סוכן שחקנים - מס הכנסה

סוכן שחקנים - מס הכנסה
שנות המס שבערעור הן השנים 1996-2000. המערער הגיש דו"חות לשנים שבערעור ובהן דיווח על הכנסה ממשכורת בלבד מחברת "י.א. X ושות'". חברה זו היא בבעלות אחיו של המערער, יעקב X. המשיב טוען כי על פי המידע המצוי ברשותו, המערער הוא סוכן פיפ"א מורשה- סוכן שחקני כדורגל, בעיקר זרים. אין חולק כי המערער לא הצהיר על הכנסות מעיסוק זה ולא ניהל ספרים על פי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) התשל"ו-1976. המערער חלק על הקביעה כי הוא סוכן שחקנים. לטענתו כל עיסוקו בתחום הספורט הוא כתחביב, משכך לא היה עליו לנהל ספרים כלל.

מבדיקה שערך המשיב בחשבונות בנק של המערער, נמצאו הפקדות בסכומים המצטברים לסכומים ניכרים. חלק מן ההפקדות היו בסכומים שמתחת ל10,000 ₪ להפקדה אולם לא אחת המדובר בסכומים גבוהים בהרבה ואף במטבע חוץ. מכל מקום סך הסכומים לכל שנה היו גבוהים מההכנסה משכר כמוצהר בדו"ח. המערער לא מסר הסבר ולמצער הסבר מניח את הדעת, לטענת המשיב, בקשר עם החלק הארי של ההפקדות. משכך נקבעו שומות בצו לפי סעיף 152(ב) לפקודה באופן שבו בהתאם לשנות ההפקדות, סכומים הוספו להכנסתו החייבת של המערער. הכנסות אילו חויבו במס בשיעור לפי סעיף 191ב(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן-"הפקודה") שכותרתו "הגדלת שיעור המס בשל אי ניהול פנקסים".

בשנת המס 1996 הצהיר המערער בדו"ח על הכנסה בסך 34,184 ₪. המשיב קבע תוספת הפקדות בבנק בסך 65,900 ₪ סה"כ הכנסה בצו 100,714 ₪. בשנת המס 1997 הצהיר המערער בדו"ח על הכנסה בסך 153,484 ₪. המשיב קבע תוספת הפקדות בבנק בסך 393,191 ₪ סה"כ הכנסה בצו 546,675 ₪. בשנת המס 1998 הצהיר המערער בדו"ח על הכנסה בסך 91,659 ₪. המשיב קבע תוספת הפקדות בבנק בסך 653,355 ₪ סה"כ הכנסה בצו 745,014 ₪. בשנת המס 1999 הצהיר המערער בדו"ח על הכנסה בסך 27,900 ₪. המשיב קבע תוספת הפקדות בבנק בסך 716,442 ₪ סה"כ הכנסה בצו 744,342 ₪. בשנת המס 2000 הצהיר המערער בדו"ח על הכנסה בסך 113,589 ₪. המשיב קבע תוספת הפקדות בבנק בסך 1,435,541 ₪ סה"כ הכנסה בצו 1,549,130 ₪.
בשל קביעות אילו הוגשה הודעת הערעור.

טענות המערער
בחוד החנית של טענות המערער מצויה הטענה כי במצב בו המשיב קובע שומת אדירת ממדים כפי שקבע למערער, על המשיב לסייע בידי המערער להשיג ראיות התומכות בטענות המערער. כך, על אף נטל ההוכחה המוטל על המערער. הדברים, לגישת המערער, מקבלים משנה תוקף, בנסיבות השומות האמורות בהן מדובר במי שאינו איש עסקים אשר כל חייו נסמך על שולחן הוריו וכל פעילותו בתחום הכדורגל היתה כתחביב, כתחביב יקר, אשר רק גרם להוצאות ולא הניב כל הכנסות. אזרח מן השורה שאינו איש עסקים, אינו מתעד ושומר מסמכים הקשורים במאות הפקדות בנקאיות המתרחשות בחשבונות הבנקים במהלך השנים. אין הוא צופה, ואין הוא צריך לצפות, כי ביום מן הימים, בשל שהתגלגלה כתבה בעיתון לידי המשיב, כתבה המתארת את המערער כסוכן שחקנים, ימצא עצמו נדרש לתת הסברים להפקדות אילו.

המערער טוען כי עיקרן של ההפקדות בשלוש: מתנות מבני משפחה, קרובים וחברים בארץ ובחו"ל, הפקדות שקשורות במעורבותו כחובב כדורגל מושבע והפקדות הקשורות בחיבתו העזה להימורים, הימורים שהימר מכספיו שלו ומכספי חברים אשר בקשו זאת ממנו.

המערער זכה להתחכך עם שועי עולם בתחום הכדורגל, קנה לעצמו מוניטין וזכה להיות איש אימונם של קבוצות ושחקנים. משכך נעזרו הם בו, כדבריו, לשם ביצוע העברות שחקנים מקבוצה לקבוצה. העברות אילו מצריכות הזרמה כספית לקבוצה המשחררת את השחקן מחד ומאידך העברת כרטיס השחקן לקבוצה הרוכשת. לצורך כך, לדברי המערער, נעזרות הקבוצות באנשי אימון כמוהו. כספים מופקדים בחשבונו. הוא מאשר למי שהכספים מיועדים, כי הם יצאו מידי המשלם ומצויים בידו שלו. או אז, מעבירה הקבוצה את כרטיס השחקן. רק משעה שיצא כרטיס השחקן מידי הקבוצה המעבירה, מעביר המערער את הכספים המופקדים לידיה, עם קבלת אישור הקבוצה הנעברת או השחקן, כי הכרטיס ברשותם. מעורבותו בכל אילו אינה עסקית ולא צומחת לו כל טובת הנאה כספית או שוות כסף מלבד ההערכה שהוא זוכה לה מאת הקבוצות, השחקנים והסוכנים. בזכות מעורבותו ונוכחותו באירועי כדורגל חשובים ברחבי העולם, עלה בידי המערער לפגוש, להכיר ואף להפוך לחבר לכמה מן הידועים בענף, שחקנים, מאמנים, מנהלי קבוצות וסוכנים. זו תשואתו היחידה מפעילותו. מטבע הדברים, לדבריו, אין בידו תיעוד מלא של הפעילות הכספית הכרוכה בכך.

בוודאי שאין בידו תיעוד בקשר עם מתנות שקיבל ממשפחה וחברים. יתרה מכך, כיוון שלא עלה בידו לשחזר במרבית המקרים את מקור ההפקדות שהופיעו בחשבונותיו, פנה לבנק בבקשה לקבל מידע באשר לזהות המפקידים וסורב. כאן מפנה המערער אצבע מאשימה למשיב שזה נמנע מלבקש בעצמו מהבנק את זהות המפקידים שעה שכבר היה ידוע למשיב כי אין בידי המערער להשיג מידע זה. המערער מלין על כך כי המשיב לא פנה אל קבוצות כדורגל בישראל כדי ללמוד מהן על מעורבותו של המערער כסוכן. המערער אף טוען כי מספר ההפקדות והסכומים הוא כה גדול שאם אכן היה מדובר בעמלות שקיבל כסוכן, הרי שהמסקנה הבלתי הגיונית היא שהוא ואך הוא משמש כסוכן שחקנים בישראל וכי בישראל נעשות עסקאות רכישות שחקנים בתדירות שאין דומה לה. במהלך שלב הראיות, כשהבין ככל הנראה כי לא יהא די בדבריו הוא על מנת להדוף את שומות המשיב, ביקש המערער ארכה על מנת להביא עדים מטעמו. בקשתו נענתה. עדויות אילו לגישתו, מאשרות כי למערער אין כל מעורבות במכירת שחקן ישראלי בחו"ל וכי הסכומים שנקבעו כהכנסה, משקפים עמלות סוכן בסדר גודל "פנטסטי" כלשונו, דהיינו בלתי סביר בעליל. המערער מוסיף ומצביע על כישלונו של המשיב לבדוק לעומק את תחום סוכני השחקנים ולברר עם קבוצות או אישים בענף, לגבי אופייה של מעורבות המערער והיקפה הכספי האפשרי, אף אם יונח כי הוא פעל כסוכן.

