רקע כללי 1. השאלה שהובאה לפתחנו הינה האם קיים קשר סיבתי בין הפגימה בגבו התחתון של התובע לבין תאונת העבודה שארעה לו ביום 7.6.06, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). תמצית העובדות הצריכות להכרעה 2. ביום 28.12.06 הודיע פקיד התביעות של הנתבע לתובע כי הוא אישר את תביעתו בגין פגיעה בעבודה מיום 7.6.06 ובהתאם לכך אף שולמו לתובע דמי פגיעה לתקופה שמיום 8.6.06. ועד ליום 13.6.06. עם זאת, הודיע פקיד התביעות לתובע כי הוא הכיר אך ורק בפגימות בצווארו ובעמוד השדרה הגבי כתאונות עבודה, אך לא בפגימה בגבו תחתון. שכן לשיטתו לא הוכח קשר סבתי בין האירוע התאונתי לבין הפגימה בגב התחתון שאובחנה לראשונה ב-13.7.06. מכאן התביעה שבפנינו. 3. ביום 2.3.08 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת ביחס לתשתית העובדתית וביקשו למנות מומחה, יועץ רפואי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע התאונתי מיום 7.6.06 לבין הפגימה בגבו התחתון של התובע. התשתית העובדתית עליה הסכימו הצדדים היתה כדלקמן: "1) לתובע אירעה תאונת דרכים בתאריך 7.6.06 אשר הוכרה כתאונת עבודה. 2) התובע התלונן כי נפגע בכתפיים, בראש, בצוואר וגם בגב התחתון. 3) דמי הפגיעה שולמו על פי תעודת אי-כושר מיום 11.6.06. שאר תעודות אי הכושר מיום 13.6.06, 23.7.06 ו-1.8.06, לא הוכרו." 4. לאור הסכמה זו, מינה ביה"ד, על פי החלטה מיום 3.3.08, מומחה אשר התבקש להשיב לשאלות ביחס לקשר הסיבתי שבין התאונה לבין הפגימה בגבו התחתון של התובע (להלן: "המומחה הראשון" או: "המומחה"). 5. בהתאם לכך, התבקש המומחה להשיב לשתי שאלות אשר תפורטנה מייד להלן בצירוף תשובותיו של המומחה לשאלות הללו, כדלקמן: א. המומחה התבקש להשיב לשאלה - האם יש קשר סיבתי בין כאבי הגב התחתון שבגינם ניתנו לתובע 3 תעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה (מיום 13.7.06, 23.7.06 ו-1.8.06) לבין הפגיעה בעבודה מיום 7.6.06. לשאלה זו השיב המומחה בשלילה, תוך שהוא מציין כי בתעודת חדר המיון מיום האירוע קיים רישום המתעד כאבים בצוואר ובגב העליון בלבד וכי לא קיימים רישומים על כאבים בגב התחתון, נעשו צילומי עמוד שדרה צווארי וגבי בלבד וכן - כי בתעודת חדר המיון הומלץ על שני ימי מחלה בלבד. עוד כתב המומחה, כי בתיקו הרפואי של התובע מקופ"ח לאומית מתועדת תלונה מיום 8.6.06 בדבר כאבי צוואר בלבד, תלונה מיום 11.6.06 על כאבי צוואר וראש ללא אזכור של כאב בגב התחתון, וכן - תלונה מיום 18.6.06 על כאבי צוואר בלבד. לדברי המומחה, התובע התלונן לראשונה על כאבי גב תחתון בביקור במרפאה ביום 13.7.06 כאשר ברישום ממועד זה נכתב: "כאבי גב תחתון ממוקם מזה יום, בבדיקה רגישות גב ימני תחתון, ללא חוסר נויורולוגי...". ב. השאלה השנייה עליה התבקש המומחה להשיב היתה - האם השפעת הפגיעה בעבודה מיום 7.6.06 על כאבי הגב התחתון שבגינם ניתנו לתובע תעודות רפואיות כאמור, ככל שהיתה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצב בריאותו הקונסטיטוציונלי של התובע. לשאלה זו השיב המומחה בחיוב, וכן הוסיף כי לתובע הייתה בעיית גב תחתון קודמת, כעולה מרישומים רפואיים החל משנת 1991. 