בית המשפט ציין בפסיקתו כי כתב תביעה המנוסח שלא כהלכה, לא יימחק, אלא תינתן הזדמנות לתובע לתקן את תביעתו. אין מטרת המחיקה הענשת התובע, אלא זירוז הבירור בהליכים בתיק. להלן החלטה בסוגיית ניסוח לא נכון של כתב תביעה: החלטה בפני בקשה למחיקה על הסף של סעיפים מסוימים מכתב התביעה. המבקש הנו מייסד בחברה, הנתבעת 1 בתיק העיקרי. המשיב הנו גם הוא אחד המייסדים ובעל 16.5% ממניות החברה (להלן: המשיב). לחברה מייסד שלישי, הוא סטיב שרוייר. שמות שלושת המייסדים נקבע בתקנון החברה, בסעיף 1.18. עוד נקבע בתקנון החברה, כי הסמכות למנות ולפטר ארבעה מתוך חמישה מנהלים בחברה נתונה לשלושת המייסדים הנ"ל. לקראת שנת 1999 התגלעו סכסוכים בין המשיב 1 לבין שני המייסדים האחרים בחברה. בעקבות סכסוכים אלו, הוחלט ע"י המבקש וסטיב לפטר את המשיב מתפקידו כמנהל החברה. עקב בקשתו של המשיב, כונסה אסיפה כללית של בעלי המניות בחברה, ע"מ לברר את תוקף החלטת הפיטורין של המשיב. במהלך אסיפה זו, הוחלט להעביר את העניין לייעוץ משפטי חיצוני לחברה. לטענת המשיב, עד היום טרם התקבלה הכרעה בשאלה זו. עקב כך, מבקש הוא מביהמ"ש (בתביעתו בתיק העיקרי, ת.א. 1519/00), בין השאר, כי יצהיר על חוסר חוקיות בהחלטת הפיטורין שלו, הן כמנהל החברה והן כעובד בה, בתפקיד סמנכ"ל פיתוח ומדען ראשי, לאור העובדה, שסטיב איבד את זכותו לפעול כמייסד בחברה (עקב הפרה יסודית של התחייבויותיו לחברה). כמו כן מבקש המשיב בתביעתו, כי המבקש ימסור לידיו מסמכים שונים, הנוגעים לפעולות החברה בעבר ובעתיד ולתזרים המזומנים שלה. בין השאר, נדרשות גם תכתובות בין כל מייסדי החברה מיום היווסדה וכל מסמך בחתימתם. טענות הצדדים: לטענת המבקש, הסעדים הנתבעים ע"י המשיב מנוסחים בצורה לקויה ולא ברורה, כך שלא יתאפשר למבקש למלא אחר הוראות ביהמ"ש, גם אם יזכה המשיב בתביעתו, במיוחד לאור העובדה, שמדובר בתביעה לסעד הצהרתי, סעד שצריך להיות מנוסח בבהירות ובדייקנות. בקשר לרשימת המסמכים שגילויים נדרש בכתב התביעה טוען המבקש, שרשימה זו הנה בלתי מסוימת ולא ברורה. עוד טוען המבקש, כי הצהרה על חוסר התוקף שפיטוריו של המשיב נמצאת בסמכותו של ביה"ד לעבודה ולא בסמכות ביהמ"ש המחוזי. לטענת המשיב, העילות למחיקת תביעה על הסף מצומצמות לאלו המנויות בסעיף 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ובקשת המחיקה של המבקש אינה נכנסת בגדר אף אחת מהעילות המנויות בסעיף. לטענתו, הבקשה קנטרנית וטרדנית, היות שכתב התביעה מנוסח בבהירות ובצורה מובנת. דיון: העילות למחיקה על הסף של כתב תביעה מפורטות בסעיף 100 לתקסד"א. בנוסף, יש לביהמ"ש סמכות למחוק תביעה, מטבע ברייתו ואף לדחות תביעה, כאשר בעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט (ראה: י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, פסקה 321). "בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה... חייב ביהמ"ש לנהוג משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו, כפי שנטען, לפני