העברת דומיין בהוראת בית משפט

החלטה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' זפט) קיבל תובענה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים, והורה למבקשים להעביר למשיבה את שמות המתחם באינטרנט: "magnetics.co.il" ו - "magnetic.co.il". המבקשת והמשיבה הן חברות שעוסקות בתחום מתן שירותי שכפול ומכירה של מדיה מגנטית ואופטית. בבוא המשיבה, חברת מ.ש. מגנטיקס להקים אתר אינטרנט שיישא את שמה, גילתה כי השם magnetics וכן השם magnetic נרשמו כשמות דומיין בבעלות המבקשת. ניסיונות ההידברות בין החברות לא הניבו פרי, ולכן הגישה המשיבה את התובענה לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת, חברת דיסקופי, אימצה את שם המתחם הזה במטרה למנוע מחברת מגנטיקס להקים שם דומיין הנושא את סימן המסחר שבו היא מוכרת בציבור ובכך, להכביד על גישת לקוחותיה של מגנטיקס לעסקה. עוד נקבע כי למבקשת יש אתרים פעילים אחרים הנושאים את שמה, ועל כן, שימוש בשמות הללו מהווה עוולה לפי סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות, תשנ"ט-1999. על כן, הורה השופט לחברת דיסקופי להעביר למגנטיקס את שמות הדומיין. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה. במקביל, הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע פסק הדין. בתגובה לבקשה לעיכוב הביצוע, אשר הוגשה על ידי חברת מגנטיקס, התחייבה החברה בתצהיר מיום 19.6.01, כי: "מעת שיועברו שמות המתחם מגנטיק/ס לאחיזת מגנטיקס, מגנטיקס לא תמסחר את שמות המתחם למאן-דהו אחר." על סמך התחייבות זו קבע השופט שקיום פסק הדין לא יסב למבקשות נזק בלתי הפיך, ועל כן, דחה את הבקשה לעיכוב הביצוע. לפניי ערר על החלטה זו. כלל הוא, שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה עליה מערערים. על כן, בהכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין יש לערוך מאזן בין האינטרס שיש לזוכה בפסק הדין להגשים את זכויותיו כפי שנקבעו בפסק הדין, לבין האינטרס של המפסיד להבטיח את זכויותיו, היה ויזכה בערעור. ראה לדוגמא: ב"ש 974/84 שיכון עובדים נ' מלובנציק, פ"ד לח (4) 572, 576; בש"א 4403/94 רחל ויצמן ואח' נ' מסודי דאודי, תק-על 94(3) 2278; בש"א 2449/96 לוי אברהם נ' לוי רוזי, תק-על 96(2) 191. עיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה לבקשה והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה לעיכוב הביצוע. אף אם אניח שלמבקשים יש סיכוי להצליח בערעורם, הרי לא ייגרם להם נזק בלתי הפיך מהעברת השמות. חברת מגנטיקס חזרה והתחייבה בתצהיר מפי מנהלה, גם במסגרת תשובתה לערר בפניי, שלא תמסחר את שמות המתחם לצדדים שלישיים כלשהם ושלא תבצע בהם עסקאות. על כן, גם אם תזכה המבקשת בהליך הערעור, תוכל היא לקבל חזרה את שמות המתחם מבלי שייעשה באלו שימוש שיפגע בה באופן בלתי הפיך. לזאת יש להוסיף את העובדה שעד כה לא עשתה המבקשת שימוש בשמות המתחם וברשותה שמות מתחם נוספים. על כן, הערר נדחה. מחשבים ואינטרנטדיני אינטרנט