מסכם המערער את טענותיו בכך: אין די בשומה המבוססת על "הפקדות בלתי מוסברות", לא היה עליו לנהל ספרים בהיותו שכיר, סכומי ההכנסה המיוחסים לו מופרכים ובלתי סבירים במציאות הישראלית בענף סוכני השחקנים וכי המשיב הכשיל את המערער ביכולתו להוכיח את טענותיו. כן טוען המערער כי המשיב פעל לכל אורך הדרך שלא בתום לב ומכאן נובעת קביעת שומה מופרכת, חוסר בדיקה, חוסר נכונות לסייע למערער בהוכחת דבריו. ב"כ המערער בסיכומיו מביע את הדברים הבאים, אשר אני מוצא מקום להביאם כדי להבהיר את הלך הדעת של המערער (ובא כוחו): "במלים אחרות וכעולה מן האמור לעיל, למשיב אין שמץ של מושג! המשיב נתקל בתזה של הימורים, נתקל בתזה של סיוע כספי מבני משפחה וכן בתזות נוספות, אך דבר לא עוצר בעדו והוא שועט בדהירה פראית לעבר שומת עתק עלומה ובלתי ברורה, כאשר אין באמתחתו דבר זולת כתבה בעיתון!"

טענות המשיב
המשיב עומד על קביעותיו. הקביעה כי המערער ניהל עסק כסוכן שחקנים בשנות המס, על אף שהוכחשה במהלך הליכי השומה, אומתה במהלך שמיעת הערעור. המערער לא הציג תשתית עובדתית בקשר עם הסבריו, המתחלפים תדיר, בקשר עם ההפקדות שנמצאו בחשבונות הבנק שלו. המערער מתעלם מהנטל המוטל עליו לשכנע כי הפקדות האמורות בסך כולל של 3.264,429 ₪ ! אינן הכנסה חייבת ובסגנון דמגוגי-פופוליסטי, מנסה לפסול את קביעות המשיב בלא שמץ של ראיה מצדו. הראיות הקלושות שהביא המערער אינן שוללות את קביעות המשיב. המערער מטיל דופי בהתנהלות המשיב ללא סיבה וללא צורך. המערער לא פעל לאורך כל ההליך השומתי ליתן הסבר ולבסס ראייתית את הסבריו. גם במהלך הערעור, על אף שניתנה לו על ידי בית המשפט, לפנים משורת הדין, הזדמנות להוסיף ראיות שלא הציגן במהלך ההליך השומתי, לא הביא אלא ראיות קלושות, אשר למצער מאשרות כי מגורמים מסוימים לא קיבל הוא עמלת סוכן או כי היקף הענף בישראל הוא מוגבל. המערער לא הביא ראיות התומכות בהסבריו כי ההפקדות מקורן בכספים שקיבל במתנה מבני משפחתו. המערער לא הביא ולו בן משפחה אחד להעיד ולאשר הדבר. כך גם באשר למתנות מחברים או באשר לכספי הימורים שכביכול נמסרו לו או זכה בהם בעצמו. רק בשלב מאוחר העלה המערער את ההסבר כי שימש "צינור" בלבד בין קבוצות ושחקנים בעת העברות של שחקנים, אולם גם "תזה" זו לא גובתה. נהפוך הוא, חלקם של העדים מטעמו של המערער עצמו, שללו אותה. לטענת המשיב לא הציג המערער בהתאם לגרסה זו, יציאות כספיות מתוך החשבונות כנגד ההפקדות שהן לכאורה הפקדות זמניות ובנאמנות. המערער לא שלל את עמדת המשיב כי פעילותו כסוכן שחקנים חובקת עולם ולכן מגבלות הענף בישראל אינן שוללות את האפשרות כי חלק מן העמלות מקורן בעסקאות בחו"ל כאשר ההעברות הכספיות מחשבונות זרים מחו"ל, תומכות בכך. המשיב פעל כדין לבסס את קביעותיו. אין להטיל על המשיב חובה לבסס את טענות המערער. למשיב היה מידע מבוסס כי למערער עסק כסוכן שחקנים ואף היה מידע קודם להוצאת הצווים כי המערער קבל תמורה כספית בגין עמלת תיווך בקשר עם שחקן זר. נטל השכנוע ומכך נטל ההוכחה על המערער. משעה שנמצאו ממצאים ברורים כי המערער פועל כסוכן שחקנים וכי מצויות הפקדות בסכומים ניכרים בחשבונותיו, הוא הקרוב אצל פעילותו ועליו להמציא את הראיות התמוכות בגרסאותיו. כך, בפרט כאשר אין המדובר בטענות סדורות אלא בגרסאות אשר שימשו בערבוביה. ככל שהבין כי גרסה שמסר היא מופרכת וחסרת בסיס, דלה גרסה נוספת.

דיון

לפני שאבוא אל תוך פרדס טענות הצדדים והראיות שהוצגו ובעיקר אילו שלא השכיל המערער להציג, אעיר הערה כללית בקשר עם קו הטיעון המרכזי של המערער. קו זה הוא כי שומת המשיב אינה סבירה וכי רשות ציבורית כדוגמת רשות המסים, אינה יכולה ביום בהיר אחד "להלביש" על אזרח מן השורה שומת עתק ובכך להפוך עליו את עולמו ולהטיל עליו חובת הפרכת אותה שומה. קו טיעון זה אינו נטול טעם לו היה פועל המשיב בשררה וללא ביסוס בקביעת שומות או לו על פי המידע המצוי ברשותו, היה מוציא שומה שהיא בלתי סבירה. אולם ברור הוא כי לא כך פעל המשיב. בטרם דיון פרטני במכלול העובדות הרי שניתן לומר כי העובדות הפשוטות שאינן שנויות במחלוקת הן כי המערער הוא סוכן שחקנים מורשה על ידי ארגון פיפ"א. עוד אין זה שנוי במחלוקת כי בחשבונות הבנק של המערער נמצאו הפקדות בסכומים ניכרים מהארץ ומחו"ל. בפני המשיב היה המידע כי לשם קבלת הרשאת ארגון פיפ"א לעיסוק בתיווך בין שחקנים וקבוצות, נדרש המערער להשקעה כספית ניכרת בסך של כ 500,000 ₪ , כך על פי מידע המגובה בעדות שהיה בידי המשיב. בידי המשיב היה קיים מידע כי עיסוקו של המערער בתיווך בין קבוצות כדורגל לבין שחקני כדורגל זרים. למשיב היה מידע כי המערער היה מעורב לפחות בעסקת השחקן מרקוס מקריניוס אלפרדו והתקבלה תמורה כספית על ידי המערער בגין עסקה זו. בכל אילו, והדברים עוד יפורטו בהמשך, יש יותר מבסיס להנחות המוצא של המשיב. דהיינו כי המערער עוסק כסוכן שחקני כדורגל, כי אין לקבל את הצהרת המערער בדו"חות כי כל הכנסותיו הן משכר עבודה וכי היה עליו לנהל ספרים כדין. כך מבוססת ולו לכאורה, תוספת ההכנסה החייבת שנקבעה בהתאמה להפקדות שנמצאו בחשבונותיו, לאחר שניתנו למערער הזדמנויות רבות להסביר הפקדות אילו והסברים ראויים לא ניתנו. כל זאת לאחר שהמשיב נכון היה לקבל הסברים מבוססים ולו בדוחק ולהפחית סכומים אילו, כפי שיפורט. המערער היה מודע לדברים אילו ולאופן ביסוס עמדת המשיב ואופן בניית השומות. משכך, נשמט הבסיס מתחת לקו טיעונו בדבר הצורך בהצדקת השומה וגלגול הנטל אל כתפי המשיב לאתר מידע ומסמכים המגבים את הסבריו הלכאוריים של המערער. המערער בחר ואולי לא בכדי, במקום להתמקד בגיבוי גרסאותיו והסבריו תוך הצגת הענף שבו הוא עוסק וכיוצא בזה, להטיל שוב ושוב, הן במהלך דיוני ההוכחות והן בסיכומיו, דופי בהתנהלות המשיב תוך תיבול הטיעון באמירות בקשר עם זכות אזרחית ותום לב של רשות מנהלית וכיוצא באילו אמיתות שאין להן, בכל הכבוד, נגיעה לערעור. דומה כי הדברים הם בבחינת אותה הערה שמסופר כי נמצאה בנאום פוליטי, שנוסחו נותר על דוכן הנואמים ובה רשם לעצמו הנואם "כאן יש להגביר את הקול כי הטיעון לגמרי לא משכנע". שומות המשיב נומקו ולו לכאורה ומכאן קמה חובת הוכחה והשכנוע של המערער להפריך השומות בין אם באמצעות הוכחת גרסאותיו ובין אם בהוכחת אי סבירות השומה. אבחן להלן, הנשא המערער בנטל האמור המצדיק את התערבות בית המשפט בשקול דעת המשיב ובקביעותיו בקשר עם השומות שבערעור:



למשיב נודע באקראי, עקב כתבה בעיתון, על דבר היותו של המערער סוכן שחקני כדורגל (ראו עדות הרכזת הגב' סימה לאטי מטעם המשיב, אשר היתה המפקחת שטיפלה בתיק המערער (להלן-"לאטי")- עמ' 3 לתמליל הדיון מיום 11.7.07 שורות6-4). לאחר שנערכה בדיקה ונסתבר כי המערער כלל אינו מדווח לפקיד השומה על הכנסותיו מעסקו כסוכן שחקני כדורגל, נדרש המערער עלי ידי המשיב, להגיש דו"חות לשנים 1999-1995 (מש/1), על מנת לבדוק את פעילותו העסקית.
המערער הגיש למשיב דו"חות על הכנסותיו לשנים 1996- 2000 (מש/2- מש/6). בדו"חות אילו הצהיר המערער כי הוא שכיר בלבד (לאטי- עמ' 3 לתמליל שורות 6-7).
המערער זומן לדיון בשלב ראשון. לדיון זה כמו לאחרים העתידים לבוא, הגיע מטעם המערער המייצג יועץ המס, אילן ששון. בדיון בשלב א' נבדקו תדפיסי חשבונות הבנקים של המערער: ח-ן מס****15 בבנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף שיכון בבלי (התדפיסים – מש/7) וכן ח-ן ****17 בבנק הפועלים בע"מ סניף בבלי (מש/8) (המידע המלא מצוי בתיק בית המשפט והוא חסוי ומוטל עליו איסור פרסום). בדיקת דפי התדפיסים העלתה כי הופקדו בחשבונות סכומים ניכרים שעלו על סכומי השכר השנתי שדווח על ידי המערער (לאטי עמ' 3 לתמליל שורות 9-13). בדיונים בשלב א' לא הציג המערער באמצעות יועץ המס, הסבר כלשהוא בקשר עם ההפקדות הכספיות האמורות. המייצג נשאל לגביהם ולא ידע להשיב. על אף שניתנו הזדמנויות נוספות למתן הסבר, זה לא נמסר (לאטי עמ' 5 ש' 24-16 וכן עמ' 6 ש' 6-1).
מאחר ולא ניתנו על ידי המערער הסברים כאמור ומאחר והמשיב החזיק במידע כי המערער הוא סוכן שחקני כדורגל (רשימה של פיפ"א של סוכני כדורגל מורשים-מש/10 וכתבות בעיתון מהן עולה כי המערער שימש כסוכן כדורגל בין היתר לשחקנים ברזילאים-מש/11)–הוצאו שומות בשלב א' (03) לשנים שבערעור.
יועץ המס הגיש ביום 29.4.02 השגה (מש/18) וזו לשונה:

"בשם מרשי הריני משגי בזאת על השומות שהוצאו וזאת מהסיבות הבאות:
מרשי הגיש את כל שנדרש ממנו כולל דפי בנק מפורטים אין כל סיבה והצדקה לשומות שהוצאו על ידכם, היות ומרשי אינו שכיר (כך בלשון ההשגה- מ.א.) מאז ומתמיד, והכנסות השכירות מועברות לחברה המשפחתית וזאת כפי שנמסר בדיונים שנערכו במשרדכם.
אודה לכם על רישום ההשגה והזמנה לדיון נוסף. למותר לציין כי ההשגה הוגשה באיחור בשל שהייתו של מרשי כ-3 חודשים בחו"ל."


בעקבות ההשגה התקיימו מספר דיונים במשרדי המשיב בהשתתפות המייצג והרכזת לאטי. המערער עצמו לא נכח בדיונים אילו. (לאטי עמ' 7 לתמליל ש' 17-20). במהלך דיוני ההשגה כולם טען המייצג כי המערער אינו סוכן שחקני כדורגל . בדיונים אילו הסביר המערער כי הוא חבר טוב של מר בילי ג'נינגס, שהוא סוכן שחקנים גדול. המערער טען כי שימש עבור ג'נינגס "צינור" להעברת כספים לקבוצות ובתמורה קיבל רק אירוח בחו"ל, לינה וארוחות (לאטי- עמ' 7 לתמליל ש/ 8-12 וכן ש' 18-20). במסגרת הליכי השומה דובר כי המערער שימש "צינור" בנוגע לסכום של 230,000 ₪ בתחום הכדורגל. בשום שלב, גם לא במהלך שמיעת הראיות בפני, לא ציין המערער, בקשר לסכום זה או לכל סכום אחר, בנוגע לאיזה קבוצות ובנוגע לאיזה שחקן שימש הוא "צינור". המערער לא טען בשלב השומה (לאטי, תמליל 11.7.07 ,עמ' 10 ש' 10-20), כפי שטען במהלך עדותו בבית המשפט, כי סכום זה נמסר לו על ידי אותו ג'נינגס לשם השקעה בנדל"ן בישראל עבור האחרון (פרטיכל מיום 6.12.06 עמ' 10 ש' 27 –עמ' 11 ש' 1). (ראו להלן סעיף 25 לפסק הדין).
המערער הבהיר במהלך עדותו בבית המשפט כי לבסוף קנה מר ג'נינגס דירה במיורקה ואת הכספים שהעביר למערער צרך בביקוריו התכופים בישראל. (שם, ש' 4-8).
בנוסף טען המערער, כי הוא מהמר כבד בקזינו והוא הימר עבור אחרים שמסרו לו כספים לצורך כך. לדברי העדה לאטי אמר המייצג בדיונים כי המערער הפסיד כסף רב במסגרת הימוריו. כן אמרה "הוא לא הוכיח שהוא הימר בשביל אחרים. למשל הוא אמר שיש איזה רפי מבאר שבע שנתן לו כספים כדי שיהמר עבורו, אבל הוא לא הביא שום, שום דבר, שום, לא יכולנו להוכיח את זה. הוא היה אמור בעצם להוכיח והוא, וזה לא מה שהוא עשה."(לאטי- תמליל עמ' 7 ש 22-24 , וכן עמ' 8 ש' 1- 4).
בהמשך לכך טען המערער כי גם בשל הפסדיו בקזינו נעזר הוא במשפחתו האמידה, קרי כי אחיו העביר לו כספים. לדברי המשיב לא הוצג כל מסמך, העברה מחשבון בנק אחר, המחאה וכד', לביסוס הדברים. במהלך עדות המערער בפני, טען כי חלקן של ההפקדות מקורן במתנות מהדודה שרה רבקה מברוקלין שנפטרה. המערער הציג את מע/1 אישור בנק הפועלים על העברה לחשבון המערער סכום של 40,000$ והמרתם למטבע ישראלי פעולה עם ערך ליום 31.3.98. לשאלת בית המשפט איך יודעים שמסמך זה באמת מבטא העברה מהדודה השיב המערער: "אני יודע" (פרטיכל מיום 6.12.06 עמ' 7 ש' 20-21) עוד כך מעיד המערער:


"הבת של שרה רבקה ז"ל, אבי ז"ל עזר לה פה ושרה היתה מעבירה את הכסף אלי. בלי קשר אבי ואמי נתנו לי כספים כל החיים. לשאלת בית המשפט אם בתור סוכן לא הרווחתי דבר אני משיב שלא הרווחתי, הפסדתי. בכל הארץ אין דבר כזה כסוכן שמרוויח כסף, הם יכולים להיות רשומים אבל לא עובדים, לקחו לעצמם את בתור מטרה להרוויח כסף אבל אותי זה לא עניין בכלל. כל השנים היה לי כסף, הרבה לא, אבל אם הייתי יודע את זה הייתי עושה הרבה מכל הטובות שעשיתי לאנשים, אבי נימני וכולם יכולים להגיד כמה עזרתי להם. אני מכספי נסעתי לחו"ל, סידרתי בבודפשט כי הכרתי את הנשיא והבאתי את הלבריקס לשם וסידרתי להם את הבית מלון ולא קבלתי שקל מזה. סידרתי להם לשחק שם וזה כולל שופטים ובטחון, נבחרת הנוער של ישראל סידרתי להם מחנה אימון בהונגריה ולא לקחתי להם שקל, זה חברים שלי , אני אוהב כדורגל ולא לוקח כסף. ממה שאני שומע אנשים בארץ רק מפסידים כסף. כל אלה שרשומים בכלל לא יודעים כדורגל, הם רוצים לעשות כסף אבל לא מרוויחים כלום." (פרטיכל 6.12.06 עמ' 7 ש' 26 עד עמ' 8 ש' 11).
גרסת הדודה מאמריקה והתמיכה מההורים לא עלתה בפני המשיב קודם למועד הדיון בפני. מתוך הדברים המובאים, עולה מידת המעורבות של המערער בתחום עיסוקו.