6. על פי בקשת התובע ובהתאם להחלטה מיום 10.6.08, התבקש המומחה להשיב על מספר שאלות הבהרה כדלקמן: א. המומחה הופנה באופן ספציפי למספר רישומים רפואיים ובכלל אלה: לדו"ח חדר המיון מיום 7.6.06 (יום האירוע) לפרק המיועד לרישומי מומחים ויועצים ולרישום "רגישות בעמוד שידרה גבי תחתון", לרישום בתיק קופ"ח מיום 11.6.06 שם נרשמה תלונה בדבר "כאבי גב", לתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 11.6.06 שם נכתב כי התובע נפגע "בראש, בגב, צוואר, עורף" כאשר באבחנה רשם הרופא בכתב ידו: "Intervertebral Disc Degeneration Lumbar or Lumbosacral ". כן הופנה המומחה לרישום בתיק קופת חולים מיום 23.7.06 שם נכתב "עדיין כאב גב בבדיקה רגישות עמוד שידרה מותני ללא חסר נוירולוגי לסג 40", כאשר תחת המילה אבחנות נרשם: "Low Back Pain-LBP". לרישום בתיק קופ"ח מיום 30.7.06 שם נרשם תחת המילה תלונות: "עדיין כאב גב..." וכן לרישום בפרק האבחנות בו נכתב: "Intervertebral Disc Degeneration Lumbar or Lumbosacral". כמו כן, הופנה המומחה לרישום בתיק קופ"ח מיום 6.8.06 לתלונות התובע בדבר כאבי גב ולרישום האבחנה "Intervertebral Disc Degeneration Lumbar or Lumbosacral". לאור הרישומים הללו התבקש המומחה להשיב לשאלה האם הוא משנה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין הפגימה בגב התחתון לבין האירוע התאונתי. ביום 3.7.08 השיב המומחה על שאלת ההבהרה כדלקמן: "רגישות בעמוד שידרה גבי תחתון, איננה ממצא משמעותי. כל הרישומים בתעודת חדר המיון מיום האירוע 7.6.06 כולל צילומי הרנטגן, מתייחסים לבעיה צווארית. הרישומים בתיקו הרפואי מתאריך 11.6.06 אינם ספציפיים, לא מתאימים לאזורי הפגיעה שרשומים בתעודת חדר המיון - ולכן לא ניתן להתייחס אליהם. לצערי, לא ניתן להתייחס לרישומים שהוספו בכתב יד - לאחר שהתעודה הרפואית לנפגע בעבודה (מסמך רשמי) הודפסה (11.6.06). באישורים מתאריכים 23.7.06, 30.7.06 אכן נרשם על כאבי גב תחתון. אינני קושר את הכאבים בגב התחתון לתאונת הדרכים מיום 7.6.06 מכיוון שבתאריך 13.7.06 (10 ימים קודם לכן) נרשם 'כאבי גב תחתון ממוקם מזה יום'. עיינתי עיון נוסף ומדוקדק בכל תיקי הרפואי. מדובר בחבלה צווארית כתוצאה מתאונת דרכים. הממצא מתועד היטב בתעודת חדר מיון מרכז רפואי רבין מתאריך 7.6.06. בעיית הגב התחתון 'צצה' מאוחר יותר איננה כתוצאה מהתאונה - מצב קודם." ב. המומחה התבקש אף להפנות לאותם רישומים רפואיים אליהם התייחס בקובעו כי לתובע מצב קודם של בעיית גב תחתון החל משנת 1991 - ועל כך השיב: "הרישומים המתייחסים למצב קודם של בעיית גב תחתון מופיעים בתיקו הרפואי מקופת חולים לאומית מתאריכים 17.11.88, 6.9.91, 18.11.91, 19.12.91 ו-22.4.01." 