המצאה אל מחוץ לתחום - הסכם בוררות

האם יש להורות על ביטול היתר המצאה של תביעה לחו"ל במקרה שקיים הסכם בוררות ? בית המשפט ציין כי סמכותו של בית המשפט להתיר המצאה של כתבי בי דין אל מחוץ לתחום השיפוט הנה סמכות שבשיקול דעת בית המשפט. עוד צוין כי בגדר הדיון בבקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום, אין כל סיבה שלא לבחון את שאלת עיכוב ההליכים בתיק, עקב קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים. החלטה בפני בקשה לביטול היתר המצאה שניתן במעמד צד אחד, ע"י כב' השופט דר ביום 6.8.00. מבוא: המשיבה בתיק זה הנה שותפות הרשומה ופועלת בישראל, העוסקת בתפעול, הקמה, ותחזוקה של מתקני ייצור אנרגיה וטיהור מים. המבקשות הנן חברות אמריקאיות אשר עוסקות בין היתר, בייצור, הרכבה ומכירה של טורבינות גז. המבקשות הגישו, כל אחת בנפרד, בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום, שניתן בבש"א 11021/00, ביום 6.8.00 במעמד צד אחד. הבקשות תויקו בבש"א 18277/00 ובבש"א 4004/01. בתחילת הדיון בבקשות הנ"ל הוחלט על איחוד שתי הבקשות והן נדונו בתיק בש"א 4004/01. רקע: בשנת 1997 נחתם הסכם בין המבקשת 2 לבין המשיבה לרכישת טורבינות גז וציוד נלווה. מאוחר יותר, המבקשת 1 קיבלה על עצמה את כל הזכויות וההתחייבויות של המבקשת 2 כלפי המשיבה כתוצאה מרכישת החלק העוסק בטורבינות הגז של המבקשת 2 ע"י המבקשת 1. באוגוסט 1998 חתמה המשיבה על כתב וויתור נגד המבקשות, אשר לפיו היא מוותרת על כל תביעותיה נגד המבקשות, תמורת סכום כסף. לוויתור הגורף נקבעו כמה חריגים בהם לא יחול הוויתור. ביום 2.7.00 הוגשה תביעה בבימ"ש זה על נזקים שנגרמו למשיבה 1, לטענתה, עקב בעיות בתפקוד הציוד. יחד עם כתב התביעה, הוגשה גם בקשה למתן היתר המצאה מחוץ למדינה במעמד צד אחד. כאמור, ביום 6.8.00 קבע כב' השופט דר כי יינתן היתר המצאה ע"מ לקבל את תגובת הצד שכנגד. ביום 4.3.01, כתגובה לקבלת היתר ההמצאה, הוגשה בקשה לביטול היתר ההמצאה, היא הבקשה שבפנינו. טענות המבקשות: לטענת המבקשות, אין תביעתה של המשיבה נכנסת בגדר אחד החריגים שנקבעו בכתב הוויתור. כמו כן טוענות המבקשות, כי גם בהסכם בין הצדדים קיימים סעיפים המגבילים את אחריותן ביחס לנזקים הנטענים בכתב התביעה. ממשיכות וטוענות המבקשות, כי אין עילה למתן היתר המצאה ע"פ תנאי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984: לטענתן, לא מתקיימים תנאי ס"ק (5) ו- (7) וכן התצהיר שצורף לבקשה אינו עומד בתנאי תקנה 501(א). כמו כן טוענות המבקשות, כי על ביהמ"ש להפעיל את שיקול דעתו ולבטל את היתר ההמצאה, וזאת לאור סעיף הבוררות אשר קבוע בהסכם בין הצדדים, והן מפנות את ביהמ"ש לשתי החלטות קודמות בין הצדדים בתיק/תיקים אחרים בבימ"ש השלום בחיפה, ע"י כב' השופטת למלשטרייך וכב' השופט כהן, בהן נדחתה בקשת המשיבה להתיר המצאה מחוץ לתחום. כב' השופט כהן ייחס משקל מכריע לסעיף הבוררות שבין הצדדים, במסגרת שיקולי ביהמ"ש להמצאה מחוץ לתחום. טענות המשיבה: לטענת המשיבה, התקלות שנתגלו בציוד נכנסות לגדר אחד מאותם החריגים