם התובע ובהוצאות הפוליגרף ישאו הנתבעים 1 + 2. כמו כן, במידה והתובע יצא דובר שקר בגרסתו דלעיל, ואחד מהנתבעים יצא דובר אמת, הרי שהתובע יחוייב בתשלום - 34,000 ש"ח נכון ליום 22.6.00 ובהוצאות הפוליגרף כתנאי להעברת הרכב על שמו". המערער, המשיב מס' 2 ומר פינקו אכן עברו את בדיקת הפוליגרף ולפי חוות הדעת של הבודק מר יעקב פרידלנדר ממכון י. הורוביץ נמצא המערער דובר שקר, ואילו שני נציגי המשיבה מס' 1, דהיינו, המשיב מס' 2 ומר פינקו, נמצאו שניהם דובר אמת. בהמשך גם שיגר ב"כ המערער למומחה שאלות הבהרה. ד. ביום 26.11.00 הגיש ב"כ המערער בקשה לפסילת קבילות תוצאת בדיקת הפוליגרף כראיה בלעדית ומכרעת מטעמים אלה: 1) השאלות כפי שהוצגו למערער לא היו השאלות הנכונות. 2) הבודק ניהל ויכוח סוער עם המערער באשר להריגת 13 מפגינים ערביים במהומות שהתרחשו סמוך למועד הבדיקה ועקב כך היה המערער בלחץ נפשי כבד. 3) ישיבת המערער על כסא הבדיקה לא היתה נוחה בגלל בעיית ראומטיזם ממנה הוא סובל. 4) מכון הפוליגרף ממוקם באותו בנין בו מצוי משרד ב"כ הנתבעים. הבודק גם זומן לבית המשפט ונחקר על ידי ב"כ המערער. ה. כב' השופטת קמא דחתה אחת לאחת את השגותיו של ב"כ המערער וקבעה שאין הצדקה לכך שהמערער ינסה לחזור בו מן ההסכמה הדיונית. לענין השאלות שהוצגו ע"י הבודק מצאה כב' השופטת קמא שהשאלות היו נכונות, ולא מטעות. לענין מיקומו של המכון לא חזר על כך ב"כ המערער בסיכומיו. לענין ניהול ויכוח עם המערער ציין הבודק שהוא העלה במסגרת השיחה המקדימה שלפני הבדיקה נושא שהיה בראש החדשות, אך לא התנהל כל ויכוח עם המערער, ולא היתה לשאלות אלה כל השפעה על תוצאת הבדיקה. גם לענין אופן הישיבה הבהיר הבודק במכתב מיום 25.12.00 מ2/, שהתנוחה בה ישב הנבדק עשויה להקל על הנבדק ולתרום למהלך התקין של הבדיקה. במהלך עדות הבודק העלה ב"כ המערער טענה שמכשיר הפוליגרף לא היה תקין. הבודק דחה טענה זו וכב' השופטת קמא הבהירה שעדות הבודק מהימנה עליה. ו. כב' השופטת קמא הוסיפה וקבעה שאין הצדקה לשנות מן ההסכמה הדיונית כעתירת ב"כ המערער, ואין מקום לקבל את טענתו כאילו הבדיקה שנערכה אינה משקפת את האמת. כל שלוש בדיקות הפוליגרף שנערכו על פי ההסכמה הדיונית תומכות בטענות המשיבים 1 + 2 וסותרות את טענת המערער. גם לא הוכח כאילו מומחה בית המשפט נהג משוא פנים. על יסוד האמור לעיל, והלכת פסה"ד בענין ביאזי נ' לוי (ע"א 61/84 מב(1) פד"י, עמ' 446, בעמ' 475) קבע בית משפט קמא שיש לכבד את ההסכם הדיוני שנעשה בין הצדדים, ולפעול על-פיו, ועל כך מונח בפנינו ערעורו של המערער. ז. ב"כ המערער לא הגיש עיקרי טיעון (שהוגשו רק מטעם המשיבים), לא הקפדנו עמו, ועיינו בתיקו של בית משפט קמא שהונח בפנינו, בהודעת הערעור, בעיקרי הטיעון של המשיבים, והאזנו לדברי ב"כ שני הצדדים, וזאת בישיבת הערעור שהתקיימה בפנינו ביום 11.9.01, והגענו למסקנה לפיה יש לדחות את הערעור. ח. ככל שעסקינן בטענות כנגד קביעות עובדתיות שנעשו ע"י בימ"ש קמא, ברי שאין מקום להתערבות בקביעות אלה מן הטעם שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות ובממצאים שבמהימנות שנעשו ע"י הערכאה הדיונית, לה היתה ההזדמנות הבלתי אמצעית להתרשם מן העדים שהופיעו בפניה. לכלל זה יש חריג מקום בו הקביעות העובדתיות מנוגדות לחומר המצוי בפרוטוקול הדיון או שהקביעה שנעשתה איננה מתקבלת על הדעת, אך לא זה המקרה שבפנינו, ואין כל סיבה להתערב בקביעות עובדתיות שנעשו ע"י בימ"ש קמא ובמסקנות המשפטיות הנובעות מקביעות אלה, כשהמסקנות מנומקות ומקובלות עלינו. ט. לענין משקלו והיקפו של ההסכם הדיוני בנוגע לפוליגרף התבססה כב' השופטת קמא, ובצדק, על ע"א 61/84, ביאזי נ' לוי, מ"ב (1) פד"י, עמ' 446, דעת הרוב, בעמ' 477 רישא: "משבאו בעלי הדין על הסכם ביניהם לפתרון הסכסוך, אשר הבינו את משמעותו, וההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק-דין, הבקשה לביטולו של הסכם זה, על סמך טענה של רצון לבירור האמת על-פי מסמך שבידיהם שדרך אגב היה ידוע להם לפני עריכת ההסכם - בקשה זו היא הפוגעת בתקנת הציבור של כיבוד הסכמים ושל סיום וסוף להליכים". כך גם בענייננו. יש לכבד את ההסכם שנעשה בין הצדדים ולפיו תוכרע המחלוקת בין הצדדים בהתאם לתוצאות הפוליגרף. לפי קביעת כב' השופטת קמא לא נפל כל פגם בהסכם זה, גם לא בהליך הבדיקה, לפיכך יש לכבד את ההסדר הדיוני כפי שנעשה בין הצדדים ואת התוצאות הנגזרות מתוצאות הפוליגרף כפי שנעשה לצדדים שבפנינו. י. התוצאה מכל האמור לעיל היא, שעלינו לדחות את הערעור וכך אנו מחליטים. המערער ישלם למשיבים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד שבערעור בסכום כולל של 5,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק. הסכום ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הפקדון שהופקד ע"י המערער, במידה שהופקד, יועבר ע"י המזכירות לידי ב"כ המשיבים להבטחת תשלום סכום ההוצאות שקבענו לעיל. בעלותרישום בעלותבעלות רכבמשאית