פסק דין ערעור זה מופנה כנגד החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 20.5.04 לפיה נדחתה בקשת המערער להכרה בנכות מוסבת על פי תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרכת נכות) תש"ל - 1969. המערער, יליד 1961, נפגע בתאונת דרכים בשנת 1989 והוכר כנכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959, פגיעה שהוגדרה כ- PTSD (תסמונת פוסט טראומטית) ונקבעו לו 30% נכות. בשנת 2001 הגיש המערער בקשה להכרה בנכות נוירולוגית מוסבת מהפגיעה המוכרת (סעיף 9 לתקנות). הועדה הרפואית מהדרג הראשון קיימה מספר ישיבות שבמסגרתן נבדקו תלונותיו של המערער באופן יסודי, והוא הופנה לבדיקת עזר, בין היתר, בשל העובדה שחשדה של הועדה התעורר כי הטענות מוגזמות. לאחר שנאספו כל הנתונים הרלבנטיים, החליטה הועדה כי המערער אינו סובל מתסמונת פוסט טראומטית וכי לא נגרמה לו כל פגיעה נוירולוגית. בעקבות החלטת הועדה המחוזית הודיע קצין התגמולים למערער כי הנכות הפוסט טראומטית הגיעה לסיומה. על החלטה זו הוגש ערעור לועדת ערעורים, מאחר שעניינה הכרה בנכות, נושא שהוא בתחום סמכותו של המשיב. במקביל הוגש ערעור על החלטת הועדה הרפואית מהדרג הראשון אשר נדון בפני הועדה הרפואית העליונה. הועדה הרפואית העליונה קיימה מספר ישיבות במסגרתן נבדק המערער ונבחנו תלונותיו כפי שפורטו על ידו ועל ידי בא כוחו. בישיבתה מיום 29.2.04 החליטה הועדה הרפואית העליונה על הפנייתו של המערער לאבחון רב תחומי. בתאריך 10.3.04 הודיע יו"ר הועדות הרפואיות לועדה כי בהחלטה זו חרגה מהמסגרת הדיונית שנקבעה לה, מאחר שהדיון אמור להתמקד בשאלת הנכות הנוירולוגית בלבד. בהמשך להבהרה זו ביטלה הועדה את ההפניה ודנה בתלונות המערער בתחום הנוירולוגי בלבד, ולאחר שבדקה את התיעוד הרפואי שהוצג לה, שכלל גם תוצאות בדיקות הדמיה ובדקה את המערער, דחתה את ערעורו ככל שהוא נוגע לנכות הנוירולוגית. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. בתגובתה לערעור מבקשת עו"ד בן אברהם - בוגוד לדחות על הסף את הערעור ככל שהוא נוגע לנכות הנפשית, מאחר שנושא זה נדון על ידי ועדת ערעורים. ובאשר לטענות הנוגעות לנכות הנוירולוגית, טוענת ב"כ המשיב, כי מדובר בהחלטה רפואית שאינה מעלה שאלות משפטיות. דיון. הנכות הנפשית כפי שציינתי לעיל, המערער הוכר כנכה בגין תסמונת PTSD. הועדה הרפואית מן הדרג הראשון אשר בדקה את המערער הגיעה למסקנה כי הלה אינו סובל מהנכות הנפשית הנטענת. בעקבות החלטתה זו פעל המשיב על פי הסמכות הנתונה לו, וביטל את ההכרה בנכות זו. הסמכות לדון בערעור על החלטה זו נתונה לועדת ערעורים ולא לועדה הרפואית העליונה. לפיכך הוגש על ידי ב"כ המערער ערעור התלוי ועומד בפני ועדת ערעורים. משבוטלה ההכרה לא היתה הועדה הרפואית העליונה מוסמכת לדון בהשגות לענין הנכות בתחום הנפשי, וגם אם יתקבל הערעור ויוחלט על ידי להחזיר הדיון לועדה הרפואית העליונה, לא תהא בכך כל תועלת מאחר שהועדה לא תהא רשאית לדון בנכות שאינה מוכרת עוד. נכות נוירולוגית שתי הועדות בדקו את המערער באופן יסודי ומקיף, וקיימו מספר ישיבות אשר במהלכן עיינו במסמכים רפואיים שהוגשו על ידו ובתיקו הרפואי. בסיומו של ההליך הגיעו למסקנה כי לא נגרמה לו כל נכות נוירולוגית. ב"כ המערער חולק על מסקנה זו ומפנה לתיעוד רפואי שלהשקפתו תומך בגישתו. סעיף 12 א' לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) מגביל את סמכותו של בית משפט זה לבחינת שאלות משפטיות בלבד. העובדה שהועדות הרפואיות נתנו משקל רב יותר לתיעוד רפואי מסוים ולא קיבלו את המסקנות שמבקש ב"כ המערער להסיק ממסמכים אחרים, אינה מכניסה את המחלוקת לתחום המשפטי. שאלות אלה הנן שאלות רפואיות שבשיקול דעתה הבלעדי של הועדה הרפואית המורכבת מרופאים שזהו תחום התמחותם. לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את הערעור. המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2000 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. נכות מוסבתנכות