הסברים ולו מגובים חלקית, שמסר המערער במהלך השלב השומתי, התקבלו בידי המשיב. כך למשל הציג המערער באמצעות יועץ המס, מסמכי הפקדות של כספים שנטען כי הם מהווים תמורה ממכירת דירת מגורים של המערער, על פי הסכם מכר מיום 5.1.99 (מע/3). הסברים שניתנו ביחס לסכומים בסך של 540,000 ₪ שנתקבלו ממכירת הדירה, ואשר היו קרובים פחות או יותר לתאריכים על פי הסכם המכר, נתקבלו על ידי המשיב והופחתו מסכומי ההפקדות הבלתי מוסברות (לאטי, עמ' 10 לתמליל ש' 9-3). בשלב ההשגה לא טען המערער כי הוא קיבל את כל כספי התמורה ממכירת הדירה, לרבות החלקים עבור גרושתו וילדיו. על פי הסכם המכר המערער זכאי רק ל165,000$ מתוך התמורה. בפני בית המשפט שוב שינה המערער את גרסתו ועל כך, בהמשך.
כחלק מההליך השומתי ומבדיקות שערך המשיב, זומן לדיון במשרדי המשיב מר אלי ניר, יו"ר קבוצת הפועל רמת גן. כך משום שלמשיב נודע כי המערער היה מעורב בתקופת השומה, בעסקה של הבאת שחקן זר לקבוצת הפועל ר"ג (לאטי תמליל מיום 11.7.07, עמ' 12, ש' 9-19). נערך פרטיכל הדיון מיום 27.4.03 עם מר ניר (מע/5). בדיון ציין מר ניר כי הוא מכיר את המערער כסוכן שחקנים מורשה וותיק, מראשוני הסוכנים המורשים של פיפ"א בישראל, כשהם מנו רק שלשה. ניר ציין כי סוכן שחקנים כזה חייב להפקיד ערבות של 200,000 פרנקים שוויצריים (שהם כ-500,000 ₪) וכן הוא חייב לעבור בחינות. מר ניר אישר כי עבד עם המערער במקרה אחד של רכישת השחקן מרקוס מרקיניוס אלפרדו. כן אישר כי הוא יודע כי הועבר סך של 20,000 $ למערער בעסקה זו. סכום זה נרשם בספרי הקבוצה כדמי השאלה והופקד בהמחאה ישירות לחשבון המערער. מר ניר ציין כי היו הליכים משפטיים הקשורים בעסקה זו. כך משום שהתעוררה מחלוקת בגין מכירת השחקן לשני גורמים, לקבוצת ר"ג ולאיש העסקים אמיר אלדר. העניין הגיע לבוררות והסתבר כי אלדר שילם למערער סכום כסף בגין הרכישה שלא יצאה לפועל ועל כן דרש את כספו בחזרה. לבקשת המשיב מסר מר ניר מסמכים הקשורים להליכים המשפטיים שהתנהלו בקשר עם עסקת השחקן מרקיניוס (מש/12).
בתוך מסמכים אילו מצוי תצהירו של מר אלדר אמיר הנלווה לבקשה לסעדים זמניים. גם מסעיף 2 לתצהיר למד המשיב כי המערער הוא סוכן שחקנים ושימש סוכנו של מר מרקוס אלפרדו אראוג'ו. מסעיף 11 לתצהיר האמור, ניתן להבין על פי הנטען, כי המערער היה מיצגה בישראל של קבוצת ברזיליה, בה שיחק השחקן (אישור ממנהל הכללי של ברזיליה, מע/4, מאשר זאת). על פי סעיפים 6-7 לתצהירו של אלדר ניתן ללמוד כי ניטען שהמצהיר שילם סכום של 30,000$ לשחקן ועוד 70,000 $ למערער, בגין עסקה שלא יצאה אל הפועל. מסעיפים 13-14 לתצהיר ניתן ללמוד כי הסוכן קיבל "דמי השאלה" כפיקדון. דמי השאלה אילו הם התמורה שאמור היה לקבל השחקן בגין השאלתו על ידי קבוצת הכדורגל הפועל רמת גן בגין עונת המשחקים 2001/2000. בנוסף לדמי ההשאלה הגיעו לידי המערער גם עמלת סוכן. מסעיף 18 ניתן ללמוד כי המערער היה זכאי ל80,000$ נוספים לו קבוצת הכדורגל היתה מממשת אופציה להמשיך ולשאול את השחקן מעבר לעונה האמורה. אופציה זו לא מומשה. בין מסמכים אילו , נמסר גם העתק הסכם שבין מר אלדר לבין המערער. בהסכם זה (נספח ד' לתביעת אלדר) חתם המערער כשהוא מאשר כי הוא "נציג" שהוא סוכן מורשה של פיפ"א והבעלים החוקי של כרטיס השחקן האמור. על הצהרה זו חלק השחקן בטענה כי היה זכאי באותה שנה כי כרטיס השחקן יועבר לבעלותו, (מכתב עו"ד יפה מיום 19.8.01 שגם הוא היה בין המסמכים שנמסרו למשיב ע"י ניר). דברים אילו יש בהם תמיכה לעמדת המשיב הן במשור עיסוקו של המערער והן בקשר עם הסכומים שהוא מגלגל תחת ידיו, כעמלות סוכן.
מר ניר הבהיר בדיון בפני המשיב, כי כספים המועברים בגין מכירה או השאלה של שחקן באמצעות סוכן שחקנים, אמורים להיות מועברים על ידי הסוכן לקבוצה שממנה הושאל או נרכש השחקן. בין המסמכים שמסר ניר, מצוי הסכם נוסף בין המערער לבין הפועל רמת גן אשר על פיו זכאי המערער לעמלה בגין השאלת השחקן להפועל, בסך 22,000 $. כן נמסרו למשיב מש/13-מש/15 מסמכים המוכיחים את העברת סכום זה מאת הפועל רמת גן לידי המערער: תדפיס (מש/ 13) תנועות בחשבון החח"ד של מועדון הפועל ר"ג לחודש אוקטובר 2000, ממנו ניתן לראות משיכה של 80,000 ₪ ביום 22.10.00 (שהם אותם 20,000$ באותה תקופה). מכתב בכתב יד מבנק דיסקונט מיום 13.9.00 שכותרתו "מחיקת הגבלה בשק" ובו כתוב: "עקב רצונו של לקוחינו מר אשר X לבצע 'ניכיון' בשיק בניתן לו על ידכם ע"ס 80,000 ₪ ל22.10.00 שיק מס 10427 נבקשכם לבטל את ההגבלה "למוטב בלבד" כדי שהשיק יהיה סחיר. אנו מתחייבים שלא להעבירו לשום גורם שלישי." (מש/14). מסמך ניכיון שיקים מס 20 מיום 14.9.00 (מש/15) המאשר הפקדת סכום בשיק מס. 10427 של 80,000 ₪ עם תאריך פירעון של 22.10.00 לחשבונו של המערער בבנק דיסקונט.
בקשר עם עמלות סוכן וסכומי פיקדון, מר ניר ציין כי "לא ברור כמה מהכספים הנ"ל מועברים הלאה אם בכלל". אם כך היה למשיב יסוד יותר מסביר להאמין כי המערער הוא סוכן מורשה של שחקנים מטעם פיפ"א, כי סדרי הגודל של העמלות שהוא מקבל הם בעשרות אלפי דולרים וכי חשבונות המערער בבנקים בישראל משמשים אותו לקבלת עמלות אילו. מן המקובץ עולה כי קביעות המשיב האמורות היו מבוססות בהתחשב במידע שהיה ברשותו , מידע שלא נסתר על ידי המערער, לא במהלך ההליך השומתי אולם גם לא בפני.
עדותו של המערער מחזקת את העובדה שתחום הכדורגל הוא תחום עיסוקו: המערער הודה שהוא סוכן שחקני כדורגל (עמ' 5 לפרטיכל ש' 23-24, וגם עמ' 20 שורות 3-18). המערער הודה כי הופקדו כספים בחשבונות הבנק שלו, עקב היותו סוכן שחקנים. אמנם הוא טוען כי שימש "צינור" בלבד להעברת הכספים. אלא שראיות על העברת הכספים שהופקדו בחשבונות לצדדים שלישיים- לא הוצגו. המערער הודה כי שימש סוכן של שחקנים ברזילאיים, חתם על טופס כדי להכניסם לישראל (עמ' 28 לפרטיכל). מהראיות שפורטו עד כה עולה כי אין המערער עוסק בספורט הכדורגל כ"תחביב" כפי שטען בתחילת עדותו ובפני המשיב במסגרת הליכי השומה, אלא מדובר בעיסוקו ועיסקו המרכזי. במסגרת עיסוקו זה מצא את עצמו אף נתבע על ידי אותו אלדר שהוזכר לעיל להשבת כספים שקיבל ממנו. גרסת המערער כי רק "עשה טובות" לכל אותם גורמים בתחום הכדורגל, אין בידי לקבל. המשיב הוכיח כי המערער הקים ב 21.8.01 חברה בשם א. X ניהול ספורט בינלאומי (מש/9). גם בכך יש יותר מתמיכה כי מעורבותו של המערער בתחום הכדורגל איננה של חובב ספורט מושבע ותו לא.
