החלטה 1. במסגרת תביעת התובעים, לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975-, מונה ד"ר אהרונסון כמומחה בתחום הפסיכיאטריה לבדיקת מצבו של התובע מס' 1 (להלן - "התובע"). בתאונת הדרכים נספתה רעייתו של התובע. ב"כ הנתבעים פנה לבית המשפט בבקשה שיינתן צו המורה לשלטונות צה"ל למסור לנתבעים צילום התיק הרפואי והתיק האישי של התובע בצה"ל. באשר לתיק הרפואי, ניתן, בהסכמה, צו כמבוקש. באשר לתיק האישי - התובע מתנגד למתן הצו, בנימוק שמדובר בנתונים שאינם רלבנטיים וכי מדובר במידע פרטי שמסירתו תהווה פגיעה בפרטיות. 2. מבקשת הנתבעים עולה, כי התברר להם שבעת שירותו הצבאי של התובע אובחנו אצלו בעיות נפשיות, ולפיכך פרטים בדבר אופן שירותו של התובע בצבא הם נתונים רלבנטיים לבחינת מצבו הנוכחי וזכאותו לפיצויים. חלק מהנתונים האמורים בהכרח כלולים בתיק הרפואי של התובע, אשר לגבי הרלבנטיות שלו אין מחלוקת. 3. אכן, כאשר בית המשפט ממנה מומחה בתחום הפסיכיאטריה, יש מקום להרחיב את מעגל הענינים שהמומחה יתייחס אליהם, מעבר לנושאים רפואיים גרידא. כפי שנפסק ע"י כב' השופטת שטרסברג-כהן ברע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3), 303, בעמ' 308, תוך ציטוט מפסיקתה בבית המשפט המחוזי: "לא הרי אורטופד 'החי' בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטר הניזון ממכלול העובדות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטר". במצב זה, כדי למנוע זרימת מידע סובייקטיבי ומגמתי למומחה, יש "לעמוד על המשמר ולדאוג שהמידע המוזרם יהיה רלוונטי, אותנטי ואובייקטיבי ככל שניתן ..." (שם). גם ברע"א 7625/95 גלדשטיין ואח' נ' בראל, פ"ד נ(3) 214, בעמ' 217, נפסק, כי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה (להבדיל ממומחים בתחומים אחרים), רשאי לערוך שיחות וראיונות "עם אנשים היכולים לתת למומחה, לפני חוות דעתו המקצועית, מידע מועיל הנובע מקרבתם לנבדק בעבר או בהווה". נראה, כי מידע כזה, האצור בתיק האישי של התובע בצה"ל נופל אף הוא בגדר "מידע מועיל" זה. בת"א (ב"ש) 3175/97, בש"א 686/98 קרנית נ' טחן, צלטנר, עמ' 5935, הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בקשה לעיון בתיקים הפלילים שנפתחו נגד התובע, בנימוק שמדובר בחומר שיש להגישו למומחה פסיכיאטרי. בית המשפט פסק כי: "המשיב זכאי לקבל לצורך הבקשה למינוי מומחה כל חומר העשוי להשליך על קביעת המומחה ובית המשפט, בין היתר תעודות מבית הספר, החומר המצוי בתיקי המשיב בצה"ל, וכן זה המצוי בתיקים הפליליים הנזכרים בבקשה ..." (עמ' 5937, ההדגשה אינה במקור). ראו עוד: א' ריבלין, תאונות הדרכים - סדרי הדין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, תש"ס, סע' 647, עמ' 564. נמצא, שאין לשלול, על פניה (כפי שנעשה ע"י התובעים), את האפשרות, שהמידע המצוי בתיקו האישי של התובע בצה"ל יהיה רלבנטי לצורך קביעת מצבו הנפשי העכשווי. 