7. בעקבות תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה ולאור בקשת התובע למנות מומחה רפואי נוסף - וזאת בשל הקשיים שעלו לדעתו מחוות הדעת של המומחה - ניתנה ביום 12.2.09 החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי אחר, אשר חוות דעתו תבוא במקום חוות הדעת של המומחה הראשון. לאור זאת, מינה ביה"ד ביום 12.2.09 את ד"ר יעקב פעילן (להלן: "מומחה הרפואי השני" או: "ד"ר פעילן") על מנת שישיב על השאלות שהוצגו בתחילה למומחה הראשון. 8. ביום 1.3.09 ערך המומחה השני את חוות דעתו, במסגרתה הוא פירט אחד לאחד את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים שעמדו בפניו החל מיום 22.7.87 ועד ליום 8.7.07, תוך ציון מועד עריכתם והאבחנות המופיעות בהם. בהמשך כתב המומחה כי לדעתו אין קשר סיבתי בין כאבי הגב התחתון לבין התאונה מיום 7.6.06. המומחה הוסיף ונימק את קביעתו בציינו כי לפי הרישומים בתיק הרפואי התובע לא התלונן, לא נבדק ולא טופל בגין כאבים בגב התחתון למעלה מחודש לאחר התאונה. לדבריו, התובע התלונן לראשונה על כאבי גב תחתון רק ביום 13.7.06 כאשר גם ברישום ממועד זה נכתב: "כאב גב תחתון ממוקם מזה יום", כאשר האבחנה שנרשמה היתה: "כאבי גב תחתון כרוני'". אי לכך, הוסיף המומחה השני - ד"ר פעילן וכתב כי לפי הרישומים שבתיק הרפואי מדובר בהתקף חוזר של כאבי גב תחתון הידועים משך שנים אצל התובע. 9. לאור בקשת התובע להפנות לד"ר פעילן שאלות הבהרה, ניתנה ביום 11.11.09 החלטה במסגרתה התבקש ד"ר פעילן להשיב לשתי שאלות, כדלקמן: א. השאלה האחת שהוצגה לו היתה - כיצד מתיישבת קביעתו כי על פי הרישומים הרפואיים התובע לא נחבל בגב תחתון עם האמור בדו"ח חדר המיון בדבר "רגישות בעמוד שידרה גבי תחתון" ועם הרישום בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה מיום 11.6.06 שם נרשם "האיבר שנפגע - ראש, גב, צוואר ועורף", כאשר בכתב יד נכתב בפרק האבחנות "חבלת ראש והפרעה של דיסק בין חולייתי בעמוד שידרה מותני ומותני עליון". לשאלה זו השיב המומחה כי רגישות בעמוד שידרה מותני אינה מעידה על חבלה ולראייה הצביע על כך שלא בוצעו בחדר המיון צילומי עמוד שידרה מתני, אלא צילומי עמוד שידרה צווארי וגבי בלבד. אשר לרישום ביחס לאיבר שנפגע אשר נכתב בכתב יד צויין - כי הוא נרשם ללא כל בסיס עובדתי כאשר ביחס לצילומי הרנטגן שבוצעו בחדר המיון ציין כי מדובר בעמוד שידרה גבי בלבד. כראייה לדבריו הצביע המומחה על כך שגם בהמשך המעקב לא בוצעו צילומי