עדיו של המערער מחזקים את עמדת המשיב בדבר היות המערער בעל עסק של סוכן שחקני כדורגל. מר קובי בלדב, מנכ"ל קבוצת מכבי נתניה, העיד כי הוא מכיר את המערער, כי המערער ניסה מספר פעמים להציע לקבוצה שחקנים זרים, אבל לא נכרתה ביניהם אף עסקה (עמ' 62 לפרטיכל). מר בלדב אישר כי הוא לא מכיר סוכן שחקני כדורגל שעובד בחינם (עמ' 64 לפרטיכל). כך גם העיד מטעם המערער מר אילון הרציקוביץ הבעלים של קבוצת מכבי תל אביב (פרטיכל מיום 17.6.07 , עמ' 61, ש' 26-27). הן מר הרציקוביץ והן מר בלדב העידו כי לא זכורה להם עסקה שהם היו מעורבים בה, שהמערער היה צד לה. מר אברהם לוזון, יו"ר התאחדות לכדורגל ובעבר יו"ר קבוצת מכבי פתח תיקווה, העיד כי הוא מכיר את המערער. "אני יודע שהוא סוכן שחקנים והיכרותי איתו בקטע של סוכן שחקנים התמצתה בכך שלפני 6 שנים כשאלי אוחנה היה מאמן הקבוצה לתקופה של כ' שלשה חודשים, באותה תקופה אוחנה הזמין דרכו שני שחקנים שלא עברו את המבחנים מבחינתי ולא צורפו" (פרטיכל מיום 20.6.07 עמ' 72 ש' 8-11). לשאלה האם העד מכיר סוכן שחקנים העובד בחינם מבלי לצפות לעמלה השיב העד : " יכול להיווצר מצב שסוכן לא יקבל עמלה מהקבוצה אבל אז יקבל מהשחקן. יש אפשרות שלפעמים שהסוכן מקבל את העמלה שלו מהשחקן, למשל 10 אחוז מחוזה מקבל מדי חודש מהשחקן ישירות. זו גם אפשרות אבל אני לא יכול להעיד על יחסי שחקן-סוכן."
באשר לגובה העמלות וסבירות קביעות המשיב, ביקש ב"כ המערער לדלות מידע מהעדים מטעם המערער. העד הרציקוביץ קובע (שם בעמ' 60 ש' 8): "לסוכנים מגיעה עמלה". "חוץ מעמלה?" שואל ב"כ המערער. על כך משיב העד (שם בהמשך): "אני יכול להעריך, ומוחי הקרימינאלי לא טוב במיוחד, אבל אם סוכמו עמלות כפל, אם לדוגמה סוכם עם קבוצה מסוימת לרכוש שחקן במיליון דולר והעמלה מוסכמת היא 10%, והקבוצה עצמה עשתה הסכמים מקדימים שפרט לעמלה היא תחזיר אחרי קבלת הכסף לסוכנים עמלת יתר, עמלה נוספת שלא מופיעה בהסכמים המקוריים, יכול להיות שכסף כזה מוצא דרכו לחשבונות כאלה ואחרים אבל זה דבר שאצלנו לא מקובל ויכול להיות קיים." ובהמשך "עלות הכרטיס (כרטיס שחקן- מ.א.) בין 100-500 אלף דולר זכויות כרטיס שחקן. והעמלה 10% בד"כ. אבל יש חריגים ויש מקרים שיש כרטיס שחקן חופשי, ואז העמלה נגזרת ממחיר החוזה, למשל אם חותם ל 3 שנים משכורות של 200, העמלה היא נגזרת של התמורות בדוגמה שנתתי 60 אלף דולר." שואל ב"כ המערער: "העמלה הנטענת של 4 מליון שקל, המשמעות של עסקאות של 40 מליון שקל, זה הרבה עסקאות?" והעד משיב : "נשמע לי פנטסטי" (עמ' 60 בסוף). (בעמ' 61 ש'1 ) שואל ב"כ המערער :" מהיכרותך עם שוק הסוכנים בארץ, יש מצב שהמערער או סוכן אחר, יגלגל 4 שנות מס עסקאות ב 40 מיליון שקל?" העד אינו שולל אפשרות זו: "רק אם היה מעורב בהעברות משמעותיות לחו"ל של שחקנים ישראלים או עסקאות המשך, שהזכויות בכרטיס שייכות לקב' גם אם ממשיך שחקן אחר." (עמ' 61 ש' 6-7). ב"כ המערער מעלה בפני עד זה שמות של שחקני כדורגל ישראליים מן השורה הראשונה ששחקו בחו"ל ושואל אם העד יודע על קשר בינם לבין המערער והעד משיב "לא שאני יודע". העד בלדב אישר לב"כ המשיב כי במקרים שאין קבוצתו משלמת עמלה אין זה מעניין קבוצתו אם הקבוצה השנייה שילמה עמלה אם לאו ( עמ' 64, ש' 6-7). עוד אומר העד לשאלת בית המשפט, אם מי שרשום כמורשה יכול להיות שפועל רק לשם שמיים את הדברים הבאים (ש' 13-15 ,שם): "להערכתי לא אבל השוק כ"כ מבחינת הסוכנים יש כ"כ הרבה סוכנים והשוק הישראלי כ"כ קטן, להערכתי זה לא כזה עסק שאפשר לבנות הרים וגבעות, אני הרבה שנים בעסק הזה ותלוי גם במחיר השחקנים, יש תקציב לכל שחקן שקבוצה מעמידה ואומרת זה המחיר תיקח או לא. אנו מנסים כמה שפחות לשלם. להערכתי יש הרבה סוכנים עם תעודות שלא ביצעו אפילו עסקה אחת." בית משפט שואל "יש גם מצבים ש"מתגברים" על המגבלות של פיפ"א והעמלות גבוהות מהמותר?" והעד משיב :"אין פה חוקים. יש מו"מ. מה שאתה קובע מראש זה מה שיהיה אחר כך" ומוסיף "כמובן הכל מגובה בחשבוניות". (עמ' 64 ש' 16-25). בנושא זה הקשה ב"כ המערער בסיכומיו (סעיף 19 לסיכומי המערער) אם יתכן כי שולמו למערער עמלות ללא שהפיק חשבוניות מס והאם המשיב מחשיד את מועדוני הכדורגל בארץ בביצוע עבירות מס. עדיו של המערער עצמו כאמור, הם שהבהירו כי על אף הכללים של ארגון פיפ"א יש וסוכנים מגיעים להסכמות עם שתי הקבוצות או עם השחקן. לאחר ששמעתי את עדויות עדי המערער, הרושם המצרפי המתקבל הוא כי רב הנסתר על הגלוי בתחום זה. התנהלות המערער לרבות העובדה כי בתחילה הכחיש את היותו סוכן שחקנים, אינה שופכת אור של ממש על סוגי ההתקשרויות. עדותו בפני לא סייעה לפזר את אי הבהירות, תוך שאני נוקט בלשון רפה, מפאת כבודו של המערער.
אם כן, המערער הוא סוכן שחקני כדורגל. המערער עוסק בתחום זה. למערער פעילות בארץ ובחו"ל. משכך, היה על המערער לנהל ספרים בהתאם ולדווח על הכנסותיו מעיסוקו זה. כזכור המערער דיווח כי הכנסותיו הן ממשכורות בלבד ובלתי קשורות כלל לעיסוק האמור. הואיל והמערער לא ניהל כלל ספרים, הרי שעליו להראות כי שומת המשיב מופרזת כלשון סעיף 155 לפקודה. משכך על המערער להביא הוכחות אובייקטיביות, להבדיל מעדותו שלו, לביסוס טענותיו (ע"א 352/86 פקיד שומה פתח תיקווה נ. אורן, פ"ד מד(2) 554, 560). על המערער היה להוכיח כי שומת המשיב שרירותית ומופרכת. בכך לא עמד. באשר לסבירות השומה, אעמוד בהמשך.
המערער לא הציג, לא בבית המשפט ולא בפני המשיב, מלבד גרסאות כלליות , הסברים להפקדות ומקורן או למשיכות כנגד ההפקדות ולו במסגרת גרסתו כי שימש צינור בלבד בין הקבוצות והשחקנים. בקשר לכך טען המערער באמצעות בא כוחו כי המשיב היה צריך לסייע בידו להשיג את המידע, בפרט כאשר נתקל בקשיים מול הבנקים בו מתנהלים חשבונותיו. המערער טען כי פנה אל הבנקים ואילו סרבו למסור מידע בנוגע לזהות המפקידים השונים מהארץ ומחו"ל בשל חיסיון בנקאי. המערער טוען כי על המשיב, מכוח הסמכויות הנתונות לו ולאחר ששמע את הסבריו וקשייו, היה צריך לפנות ולקבל המידע.