ביהמ"ש. ולפיכך, מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי ביהמ"ש בפניו." (י. זוסמן, בפסקה 311). בענייננו, מנוסחים הסעיפים הנדונים בצורה לקויה ולא ברורה. סיעף 16א לכתב התביעה, הדורש פס"ד הצהרתי, של האמור בסעיפים סעיפים 13-14 לכתב התביעה, שהם בעצם טענות של המשיב (התובע) כלפי המבקש והחברה שייסדו, הנתבעת 1. סעיפים אלו משתרעים על פני 3 עמודים, בהם מנמק המשיב מהם הטעמים להצהרות המבוקשות. נימוקים אלו חובקים את כל שלל הטענות שמעלה המשיב נגד הנתבעים. אין המשיב יכול לנסח את תביעתו לפסק דין הצהרתי כך, שלמעשה מבקש הוא לאמת בפסק הדין את כל הטענות שיש לו נגד הנתבעים. בסעיף 16ב תובע המשיב כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לנקוט בכל אותן פעולות הדרושות ולקבל את כל ההחלטות הנדרשות, ע"מ לחזור ולשלב את המשיב בפעולות החברה. מהן אותן פעולות והחלטות נדרשות, לא פירט המשיב. בסעיף 16ג(4) שגם את מחיקתו מבקשים בקשה זו, מבקש המשיב גילוי של כל המסמכים שהוחלפו בין מייסדי החברה לבין עצמם. אין המשיב מפרט מהם מסמכים אלו, תאריכיהם וכיוצא באלו פרטים שיקלו על זיהויים. נראית לי טענת ב"כ המבקשים, כי תביעת המשיב בגין פיטוריו כסמנכ"ל בחברה הנה בתחום סמכותו העניינית של ביה"ד לעבודה ועל כן יש למחוק עילה זו מכתב התביעה וכך אני מורה. אשר לטענת התובע כי פוטר גם מתפקידו כדירקטור, טענה זו אינה מצויה בתחום סמכותו העניינית של ביה"ד לעבודה, בד"כ, אלא אם נמצאות נסיבות מיוחדות לפיהן נקבע כי הדירקטור מהווה גם עובד החברה ולא רק אורגן של החברה: "הכלל כי דירקטור בחברה נחשב נציג או אורגן של החברה, ונקודת המוצא היא שיחסים בין החברה למנהלים אינם יחסי עובד ומעביד, לכלל זה יש יוצאים מן הכלל, לפיו, דירקטור יכול להיות עובד החברה" (ראה נא/3/75 אלי אליעזרי נ. אימפריה של קולנוע בע"מ, פד"ע כ"ז עמוד 220 ואזכורי פסיקה שם). עיון מדוקדק בכתב התביעה ובסעיפים הנדונים מראה כי ידו של המשיב בניסוח כתבי הטענות, בעיקר בסעיפים הנ"ל, לא דייקה ולא הקפידה על ניסוח ברור וחד משמעי של הנקודות עליהן מבקש המשיב פס"ד הצהרתי. כך גם לא דק פורתא בבקשתו לצו מניעה ועל כן מקובלת עלי עמדתו של המבקש כי כל צו שיינתן, אם יינתן, ע"פ העתירה של המשיב לא יהיה בר ביצוע ולמעשה מלכתחילה אין ביהמ"ש צריך לדון בעתירה שאין אפשרות לאכוף את הסעד המתבקש בה. כתב תביעה המנוסח שלא כהלכה, לא יימחק, אלא תינתן הזדמנות לתובע לתקן את תביעתו. אין מטרת המחיקה הענשת התובע, אלא זירוז הבירור בהליכים בתיק (ראה לעניין זה: י. זוסמן, פסקה 316 והאסמכתאות שם). לאור האמור לעיל, הריני נעתר לבקשה, מורה על מחיקת הסעיפים 16א, 16ב, 16ג(4), כפי שהם מנוסחים היום. המשיב רשאי להגיש כתב תביעה מתוקן וזאת תוך 45 יום מהיום, שבו יפרט בצורה תמציתית, וברורה מהם העתירות והסעדים המבוקשים על ידו, ולא בדרך של הפניה לסעיף כללי שכולל בתוכו מסכת אינסופית של עובדות. הריני מחייב את המשיב לשלם למבקש הוצאות בקשה זו סך של 1,000 ש"ח +מע"מ. כתב תביעהמסמכים