רנטגן של עמוד שידרה מותני. המומחה הוסיף וכתב כי לו היה התובע נפגע בעמוד השדרה מותני היו מבוצעים צילומי רנטגן של איבר זה עוד בחדר המיון ובימים הסמוכים לפגיעה, אך מהתיעוד הרפואי עולה כי לא כך נעשה. אשר לבדיקותיו של הרופא שהנפיק את התעודות הנוספות לנפגע בעבודה מיום 8.6.06, 11.6.06 ו-18.6.06 כתב המומחה כי אין כל תלונה או ממצא של בדיקת עמוד השדרה המותני וכי האבחנה מיום 11.6.06 בדבר דיסק בין-חולייתי ניווני מותני ומותני סקלרי, הוספה בכתב יד ללא תאריך וכן ציין כי בממצאי ה-CT אין עדות לממצא טראומטי. לאור זאת, הסיק המומחה כי התובע לא נחבל בגב התחתון בעקבות התאונה מיום 7.6.06. ב. השאלה השנייה אשר נשאל המומחה התייחסה לפגימה בדיסק הבין-חולייתי D12-L1, למיקומו בעמוד השדרה המותני ולאור זאת נשאל המומחה - האם לא ניתן לשלול כי בקע הדיסק הנ"ל נגרם או הוחמר בעקבות האירוע התאונתי. לשאלה זו השיב המומחה כי הדיסק הבין-חולייתי D12-L1 אכן "שייך" גם לעמוד השדרה הגבי וכי הוא נמצא ב"מעבר" בין ע"ש הגבי והמותני. לדבריו, לא ניתן לשלול כי בקע הדיסק הבין-חולייתי D12-L1 נגרם ו/או הוחמר בתאונה הנדונה. זאת, בשים לב לכך שלא הוצגו בפניו בדיקות קליניות והדמיות מתקופות קודמות. טענות הצדדים 10. טענות התובע בתמציתן היו כדלקמן: שני המומחים התעלמו מהרישום בתעודה מיום 11.6.06, המאזכר פגיעה בעמוד שידרה מותני. ד"ר פעילן ציין כי לא ניתן לשלול כי במסגרת התאונה נגרם בקע הדיסק הבין-חולייתי D12-L1 או הוחמר. משכך, מאחר והספק צריך לפעול לטובת התובע הרי שיש להכיר בקיומו של קשר סיבתי בין הבקע לבין הארוע התאונתי. 11. טענות הנתבע בתמציתן היו כדלקמן: שני הרופאים שוללים קיומו של קשר סיבתי מאותן סיבות ואינם מתעלמים מאף מסמך. שני הרופאים מתייחסים לציון הרגישות בחדר מיון ומציינים כי אין מדובר בממצא המעיד על חבלה. שני המומחים מתייחסים לתוספת בכתב יד בצורה זהה, כאשר בנוסף קיימת התייחסות עניינית לפיה אין בצילומי ה-CT עדות לממצא טראומתי, כאשר גם בביה"ח לא נערכה בדיקה כלשהי ביחס לעמוד שידרה המותני. קיימת שלילה מוחלטת של הקשר הסיבתי בין תעודות אי הכושר לבין התאונה. לגבי הדיסק הבין חולייתי, הרי שהדבר אינו נוגע לכאבי הגב התחתון. שכן, הקביעה של ד"ר פעילן לפיה, "אין ניתן לשלול" כי הפגימה בדיסק הבין-חולייתי הינה כתוצאה מהתאונה אינה מספקת על מנת להצביע על קשר סיבתי וזאת כעולה מפסיקה עניפה של ביה"ד הארצי לעבודה. הכרעה 12. אשר לדעתנו נקדים ונציין כי סבורים אנו שיש לקבל את הערעור בחלקו אך ורק בנוגע לבקע הבין-חולייתי ב- D12-L1, וזאת מהטעמים כדלקמן: א. אשר לטענת התובע לפיה, המומחה ד"ר פעילן התעלם מהרשום במסמך מיום 11.6.06 המאזכר פגיעה בעמוד שדרה מותני - הרי שטענה זו אינה נראית לנו. זאת, בשים לב לכך שהמומחה