מה כן עשה המערער לטובת הצגת הסבר שעה שתלויה ועומדת מעל ראשו שומה של כשני מיליון ₪? לשם כך העיד המערער בישיבת ההוכחות מיום 17.6.07 את מר אייל גמליאל העובד במשרדו של בא כוחו. לעד הוצגו מסמכי בנקים (מע/7) והעד הבהיר את הקשיים שנתקל אצל הבנקים בקבלת מידע בקשר עם זהות המפקידים. במהלך חקירתו הנגדית נאמרו הדברים הבאים אשר מצאתי לנכון להביאם במלואם (עמ' 65 של אותו דיון, ואילך):
" ש. טענת המערער שכספים שהועברו לחשבונו בין היתר ממשפחה שעזרו לו, אתה יכול לומר לי האם פניתם למערער וביקשתם את מס' החשבון של הוריו, אחיו, ג'נינגס, אנשים שהוזכרו על ידו בבית המשפט?
ת. אני אישית לא עשיתי זאת. אני יודע שהיו דפים שהיה כתוב במפורש שזה ביל ג'נינגס. בהעברה, או ביציאה, אני לא זוכר.
ש. לגבי כספים במשפחה, היתה בעיה עניינית לברר זאת?
ת. לא , אני לא זוכר שעשיתי זאת.
ש. פניתם למשפחת המערער בבקשה לסיוע בניהול הערעור?
ת. לא היו לי דפי בנק, העברות ממקורות שונים, והייתי צריך לבדוק את זה.
ש. לצורך העניין הנחת שיצאת ידי חובתך בכך שפנית לבנק ונענית בשלילה?
ת. זו הבדיקה שעשיתי, היו הרבה העברות, הרבה חשבונות – חשבונות הבנק שהופיעו על דפי הבנק. מפורטים שם סכומים, חשבונות בנק, ולא ברור אילו חשבונות אילו.
ש. קיבלתם הסבר?
ת. מה זאת אומרת?
ש. ידעת מה עמדת המערער?
ת. ידעתי שעלי לבדוק לאן יצא הכסף אם יצא.
ש. ידעת מה עמדת המערער ביחס למי הפקיד את הכספים הללו?
ת. ידעתי בגדול שזה כספים שקיבל אותם על מנת להעבירם, שקיבל והיה אמור להעביר אותם החוצה.
ש. ולגבי משפחתו?
ת. ידעתי שהיה משהו עם בני המשפחה, שהעבירו כספים.
שאלת בית המשפט: השכל הישר אומר שישבתם עם המערער שיסביר קודם את מה שיכול ורק אח"כ מקומות שלא יודע מאיפה הגיע הכסף, אז פונים לבנק. מה שתיארתי נכון?
ת. עובדתית מה שעשיתי זה מה שהצגתי, פניתי לבנקים כי היו הרבה העברות
ש. גם לגבי העברות שהמערער ידע מאיפה זה הגיע?
ת. לא ישבתי עם המערער. קיבלתי פנייה לבדוק מול הבנק." ובהמשך בעמ' 67:
"לשאלת בית המשפט מה עשיתי כשהבנק אמר שלא יכול לגלות, אני מבחינתי סיימתי את הטיפול בעניין הזה, לא יכולתי לעשות מעבר לזה. אני בדקתי רק מול הבנק."


