מהו "נוהל בטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" ? סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב - 1952 מורנו כדלקמן: "בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)". סעיף 7 לחוק האזרחות, נועד להקל על תהליך ההתאזרחות, מקום בו מדובר בבן זוג של אזרח או אזרחית ישראלים. ברם, אין פשוטו של דבר, שעל המשיב להעניק אזרחות לכל דורש, רק מכוח היותו בן זוג של אזרח ישראלי. יפים לעניין זה דברי כב' השופט מ' חשין בבג"ץ 3648/97 סטמקה נ' משרד הפנים, פ"ד נג(2), 728, 768-769: "זר הנישא לאזרח ישראל, אינו קונה - בעצם נישואיו - זכות להתאזרחות, ושר הפנים סמכותו עימו להיעתר או שלא להיעתר לבקשת התאזרחות המוגשת לו בידי אותו בן זוג זר". סעיף ה12 לנוהל, הדן בבדיקת הבקשה למתן מעמד קובע כדלקמן: "ההחלטה לאישור הבקשה וכנסית בני הזוג להליך המדורג, תתקבל לאחר בדיקה מקיפה לרבות שימוע, בהתאם לנוהלי השימוע, לגבי המרכיבים הבאים: כנות קשר הנישואים בין בני הזוג והמשך קיומו. בדיקת מרכז חייהם בישראל. בהעדר מניעה ביטחונית או פלילית לאישור הבקשה. במסגרת סמכותו זו, רשאי שר הפנים לשקול גם את הסיכון האפשרי שמבקש המעמד עלול לגרום לשלום הציבור. כאמור בעניין סטמקה הנ"ל: "למותר לומר כי סמכותו של משרד הפנים עומדת לו לשקול שיקולים אחרים לבר-שיקולי כנות הנישואין, כגון שיקולים של עבר פלילי, סכנה לשלום הציבור ועוד כיוצא-באלה שיקולי-על". וראו גם בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים. הסדרת מעמדמשרד הפנים