4. נראה, כי המידע המצוי בתיקו האישי של התובע בצה"ל עשוי להיות רלבנטי, אם בכלל, רק אם יש בכוחו להאיר את השאלה האם מצבו הנפשי של התובע כיום, כפי שיימצא ע"י המומחה, הוא תוצאת התאונה, או שמא יש לו שורשים בעברו שקדם לתאונה. בעיקרו של דבר, מדובר בשאלה רפואית. בהתחשב בכך, וגם בהתחשב בצורך למנוע פגיעה בפרטיות התובע מעבר לדרוש לשם בירור התביעה דנן, מן הראוי שהמומחה עצמו יחליט, האם, לצורך גיבוש חוות דעתו, יש צורך בעיון בתיק האישי. לעיתים לא ניתן יהיה להשיב על שאלה זו ללא עיון בתיק, אך לעיתים יהיה ברור שאין בו כל צורך (למשל, כאשר לתובע אין כל בעיות נפשיות) ואז לא מן הראוי שהפרטים המצויים בתיק האישי יגיעו לידיעת צדדים שלישיים. אכן, בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (מומחים), תשמ"ז1986- (להלן - "תקנות המומחים"), יש אבחנה הרלבנטית לענין זה. בעוד שעל פי תקנה 8 לתקנות המומחים, רשאים בעלי הדין להמציא למומחים מסמכים "בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול", הרי שאם סבר המומחה שהדבר דרוש לו לצורך מילוי תפקידו, רשאי הוא לדרוש "מסמכים קיימים שלא הומצאו לו" (תקנה 9 לתקנות המומחים). בתקנה 9 אין הגבלה שאותם מסמכים יהיו מהסוג המוגדר בתקנה 8. ועוד נפסק, כי הגם שאין להציג למומחה תמונות של הנפגע בטרם נכתבה חוות דעתו, ניתן יהיה להציגן למומחה במסגרת משלוח שאלות הבהרה (רע"א 4640/90 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מטס ואח', דינים-עליון, כרך יז', 592). הלכה זו נומקה בפסק דין זה כדלהלן: "שמדיניות התקנות היא שהמומחה יתייחס בשלב הכנת חוות דעתו, אך למצבו הרפואי של הנפגע על יסוד התרשמותו הוא, המבוססת על הבדיקה, והחומר הרפואי ה'בסיסי' המצוי לגבי מצבו של הנפגע. אפילו אין מתירים למומחה לעיין בחוות דעת רפואית של מומחה אחר, שמא יושפע המומחה, כענין שבהערכה, ממסקנות המומחה האחר; קל וחומר הוא בחומר ראייתי שנוי במחלוקת שאינו חומר רפואי". אגב, בית המשפט התייחס בענין מטס הנ"ל רק לתקנה 8 לתקנות המומחים ולמסמכים שאופיים מוגדר בתקנה זו, ולא הביע דעתו באשר לתקנה 9. 5. המסקנה היא, שאם המומחה לא יראה לנכון, בטרם כתב את חוות דעתו, לבקש, ביוזמתו, את התיק האישי של התובע בצה"ל, לא יהיה זה ראוי, בשלב זה, להפנות אליו תיק זה ואף לא שאלות בנדון. מאידך, אם יתעורר הצורך להפנות את המומחה, במסגרת שאלות הבהרה, או בחקירה בבית המשפט, לנתונים המצויים בתיק האישי, ניתן יהיה לעשות כן, בכפוף לרלבנטיות של אותם נתונים. במקרה כזה יהיה ב"כ התובע רשאי להתייחס ספציפית למסמך זה או אחר, ולהתנגד להעברתו למומחה או להצגתו כראיה. כדי לייעל את הדיון ולייתר את הצורך בהמתנה נוספת לתיק האישי, יש מקום להורות כבר עכשיו על המצאת התיק האישי של התובע בצה"ל לתיק בית המשפט. צו פורמלי בענין זה יוכן על ידי ב"כ הנתבעים. סודיות רפואיתצבארפואהצה"לצווים