אין ספק כי המערער כשל בהבנת מצבו. אין זה מתקבל על הדעת כי כאשר תלויה ועומדת מעל ראשו של המערער שומה אשר על פניה נובעת היא ממידע מהימן שמצוי בידי המשיב, מידע שלא נסתר באשר לעיסוקו ובאשר לגובה ההפקדות, כל שיטען הוא כי על המשיב לפעול עבורו בהשגת הסברים למקור ההפקדות או למשיכות שהוא טוען להן. לא הובא בן משפחה אחד שיעיד ויאשר את דברי המערער בדבר עזרה מן המשפחה. לא הובא אדם, חבר שיאשר את גרסת קבלת הכספים שמקורם או לשם הימורים. לא הובא עד אחד שיאשר באופן פוזיטיבי, כי המערער שימש "כצינור" בין קבוצות ושחקנים. ניחא עדות חיצונית, אף המערער לא מפרט דבר וחצי דבר , הצגת מספר דוגמאות אימתי ובין מי למי שימש "כצינור". שהרי אם הוא חובב כה מסור ולהוט בתחום הכדורגל, והקשר עם הנפשות הפעילות בתחום זה כה יקר ללבו, הכיצד לא יזכור מהם המקרים בהם זכה הוא לכבוד לשמש בין השחקנים והקבוצות. גם אם לא ניתן להצביע אחד לאחד על כל הפקדה והפקדה ולהראות משיכה בצידה, אין כל עדות תומכת בבסיסן של הגרסאות שמסר המערער. אף אם שהתרשמתי במהלך עדות המערער בפני, כי המדובר באדם מיוחד, אשר אינו מדקדק במטלות וחובות היום יום ולא שש לשאת באחריות להתנהלותו, הרי שאין להתעלם מכך שיודע הוא לכלכל את מעשיו. כך מכלכל הוא צעדיו מול קבוצות ושחקנים בארץ ובחו"ל , מעורב הוא ביום יום בתחום הכדורגל בארץ ובעולם, יודע הוא לבוא ולצאת בקרב שועי עולם הכדורגל. אם כך, אין בידי לקבל כי יכסה, בקשר עם התנהלותו מול המשיב, כפי שמשתמע בין השורות מטיעונו , תחת אותה "מיוחדות" פרסונאלית ובשלה יתרץ את העובדה הפשוטה כי לא הציג כל הסבר, שלא לומר הסבר מניח את הדעת (למעט אותם סכומים שהמשיב קיבל לגביהם את ההסברים), בקשר עם ממצאי המשיב. אי הבאת עדים התומכים בגרסאותיו בעדות של ממש במובדל מעדויות שאינן ישירות ואין בהן ממצאים פוזיטיביים המאשרים את הסברי המערער, פועל לחובתו. כך בפרט לאחר שניתנה למערער האפשרות להיערך מחדש תוך דחיית מועדי הדיונים ולאחר שבית המשפט הבהיר יותר מפעם למערער ולבא כוחו את הנטל המוטל על המערער לשכנע.
הצדדים טענו בקשר עם ראיות שביקש המשיב להציג במהלך ההוכחות ושבית המשפט לא אישר את הגשתן. על אף שהמערער פתח מחדש נושא זה בסיכומיו ובכך איפשר למשיב להגיב לו, לא מצאתי לנכון לדון באילו. משנקבע כי אין הן מהוות חלק מחומר הראיות שבתיק, אין הן משמשות אותי בהכרעתי זו.
ב"כ המערער מבקש בסיכומיו כי סכום מלא התמורה ממכירת דירת בני הזוג X (שווה הערך בשקלים של 340,000 $) , יופחת מן הסכומים הבלתי מוסברים. כך לאור דברי המערער ועדות מי שהיתה רעייתו אשר העידה כי בכל הקשור במכירת דירת בני הזוג עובר לגירושיהם, סמכה לחלוטין על המערער. לדבריה כל התמורה, הוחזקה במשמורת אצל המערער. במהלך הזמן, ולשיעורין, הועברו אליה סכומים שאפשרו לה לרכוש דירה בשווי 145,000$. הראיה לדבריה, כי בסופו של דבר רכשה, מכספי הדירה הנמכרת, דירה חלופית (פרטיכל מיום 21.2.07 עמ' 39 ש' 6-16 וכן עמ' 40 ש' 13-22). המשיב קיבל כהסבר שהניח את דעתו, סכום של 540,000 ₪ מתוך תמורת מכירת הדירה. כך משום שהסכם המכר למכירת הדירה מציין במפורש כי התמורה תחולק בין המערער רעייתו וילדיו, על פי תדפיס חשבון הבנק (מש/7) של המערער, ניתן לראות כי ביום 6.1.99, יום לאחר חתימת הסכם המכר (מע/3), הופקד בחשבונו של המערער שיק בסך 82,400 ₪ . סכום זה מהווה 20,000 $ לאותו מועד שהם מחצית מהתשלום ששולם למערער ולגרושתו במעמד חתימת הסכם המכר. על כך יש להוסיף את דברי הגב' X כי אינה יודעת למעשה כיצד התנהלה ההתחשבנות הכספית והיא סמכה לחלוטין על מר X כמו כן לא ידעה בוודאות אימתי שולמה התמורה המלאה בגין הסכם המכר ושמחה כי אינה מעורבת בגביית הכספים (פרטיכל , שם, עמ' 41, ש' 1-15). כן מפנה ב"כ המשיב לסתירות בין עדות בני הזוג , למשל בצורך בהזרמת הכספים לידי המערער. המערער אמר כי לרעייתו לא היה באותה עת חשבון בנק בעוד הגב' X העידה כי קבלה באותם ימים מזונות בסכומים ניכרים אל חשבון הבנק שלה. המערער אמר כי היה הבעלים של כל הדירה אבל "וויתר" לגרושתו (פרטיכל מיום 6.12.06 עמ' 12 ש' 10-14). הגב' X אמרה כי היה היתה הבעלים של מחצית הדירה (עמ' 38 ש 15-18) וכיוצא באילו אי דיוקים. עוד יש לזכור כי במסגרת הליכי השומה טען המייצג מטען המערער כי למערער זכות רק לחלק מסכום התמורה. כן נטען כי המערער בחר שלא להעיד את עורך הדין אשר ערך את הסכם המכר וליווה את ביצוע העסקה. לאור הדברים האמורים לא היה לכאורה מקום להתערב בשקול דעת המשיב בנכונותו לקבל כהסבר 540,000 ₪. אולם צדוק ב"כ המערער כי הרכזת, הגב' לאטי במהלך עדותה בפני, לשאלת בית המשפט, לאור דברי הגב' X בבית המשפט, סבורה היתה הרכזת כי יש לקבל את מלא הסכום "אין לי בעיה עם זה" (פרטיכל מיום 11.7.07 עמ' 78 ש' 6). משכך המשיב מקבל כהסבר את מלא שווי התמורה ממכירת דירת המערער ביום 5.1.99 (מע/3) וזאת בהתאם לשווי המכירה הכולל של בעלי הזכויות בדירה כפי שדווח לרשויות מיסוי מקרקעין (מש/17 הוא ביטוי לשווי המיוחס למערער בלבד הרשום כבעל מחצית הזכויות בנכס).
ב"כ המערער הכביר מלים באשר לאי סבירות השומה. ראיית מלא סכומי ההפקדות הבלתי מוסברות כעמלות מביאה לדבריו לתוצאה אבסורדית מבחינה עסקית. על פי כך על המערער היה לבצע מאות עסקאות בישראל כדי לזכות בעמלות בסכומים כאמור או לבצע עסקאות של מכירות שחקנים בהיקפים פנטסטיים אשר וודאי היו זוכות לפרסום עיתונאי. המערער מתבסס על המידע "הנגטיבי" של עדיו אשר העידו כי אין הם יודעים על עסקאות קונקרטיות שהמערער היה מעורב בהן. הדברים מסברים לכאורה את האוזן אולם אין בהם די כדי להרים את הנטל , לשכנע ולהוכיח כי שומת המשיב היא שרירותית ומופרכת. כאמור בפני המשיב היו נתונים "קשים" בקשר עם עסקו של המערער ובקשר עם הפקדות בנק בלתי מוסברות. כל מידע מעבר לכך לא הובא על ידי המערער כפי שתואר. גרסאות המערער לא נתמכו כדבעי אם בכלל . לעומת זאת, הסברה של הרכזת לאטי כי בהעדר מידע, הרי שאין להגביל את בחינת סבירות השומה ביחס לשוק הישראלי בלבד. לא מן הנמנע כי המערער עוסק בתחום עיסוקו במשור הבינלאומי (פרטיכל מתומלל עמ' 61 ש' 3 ואילך) "אבל אנחנו לא יודעים מה הוא עשה בחו"ל" אומרת העדה. בהמשך בעמ' 68 אומרת עדת המשיב " ודרך אגב אם אני יכולה לחזור , כי על סמך החוזה של מרקוס אלפרדו שהוא לא כל כך מוכר, אם על סמך חוזה אחד הוא מקבל שמונים אלף שקל, שמונים, עשרים ושתיים אלף דולר על סמך מסמך אחד...שמונים אלף על שחקן שהוא מאד פשוט"
המערער טען (בסעיף 31-33 לסיכומיו) כי הפסיד סכום של כ 80,000 $ בקשר עם עסקת מרקיניוס. המערער נסמך על פסק בורר מיולי 2002. כמי שהכחיש במהלך ההליך השומתי כי הוא סוכן שחקנים, לא ייפלא כי בחר שלא להציג פסק בורר זה במהלך אותו הליך אלא שבכל מקרה המדובר בשנת מס מאוחרת לשנות המס שבערעור ואין בקשר עליהן מקום לקבל את טענת המערער בעניין זה. יוער כי החלטתי מיום 11.7.07 (עמ' 93 לפרטיכל המתומלל) משקפת את אופן התנהלות המערער בקשר עם ניהול הליכי השומה והערעור).
עוד אין בידי לקבל את הסברו של המערער בקשר עם 230,000 ₪ שקיבל מאותו ג'נינגס לצורך רכישת דירה בישראל. כזכור (סעיף 6 לפסק הדין), במהלך ההליך השומתי טען המערער כי שימש עבור ג'נינגס כ"צינור" בין קבוצות ושחקנים. רק על דוכן העדים עלה נושא רכישת הדירה בישראל. ההסבר כי הסכומים נמשכו מדי פעם במזומן עבור אותו ג'נינגס ולכן אין תיעוד להעברות אל אותו ג'ינינגס, אין בידי לקבל. משכך כל "התזה" בעניין ג'ננינגס, הפועלת במישור הפרטי ואישי, נופלת . אולם המערער לא עוצר בכך אלא מודה בסיכומיו כי לג'נינגס ולו קשרים עסקיים ולו משנת 2002 (סעיף 74 לסיכומי המערער). המערער מאשר כי שימש יועץ של ג'נינגס בניהול חברת פרמייר, בה מחזיק ג'נינגס מניות, ואף שהה מספר חודשים בהונגריה לשם כך. אין חולק כי פרמייר מנג'מנט PLC הינה סוכנות שחקנים אנגלית המגלגלת עמלות בגובה מיליוני דולרים. הגם שבהודאה זו מתייחס המערער לשנת מס מאוחרת הרי שיש בה תמיכה עקיפה גם אם לא מכריעה, לעמדת המשיב באשר לסבירות השומה ולמקורות אפשריים של עמלות בקשר עם פעילות שמחוץ לישראל.
המערער לא טען לניכוי הוצאות בקשר עם הכנסותיו. שקלתי זאת ולבסוף מצאתי שאין מקום להורות למשיב בעניין זה. אין בפני ראיות בקשר לכך, שהרי המערער הכחיש עד למועד ההוכחות כי הוא סוכן שחקנים. אף שניתנו למערער ארכות תוך דחייה של מועדי הדיונים וניתן לו מרחב הערכות להציג, לפנים משורת הדין, ראיות שלא הוצגו למשיב עובר למועד ההוכחות, לא פעל המערער להציג משנה סדורה, לא בקשר עם הכנסותיו ולא שמץ דבר בקשר עם הוצאותיו ביצור הכנסותיו. כך אין בפני ראיות לסיבת התנהלות המערער מלבד עדותו שלו עצמו על היותו "ילד מפונק, נקודה" (פרטיכל מיום 6.12.2006 עמ' 10 ש' 11). משכך כאדם בוגר האחראי למעשיו ומחדליו, הנעזר ביועצים מקצועיים, לא מצאתי, מעבר להזדמנויות שכבר ניתנו כאמור במהלך שמיעת הערעור, לפתוח נושא זה, בשלב זה.
המשיב הציג את מש/16, מכתבים משלשה בתי קזינו (בעיקר מהונגריה), המאשרים כי המערער הוא 'מבקר כבוד' בעסקם וכי ביקר במוסדות אילו במקובץ, מאות פעם בין השנים 1996 עד 2003. המערער עצמו טען כי הפסיד במסעות ההימורים שלו. המערער לא הביא עדות התומכת בגרסתו כי קיבל כספים מחברים על מנת שיהמר עבורם. אין במוצג היחיד הזה בלווית טענת המערער משום תמיכה מספקת לשם קבלת הסבר לאיזה שהוא סכום מסכומי ההפקדות. אותם הפסדים ניכרים שאילצו את המערער לדבריו לפנות למשפחתו לשם קבלת סיוע, גרסה שאף היא לא נתמכה בידי עדות חיצונית מטעמו, יש בהם בעקיפין, לתמוך בעמדת המשיב כי הכנסותיו של המערער עולות על שהצהיר בדו"חותיו.