שנקבעו בכתב הוויתור ובכל מקרה, הנזקים הנטענים בתביעה מכוסים ע"י האחריות. מסיבות אלה, מתקיימים תנאי תקנה 500 לתקסד"א ואין מקום לבטל את ההיתר שניתן. בקשר לטענה בדבר קיומו של הסכם הבוררות טוענת המשיבה, כי אין לה מקום בבקשה לביטול היתר המצאה, אלא מקומה בבקשה נפרדת לעיכוב הליכים. בדיון בפני הודיעה ב"כ המשיבה, כי היא מתנגדת לקיום הבוררות. דיון: סמכותו של ביהמ"ש להתיר המצאה של כתבי בי דין אל מחוץ לתחום השיפוט הנה סמכות שבשיקול דעת ביהמ"ש. אף ביהמ"ש העליון קיבל עמדה זו, לפיה בגדר הדיון בבקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום, אין כל סיבה שלא לבחון את שאלת עיכוב ההליכים בתיק, עקב קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים (ראה: רע"א 432/99 ג. י. רום יזמים בע"מנ' THYSSEN AFZUGE GMBH, תק-על 99(2) 1462). ס' 2(3) לאמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958 קובע כי ביהמ"ש של מדינה שקשורה באמנה, יפנה את הצדדים שקשורים בהסכם בוררות, אלא אם מצא שהסכם הבוררות בטל ומבוטל, או משולל כוח פעולה או אינו בר ביצוע. בכתב התגובה לתגובת המשיבה לבקשת ביטול היתר ההמצאה הדגישו המבקשות, כי אם יושאר היתר ההמצאה על כנו, תוגש בקשה לעיכוב הליכים בתיק עקב קיומו של סעיף בוררות בהסכם. על כך אמר ביהמ"ש העליון, בעניין ג.י. רום יזמים בע"מ, לעיל: "בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא ד"ר דן ביין) קיבל את ערעור המשיבה, וקבע כי אף אם מתמלאים התנאים הקבועים בתקנות להמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, הרי שאין לתובע זכות קנויה לקבל את היתר ההמצאה ולבית-המשפט שמור שיקול -דעת לסרב לבקשה למתן ההיתר, כאשר נראה לו כי לא יהיה זה צודק להביא את העניין בפני בית-משפט בארץ. כך, למשל, אין טעם להטריד ללא צורך נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט, כאשר ברור מראש כי מדובר בהליך סרק, שבו, מצד אחד, אומנם יקנה בית-המשפט סמכות לדון בתובענה, אך מאידך ייקבע כי אין מקום לדון בתובענה מטעם זה או אחר. לפיכך סבר בית-המשפט, כי במסגרת שיקול-הדעת הנתון לבית-המשפט בגדר בקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, רשאי הוא לשקול גם אם יש טעם בהמצאה כאשר ברור כי ההליכים בתובענה יעוכבו בסופו של דבר בשל הסכם בוררות שנחתם בין הצדדים..." גם אם מתקיימים בענייננו תנאי תקנה 500 לתקסד"א למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט (דבר המוטל בספק רב), וההיתר ניתן כדין, אינני רואה צורך לדון בטענות הצדדים בהקשר זה, לאור האמור לעיל. ברור מן הבקשה ומן התגובה לתגובת המשיבה, ולאור הצהרת ב"כ המבקשות, כי המבקשות מעונינות ומסכימות לקיים הליכי בוררות וכי הן תפעלנה לאכיפת סעיף הבוררות בחוזה. במצב דברים זה, אינני מוצא לנכון להשאיר את היתר ההמצאה על כנו. הריני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול היתר ההמצאה. המשיבה תישא בהוצאות בקשה זו בסך 1500 ש"ח + מע"מ לכל אחת מן המבקשות. חוזהיישוב סכסוכיםבוררותהסכם בוררות