פטור מעירבון הלשכה לסיוע משפטי

פטור מעירבון הלשכה לסיוע משפטי 1. בין המבקש למשיבה - הורים לשלושה ילדים - מתנהלים הליכי גירושין. ילדיהם המשותפים של בני הזוג מתגוררים עם המבקש. המשיבה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא תביעה לפסיקת מזונות עבורה ועבור ילדיה, בית המשפט (כב' השופט צ' ויצמן) קיבל את התביעה בחלקה, ופסק כי המבקש ישלם למשיבה סכום חודשי של 1,000 ש"ח בגין מזונותיה. התביעה למזונות ילדים נדחתה, לאחר שנקבע כי המבקש הוא שמספק את צרכיהם הכלכליים של הילדים. 2. המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז. בד בבד עם הגשת הערעור, הוגשה גם בקשה לפטור מעירבון וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. שתי הבקשות נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ו' פלאוט). באשר לבקשה לפטור מעירבון, קבע בית המשפט כי "גם אם נכונות טענות המבקש בדבר דלות כלכלית, ואני מפקפקת בהם לנוכח מקצועו של המבקש שהינו רו"ח עצמאי ולנוכח העובדה שהוא גובה את שכר הדירה המתקבל מהשכרת דירתם המשותפת של הצדדים", הרי שסיכויי הערעור הינם נמוכים ועובדה זו מכריעה את הכף לטובת דחיית הבקשה. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה לאחר שנקבע כי בנסיבות העניין, אין עילה לחרוג מן הכלל שלפיו הגשת ערעור איננה מעכבת את ביצוע פסק הדין, מה גם שמדובר בפסק דין שהוא סביר על פניו. בהקשר זה נקבע,  כי מדובר בתשלום מזונות מינימאלי, שבקביעתו נלקחו בחשבון נסיבות המקרה, לרבות העובדה שהמבקש מסרב ליתן למשיבה גט. לטענת המבקש, כשפנה לבית המשפט בשאלת הבהרה האם ההחלטה ניתנה על-ידי השופטת פלאוט מתוקף מעמדה כשופטת או כרשמת, נקבע כי ההחלטה ניתנה מתוקף מעמדה כשופטת ומכאן שההשגה עליה היא בבקשת רשות ערעור לבית משפט זה. 3. מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהתייחס לנימוק של סיכויי הערעור כנימוק מכריע לדחיית הבקשה לפטור מעירבון. נטען, כי המשיבה מיוצגת על-ידי הלשכה לסיוע משפטי ובהוצאותיה יישא אוצר המדינה. לשיטתו של המבקש, די בכך כדי להביא למתן פטור מעירבון ואין הוא נדרש להוכיח כי סיכויי הערעור הינם גבוהים. עוד נטען, כי נוכח כך שהמשיבה לא התייחסה בתגובתה לבקשת הפטור מעירבון לשאלת סיכויי הערעור - אלא התמקדה במצבו הכלכלי של המבקש בלבד - גם בית המשפט המחוזי היה צריך להתמקד בנימוקים אלה. באשר למצבו הכלכלי, שב ומעלה המבקש את הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי בדבר הכנסתו המועטה והוצאותיו המרובות. באשר לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, טוען המבקש כי סיכויי הערעור הינם גבוהים. לחיזוק טענה זאת הוא מביא מעיקרי נימוקי הערעור שהוגש וטוען כי סביר שערכאת הערעור תיאות להתערב בקביעותיו של בית המשפט למשפחה. בין היתר נטען, כי המשיבה נטשה את ביתם המשותף של בני הזוג ולכן אינה זכאית למזונות כלל; כי יש פגם בכך שילדיהם המשותפים לא שותפו בהליך המשפטי כעדים; כי כושר ההשתכרות של המשיבה לא חושב כדין; וכי מצבה הכלכלי לא הוערך נכונה. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי התייחס בהחלטתו לנסיבות שאינן רלוונטיות לשאלת עיכוב הביצוע.   4. בהתאם להחלטתי מיום 13.6.10, הגישה המשיבה תגובה בנושא הבקשה לפטור מעירבון. המשיבה דוחה את טענת המבקש כי יש להקל במתן פטור מעירבון גם מבלי תלות בסיכויי הערעור. לטענתה, העובדה שהיא מיוצגת על-ידי הלשכה לסיוע משפטי ואוצר המדינה הוא זה שנושא בהוצאותיה, אין משמעה כי יש להקל במתן פטור. לדבריה, משנקבע כי סיכויי הערעור הם נמוכים, אין מקום לפטור את המבקש מעירבון. המשיבה סבורה כי אף לגופו של עניין, בטענות המבקש אין ממש. 5. החלטתי לדון בבקשה כבערעור בהתייחס לבקשה לפטור מעירבון, ולקבל את הערעור בחלקו. שני השיקולים המרכזיים שנקבעו בפסיקה בנוגע למתן פטור מעירבון הינם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכויי הערעור: "השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור" (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי סעיף 7 לפסק-דינה של השופטת א' פרוקצ'יה ( 17.10.07)). נוכח הערכתו את סיכויי הערעור כנמוכים, לא מצא בית המשפט המחוזי להעניק למבקש פטור מלא מהפקדת עירבון, ובכך אין יסוד להתערב. בצד האמור, בית המשפט קמא נמנע מהכרעה בשאלת מצבו הכלכלי של המבקש, ולטעמי היה מקום לעשות כן - ולו כדי לבחון אפשרות של הפקדת עירבון בסכום מופחת. אוסיף כי גם אם אין בעובדה שהמשיבה מיוצגת על-ידי הסיוע המשפטי כדי לאיין את הדרישה לעירבון, זהו אחד השיקולים שניתן לשקלו במסגרת מכלול השיקולים האחרים שבחינתם נדרשת בהקשר זה (לרשימת השיקולים הנוספים בהחלטה בדבר פטור מעירבון ראו: רע"א 9359/09 נמני נ' בנק הפועלים בע"מ, סעיף 7 להחלטתו של השופט י' דנציגר ( 13.7.10)). לאחר שעיינתי במסמכים שצירף המבקש לבקשתו, לרבות חשבונות ודו"חות כספיים, החלטתי - כפועל יוצא של האיזון בין השיקולים השונים - להעמיד את העירבון על סכום של 9000 ש"ח שישולמו בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 3000 ש"ח החל מיום 1.8.10 עד 1.10.10. לא יופקדו הסכומים במועדים האמורים, יידחה הערעור בבית המשפט המחוזי. בשולי הדברים יוער כי דרך המלך בעניין פטור מעירבון היא מתן החלטה על-ידי רשם בית משפט המחוזי, כך שהליך הערעור יתנהל בפני שופט באותה הערכאה. הדבר נכון גם כאשר מדובר ברשם המכהן כשופט בפועל - עדיף כי החלטה כאמור תינתן ב"כובעו" כרשם, כדי לאפשר למבקש ערעור בזכות לאותה ערכאה להבדיל מהגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (ראו: רע"א 2125/07 מחאמיד נ' מחאמיד ( 22.7.07); רע"א 1067/04 רולן בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 427 (2004)). לא מצאתי עילה להתערב - בגלגול שלישי - בהחלטה לדחות את הבקשה לעיכוב הביצוע, לאחר שזו נדחתה על-ידי בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, בהיעדר שאלה משפטית כללית המצדיקה היזקקות לבקשה. אין צו להוצאות. סיוע משפטיערבון