התייחס באופן מפורש (במסגרת תשובתו לשאלת ההבהרה) למסמך זה ולרשום בו, תוך שהוא מציין כי במסמך זה נרשמה רגישות בעמוד שדרה מותני, וכן - הוספה תוספת בכתב יד: "חבלת ראש והפרעה של דיסק בין-חולייתי בעמוד שדרה מותני ומותני עליון". המומחה הוסיף והסביר כי "רגישות בעמוד שדרה מותני" אינה מעידה על חבלה וכי כך אף העריכו הרופאים שבדקו את התובע סמוך לארוע, משלא מצאו לנכון לבצע צילומים בעמוד השדרה המותני, אלא בעמוד השדרה הצווארי והגבי בלבד. המומחה אף התיחס לרישום בכתב יד, אשר לא ברור על ידי מי נרשם, תוך שהוא מציין כי רישום זה אינו תואם את הממצאים שנמצאו בחדר המיון ואת הצילומים שנעשו ותוצאותיהם, וכן - את ממצאי הבדיקות שנעשו במועדים אחרים (סמוך לארוע ואף מאוחר יותר) שאינם מאזכרים כלל ועיקר ובאופן ספציפי את הפגימה בעמוד השדרה המותני. ב. אשר לטענת התובע כי יש להסיק מאמירתו של ד"ר פעילן - "שלא ניתן לשלול" כי במסגרת הארוע התאונתי נגרם לו בקע בדיסק הבין-חולייתי D12-L1 או הוחמר, הרי שסבורים אנו כי יש לקבל טענה זו וזאת, מהטעמים כדלקמן: אכן בהלכה הפסוקה שיצאה מלפני ביה"ד הארצי לעבודה קיימת אחיזה לדעה, לפיה בדר"כ לא יהיה בדיבר "אין לשלול קיום קשר סיבתי בין הפגיעה ובין תנאי העבודה" כדי להרים את נטל הראיה המוטל על התובע לשם הוכחת הקשר הסיבתי שבין העבודה לבין הפגיעה. אולם לאחרונה חלה הגמשה של כלל זה בפסיקתו של ביה"ד הארצי לעבודה, אשר קבע כי אין להסיק כלל גורף ביחס לאמירה הנדונה וכי יש לבחון בכל מקרה את הקשרם של הדברים ואת יתר הנסיבות, כאשר במקרה של ספק, עליו לפעול לטובת המבוטח (ראה - עב"ל 213/98 שרלוט ויינמן נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6.1.03, ראה דעתו של כב' השופט רבינוביץ; עב"ל 106/07 דורית גלס ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 20.5.07 והאסמכתאות המופיעות שם). בענייננו מציין ד"ר פעילן כי בקע הדיסק כאמור מצוי ב"תפר" שבין עמוד השדרה הגבי לזה המותני ומשכך ולאור התעוד הרפואי המלמד על פגיעה בגב, מצא ד"ר פעילן לקבוע כי אין לשלול קשר סיבתי שכזה. זאת שעה שבחומר שעמד בפניו הוא לא מצא עדות לפגימה מעין זו טרם לארוע. בנסיבות אלה אכן מתעורר ספק בדבר הקשר הסיבתי, אשר דינו לפעול טובת התובע, וזאת בכל הנוגע לבקע הבין חולייתי D12-L1 בלבד ובאופן שאינו מביא להתערבות בהחלטתו של פקיד התביעות שלא הכיר בנפקותן של התעודות הנוספות לנפגע העבודה, המתייחסות באופן גורף לגב התחתון. סוף דבר 13. עם זאת ולאור האמור, אנו קובעים אפוא, כי יש להכיר בבקע הבין-חולייתי ב-D12-L1 כתאונת עבודה. 14. המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר. ניתן היום, ב' אלול תש"ע (12.8.10), בהעדר הצדדים. נטע רות, שופטת עמוד השדרהקשר סיבתיכאבי גב / בעיות גב