אשר על כן, להוציא קבלת ההסבר בקשר עם התמורה ממכירת הדירה כאמור לעיל (סעיף 22 לפסק הדין), דינו של הערעור להדחות.



המערער ישא בהוצאות המשיב ובכלל זה בשכר טרחת עורך דין המשיב, בסך כולל של 51,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית אלא אם ישולם בתוך 35 יום מהיום.
ניתן היום כ"ט בטבת, תשס"ט (25 בינואר 2009) שלא במעמד הצדדים המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים


מגן אלטוביה, שופט      








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק מס הכנסה

  2. ערעור מס הכנסה

  3. מס הכנסה שלילי

  4. הסכם מס הכנסה

  5. מס הכנסות מבנין

  6. סיווג מחדש

  7. סיווג עסקה

  8. מאפיה - מס הכנסה

  9. מיסים עקיפים

  10. סעיף 2 פקודת מס הכנסה

  11. דוגמא לערעור מס הכנסה

  12. מס הכנסה - חופש המידע

  13. סודיות מס הכנסה

  14. קרקע תפוסה - צו מיסים

  15. קוד ISHR - מס הכנסה

  16. מס הכנסה - קיוסק

  17. תקנות מס הכנסה רכב

  18. תקנות מס הכנסה פחת

  19. ביקורת מס הכנסה – דוגמא

  20. אישור לגבות מיסים

  21. תקנות רכב מס הכנסה

  22. ערעור הפחתת הוצאות מחיה

  23. סיווג מוצרים - מס הכנסה

  24. ניכוי תשלום חוב מס הכנסה

  25. סעיף 152 לפקודת מס הכנסה

  26. מחילת חוב מס הכנסה

  27. דיני מס הכנסה - בג''צ

  28. סעיף 220 לפקודת מס הכנסה

  29. סעיף 147 א לפקודת מס הכנסה

  30. מס הכנסה - מאגר מידע

  31. סעיף 130(ג) פקודת מס הכנסה

  32. ערעורי מס הכנסה מאוחדים

  33. קילומטראז - מס הכנסה

  34. תיקון ערעור מס הכנסה

  35. ביקורת מס הכנסה עוסק מורשה

  36. אי הגשת דוחות מס הכנסה בזמן

  37. דרישת הכתב דיני מיסים

  38. עבירות על פקודת מס הכנסה

  39. הכנסה עסקת אקראי - מס הכנסה

  40. החזרת מס יתר ששולם למס הכנסה

  41. תשלום מעביד הפרשים למס הכנסה

  42. מס הכנסה - חברת השקעות

  43. תקנות מס הכנסה פחת מואץ

  44. נקודות זיכוי תושב - מס הכנסה

  45. סעיף 66(ד)(2) פקודת מס הכנסה

  46. סעיף 92(א)(1) פקודת מס הכנסה

  47. סוכן שחקנים - מס הכנסה

  48. תקנות מס הכנסה שכר דירה

  49. ביקורת מס הכנסה - מספרה

  50. סעיף 86 לפקודת מס הכנסה

  51. בניין משובח - צו מיסים עירייה

  52. אי הגשת דוחות למס הכנסה

  53. צו שעת חירום גביית מסים

  54. סעיף 147 לפקודת מס הכנסה

  55. סעיף 135 לפקודת מס הכנסה

  56. סעיף 194 לפקודת מס הכנסה

  57. סעיף 160 לפקודת מס הכנסה

  58. סעיף 153 לפקודת מס הכנסה

  59. תקנות מס הכנסה שיעורי פחת

  60. סעיף 159 לפקודת מס הכנסה

  61. חוק מס הכנסה עידוד להשכרת דירות

  62. תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים

  63. אי תשלום מס הכנסה - זיכוי

  64. תקנות מס הכנסה מחירי העברה

  65. ביקורת מס הכנסה - בית קפה

  66. תיקון 132 לפקודת מס הכנסה

  67. סיווג עסקה - הונית או פירותית ?

  68. אופציות לעובדים - מס הכנסה

  69. ביקורות פתע - מפקחים של מס הכנסה

  70. סעיף 119א לפקודת מס הכנסה

  71. איחור בהגשת ערעור מס הכנסה

  72. מירוץ ההתיישנות - מס הכנסה

  73. תקנות מס הכנסה נסיעות לחו''ל

  74. ערעור מס הכנסה - עוסק מורשה

  75. סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה

  76. בקשה למסור מידע על הכנסות מס הכנסה

  77. הנחה במס הכנסה בישובי גבול הצפון

  78. דיווח על בן משפחה כעובד – מס הכנסה

  79. תקנות מס הכנסה קביעת תנאי שוק

  80. חזקת תלות מקורות ההכנסה בין בני זוג

  81. דיון בדלתיים סגורות - מס הכנסה

  82. הודעת השגה - סעיף 150 פקודת מס הכנסה

  83. מס הכנסה על פיצויים בית דין לעבודה

  84. מס הכנסה - דיווח נפרד על ידי בני זוג

  85. הארכת תקופת ההתיישנות מס הכנסה

  86. הכנסות מלקוחות חו''ל - מס הכנסה

  87. אי הגשת דוח מס הכנסה במועד – כתב אישום

  88. תקנות מס הכנסה ניכוי הוצאות מסוימות

  89. האם צריך לשלם מס הכנסה על הכנסות בחו"ל ?

  90. תקנות מס הכנסה תכנון מס החייב בדיווח

  91. חוק מס הכנסה ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה

  92. תקנות מס הכנסה פטור מהגשת דין וחשבון

  93. מכירת שווארמה, פלאפל, שתייה קלה – מס הכנסה

  94. חישוב מאוחד - הכנסות שני בני זוג מס הכנסה

  95. התחמקות שיטתית מהגשת דוחות למס הכנסה

  96. פחת בשל ציוד - סעיף 2(ג)(1) לתקנות מס הכנסה

  97. הסברים על הכנסות מעסק במסגרת ערעור מס הכנסה

  98. ניכוי הוצאות פרויקט כנגד הכנסות פרויקט אחר ?

  99. תקנות בית המשפט ערעורים בענייני מס הכנסה

  100. אי רישום תקבולים - סעיף 216(7) פקודת מס הכנסה

  101. זיכוי מס - מוסד לילדים בעלי צרכים מיוחדים

  102. סעיף 145ב (א)(1) פקודת מס הכנסה - אי רישום תקבול

  103. תקנות מס הכנסה שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים

  104. תקנות מס הכנסה תיאומים בשל אינפלציה שיעורי פחת

  105. בני זוג עובדים באותו מקום - דיווח מס הכנסה מאוחד ?

  106. תקנות מס הכנסה ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים

  107. מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח - עבירה על סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה

  108. מטרת סעיף 145 לפקודת מס הכנסה - מסגרת אירגונית לביצוע רישומי התקבולים

  109. מתי יש לדווח למס הכנסה על הפסד מכירת מגרש ? - סעיף 8א'(ג) לפקודת מס הכנסה

  110. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון